Halocho #2246 - Shabbat Shekalim

This week is שַׁבָּת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים and 2 Torah Scrolls are taken out.

After the regular Torah Reading - Parshat וַיַּקְהֵל  - we read the beginning of Parshat כִּי תִשָּׂא in the second Sefer Torah as Maftir.

We then read the Haftarah for Shabbat Shekalim from Melachim-I 7:40 - וַיַּעַשׂ חִירוֹם.

This is in memory of the half-shekel that everybody donated yearly to finance the daily sacrifices in the Bet Hamikdash, may we merit to see it rebuilt, speedily in our days.

Shabbat is also Shabbat Mevarchim of the upcoming month of Adar-II. Rosh Chodesh Adar-II will be on Thursday and Friday.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 140:1

Shabbat Shalom uMevorach

- Danny
Thursday, 23 Adar-I 5779

שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים

 וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת, אֲזַי הִיא שַׁבָּת שְׁקָלִים. וּמוֹצִיאִין שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תוֹרָה, בָּרִאשׁוֹן קוֹרִין שִׁשָּׁה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. בַּשֵּׁנִי, קוֹרִין לַשְׁבִיעִי בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמַתְחִילִין וּבְיוֹם הַשַׁבָּת, וְאוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ

וּבַשְּׁלִישִׁי, קוֹרִין מַפְטִיר בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים, וּמַפְטִירִין הַפְטָרַת שְׁקָלִים

אִם טָעוּ וְהִתְחִילוּ לִקְרוֹת תְּחִלָּה בְּפָרָשַת שְׁקָלִים, גּוֹמְרִים, וְהַמַּפְטִיר קוֹרֵא בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמַפְטִיר גַּם כֵּן הַפְטָרַת שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ

Halocho #2245 - The Pidyon HaBen ceremony

[Comments in brackets are based on my observations, and are not in the Kitzur Shulchan Aruch]

On day 31 of a firstborn's life (if he was born naturally and neither parent is a Cohen or Levi) the Pidyon HaBen ceremony takes place - along with a festive meal.

The Cohen washes and says haMotzi over bread, starting the festive meal.

The father then holds the baby [bedecked in jewelry on a silver tray] and says to the Cohen:
"This is my firstborn son; he is the first issue of his mother's womb and Hashem has commanded me to redeem him as it says in the Torah: "And those who must be redeemed, from the age of a month you are to redeem... five silver Shekel of the sanctuary..." (Numbers 18:16)

He then sets the baby down [on the table] in front of the Cohen, and the Cohen asks [rhetorically]:
"What do you prefer? Your firstborn son or the 5 Shekels you need to redeem him?"

The father then answers:
"I want to redeem my son, as we are commanded in the Torah, and here is the cost of his redemption"

While still holding the money [in Israel they have specially minted silver coins with the exact weight of a Biblical Shekel] the father says the Brachot:

בָּרוּךְ אַתָּה ה'  אֱ-לקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן

"...Who has sanctified us with His Mitzvot and commanded us regarding the redemption of a son"

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לקֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה

"...Who has kept us alive, sustained us and brought us to this occasion"

The father then hands the money to the Cohen.

While waving the money over the baby's head the Cohen says:
"This is instead of that; this is in exchange for that; this is pardoned because of that. May this son enter into life, into Torah and into fear of heaven. May it be Your will that just as he was redeemed so too shall he enter into Torah learning, marriage and doing good deeds."

The Cohen then adds the following classic blessings:

יְשִׂמְךָ אֱ-לקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה

(Genesis 48:20)

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם

(Numbers 6:24-26)

כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ

(Proverbs 3:2)

 ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ

(Psalms 127:7)

The Cohen then [hands the baby back to the father and] says the Bracha of HaGefen over a full cup of wine.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 163:4

- Danny
Wednesday, 22 Adar-I 5779

הָאָב, מַיְיתֵי לֵהּ לַבְּכוֹר קַמֵי כֹּהֵן, וּמוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמּוֹ הַיִשְֹרָאֵלית

 וּמַיְיתֵי כֶסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף חֲמִשָּׁה סְלָעִים וּמַנִּיחַ לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְאוֹמֵר לַכֹּהֵן, זֶה בְּנִי בְכוֹרִי וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְהַכֹּהֵן שׁוֹאֵל אוֹתוֹ, בְּמַאי בָּעִית טְפֵי לִתֵּן לִי בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ וְכוּ'. וְהוּא מֵשִׁיב לוֹ וְאוֹמֵר, חָפֵץ אֲנִי לִפְדּוֹת אֶת בְּנִי וְכוּ'. וּבְעוֹד שֶׁהָאָב מַחֲזִיק אֶת הַמַּטְבְּעוֹת בְּיָדוֹ, קֹדֶם שֶׁיִּתְּנֵם לַכֹּהֵן, מְבָרֵךְ, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן, וְגַם שֶׁהֶחֱיָנוּ

