Halocho #2211 - Washing before prayers

Before each of the daily prayers, one should wash one's hands until the wrist. 

If one has touched a covered part of one's body or scratched one's head since last washing, one needs to wash again. 

If water is not readily available one should spend time finding some unless doing so would make one miss praying on time. 

In case of need, one can cleanse one's hands with anything that cleans them including rubbing them with sand. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 12:5

- Danny
Tuesday, 2 Shvat 5779

צָרִיךְ לִרְחֹץ אֶת יָדָיו בַּמַּיִם עַד הַפֶּרֶק קֹדֶם הַתְּפִלָּה

 וְלָכֵן אַף עַל פִּי שֶׁרָחַץ אֶת יָדָיו בַּבֹּקֶר, אִם נָגַע אַחַר כָּךְ בְּיָדָיו בְּאֵיזֶה מָקוֹם מְטֻנָּף דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹמוֹת הַמְּכֻסִּים בָּאָדָם שֶׁיֵּשׁ שָׁם מִלְמוּלֵי זֵעָה אוֹ שֶׁחִכֵּךְ בְּרֹאשׁוֹ אוֹ שֶׁלֹּא רְחָצָן בַּבֹּקֶר עַד הַפֶּרֶק, צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְרָחְצָן קֹדֶם הַתְּפִלָּה

 וְאִם אֵין לוֹ מַיִם, צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחֲרֵיהֶם לָלֶכֶת לְפָנָיו אַרְבָּעָה מִילִין אוֹ לְאַחֲרָיו מִיל

 וְאִם מִתְיָרֵא שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יַעֲבֹר זְמַן תְּפִלָּה, מְנַקֶּה יָדָיו בִּצְרוֹר אוֹ בֶּעָפָר אוֹ בְּכָל מִדִּי דִמְנַקֵּי וּמִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב, אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וְגוֹ', אֶרְחַץ בַּמַּיִם אִם אֶפְשָׁר. וְאִם לָאו, בְּנִקָּיוֹן, בְּכָל מִדִּי דִמְנַקֵּי

Halocho #2210 - Eat! it's Rosh Chodesh Shevat today!

It's a Mitzva to eat a bigger meal on Rosh Chodesh.

There is no obligation to eat bread on Rosh Chodesh.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 97:2

Chodesh Tov!

- Danny
Monday, Rosh Chodesh Shvat 5779

מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ

 וְאִם חָל בַּשַׁבָּת, יַעֲשֶׂה תַּבְשִׁיל אֶחָד יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר שַׁבָּתוֹת

Halocho #2209 - Tonight is Rosh Chodesh Shevat

During the Amida and Birkat Hamazon on רֹאשׁ חֹדֶשׁ, one should add יַעֲלֶה וְיָבֹא.

If one forgot to do so during the Amida at night one does not need to make amends. During the day one needs to go back to רְצֵה.

If one forgot יַעֲלֶה וְיָבֹא during Birkat Hamazon (during the day or night), and one remembers before starting the last Bracha, one can say:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן

If one forgot after starting the last Bracha, or one does have the above Bracha handy, one does not need to make amends.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 19:10, 44:14

Chodesh Tov!

- Danny
 Sunday, 29 Tevet, Erev Rosh Chodesh Shvat 5779

שָׁכַח יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשַׁחֲרִית אוֹ בְּמִנְחָה, וּבְחֹל הַמּוֹעֵד, בֵּין בְּשַׁחֲרִית בֵּין בְּמִנְחָה בֵּין בְּמַעֲרִיב, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁאָמַר יִהְיוּ לְרָצוֹן, חוֹזֵר וּמַתְחִיל רְצֵה, וַאֲפִלּוּ אִם נִזְכַּר קוֹדֵם שֶׁהִתְחִיל מוֹדִים, כֵּיוָן שֶׁסִּיֵּם בִּרְכַּת הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, צָרִיךְ לְהַתְחִיל רְצֵה (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמַשִּׁיב הָרוּחַ) אַךְ אִם נִזְכַּר קוֹדֶם בִּרְכַּת הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, אוֹמְרוֹ שָׁם וּמְסַיֵּם וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ וְכוּ', וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ', חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה

 וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שָׁכַח יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּמַעֲרִיב, בֵּין שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא בּ' יָמִים, בֵּין שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא יוֹם א', כֵּיוָן שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה' וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר, אֶלָּא מְסַיֵּם הַמַחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן וְגוֹמֵר תְּפִלָּתוֹ. וְהַטַּעַם בָּזֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְקַדְּשִׁין אֵת הַחֹדֶשׁ בַּלַּיְלָה

טָעָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא אָמַר יַעֲלֶה וְיָבֹא, אוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל לְזִכָּרוֹן, וְאֵינוֹ חוֹתֵם (וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלָּיְלָה) וּבְחֹל הַמּוֹעֵד אִם לֹא אָמַר יַעֲלֶה וְיָבֹא יֹאמַר בָּרוּךְ אַתָה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן מוֹעֲדִים לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה אֶת יוֹם חַג (פְּלוֹנִי) הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשְֹרָאֵל וְהַזְּמַנִּים

וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמֵר, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשְֹרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן

וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל הַבְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ אֵינוֹ חוֹזֵר לְרֹאשׁ מִשּׁוּם דִּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבְחֹל הַמּוֹעֵד אֵינוֹ מְחֻיָּב לֶאֱכֹל פַּת דַּוְקָא

Halocho #2208 - May one nap on Shabbat?

