Halocho #2002 - Purim gifts for your friends

One of the Mitzvot of Purim is מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת; sending at least two food items to one fellow Jew.

These 2 food items need to be ready to eat. For example fruit, wine, cake or cooked meat.

It’s commendable to send מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת to a lot of people, but it’s even better to spend more on מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים  to the poor and needy.

Both men and women need to send מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת. Men should send to men, women should send to women.

A mourner (in the 12 months for parents or 30 days for siblings, spouse or child) also needs to send מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת. One does not send מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת to a mourner unless there are no other Jews around.

One may give מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים  to a needy mourner.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 142:1, 2, 4, 7

- Danny
Sunday, 26 Shvat 5778

חַיָב כָּל אָדָם לִשְׁלוֹחַ לְכָל הַפָּחוֹת לְאָדָם אֶחָד שְׁתֵּי מָנוֹת, דִּכְתִיב, וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, מַשְׁמַע שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לָאֶחָד. וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעִים, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח

 וּמִכָּל מָקוֹם מוּטָב לְהַרְבּוֹת בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָּתוֹ וּבְמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעִים, כִּי אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְשַׂמֵחַ לֵב עֲנִיִים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת. וְהַמְשַׂמֵחַ לֵב הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ, דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים

לֹא נִקְרָא מָנוֹת אֶלָּא דָּבָר שֶׁרָאוּי לֶאֱכוֹל כְּמוֹת שֶׁהוּא בְּלִי תִקּוּן, כְּגוֹן בָּשָׂר וְדָגִים מְבֻשָּׁלִים וְלֹא חַיִּים, אוֹ מִינֵי מְתִיקָה אוֹ פֵרוֹת, אוֹ כּוֹס יַיִן וּמֵי דְבַשׁ וְכַיוֹצֵא בָהֶם

גַּם הַנָּשִׁים חַיָבוֹת בְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, תִּשְׁלַח אִשָּׁה לְאִשָּׁה וְאִישׁ לָאִישׁ

אֲבָל מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, יְכוֹלָה גַּם אִשָּׁה לִשְׁלוֹחַ לָאִישׁ, וְכֵן בַּהֵפֶךְ. קְצָת נָשִׁים סוֹמְכוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן שֶׁהֵם שׁוֹלְחִים גַּם בִּשְׁבִילָן, וְאֵינוֹ נָכוֹן, אֶלָּא יֵשׁ לְהַחְמִיר

הָאָבֵל, אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה, חַיָב בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, וְגַם לִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעֵהוּ. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִשְׁלַח דָּבָר שֶׁל שִׂמְחָה

אֲבָל לָאָבֵל, אֵין שׁוֹלְחִין מָנוֹת כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֲפִלּוּ דָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶל שִׂמְחָה. אִם הוּא עָנִי, מֻתָּר לִשְׁלוֹחַ לוֹ מָעוֹת אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל שִׂמְחָה

וְאִם אֵין בַּמָּקוֹם הַהוּא רַק הָאָבֵל עִם אַחֵר, חַיָב לִשְׁלוֹחַ לוֹ, כְּדֵי לְקַיֵם מִצְוַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת 

Halocho #2001 - Shabbat Shekalim

This week is Shabbat Shekalim and 2 Torah Scrolls are taken out.

After the regular weekly Torah Reading of Parshat מִּשְׁפָּטִים, we read the beginning of Parshat כִּי תִשָּׂא in the second Sefer Torah.

Also the Haftara is the one for Shabbat Shekalim; not for Parshat מִּשְׁפָּטִים.

This is in memory of the מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל - half-Shekel - that everybody donated yearly to finance the daily sacrifices in the Bet Hamikdash, may we merit to see it rebuilt, speedily in our days.