וְנוֹתֵן מִיָד אֶת הַמַּטְבְּעוֹת לַכֹּהֵן, וְהַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף וּמוֹלִיכוֹ בְּיָדוֹ עַל רֹאשׁ הַבֵּן, וְאוֹמֵר, זֶה תַּחַת זֶה וְכוּ'. וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַבֵּן וּמְבָרְכוֹ וְאוֹמֵר, יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים וְגוֹ', יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ וְגוֹ', כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְגוֹ', ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע וְגוֹ'. וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ הַכֹּהֵן עַל כּוֹס יָיִן

 וְאִם אֵין יַיִן, מְבָרֵךְ עַל שְׁאָר מַשְׁקֶה שֶׁרְגִילִין לִשְׁתּוֹת שָׁם, אֲבָל אָז צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הַפִּדְיוֹן קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה, כִּי בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה אֵין מְבָרְכִין עַל שְׁאָר מַשְׁקִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁיֵשׁ יַיִן, שֶׁאָז עוֹשִׂין הַפִּדְיוֹן אַחַר בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא

Halocho #2244 - Who does a Pidyon HaBen at his Bar Mitzvah?

Usually, a firstborn baby boy whose father is a Cohen or Levi, or his mother is the daughter of a Cohen or Levi does not need a Pidyon HaBen.

If the firstborn's mother is Jewish but his father is not, then he does his own Piyon at his Bar Mitzvah.

A daughter of a Cohen or Levi who slept with a non-Jew has lost her special status and does not exempt her firstborn son from a Pidyon HaBen, even if the firstborn's father is Jewish.

A firstborn who was orphaned from his father before his Pidyon HaBen should get redeemed by Bet Din, not by his mother.

A firstborn who was not redeemed as a child needs to do a Pidyon HaBen to himself as soon as he finds out; once he becomes Bar Mitzvah.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 164:7-9

- Danny
Tuesday, 21 Adar-I 5779

הָאֵם, אֵינָהּ חַיֶבֶת לִפְדּוֹת אֶת בְּנָהּ. וְאִם מֵת הָאָב, בֵּית הַדִּין פּוֹדִין אוֹתוֹ 

עָבַר הָאָב וְלֹא פָדָה אֶת בְּנוֹ, אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב וּבֵית הַדִין לֹא פָדוּ אוֹתוֹ, חַיָּב הוּא בְּעַצְמוֹ לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּשֶׁיִגְדָּל, וּמְבָרֵךְ, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן בְּכוֹר, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ 

כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, פְּטוּרִים מִפִּדְיוֹן הַבֵּן. וַאֲפִלּוּ בַת כֹּהֵן אוֹ בַּת לֵוִי שָׁנִּשְׂאָה לְיִשְֹרָאֵל, הַבֵּן פָּטוּר מִפִּדְיוֹן

וְאִם בַּת כֹּהֵן נִבְעֲלָה לַגּוֹי וְנִתְעַבְּרָה מִמֶּנוּ, אוֹ אֲפִלּוּ נִתְעַבְּרָה אַחַר כָּךְ בְּהֶתֵּר, הַבֵּן חַיָב בְּפִדְיוֹן, שֶׁהֲרֵי אִמּוֹ נִתְחַלְּלָה מִן הַכְּהֻנָּה עַל יְדֵי בְעִילַת הַגּוֹי. וְכֵן עַל יְדֵי שְׁאָר בְּעִילַת אִסּוּר, שֶׁהִיא מִתְחַלֶּלֶת

Halocho #2243 - How much does a firstborn cost?

At the Pidyon HaBen ceremony, the father has to give a Cohen 5 biblical Shekalim.

Five biblical Shekalim is about 117 grams of silver (3.77 troy ounces) with a value of about $60 at yesterday's rate.

This value can be given in coins or other goods.

Banknotes, checks, IOUs and property are not acceptable for a Pidyon HaBen.