After eating the Shabbat meal one may take a nap. 

However one may not say "I am going to nap in order to be able to do something on Motzai Shabbat". 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 77:23

This week is Shabbat M'vorchim of Chodesh Shevat. רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט will be on Monday. Yom Kippur Katan is on Sunday.

Shabbat Shalom,
- Danny
Thursday, 26 Tevet 5779

אַחַר סְעוּדַּת שַׁחֲרִית, אִם רָגִיל לִישֹׁן, יִישַׁן. אֲבָל אַל יֹאמַר: אִישַׁן מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה אוֹ לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ בַּלַּיְלָה

Halocho #2207 - Give some charity before praying

It's fitting to give צְדָקָה - charity - before praying. 

This is hinted to in the verse (Psalms 17:5) - אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ -  "I will behold Your countenance with Tzedek".

Source: Kitzur Shulchan Aruch 12:2

- Danny
Wednesday, 25 Tevet 5779

טוֹב לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ

Halocho #2206 - How soon does one need to affix the Mezuzah?

When renting an apartment outside of Israel, one need not affix the Mezuzot for the first 30 days.

If one buys an apartment one needs to affix a Mezuza on every door as soon as one moves in.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 11:21

- Danny
Tuesday, 24 Tevet 5779

הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, פָּטוּר מִמְּזוּזָה שְׁלֹשִׁים יוֹם, דְּלָא הֲוֵי דִירַת קֶבַע

Halocho #2205 - Socializing before morning prayers

One may not go to a friend's house before morning prayers, even if one only plans on wishing them a "good morning".

If one happens to meet a friend before one has prayed, one should not use the standard greeting, e.g. "Good Morning", as a reminder to oneself not to get distracted before prayers.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 8:5

- Danny
Monday, 23 Tevet 5779

אָסוּר לְהַקְדִּים לְפֶתַח חֲבֵרוֹ לְקַבֵּל פָּנָיו וְלִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ לוֹמַר לוֹ צַפְרָא דְּמָרָא טָב (בל"א, גוּטֶען מָארְגֶען), שֶׁנֶּאֱמַר, חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא. כְּלוֹמַר, בַּמֶּה חֲשַׁבְתּוֹ לָזֶה שֶׁהִקְדַּמְתָּ כְּבוֹדוֹ לִכְבוֹדִי

וְאִם פְּגָעוֹ דֶּרֶךְ מִקְרֶה מִצַּד הַדִּין מֻתָּר לִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם, אַךְ נָכוֹן לְשַׁנּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתֵן לֵב שֶׁהוּא אָסוּר לְהִתְעַכֵּב בִּדְבָרִים אֲחֵרִים עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל

Halocho #2204 - Right, then Left, then Right

Various times the Torah gives precedence to the right hand. As a result, we usually give precedence to the right. E.g:

- When washing one first washes the right hand. 
- When getting dressed one first puts on the right-hand side. 
- When putting on shoes one first puts on the right shoe. 

Regarding Tefillin the Torah requires us to tie them on the left hand. As a result, we give precedence to the left when it comes to tying things. E.g.:

- When tying ones shoes one first ties the left one. 

So with both Halachot we get: Put on right shoe, then left shoe, then tie the left then tie the right. 

The same would apply to any other item of clothing that gets tied on both sides.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 3:4

We have discussed lefties previously, e.g. in Halocho #1905 - Lefties In Halacha

- Danny
Sunday, 22 Tevet 5779

לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַיָּמִין הִיא חֲשׁוּבָה בַתּוֹרָה לְעִנְיַן עֲבוֹדָה וּלְעִנְיַן בֹּהֶן יָד וּבֹהֶן רֶגֶל שֶׁל מִלּוּאִים וְשֶׁל מְצֹרָע וּלְעִנְיַן מִצְוַת חֲלִיצָה, לָכֵן בִּלְבִישָׁה וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים לְעוֹלָם יַקְדִּים שֶׁל יָמִין לְשֶׁל שְׂמֹאל

 וּבַחֲלִיצַת הַמִּנְעָלִים וּשְׁאָר בְּגָדִים, יַחֲלוֹץ שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה, שֶׁזֶּהוּ כְּבוֹדָהּ שֶׁל יָמִין

וְאַךְ לְעִנְיַן קְשִׁירָה, הַשְּׂמֹאל חָשׁוּב יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹשְׁרִים עָלָיו אֶת הַתְּפִלִּין

וְלָכֵן כְּשֶׁצָּרִיךְ לִקְשֹׁר יִקְשֹׁר שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה, כְּגוֹן מִנְעָלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְשִׁירָה, נוֹעֵל שֶׁל יָמִין וְאֵינוֹ קוֹשְׁרוֹ, וְנוֹעֵל אֶת שֶׁל שְׂמֹאל וְקוֹשְׁרוֹ, וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר שֶׁל יָמִין

 וְכֵן בִּשְׁאָר בְּגָדִים

Halocho #2203 - Noshing on Shabbat

One should try to say 100 Brachot daily. On a regular weekday, this happens if one prays all 3 prayers and says one's blessing over food.

On Shabbat, the shorter Amida means one is missing 29 Brachot.

One way to complete the quota is to eat fruit and treats between meals and smell spices.