This Shabbat is also Shabbat Mevarchim of the upcoming month of Adar. Rosh Chodesh Adar will be in a week's time on Thursday and Friday.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 140:1

- Danny
Thursday, 23 Shvat 5778

שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים

וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת, אֲזַי הִיא שַׁבָּת שְׁקָלִים. וּמוֹצִיאִין שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תוֹרָה, בָּרִאשׁוֹן קוֹרִין שִׁשָּׁה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. בַּשֵּׁנִי, קוֹרִין לַשְׁבִיעִי בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמַתְחִילִין וּבְיוֹם הַשַׁבָּת, וְאוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ. וּבַשְּׁלִישִׁי, קוֹרִין מַפְטִיר בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים, וּמַפְטִירִין הַפְטָרַת שְׁקָלִים. אִם טָעוּ וְהִתְחִילוּ לִקְרוֹת תְּחִלָּה בְּפָרָשַת שְׁקָלִים, גּוֹמְרִים, וְהַמַּפְטִיר קוֹרֵא בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמַפְטִיר גַּם כֵּן הַפְטָרַת שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ

Halocho #2000 - Purim gifts for the poor

One of the 613 Mitzvot in the Torah is to obey the Torah Sages. The Sages instituted Purim and its Mitzvot.

One of the Mitzvot of Purim is מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים - to send gifts to at least two needy people. This gift is usually money.

Even somebody who lives off charity needs to fulfill this Mitzvah.

One needn't hand the gifts directly to the needy; one can send them via messenger (or charity organization).

Purim is the only day of the year one does not check credentials; anybody who asks for charity on Purim is given something.

Both men and women have an obligation to give מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. Men may send מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים to women and vice versa.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 142:3-4

- Danny
Wednesday, 22 Shvat 5778

כָּל אָדָם אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְֹרָאֵל הַמְקַבֵּל צְדָקָה, חַיָב לִתֵּן לְכָל הַפָּחוֹת שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִים, דְּהַיְנוּ מַתָּנָה אַחַת לְכָל אֶחָד, דִּכְתִיב, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים, מַשְׁמַע שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִים

וְאֵין מְדַקְדְּקִים בִּמְעוֹת פּוּרִים, אֶלָּא כָּל הַפּוֹשֵׁט יָד לִטּוֹל, נוֹתְנִים לוֹ

וּמִי שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם עֲנִיִים, יְעַכֵּב אֶת הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ, עַד שֶׁיִזְדַּמְּנוּ לוֹ עֲנִיִים אוֹ יִשְׁלָחֵם לָהֶם

גַּם הַנָּשִׁים חַיָבוֹת בְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, תִּשְׁלַח אִשָּׁה לְאִשָּׁה וְאִישׁ לָאִישׁ. אֲבָל מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, יְכוֹלָה גַּם אִשָּׁה לִשְׁלוֹחַ לָאִישׁ, וְכֵן בַּהֵפֶךְ. קְצָת נָשִׁים סוֹמְכוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן שֶׁהֵם שׁוֹלְחִים גַּם בִּשְׁבִילָן, וְאֵינוֹ נָכוֹן, אֶלָּא יֵשׁ לְהַחְמִי

Halocho #1999 - How do we publicize the miracle of Purim?

One of the Mitzvot of Purim is hearing Megilat Esther being read at night and again in the morning. One needs to hear every single word to fulfill this Mitzvah.

The Megila should be heard in a Shul if possible; the bigger the crowd the bigger the publicity for the miracle.

Everybody needs to hear the Megila including men, women and those children old enough to attend without disturbing.

The reading needs to be done from a Kosher Megila; one that is handwritten by a Sofer on parchment.

The entire Megila - some 20 columns in a standard edition - is unrolled and folded like a letter before it is read.

Three Brachot are recited before the Megila reading (both in the evening and the morning) -  עַל מִקְרָא מְגִלָּהוּ then  שֶעָשָׂה נִּסִּים  and finally שֶׁהֶחֱיָנוּ.