If the Cohen wants, he can return the money to the father, after the ceremony, but he does not have to.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 164:1, 6

- Danny
Monday, 20 Adar-I 5779

מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כָּל אִישׁ מִיִשְֹרָאֵל, שֶיִפְדֶּה מִכֹּהֵן אֶת בְּנוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר לְאִמּוֹ בַּחֲמִשָּׁה סְלָעִים

 וּבְמַטְבְּעוֹת שֶׁלָּנוּ צָרִיךְ שֶׁיִהְיוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיְהֵא בְּכֻלָּם חֲמִשָּׁה לוּיט וּשְׁלִישׁ כֶּסֶף צָרוּף (בראַנדזילבער) (עַיֵן חֲתַ"ם סוֹפֵר סִימָן רפט). וְיָכוֹל לִתֵּן לַכֹּהֵן, אֲפִלּוּ שְׁאָר חֲפָצִים שֶׁיִהְיוּ שָׁוִים כָּךְ, אֲבָל לֹא קַרְקָעוֹת אוֹ שְׁטָרוֹת

וְלָכֵן אֵין פּוֹדִין [שְׁטָרוֹת כֶּסֶף]. וְנוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לְמִצְוָה זֹאת

בְּעִנְיַן מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין, שֶׁהַכֹּהֵן מַחֲזִיר אַחַר כָּךְ אֶת דְּמֵי הַפִּדְיוֹן כֻּלּוֹ אוֹ מִקְצָתוֹ לָאָב, כָּתַב טוּרֵי זָהָב טַעַם

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה כִּדְבָעֵי לְמֶהֱוֵי, יִבְחַר לוֹ כֹּהֵן עָנִי בַּעַל תּוֹרָה וְיִרְאָה, וְהָאָב וְגַם הַכֹּהֵן יִגְמְרוּ בְּדַעְתָּם שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר אוֹ יִתֶּן לוֹ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִי

Halocho #2242 - When does one do a Pidyon HaBen?

All firstborn sons (born naturally) have to be "redeemed" by giving 5 biblical Shekalim to a Cohen; unless the baby's father is a Cohen or Levi, or the baby's mother is the daughter of a Cohen or Levi.

The Mitzvah is to be done on the 31st day of his life.

If day 31 is Shabbat or Yom Tov then the redemption is done at night on Motzai Shabbat or Motzai YomTov.

It is customary to have a Seuda - a festive meal - to celebrate this ceremony.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 164:1, 9-10

More details tomorrow...

- Danny
Sunday, 19 Adar-I 5779

מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כָּל אִישׁ מִיִשְֹרָאֵל, שֶיִפְדֶּה מִכֹּהֵן אֶת בְּנוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר לְאִמּוֹ בַּחֲמִשָּׁה סְלָעִים

כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, פְּטוּרִים מִפִּדְיוֹן הַבֵּן. וַאֲפִלּוּ בַת כֹּהֵן אוֹ בַּת לֵוִי שָׁנִּשְׂאָה לְיִשְֹרָאֵל, הַבֵּן פָּטוּר מִפִּדְיוֹן

וְאִם בַּת כֹּהֵן נִבְעֲלָה לַגּוֹי וְנִתְעַבְּרָה מִמֶּנוּ, אוֹ אֲפִלּוּ נִתְעַבְּרָה אַחַר כָּךְ בְּהֶתֵּר, הַבֵּן חַיָב בְּפִדְיוֹן, שֶׁהֲרֵי אִמּוֹ נִתְחַלְּלָה מִן הַכְּהֻנָּה עַל יְדֵי בְעִילַת הַגּוֹי. וְכֵן עַל יְדֵי שְׁאָר בְּעִילַת אִסּוּר, שֶׁהִיא מִתְחַלֶּלֶת. 

אִשָּׁה שֶׁהִפִּילָה וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה בֶּן קַיָמָא, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלָה

Halocho #2241 - Cooking in cold water

Cooking is forbidden on Shabbat.

Food that is impossible to eat without first being rinsed, may not be rinsed on Shabbat even in cold water.

Salty fish, like herring,  may be rinsed in cold water since it was (somewhat) edible even before being rinsed.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 80:6

Shabbat Shalom,

- Danny
Thursday, 16 Adar 5779

דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל לְאָכְלוֹ בְּלִי הֲדָחָה, אָסוּר לַהֲדִיחוֹ בַּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּצוֹנֵן

וְדָג מָלוּחַ (הערינג) מֻתָּר לִשְׁרוֹתוֹ בְּמַיִם צוֹנְנִים, לְפִי שֶׁגַּם קֹדֶם הַשְּׁרִיָּה רָאוּי לַאֲכִילָה

Halocho #2240 - The Sandek only holds the baby once

The person who holds the baby during the Brit Mila is called a Sandek.

The custom is that the father never honors the same person twice with Sandeka'ut. (*)

On the other hand, the custom is to always use the same Mohel, if he is available.

Even if  it was assumed that the original Mohel would be out of town, and another Mohel was asked to officiate, the original Mohel has precedence, if he's back in town on time.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 163:1

(*) The reason given is that being a Sandek is a Segula for prosperity, and we want to "spread the wealth". Similarly, each Cohen was only given one opportunity to bring the Ketoret (Incense) in the Bet Hamikdash, since it's a Segula for prosperity.