One also fulfills Oneg Shabbat - enjoying Shabbat - this way.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 77:22

Shabbat Shalom,

- Danny
 Thursday, 19 Tevet 5779

מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בְּפֵרוֹת וּמִגְדָנוֹת וּמִינֵי רֵיחַ, כְּדֵי לְהַשְׁלִים מֵאָה בְּרָכוֹת וּמִצְוָה לְעַנְּגוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא לוֹ לְעֹנֶג, שֶׁנֶּאֱמַר, וְקָרָאתָ לַשַׁבָּת עֹנֶג

Halocho #2202 - Wash your face daily

After washing Negel Vasser, one should wash one's face in honor of one's Maker, since the Pasuk says that man was created in Hashem's image.

One should be careful to dry one's hands and face, for health reasons.

One should also rinse one's mouth, in anticipation of saying Hashem's name during prayers. 

On fast-days, one may not rinse one's mouth.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 2:3 , 121:10

- Danny
  Wednesday, 18 Tevet 5779

וְרוֹחֵץ פָּנָיו לִכְבוֹד יוֹצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹקים עָשָׂה אֶת הָאָדָם

וְגַם יִרְחַץ פִּיו מִפְּנֵי הָרִירִים שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה

 וְאַחַר כָּךְ מְנַגֵּב יָדָיו. וְיִזָּהֵר לְנַגֵּב פָּנָיו יָפֶה

לִרְחוֹץ פִּיו בְּמַיִם בְּשַׁחֲרִית, אָסוּר בְּכָל תַּעֲנִית צִבּוּר

 לִטְעֹם הַמַּאֲכָל, אֲפִלּוּ אִם יִפְלֹט, אָסוּר בְּתַעֲנִית צִבּוּר. אֲבָל בַּתַעֲנִית שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, מֻתָּר לִטְעֹם וּלִפְלוֹט. וְכֵן רְחִיצַת הַפֶּה, מֻתֶּרֶת בְּתַעֲנִית יָחִיד 

Halocho #2201 - Always wear your Tzitzit

Jewish males should not walk 4 Amot (~2 meters) without wearing צִיצִית.

As soon as he gets out of bed he should put on his טַּלִּית קָטָן. 

If he has not yet washed his hands, he should not make the Bracha on צִיצִית yet.

One also cannot make the Bracha on צִיצִית until "Misheyakir", i.e. when it's light enough outside to recognize a casual acquaintance from a distance of 4 Amot.

Misheyakir is about an hour before sunrise. Check a Lu'ach for precise times.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 2:2, 9:9

- Danny
 Tuesday, 17  Tevet 5779

יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ הָרִאשׁוֹן אֶת הַטַּלִּית קָטָן, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלִי צִיצִית. וּלְפִי שֶׁעֲדַיִן אֵין יָדָיו נְקִיּוֹת, לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו

אֵין מְבָרְכִים עַל הַצִּיצִית אֶלָּא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה. וּלְכַתְּחִלָּה יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל כָּךְ אוֹר שֶׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. וְאִם לָבַשׁ אֶת הַטַּלִּית קָטָן בְּעוֹד לַיְלָה וְלֹא בֵרַךְ עָלָיו אוֹ שֶׁלְּבָשׁוֹ בְּעוֹד שֶׁלֹּא הָיוּ יָדָיו נְקִיּוֹת וְלָכֵן לֹא בֵרַךְ עָלָיו, אֲזַי כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטַּלִּית גָּדוֹל, יְכַוֵּן בִּבְרָכָה זוֹ גַּם עַל הַטַּלִּית קָטָן

וּמִי שֶׁאֵין לוֹ טַלִּית גָּדוֹל אִם לוֹבֵשׁ אֶת הַטַּלִּית קָטָן בַּיּוֹם וְיָדָיו נְקִיּוֹת, יְבָרֵךְ עָלָיו, עַל מִצְוַת צִיצִית (הַוָּאו בְּפַתַח). וְאִם לוֹבְשׁוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ עָלָיו, אֲזַי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהוּא יוֹם וְיָדָיו נְקִיּוֹת, יִקַּח אֶת הַצִּיצִית בְּיָדָיו וִיבָרֵךְ, עַל מִצְוַת צִיצִית

וְאִם יָשֵׁן בְּטַלִּית קָטָן, לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו אַחַר כָּךְ כְּלָל. אַךְ כְּשֶׁמְּבָרֵךְ עַל טַלִּית גָּדוֹל, יְכַוֵּן לְפָטְרוֹ

Halocho #2200 - Why do we wash Negel Vasser every morning?

Upon awakening one should wash one's hands from a cup, alternating between the right and left hand until each hand is washed 3 times.

Two reasons are given:

- You are starting a new day of serving Hashem; similar to a Cohen who had to wash his hands before serving in the Bet Hamikdash.

- Part of the soul leaves the body when one sleeps, therefore sleeping is considered a mini-death which generates impurity which needs to be washed away.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 2:1, 3

- Danny
 Monday, 16 Tevet 5779

לְפִי שֶׁהָאָדָם כַּאֲשֶׁר קָם מִמִּטָּתוֹ שַׁחֲרִית הוּא כְּמוֹ בְרִיָּה חֲדָשָׁה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לָכֵן צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּשׁ וְלִטֹּל יָדָיו מִן הַכְּלִי, כְּמוֹ כֹּהֵן שֶׁהָיָה מְקַדֵּשׁ יָדָיו בְּכָל יוֹם מִן הַכִּיּוֹר קֹדֶם עֲבוֹדָתוֹ