After the Megila is read and rolled up, the long Bracha of הָרָב אֶת רִבֵנוּ is recited.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:7, 9, 10, 11

- Danny
Tuesday, 21 Shvat 5778

חַיָב כָּל אָדָם, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בַּלַיְלָה וּבַיוֹם

 וְלָכֵן גַּם הַבְּתוּלוֹת, יֵשׁ לָהֶן לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאִם אֵינָן הוֹלְכוֹת, צְרִיכִין לִקְרוֹת לִפְנֵיהֶן בַּבָּיִת

וְגַם אֶת הַקְּטַנִים חַיָבִים לְחַנֵּךְ אוֹתָם שֶׁיִשְׁמְעוּ קְרִיאַת הַמְּגִלָּה. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יָבִיאוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת קְטַנִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁמְּבַלְבְּלִים דַּעַת הַשּׁוֹמְעִים

מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִשְׁמוֹעַ אֶת הַמְּגִלָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ רֹב אֲנָשִׁים, מִשּׁוּם דִּבְרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ. וּלְכָל הַפָּחוֹת יִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ בְּמִנְיַן עֲשָׂרָה

וְאִם אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ בְּמִנְיָן, יִקְרָא אוֹתָהּ כָּל יָחִיד מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה עִם הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְאִם אֶחָד יוֹדֵעַ לִקְרוֹתָהּ וְהַשְּׁאָר אֵינָם יוֹדְעִים, יִקְרָא זֶה שֶׁיוֹדֵעַ, וְהֵם יִשְׁמְעוּ וְיוֹצְאִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם עֲשָׂרָה. אֲבָל בְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, אֵין אוֹמְרִים רַק בַּעֲשָׂרָה. וְאַךְ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת, יָכוֹל גַּם יָחִיד לְאָמְרָהּ

מִנְהָג בְּכָל יִשְֹרָאֵל, שֶהַקּוֹרֵא אֵינוֹ קוֹרֵא מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּרוּכָה, אֶלָּא פּוֹשֵׁט אוֹתָהּ וְכוֹפְלָהּ דַּף עַל דַּף כְּמוֹ אִגֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרֵאת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים, אֲבָל הַשׁוֹמְעִים, אֵינָם צְרִיכִים לְפָשְׁטָהּ

הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה, בֵּין בַּיוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, עַל מִקְרָא מְגִלָּה, שֶעָשָׂה נִּסִּים, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ

וּלְאַחַר קְרִיאָתָהּ, כּוֹרְכָהּ כֻּלָהּ וּמַנִּיחָהּ לְפָנָיו, וּמְבָרְכִין בִּרְכַּת הָרָב אֶת רִבֵנוּ וְכוּ'. אִם אָבֵל קוֹרֵא אֶת הַמְגִלָּה, יְבָרֵךְ אַחֵר אֶת הַבְּרָכוֹת, מִשׁוּם בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ

Halocho #1998 – Cohen gets preferential treatment almost always

A Talmid Chacham (Torah scholar) has preference over a Cohen.

Everybody else needs to give preference to the Cohen; he gets called first to the Torah, gets to speak first at functions, gets served first at meals and leads the Zimun.

In a business partnership, a Cohen does not get preferential treatment.

One may not use a Cohen to run one's errands nor do other mundane tasks unless the Cohen has agreed to relinquish his Cohen status for this purpose.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 144:8-9

To clarify: A Cohen always gets called to the Torah first, so as to prevent the unpleasantness of people arguing as to whether a specific person is a Talmid Chacham worthy of displacing the Cohen or not.

- Danny Schoemann
Monday 20 Shevat 5778

כֹּהֵן וְיִשְֹרָאֵל שֶׁהֵם שָׁוִים בַּחָכְמָה, מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְהַקְדִּים אֶת הַכֹּהֵן, שֶׁנֶאֱמַר, וְקִדַּשְׁתּוֹ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. כְּלוֹמַר, בְּכָל דָּבָר שֶיֵרָאֶה גָּדוֹל, הוּא מְקֻדָּשׁ, לִהְיוֹת רִאשׁוֹן לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְלִהְיוֹת רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל קִבּוּץ עָם, לְדַבֵּר וְלִדְרוֹשׁ תְּחִלָּה. וְכֵן בִּישִיבָה יְדַבֵּר בָּרֹאשׁ