- Danny
Wednesday, Shushan-Purim-Kotton, 15 Adar-I 5779

 וְיֵשׁ לְאָדָם לַחֲזוֹר וּלְהַדֵּר אַחַר מוֹהֵל וְסַנְדָּק הַיוֹתֵר טוֹב וְצַדִּיק

נוֹהֲגִין שֶׁאֵין נוֹתְנִין סַנְדְּקָּאוּת לְאִישׁ אֲשֶׁר כְּבָר הָיָה אֶצְלּוֹ סַנְדָּק בְּבֵן אַחֵר

 אִם כִּבֵּד לְמוֹהֵל אֶחָד, אָסוּר לַחֲזוֹר בּוֹ וּלְכַבֵּד לְאַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר שְׁאֵרִית יִשְֹרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב

 וְאִם כִּבֵּד לְאֶחָד וּבְתוֹךְ כָּךְ הָלַךְ זֶה הַמּוֹהֵל מִן הָעִיר וְחָשַׁב הָאָב כִּי לֹא יָבוֹא לִזְמַן הַמִּילָה וְעַל כֵּן כִּבֵּד לְאַחֵר וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּא הָרִאשׁוֹן, יְמוּלֶנּוּ הָרִאשׁוֹן

Halocho #2239 - Who knows eight?

When a newborn boy is 8 days old, his father has to ensure he gets a Brit Mila (circumcision).

So if a baby is born on Sunday, his Brit Mila is the following Sunday.

If the father cannot do the Brit Mila himself, he asks a Mohel (a Jewish expert at circumcision) to do it for him. 

To show that he is appointing the Mohel to do his Mitzvah, the father should put the baby on the Sandek's lap and hand the Mohel the knife.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 163:1

- Danny
Tuesday., Purim Kotton, 14 Adar-I 5779

מִצְוַת עֲשֵׂה עַל הָאָב לָמוּל אֶת בְּנוֹ, אוֹ לְכַבֵּד וְלַעֲשׂוֹת שְּׁלִיחַ לְיִשְֹרָאֵל אַחֵר שֶׁיָמוּל אוֹתוֹ

וְיֶשׁ לוֹ לְהָאָב לָתֵת אֶת הַיֶלֶד עַל בִּרְכֵּי הַסַּנְדָּק וּלְהושִׁיט אֶת הָאִזְמֵל לִידֵי הַמּוֹהֵל, וְלַעֲמֹד אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת הַמִּילָה לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ

 וּבֵין חִתּוּךְ לִפְרִיעָה, מְבָרֵךְ הָאָב אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ וְכוּ'. וְיֵשׁ לְאָדָם לַחֲזוֹר וּלְהַדֵּר אַחַר מוֹהֵל וְסַנְדָּק הַיוֹתֵר טוֹב וְצַדִּיק

Halocho #2238 - Erev Purim Katan

Today (Monday 13th Adar-I) Tachanun is not said at Mincha, since tomorrow (Tuesday) is Purim-Katan. (However, today is not the Fast of Esther; that applies in Adar-II only.) 

On both days of Purim-Katan (Tuesday & Wednesday this year), one omits Tachanun, קל אֶרֶךְ אַפַּיִם (before the Torah reading on  Mondays & Thursday) and לַמְנַצֵּחַ (between אַשְׁרֵי  and וּבָא לְצִיּוֹן). 

On Shabbat one would omit אָב  הָרַחֲמִים  before Mussaf and צִדְקָתךָ  at Mincha.

One may not fast nor eulogize on these 2 days.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 22:8, 142:10

Shabbat Shalom

- Danny
Monday, 13 Adar-I 5779

יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁבַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן גַּם כֵּן אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם לֹא תַחֲנוּן, וְלֹא אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְלֹא לַמְנַצֵּחַ, וַאֲסוּרִין בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית. וּבְיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, מַרְבִּים קְצָת בִּסְעוּדָה

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ ... וְלֹא בְּפוּרִים גָּדוֹל בּ' יָמִים, וְלֹא בְּפוּרִים קָטָן בּ' יָמִים, ... בְּכָל אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶםיוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמְרִים בַּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם

Halocho #2237 - Is tomorrow a fast day?

In a non-leap year, the 13th of Adar is Ta'anit Esther.

In leap years - like this year 5779- תשע"ט - we fast and celebrate Purim in Adar-II.

However, in Adar-I we mark the days as "Purim Katan".

One should eat a bigger meal to increase happiness on 14th of Adar-I. Even in "walled cities" where Shushan-Purim is celebrated (e.g. Jerusalem) this is done on 14th (not 15th) of Adar-I. 