וְסֶמֶךְ לִנְטִילָה זוֹ מִן הַמִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶרְחַץ בְּנִּקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה' לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וְגוֹ'. וְעוֹד יֵשׁ טַעַם לִנְטִילָה זֹאת, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּא רוּחַ הַטֻּמְאָה וְשׁוֹרֶה עַל גּוּפוֹ

 וּכְשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, מִסְתַּלֵּק רוּחַ הַטֻּמְאָה מִכָּל גּוּפוֹ חוּץ מִן אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר מֵעֲלֵיהֶן עַד שֶׁשּׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מַיִם בְּסֵרוּגִים

וְאָסוּר לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם אִם לֹא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל מְאֹד 

נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית הִיא בְּדֶרֶךְ זֶה: נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בְּיַד יְמִינוֹ וְנוֹתְנוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וְשׁוֹפֵךְ תְּחִלָּה עַל יַד יָמִין, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בִימִינוֹ וְשׁוֹפֵךְ עַל יַד שְׂמֹאל. וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים

וְטוֹב לִטְּלָן עַד פֶּרֶק הַזְּרוֹעַ. אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, דַּי עַד קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו

וְרוֹחֵץ פָּנָיו לִכְבוֹד יוֹצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. וְגַם יִרְחַץ פִּיו מִפְּנֵי הָרִירִים שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה

 וְאַחַר כָּךְ מְנַגֵּב יָדָיו. וְיִזָּהֵר לְנַגֵּב פָּנָיו יָפֶה

Halocho #2200 - May one say Tehillim by heart?

The Torah is divided into two parts: The written-law (Tanach) and the oral-law (Mishna and Gemara).

Even if one knows parts of the written-law by heart, one should be careful not say them without a text.

The exception being those verses that everybody knows by heart, like those תְהִלִּים said often during prayers like אַשְׁרֵי

If possible, one should pray from a Siddur, since Davening includes many verses that not everybody knows by heart. 

Blind people are allowed to say everything by heart.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 1:6

- Danny
 Sunday, 15 Tevet 5779

מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים וְכֵן שְׁאָר פָּרָשִׁיּוֹת מִתּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁאֵינָם שְׁגוּרִים בְּפִי הַכֹּל, אָסוּר לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה

אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה, יֶשׁ לוֹ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה

וְסוּמָא מֻתָּר

Halocho #2199 - Fasting on Shabbat is forbidden

One should not abstain from food on Shabbat in order to fast - even for a few hours.

Even without any intention of fasting, one should try eating before midday.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 77:20

Shabbat Shalom,

- Danny
 Thursday, 12 Tevet 5779

אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בַּשַׁבָּת לְשֵׁם תַּעֲנִית, אֲפִלּוּ זְמַן קָצָר

 וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְשֵׁם תַּעֲנִית, אָסוּר עַל כָּל פָּנִים לְהִתְעַנּוֹת עַד חֲצוֹת

Halocho #2198 - When to get up in the morning

If possible, one should awaken at midnight and say Tikun Chatzot; lamenting the Bet Hamikdash that was destroyed and the resultant loss of Torah learning as well as all the Mitzvos we can no longer do.

If getting up at midnight is not an option, one should get up before dawn to say Tikun Chatzot.

After Tikun Chatzot one should learn some Torah; Mishna or Tehillim or Mussar. 

At the very latest one needs to awaken in time to get to shul before they start morning prayers.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 1:5

- Danny
 Wednesday, 11 Tevet 5779

אִם אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁכִּים וְלָקוּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲרֹךְ אָז תִּקּוּן חֲצוֹת, מַה טּוֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת וְגוֹ'. וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹנֵן בָּעֵת הַהִיא, שֶׁנֶּאֱמַר, ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ, וְאוֹמֵר, אוֹי לַבָּנִים שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי וְהִגְלֵיתִים לְבֵין הָאֻמּוֹת

וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָקוּם בַּחֲצוֹת, יִתְגַּבֵּר עַל כָּל פָּנִים לָקוּם קֹדֶם עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָעִירָה שָּׁחַר, אֲנִי מְעוֹרֵר אֶת הַשַּׁחַר וְאֵין הַשַּׁחַר מְעוֹרֵר אוֹתִי

וְגַם לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה, יָכוֹל לַעֲרֹךְ תִּקּוּן חֲצוֹת, וְאַחַר כָּךְ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אִישׁ אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ. וְשִׁעוּר מִשְׁנָיוֹת קוֹדֵם לְכָל דָּבָר (וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִנְשָׁמָה, מִשְׁנָה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה). וְאִם אֵינוֹ בַר הָכֵי, יַעֲסֹק בַּתְּהִלִּים וּמַעֲמָדוֹת וְסִפְרֵי מוּסָר

וְטוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה, מֵהַרְבּוֹת בְּלֹא כַוָּנָה

תָּנָא רַבִּי חִיָּא, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'. פֵּרוּשׁ, שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא אָז כְּנֶגְדֶּךָ

עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, נִקְרָא עֶבֶד ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כָּל עַבְדֵי ה' הָעוֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵילוֹת

וּבַלֵּילוֹת הַקְּצָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁכִּים כָּל כָּךְ, לְכָל הַפָּחוֹת יִתְאַמֵּץ לָקוּם בְּעוֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זְמָן לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר 

Halocho #2197 - Torah reading on a fast day

On every fast-day there is Kri'at HaTorah (Torah Reading) at both Shacharit and Mincha. We call up 3 people and read וַיְחַל from Parshat כִּי תִשָּׂא.