וְכֵן בִּסְעוּדָה הוּא קוֹדֵם לְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וְלִתֵּן לוֹ מָנָה יָפָה תְּחִלָּה לְכָל הַמְּסֻבִּין, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ יִשְֹרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנוּ בַּחָכְמָה, אֲזַי יִתְּנוּ לְהֶחָכָם הַמָּנָה הַיָפָה תְּחִלָּה

אֲבָל כְּשֶׁהַכֹּהֵן חוֹלֵק אֵיזוֹ שֻׁתָּפוּת עִם חֲבֵרוֹ יִשְֹרָאֵל, אֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן הַחֵלֶק הַיָפֶה, שֶׁאֵין זֶה דֶרֶךְ כָּבוֹד שֶׁיִטּוֹל אֶת הַחֵלֶק הַיָפֶה. שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּחֵלֶק הַיָפֶה, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה לְעוֹלָם

בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן, טוֹב לְהַקְדִּים הַלֵּוִי בְּכָל אֵלּוּ, אֵם הֵם שָׁוִים בַּחָכְמָה

אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹהֵן אֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה, וּכְמוֹעֵל בַּהֶקְדֵֹּש הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, וְקִדַּשְתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב. וְאַף עַכְֹשָו, שֶׁאֵין לָנוּ קָרְבָּנוֹת, בִּקְדֻשָׁתוֹ הוּא עומֵד

 וְאִם הַכֹּהֵן מוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ, מֻתָּר, כִּי הַכְּהֻנָּה שֶׁלּוֹ הִיא, וְיָכוֹל לִמְחוֹל עַל כְּבוֹדָהּ וְלִתֵּן רְשׁוּת לְיִשְֹרָאֵל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָכוֹל לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְיִשְֹרָאֵל לְהַקְדִּימוֹ בַּדְּבָרִים הַנֶאֱמָרִים לְעֵיל

Halocho #1997 – Honoring other family members; grandparents, in-laws & siblings

Everybody has to honor the following people:

- One's father's wife and one's mother's husband.

- One's father-in-law and one's mother-in-law.

- One's grandparents, though one's parents' honor has priority.

- One's older brother; even if he's a half-brother.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 143:19-20

- Danny
Sunday, 19 Shvat 5778

חַיָב אָדָם לְכַבֵּד אֵשֶׁת אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאָבִיו קַיָם

וְכֵן חַיָב לְכַבֵּד בַּעַל אִמוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאִמּוֹ קַיֶמֶת. וְדָבָר הָגוּן הוּא לְכַבְּדָם גַּם לְאַחַר מִיתַת אָבִיו וְאִמּוֹ

חַיָב אָדָם בִּכְבוֹד אָחִיו הַגָּדוֹל מִמֶּנוּ, בֵּין שֶהוּא אָחִיו מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם

וְחַיָב אָדָם בִּכְבוֹד חָמִיו וַחֲמוֹתוֹ, כִּדְמָצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁחָלַק כָּבוֹד לְשָׁאוּל הַמֶּלֶךְ שֶהָיָה חָמִיו וּקְרָאוֹ אָבִי, שֶׁאָמַר לוֹ, אָבי רְאֵה גַּם רְאֵה

 וְחַיָּב בִּכְבוֹד אֲבִי אָבִיו. אֶלָּא שֶׁכְּבוֹד אָבִיו, גָּדוֹל מִכְּבוֹד אֲבִי אָבִיו

Halocho #1996 – Bathing for Shabbat

It's a Mitzvah to bathe on Friday with warm water, or at least to wash one's face, hands and feet.

It's also a Mitzvah to shampoo one's hair, cut one's nails and have a haircut if needed.