During Adar-I the Megila is not read, nor does one say עַל הַנִּסִּים. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 142:10

- Danny
Sunday, 12 Adar-I 5779

יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁבַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן גַּם כֵּן אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם לֹא תַחֲנוּן, וְלֹא אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְלֹא לַמְנַצֵּחַ, וַאֲסוּרִין בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית. וּבְיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, מַרְבִּים קְצָת בִּסְעוּדָה

Halocho #2236 – Bathing for Shabbat

It's a Mitzvah to bathe on Friday with warm water, or at least to wash one's face, hands and feet.

It's also a Mitzvah to shampoo one's hair, cut one's nails and have a haircut if needed.

If possible, one should not cut fingernails and toenails on the same day. 

Some are careful not to cut their [finger] nails on Thursday as then they begin growing (and looking unkempt) on Shabbat.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 72:12, 14

Shabbat Shalom,

- Danny
Thursday, 9 Adar-I Shvat 5779

מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לִרְחוֹץ בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּחַמִּין. וְאִם אֶפְשָׁר, יִרְחַץ כָּל גּוּפוֹ בְּחַמִּין , וְיִטְבֹּל אֶת עַצְמוֹ בְּמִקְוֶה

וּמִצְוָה לָחֹף אֶת הָרֹאשׁ וְלָקֹץ אֶת הַצִּפָּרְנַיִם, וְכֵן לְגַלֵּחַ שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ אִם הָיוּ גְּדוֹלוֹת

וְאֵין לָקֹץ צִפָּרְנֵי יָדָיו וְרַגְלָיו בְּיוֹם אֶחָד. גַּם אֵין לָקֹץ צִפָּרְנָיו אוֹ לְגַלֵּחַ שַׂעֲרוֹת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, אֲפִלּוּ חַל בְּעֶרֶב שַׁבָּת. יֵשׁ מַקְפִּידִין שֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַצִּפָּרְנַיִם כְּסִדְרָן אֶלָּא בְּדִלּוּג, דְּהַיְנוּ בְּיָמִין מַתְחִילִין בָּאֶצְבַּע הַסְּמוּכָה לַאֲגוּדָל, וְהַסִימָן בִּדְאָגָ"ה וּבִשְׂמֹאל מַתְחִילִין בָּאֶצְבַּע הָרְבִיעִית וְהַסִימָן דִּבְהֶגֶ"א

 גַּם יֵשׁ מַקְפִּידִין שֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַצִּפָּרְנַיִם בְּיוֹם ה', כִּי מַתְחִילִין לִגְדּוֹל בְּיוֹם שַׁבָּת, יוֹם הַשְּׁלִישִׁי. טוֹב לִזָּהֵר לִשְׂרֹף אֶת הַצִּפָּרְנַיִם

Halocho #2235 - Diverting trouble

One may not divert trouble if it will then go to a fellow Jew. However, before the damage arrives, one may protect oneself from being damaged, even if somebody else may suffer as a result.

For example: If a river overflows into one's garden, one may not divert nor drain it, in a manner that will then flood a neighbour's garden.

However, before the river arrives near one's property, one is allowed to create a barrier, even if it would then go to the neighbours should it overflow, since the neighbours could also protect themselves beforehand.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 183:2

- Danny
Wednesday, 8 Adar-I 5779

אֲפִלּוּ מִי שֶׁבָּא אֵיזֶה נֶזֶק עָלָיו, אָסוּר לְסַלְּקוֹ מֵעָלָיו, אִם עַל יְדֵי זֶה יִגְרוֹם שֶׁיָבוֹא עַל חֲבֵרוֹ, כִּי אָסוּר לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ בִּגְרַם נֶזֶק מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ

אֲבָל קֹדֶם שֶׁבָּא הַנֶּזֶק עָלָיו, מֻתָּר לִדְחוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָבוֹא עַל חֲבֵרוֹ. כְּגוֹן אַמַּת הַמַּיִם שֶׁבָּאָה לִשְׁטֹף שָׂדֵהוּ, עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לְשָׂדֵהוּ, מֻתָּר לִגְדֹּר בְפָנֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי זֶה הִיא שׁוֹטֶפֶת שְׂדֵה חֲבֵרוֹ

אֲבָל מִשֶּׁנִּכְנְסָה לְשָׂדֵהוּ, אָסוּר לְהוֹצִיאָה בְעִנְיָן שֶׁתַּגִּיעַ לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַנֶּזֶק מֻטָּל עָלָיו, אֵינוֹ רַשַׁאי לְסַלְּקוֹ מֵעָלָיו וּלְהַטִּילוֹ עַל חֲבֵרוֹ

Halocho #2234 - Is new produce a problem?