At Mincha, the 3rd Aliya also reads the Haftarah (דִּרְשׁוּ from Yeshayahu 55:6). Only somebody who is fasting should be called up to the Torah on a fast day.

During the Mincha Amida, individuals add the "עֲנֵנוּ" prayer into the 16th Bracha; שְׁמַע קוֹלֵנוּ. If one forgot, one does not need to make amends.

The Chazzan adds עֲנֵנוּ during both Shacharit and Mincha, as a separate Bracha before רְפָאֵנוּ.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 19:14, 23:15

- Danny
Tuesday, 10 Tevet 5779

בְּתַעֲנִית צִבּוּר כְּשֶׁקּוֹרִין וַיְחַל, אֵין קוֹרִין לַעֲלֹת לַתּוֹרָה אֶלָּא לְמִי שֶׁמִּתְעַנֶּה. וְאִם אֵין כָּאן כֹּהֵן אַחֵר אֶלָּא זֶה שֶׁאֵינוֹ מִתְעַנֶּה, אוֹ שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לְהַשְׁלִים, קוֹרִין לְיִשְֹרָאֵל אוֹ לְלֵוִי בִּמְקוֹמוֹ. וְטוֹב שֶׁיֵּצֵא הַכֹּהֵן מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְאִם יֵשׁ כֹּהֵן אַחֵר אֵינוֹ צָרִיךְ לָצֵאת, אֶלָּא יוֹדִיעַ שֶׁלֹּא יִקְרְאוּהוּ. וְאִם יִקְרְאוּהוּ לֹא יַעֲלֶה. וְאִם הוּא בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִשִּׁי, אַף עַל פִּי שֶׁקּוֹרִין וַיְחַל, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁעַתָּה הוּא זְמַן קְרִיאַת הַתּוֹרָה, לָכֵן בְּדִיעֲבַד אִם לֹא יָצָא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וקְרָאוּהוּ יַעֲלֶה

בְּיוֹם הַתַּעֲנִית בֵּין בְּתַעֲנִית צִבּוּר בֵּין בְּתַעֲנִית יָחִיד, אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה בְּבִרְכַּת שְׁמַע קוֹלֵנוּ, עֲנֵנוּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לִבְכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה יְסַיֵּם כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ'. וְאִם שָׁכַח מִלּוֹמַר עֲנֵנוּ, אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֵת הַשֵּׁם מִבִּרְכַּת שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמְרוֹ, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁגָּמַר כָּל הַתְּפִלָּה, לְאַחַר אֱלֹהַי נְצֹר קוֹדֶם שֶׁיַּעֲקֹר רַגְלָיו, אוֹמְרוֹ עַד בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה וּמְסַיֵּם יִהְיוּ לְרָצוֹן וְכוּ', וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁעָקַר רַגְלָיו, אֵינוֹ אוֹמְרוֹ עוֹד כְּלָל 

Halocho #2196 - Why do we fast tomorrow?

Tomorrow - 10 Tevet - we fast to commemorate the beginning of the siege against Jerusalem.

In the year 3,338 the wicked King Nebuchadnezzar laid siege against Jerusalem which culminated in the destruction of the first Bet Hamikdash, a year and a half later.

This is the King Nebuchadnezzar of Babylon in whose court Daniel (who survived the lion's den) served.

The purpose of the fast is to awaken us to repent; if the Bet Hamikdash has not been rebuilt then we suffer from similar deficiencies that caused it to be destroyed.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 121:1-3

- Danny
 Monday, 9 Tevet 5779

 עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל, נְבוּכַדְנֶצַר הָרָשָׁע עַל יְרוּשָׁלַיִם וְהֵבִיאָהּ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, וּמִזֶּה נִמְשַׁךְ הַחֻרְבָּן

מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לְהִתְעַנּוֹת בַּיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ

וְתַכְלִית הַתַּעֲנִית הִיא, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת לְפַקֵּחַ עַל דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וּתְהִי זֹאת זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, וּמַעֲשֵׂ אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה, עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת

וּבְזִכְרוֹן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נָשׁוּב לְהֵיטִיב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת אֲבוֹתָם. וְלָכֵן חַיָּב כָּל אִישׁ לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ בְּאוֹתָן הַיָּמִים וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מֵהֶן, כִּי אֵין הָעִקָּר בְּתַעֲנִית, כְּמוֹ שֶנֶּאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, וַיַרְא הָאֱ-לֹקים אֶת מַעֲשֵֹיהֶם, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וַיַרְא אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וַיַּרְא הָאֱ-לֹקים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה

וְאֵין הַתַּעֲנִית אֶלָּא הֲכָנָה לִתְשׁוּבָה. לָכֵן אוֹתָן אֲנָשִׁים שֶׁכְּשֶׁמִּתְעַנִּים הוֹלְכִים בְּטִיּוּל וּמְבַלִּים אֶת הַיּוֹם בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, תָּפְסוּ אֶת הַטָּפֵל וְהִנִּיחוּ אֶת הָעִקָּר

Halocho #2195 - Laws of Fast of 10 B'Tevet

On Tuesday is the fast of 10 B'Tevet.

No eating and drinking is allowed from dawn to nightfall.

One may eat before dawn if one had the intention of doing so before one went to bed the night before.

If one always drinks when one gets up, then one can drink before dawn even of one didn't think about it when going to bed.