One should not cut fingernails and toenails on the same day. One doesn't cut [finger] nails on Thursday as then they begin growing (and looking unkempt) on Shabbat.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 72:12, 14

Shabbat Shalom,

- Danny
Thursday, 16 Shvat 5778

מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לִרְחוֹץ בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּחַמִּין. וְאִם אֶפְשָׁר, יִרְחַץ כָּל גּוּפוֹ בְּחַמִּין , וְיִטְבֹּל אֶת עַצְמוֹ בְּמִקְוֶה

וּמִצְוָה לָחֹף אֶת הָרֹאשׁ וְלָקֹץ אֶת הַצִּפָּרְנַיִם, וְכֵן לְגַלֵּחַ שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ אִם הָיוּ גְּדוֹלוֹת

וְאֵין לָקֹץ צִפָּרְנֵי יָדָיו וְרַגְלָיו בְּיוֹם אֶחָד. גַּם אֵין לָקֹץ צִפָּרְנָיו אוֹ לְגַלֵּחַ שַׂעֲרוֹת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, אֲפִלּוּ חַל בְּעֶרֶב שַׁבָּת. יֵשׁ מַקְפִּידִין שֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַצִּפָּרְנַיִם כְּסִדְרָן אֶלָּא בְּדִלּוּג, דְּהַיְנוּ בְּיָמִין מַתְחִילִין בָּאֶצְבַּע הַסְּמוּכָה לַאֲגוּדָל, וְהַסִימָן בִּדְאָגָ"ה וּבִשְׂמֹאל מַתְחִילִין בָּאֶצְבַּע הָרְבִיעִית וְהַסִימָן דִּבְהֶגֶ"א

 גַּם יֵשׁ מַקְפִּידִין שֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַצִּפָּרְנַיִם בְּיוֹם ה', כִּי מַתְחִילִין לִגְדּוֹל בְּיוֹם שַׁבָּת, יוֹם הַשְּׁלִישִׁי. טוֹב לִזָּהֵר לִשְׂרֹף אֶת הַצִּפָּרְנַיִם

Halocho #1995 - What happens on Tu B'Shvat?

Our Sages have designated the 15th of Shvat - Tu B'Shvat - as the boundary between one year and another for trees, since (in most years) most of the rain of the winter has already fallen by then.

Any new growth of fruit after this day is the result of the blessing of the new year.

As a result, fruit from trees that blossomed before Tu B'Shvat belong to the previous year's תְּרוּמוֹת and מַעְשְׂרוֹת quota, as we learnt yesterday.

It is customary to pray for a beautiful Kosher Etrog on Tu B'Shvat.

Source: The Book of our Heritage, Vol I, page 346-349

- Danny
Wednesday, 15 Shvat 5778

וקבעו חכמים את יום חמישה עשר בשבט כיום גבול בין שנה לחברתה, כיוון שביום זה כבר יצאו רוב גשמי השנה ועלה השרף באילנות, וכל חנטה של פירות שהאילן יוציא מכאן ואילך - ברכת השנה החדשה תהא

 בט"ו בשבט כבר אגורים דשנה ושמנה של האדמה בתוכה, ממה שגשמי החורף הפרוה, וכל נטיעות שנוטעים מט"ו בשבט ואילך - הן בחזקת שייקלטו יפה ויוציאו פירות

Halocho #1994 - Tomorrow is Tu B'Shvat - רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת

Tu B'Shvat starts tonight (Tuesday evening).

Tu B'Shvat - the 15th of the month of Shvat - is the New Year as far as tithing fruits is concerned.

Fruit from trees that blossomed before Tu B'Shvat belong to the previous year's תְּרוּמוֹת  and מַעְשְׂרוֹת quota. 

Until Tu B'Shvat of 5778 is the year of מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי is the 10% of the produce which had to be eaten in Jerusalem in purity, or its value transferred to coins which were then used to buy food to be eaten in Jerusalem. Nowadays Ma'aser Sheni fruit/coins need to be destroyed.

As of Tu B'Shvat 5778 we will be in the year of מַעֲשֵׂר עָנִי .מַעֲשֵׂר עָנִי is the 10% of the produce which is given to poor people and can be eaten by anybody, anywhere.

(Tu B'Shvat has little - if any - significance on Halachot of Shmitta.)

The custom is to eat more fruit than usual on Tu B'Shvat.

One does not say Tachanun on Tu B'Shvat, nor at Mincha the day before.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 22:8, 139:26. Rosh Hashana Mishna 1:1.