The "five grains" are wheat, barley, spelt, oats and rye. 

Grain that was planted and started taking root before the first day Chol Hamoed Pessach may be eaten immediately - and is called "Yoshon" (old). 

Grain that took root thereafter is "Chodosh" (new) and may not be eaten until after the 2nd day Chol Hamoed Pessach of the coming year. This presents a problem for food made from grain that was harvested recently.

In Israel, Chol Hamoed Pessach starts on 16th Nissan, in the Diaspora on the 17th Nissan. 

According to all opinions, the Torah prohibition of eating Chodosh applies to grain grown on Jewish land. There is a minority opinion that Chodosh does not apply to grain grown in the Diaspora on non-Jewish land; the custom is to rely on this opinion in an emergency. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 172:1-3

- Danny
Tuesday, 7 Adar-I 5779

כְּתִיב, וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְגוֹ'. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֲסוּרִין לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים עַד לְאַחַר הַקְרָבַת הָעֹמֶר שֶׁהִקְרִיבוּ בְּשִׁשָׁה עָשָר בְּנִיסָן. וּבִזְמַן שֶׁאֵין עֹמֶר, כָּל הַיוֹם אֲסוּרִין. וְּלִבְנֵי חוּץ לַאָרֶץ שֶׁעוֹשִין יוֹם טוֹב שְׁנֵי יָמִים מֵחֲמַת סְפֵקָא, גַּם כָּל יוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר, אָסוּר עַד תְּחִלַּת לֵיל שְׁמוֹנָה עָשָׂר

וּתְבוּאָה שֶׁנִּזְרְעָה וְנִשְׁרְשָׁה קֹדֶם ט"ז בְּנִיסָן, הַעֹמֶר הַזֶה הִתִּירָהּ, וּמֻתֶּרֶת מִיָד לְאַחַר קְצִירָתָהּ. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁרְשָׁה קֹדֶם שִׁשָׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, אֲסוּרָה עַד שֶׁיָבוֹא הָעֹמֶר הַבָּא

לְדַעַת רֹב גְּדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים, אִסּוּר זֶה גַּם בְּחוּץ לָאָרֶץ הוּא מִן הַתּוֹרָה. וְלָכֵן צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ מְאֹד בִּתְבוּאָה שֶׁנִזְּרְעָה לִפְעָמִים אַחַר הַפֶּסַח אוֹ סָמוּךְ לִפְנֵי הַפֶּסַח, שֶלֹּא הִשְׁרִישָׁה קֹדֶם שִׁשָׁה עָשָֹר בְּנִיסָן, כְּגוֹן שְׂעוֹרִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת גַּם חִטִּין, שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת עַד לְאַחַר שִׁבְעָה עָשָׂר בְּנִיסָן הַבָּא. (וְאִם הִשְׁרִישָׁה בְּיוֹם שִׁשָׁה עָשָׂר, מֻתֶּרֶת בִּתְחִלַּת לֵיל שִׁבְעָה עָשָׂר בְּנִיסָן הַבָּא, מִכֹּחַ מִמַּה נַפְשָׁךְ). וְגַם הַשֵּׁכָר שֶׁנַּעֲשָׂה מִתְּבוּאָה זוֹ, אָסוּר עַד לְאַחַר הַפֶּסַח הַבָּא. וְכֵן הַשְּׁמָרִים, אֲסוּרִים. וְאִם חִמְּצוּ בָהֶם עִסָּה, אֲפִלּוּ מִתְּבוּאָה יְשָׁנָה, כָּל הָעִסָּה אֲסוּרָה מֵחֲמַת הַשְּׁמָרִים

תְּבוּאָה שֶׁמִּסְתַּפְּקִים בָּהּ אִם הִיא יְשְׁנָה אוֹ חֲדָשָׁה, יַעֲשׂוּ עָלֶיהָ שְׁאֵלַת חָכָם

יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאֵין אִסּוּר חָדָשׁ אֶלָּא בִּתְבוּאָה שֶׁגָּדְלָה בִּרְשׁוּת יִשְֹרָאֵל. וַאֲפִלּוּ הַשָֹּדֶה שַׁיֶכֶת לַגּוֹי, אֶלָּא שֶׁהַיִשְֹרָאֵל שְׂכָרָהּ, יֵשׁ בִּתְבוּאָה זוֹ אִסּוּר חָדָשׁ

 אֲבָל בִּתְבוּאָה שֶׁגָּדְלָה בּרְשׁוּת הַגּוֹי, אֵין בָּהּ אִסּוּר חָדָשׁ. וְעַל זֶה סוֹמְכִים הַרְבֵּה בִּשְׁעַת הַדְחָק

 וּמִכָּל מָקוֹם בִּתְבוּאָה שֶׁגָּדְלָה בִּרְשׁוּת ִיִשְֹרָאֵל, אֵין שׁוּם הֶתֵּר

 אֲבָל רַבּוּ הַחוֹלְקִים וְאוֹמְרִים, דְּגַם בְּשֶׁל גּוֹי אִיכָּא אִסּוּר חָדָשׁ. וְהַמַּחְמִיר תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה

Halocho #2233 - Mezuza checking

The Torah commands us to put a מְּזוּזָה on all our doorposts except for washrooms.