Pregnant and nursing mothers as well as people who aren't feeling well do not need to fast if fasting will cause them discomfort.

Those who may eat, as well as children, should not indulge in food. If possible they should limit themselves to bread and water.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 121:8, 8

- Danny
 Sunday, 8 Tevet 5779

חִלּוּק יֵשׁ בֵּין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לְתִשְׁעָה בְּאָב. בְֹּשָׁלֹשׁ תַּעֲנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אוֹכְלִים בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵיהֶן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וְהוּא שֶׁלֹּא יָשֵׁן שְׁנַת קֶבַע. אֲבָל אִם יָשֵׁן שְׁנַת קֶבַע, אָסוּר אַחַר כָּךְ לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת, אֶלָא אִם כֵּן הִתְנָה קֹדֶם שֶׁיָּשֵׁן. וְאִם הוּא רָגִיל לִשְׁתּוֹת לְאַחַר הַשֵּׁנָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַתְנוֹת עַל הַשְּׁתִיָּה. וּבְתִשְׁעָה בְּאָב, צְרִיכִין לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁלְּפָנָיו. שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, מֻתָּרוֹת בִּרְחִיצָה וְסִיכָה וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה

Halocho #2194 - Review the weekly Parsha

Everybody is supposed to review the week's Parsha twice in the original and once with Targum Onkelus (or Rashi).

This should preferably be completed  before the Shabbat morning meal.

If that's not possible one should finish before Mincha (when we start reading the coming week's Parsha).

At the very latest one should be finished by Tuesday (since - in emergency - one can make Havdala until Tuesday).

(There are opinions that allow one to catch up until Simchat Torah.)

Source: Kitzur Shulchan Aruch 77:19, (Shulchan Aruch, Orach Chaim 285)

Shabbat Shalom,

- Danny
 Thursday, 5 Tevet 5779

חַיָּב כָּל אָדָם לְהַשְׁלִים פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּקְרָא בְּכָל שָׁבוּעַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם

וּמִיּוֹם רִאשׁוֹן וָאֵילַךְ חָשׁוּב עִם הַצִּבּוּר, (שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר פָּרָשָׁה זוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה). אֲבָל הַמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר הִיא לִקְרֹתָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם.

 וְיֵשׁ לִקְרוֹת כָּל פָּרָשָׁה, דְּהַיְנוּ פְּתוּחָה אוֹ סְתוּמָה, שְׁנֵי פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ הַתַּרְגּוּם עָלֶיהָ, (כֵּן הִסְכִּים הַגָּאוֹן הָרַב רַבִּי אֵלִיָהוּ מִוִילְנָא זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה) וַאֲפִלּוּ הַפָּרָשָׁה מְסַיֶּמֶת בְּאֶמְצַע פָּסוּק, יַפְסִיק שָׁם. וּבַגְּמָר יֵשׁ לוֹמַר אַחַר הַתַּרְגּוּם פָּסוּק אֶחָד בַּתּוֹרָה, כְּדֵי לְסַיֵּם בַּתּוֹרָה

אִם לֹא קָרָא הַפָּרָשָׁה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יֹאכַל שַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית עַד שֶׁיִּקְרָאֶהָ, וְאִם לֹא קְרָאָהּ קֹדֶם הָאֲכִילָה, יִקְרָא עַל כָּל פָּנִים קֹדֶם מִנְחָה, וּבְדִיעֲבַד, עַד סוֹף יוֹם שְׁלִישִׁי 

Halocho #2193 - Are you bored? Do a Mitzvah!

There's a Mitzvah to be aware of Hashem's presence all the time.

Any time one thinks of Hashem and the fact that He runs the world and He is aware of all our movements and thoughts, one fulfills a Mitzvah.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 1:1

- Danny
 Wednesday, 4 Tevet 5779

שִׁוִיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד, הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הוֹלְכִים לִפְנֵי הָאֱ-לֹקים

כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם תְּנוּעָתוֹ וַעֲסָקָיו וְהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ, כְּמוֹ יְשִׁיבָתוֹ וּתְנוּעָתוֹ וַעֲסָקָיו כַּאֲשֶׁר הוּא לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל. וְכֵן אֵין דִּבּוּרוֹ וְהַרְחָבַת פִּיו בִּהְיוֹתוֹ עִם אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וּקְרוֹבָיו, כְּמוֹ בִהְיוֹתוֹ בְּמוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ, כִּי אָז מַשְׁגִּיחַ בְּוַדַּאי עַל כָּל תְּנוּעוֹתָיו וְדִבּוּרָיו שֶׁיִּהְיוּ מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי

כָּל שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר יָשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ כִּי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה', הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא", בְּוַדַּאי מִיָּד תַּגִּיעַ אֵלָיו הַיִּרְאָה וְהַהַכְנָעָה מִפַּחַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיֵבוֹשׁ מִמֶנּוּ

Halocho #2192 - Look after the crumbs

Throwing away bread - even crumbs - is bad for ones livelihood, and can cause poverty.

One should gather up leftover bread and give it to the birds.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 42:11

- Danny
 Tuesday, 3 Tevet 5779

Please daven for the full recovery of אפרים בן יעל-מרים

יִזָּהֵר מְאֹד בְּפֵרוּרִין שֶׁלֹּא יִזְרְקֵם, שְׁקָּשֶׁה לַעֲנִיוּת, אֶלָּא יְקַבְּצֵם וְיִתְּנֵם לְעוֹפוֹת

Halocho #2191 - Left over oil and wicks

Oil that was put in the Chanuka Menora and was not burnt, as well as wicks that were used and candles that didn't burn fully should be burnt after Chanuka.