- Danny
Tuesday, 14 Shvat 5771

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, וְלֹא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט וְלֹא בַּחֲנֻכָּה וְלֹא בְּפוּרִים גָּדוֹל בּ' יָמִים, וְלֹא בְּפוּרִים קָטָן בּ' יָמִים, וְלֹא בּל"ג בָּעֹמֶר, וְלֹא בְּכָל חֹדֶשׁ נִיסָן, וְלֹא בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְלֹא בַּיָּמִים שֶבֵּין יוֹם כִּפּוּר לְסֻכּוֹת, וְלֹא מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן עַד לְאַחַר אִסְרוּ חַג דְּשָׁבוּעוֹת וְלֹא בְּאִסְרוּ חַג דְּסֻכּוֹת, בְּכָל אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם

בַּחֲמִשָּה עָשָׂר בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת. אֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן. וְנוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בּוֹ בְמִינֵי פֵרוֹת אִילָנוֹת

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים  וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ

Halocho #1993 - Which Bracha comes first?

Wednesday will be Tu B'Shvat and customarily lots of fruit will be served.

Which fruit should you choose as the one to hold in your right hand and make the Bracha on?

• If one has a favorite fruit and it's being offered, it should be used to make the Bracha.
• If one has no preference then one of the "7 species" has precedence.
• If there are none of the 7 species, then one should pick a whole fruit, as opposed to a cut one.
•  A Boreh Pri Ha'Etz has precedence over Boreh Pri Ha'Adama (e.g. strawberries and bananas).

The 7 species are (in order of Bracha-precedence): Bread from wheat, Cakes from wheat, Wine, Olives, Barley (baked or cooked), Dates, Grapes (in solid form), Figs, Pomegranates.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 55:1 - 3

- Danny
Monday, 13 Shvat 5771

סעיף א

מִי שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו מִינֵי פֵּרוֹת הַרְבֵּה, וְהוּא רוֹצֶה לֶאֱכוֹל מִכֻּלָּם, אִם בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, יְבָרֵךְ עַל זֶה שֶׁהוּא חָבִיב לוֹ וְחָפֵץ בּוֹ יוֹתֵר

 וְאִם שְׁנֵיהֶן שָׁוִים לוֹ בַּחֲבִיבוּת, אֲזַי אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, יְבָרֵךְ עַל זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא חֲצִי פְּרִי וְהַשְּׁאָר הֵן שְׁלֵמִים

וְאִם אֵין בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה, אִם אֶחָד שָׁלֵם וְאֶחָד אֵינוֹ שָׁלֵם, שָׁלֵם עָדִיף

 וְכֵן אִם אֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת אֶלָּא שֶׁאֶחָד בִּרְכָּתוֹ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, וְאֶחָד בִּרְכָּתוֹ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם, אִם הָאֶחָד חָבִיב עָלָיו, יְבָרֵךְ תְּחִלָּה עַל הֶחָבִיב

 וְאִם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים לוֹ, יְבָרֵךְ תְּחִלָה עַל זֶה שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה, אֲפִלּוּ הוּא חֵצִי. וְאִם אֵין בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה, שָׁלֵם עָדִיף

 וְאִם שְׁנֵיהֶם שְׁלֵמִים אוֹ שְׁנֵיהֶם חֲסֵרִים, יַקְדִּים בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ לְבוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה

סעיף ב

אִם כֻּלָּן הֵן מִמִּין שִׁבְעָה וְשָׁוִים לוֹ בַּחֲבִיבוּת, צָרִיךְ לְהַקְדִּים אֶת זֶה שֶׁהִקְדִּימוֹ הַפָּסוּק. וְאֶרֶץ בַּתְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק, הִפְסִיק אֶת הַסֵּדֶר. נִמְצָא לְפִי זֶה, כִּי תְּמָרִים קוֹדְמִים לַעֲנָבִים, לְפִי שֶׁתְּמָרִים הֵם שֵׁנִי לְאֶרֶץ בַּתְרָא, וַעֲנָבִים הוּא שְׁלִישִׁי לְאֶרֶץ קַמָּא