The מְּזוּזָה needs to be affixed to the top third of the doorpost - but not in the top 1 Tefach (~9 cm; 3.5"). 

Every מְּזוּזָה needs to be checked twice in seven years. 

A מְּזוּזָה on public buildings only needs to be checked twice in 50 years. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 11:5,17,25

Some have the custom of checking their Mezuzot in Adar-I; this is slightly more frequent than twice in seven years, but it's easy to keep track of.

- Danny
Sunday, 5 Adar-I 5779

מְקוֹמָהּ מִתְּחִלַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל גֹּבַהּ הַשָּׁעַר. קְבָעָהּ לְמַעְלָה מִזֶּה, כְּשֵׁרָה, וְהוּא שֶׁיַּרְחִיקֶנָּה מִן הַמַּשְׁקוֹף טֶפַח. קְבָעָהּ לְמַטָּה מִשְּׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן, צָרִיךְ לַהֲסִירָהּ וּלְקָבְעָהּ כָּרָאוּי וּבִבְרָכָה. וְאִם קְבָעָהּ בְּטֶפַח הָעֶלְיוֹן, יְסִירָה גַּם כֵּן וְיִקְבְּעֶהָ כָּרָאוּי, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ. וְיֵשׁ לְקָבְעָהּ בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לַחוּץ. וְאִם שִׁנָּה בָזֶה, אֵינוֹ מְעַכֵּב

בֵּית הַמֶּרְחָץ וּבֻרְסְקִי וּבֵית הַטְּבִילָה פְּטוּרִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם לְדִירַת כָּבוֹד. אֲבָל רֶפֶת בָּקָר וְחֶדֶר שֶׁמְּגַדְּלִים בּוֹ עוֹפוֹת וּבֵית הַתֶּבֶן וְהָעֵצִים וְאוֹצְרוֹת שֶׁל יַיִן אוֹ שֶׁל שְׁאָר מַשְׁקִין, אִם יֵשׁ לָהֶם שִׁעוּר בַּיִת, חַיָּבִים. וְיֵשׁ פּוֹטְרִים

מְזוּזַת הַיָּחִיד נִבְדֶּקֶת בְּשֶׁבַע שָׁנִים, וְשֶׁל רַבִּים (שֶׁאֵין לְהַטְרִיחַ עֲלֵיהֶם) נִבְדֶּקֶת שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹבֵל 

Halocho #2232- Bat/Bar Mitzvahs in a Jewish leap year

This year is a Jewish leap year; the 12th month (starting today) is Adar-I (or "Adar-Alef" or "Adar-Rishon") and the 13th month will be Adar-II (or "Adar-Bet" or "Adar-Sheni").

Girls and boys born in Adar (12 and 13 years ago) will not become Bat/Bar Mitzvah until Adar II.

Girls and boys born in either Adar-I or Adar-II this year will become Bat/Bar Mitzvah in Adar, in 12 and 13 years time.

As a result, somebody born in 4 weeks time on Wednesday 29 Adar-I will have his Bar Mitzvah 4 weeks after somebody born 2 days later, on Friday 1 Adar-II.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 15:2

Chodesh Tov

- Danny
Monday, 2nd day Rosh Chodesh Adar-I 5779

גָּדוֹל, הַיְנוּ שֶׁעָבְרוּ לוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְנִכְנַס לִשְׁנַת י"ד, (וְסוֹמְכִין עַל הַחֲזָקָה דְּמִסְּתָמָא הֵבִיא בּ' שְׂעָרוֹת) כְּגוֹן שֶׁנּוֹלַד בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ נִיסָן, אֵינוֹ נַעֲשֶׂה גָּדוֹל עַד רֹאשׁ חוֹדֶשׁ דְּהַיְינוּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ נִיסָן לְאַחַר י"ג שָׁנִים נַעֲשֶׂה גָּדוֹל עַד אֲדָר שֵׁנִי

 אֲבָל אִם נוֹלַד בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת בַּאֲדָר רִאשׁוֹן, נַעֲשֶׂה גָּדוֹל גַּם כֵּן בַּאֲדָר רִאשׁוֹן