Since they were set aside for the Mitzva of Chanuka they cannot be used for any other purpose.
If one had the explicit intention to use the left-overs, then they need not be burnt.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 139:20

- Danny
 Monday, Zot Chanuka, 2 Tevet 5779

הַשֶּמֶן שֶׁנִשְאָר בַּמְּנוֹרָה לְאַחַר חֲנֻכָּה וְכֵן הַפְּתִילוֹת, עוֹשֶׂה לָהֶן מְדוּרָה וְשׂוֹרְפָן, מִשׁוּם דְּהֻקְצוּ לְמִצְוָתָן

 וְאָסוּר לֵהָנוֹת מֵהֶן, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנָה מִתְּחִלָה שֶׁאֵינוֹ מַקְצֶה מַה שֶּׁיִֹשָאֵר

Halocho #2190 - When is Zot Chanuka?

The Torah Reading for tomorrow - the last day of Chanuka - has 39 verses.

It starts from בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי in Parshat נָשׂא and continues all the way past the end of the Parsha and ends with the first paragraph of Parshat בְּהַעֲלתְךָ which talks about the daily lighting the 7-branched Menora in the Mishkan and the Bet HaMikdash.

The last paragraph of Parshat נָשׂא starts with the words זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ - as a result, the last day of Chanuka is often referred to as זֹאת חֲנֻכַּה.
Source: Kitzur Shulchan Aruch 139:23

Chodesh Tov! Don't forget Ya'aleh Veyavo and Al Hanisim in the Amida and Birkat Hamazon.

- Danny
Tuesday, 2nd day Rosh Chodesh Tevet 5778, 7th day of Chanuka

Please daven for the full recovery of אפרים בן יעל-מרים

קוֹרִין בְּכָל יוֹם תְּלָתָא גַבְרֵי בְּקָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים שֶבְּפָרָשַׁת נָשׂא. בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן מַתְחִילִין לַכֹּהֵן מִן וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, עַד לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. לַלֵּוִי, וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן וְגוֹ', עַד מְלֵאָה קְטֹרֶת. וּלְיִשְֹרָאֵל, פַּר אֶחָד וְגוֹ', עַד בֶּן עַמִּינָּדָב. בַּיוֹם הַשֵּׁנִי, לַכֹּהֵן וְלַלֵּוִי, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְגוֹ'. וּלְיִשְֹרָאֵל, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְגוֹ'. וְכֵן בְּכָל יוֹם, לַכֹּהֵן וְלַלֵּוִי, הַיּוֹם שֶׁעוֹמְדִים בּוֹ. וּלְיִשְֹרָאֵל הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. וּבַיוֹם הַשְּׁמִינִי, לַכֹּהֵן וְלַלֵּוִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. וּלְיִשְֹרָאֵל, מַתְחִילִים בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי, וְגוֹמְרִים כָּל הַסֵּדֶר וְגַם בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ, עַד כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה

Halocho #2189 - What comes first: Shabbat, Rosh Chodesh or Chanuka?

Rosh Chodesh Tevet is on Shabbat and Sunday. Remember to add both יַעֲלֶה וְיָבֹא and עַל הַנִּיסִּים

On Shabbat we will take out 3 Sifrei Torah:
- In the first Sefer Torah we call up 6 people for the weekly portion  Miketz
- The second Sefer Torah is for Rosh Chodesh, starting from "בְיוֹם הַשַׁבָּת", after which Kaddish is said.
- The 3rd Sefer Torah is for  Chanuka; ביום הששי from Parshat Naso.

The הַפְטָרָה is the Chanuka one (רָנִּי וְשִׂמְחִי from Zecharia 2:14)

On Sunday we will take out 2 Sifrei Torah:
- In the first Sefer Torah we call up 3 people while reading the regular Rosh Chodesh portion.
- The second Sefer Torah is for  Chanuka - ביום השביעי from Parshat Naso after which Kaddish is said.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 139:24, 25

Chodesh Tov and Shabbat Shalom

- Danny
 Thursday, 4th day Chanuka, 28 Kislev 5779

בְּשַׁבָּת חֲנֻכָּה, מוֹצִיאִין שְׁנֵי סִפְרֵי תוֹרָה. בָּרִאשׁוֹן, קוֹרִין פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. וּבַשֵּׁנִי, הַמַּפְטִיר בְּשֶׁל חֲנֻכָּה יוֹמוֹ, וּמַפְטִירִין רָנִּי וְשִׂמְחִי. וְאִם יֵשׁ עוֹד שַׁבָּת אַחַת, מַפְטִירִין בָּהּ בִּמְלָכִים, בַּנֵּרוֹת דִּשְׁלֹמֹה

בְּרֹאש חֹדֶשׁ טֵבֵת בַּחֹל, מוֹצִיאִין שְׁנֵי סִפְרֵי תוֹרָה

בָּרִאשׁוֹן קוֹרִין תְּלָתָא גַבְרֵי בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ הָרְבִיעִי בְּסֵפֶר תּוֹרָה הַשֵּׁנִי בְּשֶׁל חֲנֻכָּה יוֹמוֹ, מִשׁוּם דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ תָּדִיר טְפֵי, וְקָיְמָא לָן תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר, תָּדִיר קוֹדֵם, וְלָכֵן מַקְדִימִין רֹאשׁ חֹדֶּשׁ