 וְאִם כְּשֶׁנּוֹלַד הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה גָּדוֹל הִיא שָׁנָה פְּשׁוּטָה, בֵּין שֶׁנּוֹלַד בַּאֲדָר רִאשׁוֹן, בֵּין שֶׁנּוֹלַד בַאֲדָר שֵׁנִי, נַעֲשֶׂה גָּדוֹל בְּיוֹם זֶה בַּאֲדָר שֶׁל עַתָּה וְנִמְצָא, כִּי לִפְעָמִים נַעַר שֶׁנּוֹלַד קוֹדֵם לַחֲבֵרוֹ, יִתְאַחֵר יוֹתֵר לִהְיוֹת גָּדוֹל, מֵחֲבֵרוֹ שֶׁנּוֹלַד אַחֲרָיו, כְּגוֹן שֶׁנּוֹלְדוּ בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, זֶה בְּכ' לַאֲדָר רִאשׁוֹן וְזֶה בְּי' לַאֲדָר שֵׁנִי וְהַשָּׁנָה אֲשֶׁר נַעֲשִׂים גְּדוֹלִים, הִיא שָׁנָה פְּשׁוּטָה

Halocho #2231 - When does one say Kaddish in a leap year?

This year - 5779- is a Jewish leap year; the 12th month (starting today) is be Adar-I and the 13th month will be Adar-II.

If a person passes away during Adar in a non-leap year, then on leap years the Yahrzeit is observed during Adar-I.

However, Kaddish should be said in both Adar-I and Adar-II.

Nevertheless, in Adar-II he doesn't have the usual precedence given to a Yahrzeit; in places where only one person says Kaddish at a time, all other mourners get to say a Kaddish first, and if there are any left, he does too.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 221:3

- Danny
Tuesday, 1st day Rosh Chodesh Adar-I 5779

אִם מֵת לוֹ מֵת בְשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת בַּאֲדָר רִאשׁוֹן אוֹ בַּאֲדָר שֵׁנִי, אֲזַי בְּשָׁנָה פְשוּטָה מִתְעַנֶּה כֵּן בַּאֲדָר, וּבְשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת מִתְעַנֶה בְּזֶה הָאֲדָר שֶׁמֵּת. אִם בָּרִאשׁוֹן, בָּרִאשׁוֹן. וְאִם בַּשֵּׁנִי, בַּשֵּׁנִי

 וְאִם מֵת בְּשָׁנָה פְשׁוּטָה, אֲזַי בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, יִתְעַנֶּה בַּאֲדָר רִאשׁוֹן, וְגַם בַּאֲדָר שֵׁנִי יֹאמַר קַדִּישׁ, אַךְ אַל יַסִּיג גְּבוּל אֲחֵרִים

Halocho #2230 - Happy times ahead

The 2 days of Rosh Chodesh Adar-I starts this evening:  on Monday evening.

One increases joy when Adar begins. Adar is a good time to deal with court cases involving non-Jews. 

I have not been able to establish if - during a leap year - the above is also valid for Adar-I (being the "real" Adar; the 12th month) or it only refers to the Adar closest to our joyous month of redemption (Nissan), viz. Adar-II.


Remeber to add  יַעֲלֶה וְיָבוֹא into Birkat Hamazon and the Amida.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:1

Chodesh Tov

- Danny
Monday, Erev Rosh Chodesh Adar I, 29 Shvat 5779

מִשֶׁנִּכְנַס אֲדָר, מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה. וְיִשְֹרָאֵל שֶׁיֵשׁ לוֹ דִין וּדְבָרִים עִם גּוֹי, יִשָּׁפֵט עִמּוֹ בְּחֹדֶשׁ זֶה

Halocho #2229 - What Bracha to make on fruit pits?

If one eats fruit pits that are bitter and inedible, one does not make a Bracha when eating them.

If one improved bitter pits by roasting them (or otherwise), one says the Bracha of שֶׁהַכֹּל.

If one eats fruit pits that are naturally edible, one says the Bracha of הָאֲדָמָה.

If one eats the pits while eating the fruit, then they are included in the Bracha of הָעֵץ that one made on the fruit.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 52:10

- Danny
Sunday, 28 Shvat 5779

גַּרְעִינִין שֶׁל פֵּרוֹת אִם הֵם מְתוּקִּים, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲבָל גַּרְעִינִים הַמָּרִים אֵינָם נֶחְשָׁבִים כְּלָל, וְאִם אוֹכְלָן כָּךְ, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם כְּלָל

וְאִם מִתְּקָן עַל יְדֵי הָאוֹר וְכַדּוֹמֶה, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם שֶׁהַכֹּל