וְאִם טָעוּ וְהִתְחִילוּ לִקְרוֹת בְּשֶׁל חֲנֻכָּה, וַאֲפִלּוּ עֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ לִקְרוֹת, אֶלָּא שֶכְּבָר בֵּרַךְ הָעוֹלֶה, אֵין צְרִיכִין לְהַפְסִיק, אֶלָּא הָעוֹלֶה גּוֹמֵר קְרִיאָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ קוֹרִין לַנִּשְׁאָרִים בְּשֶל רֹאשׁ חֹדֶשׁ. אִם קָרְאוּ בָרִאשוֹנָה בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ כָּרָאוּי, אֶלָּא שֶׁטָּעוּ וְקָרְאוּ גַּם אֶת הָרְבִיעִי בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אֲפִלּוּ נִזְכְּרוּ מִיָד לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ הַקּוֹרֵא, אִם לֹא הוֹצִיאוּ רַק סֵפֶר תּוֹרָה אֶחָד, אֵין צְרִיכִין לִקְרוֹת יוֹתֵר. אֲבָל אִם הוֹצִיאו שְׁנֵי סִפְרֵי תוֹרָה, שֶׁיֵשׁ כָּאן חֲשָׁשׁ מִשּׁוּם פְּגָמוֹ שֶׁל סֵפֶר הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ פָּסוּל הוּא, צְרִיכִין לִקְרוֹת בּוֹ חֲמִישִׁי בְּשֶׁל חֲנֻכָּה, וְאַחַר הַחֲמִישִׁי יֹאמְרוּ חֲצִי קַדִּישׁ

חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת בַּשַׁבָּת, מוֹצִיאִין שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תוֹרָה

בָּרִאשׁוֹן קוֹרִין שִׁשָׁה גַבְרֵי בְּפָרָשַׁת הַשָׁבוּעַ

בַּשֵּׁנִי, שְׁבִיעִי בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמַתְחִילִין וּבְיוֹם הַשַׁבָּת  וְאוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ

וּבַשְּׁלִישִׁי מַפְטִיר בְּשֶׁל חֲנֻכָּה יוֹמוֹ, וּמַפְטִירִין רָנִּי וְשִמְחִי

וְאַף עַל גַּב דְּתָדִיר קוֹדֵם, זֶהוּ בַּקְּרִיאָה, שֶׁקּוֹרִין שְׁנֵיהֶם. אֲבָל בְּהַפְטָרָה שֶׁאֵין מַפְטִירִין אֶלָּא אַחַת, דּוֹחִין שֶל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְקוֹרִין שֶׁל חֲנֻכָּה, מִשּׁוּם פִּרְסוּמֵי נִסָּא.

Halocho #2188 - When do we light the Menora on Erev Shabbath and Motzai Shabbat?

On Friday afternoon one lights the Chanuka Menora before lighting Shabbat candles. One can light as early as 75 Halachic minutes before sunset.

If possible, one should daven an early Mincha so as to light the Menora after Mincha.

One must start lighting the Menora early enough to be able to light Shabbat candles at the regular time.

On Friday one needs longer candles (or more oil) to ensure the Menora will be lit until 30 minutes after dark.

If lighting near a doorway, one needs to ensure that opening the door will not extinguish the Menora. If needed one should  put a non-flammable partition between the Menora and the door.

In shul one lights the Chanukah Menora after Mincha, except on Motzai Shabbat when one lights during Ma'ariv after Kaddish-תתקבל.

At home on Motzai Shabbat one first makes Havdala and then lights the Menorah.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 139:15, 17, 18

Some have the custom of lighting the Menorah before making Havdala, since one already heard Havdala in shul. (רמ"א 581:2)

- Danny
 Wednesday, 3rd day Chanuka, 27 Kislev 5779

Please pray for the complete recovery of 

Efraim ben Yael-Miriam

בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מַדְלִיקִין תְּחִלָּה נֵר חֲנֻכָּה, וְאַחַר כָּךְ נֵר שַׁבָּת, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא לְאַחַר פְּלַג הַמִּנְחָה. וּמִתְפַּלְּלִין תְּחִלָּה מִנְחָה

 וְצָרִיךְ שֶׁיִתֵּן שֶׁמֶן כְּדֵי שֶיִדְלְקוּ עַד חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים. דְּאִם לֹא כֵן, הֲוֵּי לֵהּ בְּרָכָה לְבַטָּלָה

וְאִם מַדְלִיק אֵצֶל הַפֶּתַח, צָרִיךְ לִזָּהֵר לְהַפְסִיק בְּאֵיזֶה דָבָר בֵּינָם לְבֵין הַדֶּלֶת, שֶלֹּא יְכַבֵּם הָרוּחַ בִּפְתִיחַת וּנְעִילַת הַדֶּלֶת. 

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מַבְדִּילִין וְאַחַר כָּךְ מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה. וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת, מַדְלִיקִין קֹדֶם וְיִתֶּן לְךָ

שו"ע: מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת קֹדֶם הַהַבְדָּלָה. הגה: וְכָל שֶׁכֵּן בְּבֵיתוֹ שֶׁמַּדְלִיק וְאַחַר כָּךְ מַבְדִּיל, שֶׁהֲרֵי כְּבָר הִבְדִּיל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת

להתפלל לרפואת הבחור 

אפרים בן יעל-מרים 

בתוך שאר חולי ישראל