 וְדַוְקָא עֲנָבִים. אֲבָל יַיִן, כֵּיוָן שֶׁהוּא דָּבָר חָשׁוּב וְקָבְעוּ לוֹ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ, הוּא קוֹדֵם לְכָל הַפֵּרוֹת

סעיף ג

הָא דְּיֵשׁ מַעֲלָה לְמִין שִׁבְעָה, דַּוְקָא כְּשֶׁנִּגְמְרָה הַפְּרִי. אֲבָל פְּרִי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה אֵין לָה מַעֲלָה, דְּלָא מִשְׁתַּבֵּחַ קְרָא בְּמִדִי דְּלָא חָזִי

 וְכֵן אִם אוֹכְלוֹ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתוֹ, כְּגוֹן הַכּוֹסֵס חִטָּה, אֵין לָהּ קְדִימָה

Halocho #1992 - Waking one's parents

One may not wake up one's parents even if it is going to cause one a major monetary loss. 

However, if one's parents are going to suffer a monetary loss and they will be distressed over the loss then one must wake them. 

So too one should wake them to be in time for prayers or for any other Mitzvah. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 143:4

- Danny
Sunday, 12 Shevat 5778

הָיוּ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ יְשֵׁנִים וּמַפְתֵּחַ חֲנוּתוֹ שֶׁל הַבֵּן תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, אָסוּר לַהֲקִיצָם מִשְּׁנָתָם, אַף עַל פִּי שֶׁיַפְסִיד רֶוַח הַרְבֵּה. אֲבָל אִם יַגִּיעַ רֶוָח לְאָבִיו אִם יְקִיצוֹ, וְאִם לֹא יְקִיצוֹ יִצְטַעֵר עַל מְנִיעַת הָרֶוַח, מִצְוָה לַהֲקִיצוֹ, כֵּיוָן שֶיִשְׂמַח בָּזֶה

 וְכֵן מִצְוָה לַהֲקִיצוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ לִשְׁאָר דְּבַר מִצְוָה, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם חַיָבִים בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא

Halocho #1991 - May one feed the birds on Shabbat Shira?

Housepets or any other animals that depend on you for their food must be fed - even on Shabbat - before one starts eating.

Animals that do not rely on humans for their food may not be fed on Shabbat, and one may not even throw them leftovers, with the exception of stray dogs.

On Shabbat, one may not feed pigeons as they are capable of fending for themselves.

The Kitzur Shulchan Aruch (quoting the Be'er Heitev) holds that the custom to put out grain for the birds on Shabbat Shira (this week) is incorrect since birds do not rely on humans for their food. He allows one to put out grain for them before Shabbat.

Other Rabbis disagree, permitting the Minhag of feeding birds on this Shabbath.

One may feed silkworms on Shabbat.

Source Kitzur Shulchan Aruch 87:18

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 8 Shvat 5778

Kitzur Shulchan Aruch:

בְּהֵמוֹת, חַיּוֹת וְעוֹפוֹת הַגְּדֵלִים בַּבַּיִת, שֶׁמְּזוֹנוֹתֵיהֶן מוּטָלִין עָלֶיךָ, מֻתָּר לָתֵת לָהֶם מְזוֹנוֹת בַּשַׁבָּת

אֲבָל אוֹתָן שֶׁאֵינָן גְּדֵלִים בַּבַּיִת וְאֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶן עָלֶיךָ, אָסוּר לִטְרוֹחַ בִּשְׁבִיל לִתֵּן לָהֶם מְזוֹנוֹת. וַאֲפִלּוּ לְהַשְׁלִיךְ לִפְנֵיהֶם, אָסוּר. וְלָכֵן אָסוּר לִתֵּן מְזוֹנוֹת לִפְנֵי הַיּוֹנִים, לְפִי שֶׁיּוֹצְאִין וְאוֹכְלִין בַּשָּׂדֶה

נוֹתְנִין מְזוֹנוֹת לִפְנֵי כֶּלֶב. וַאֲפִלּוּ שֶׁל הֶפְקֵר, יֵשׁ קְצָת מִצְוָה לִתֵּן לוֹ מְעַט מְזוֹנוֹת, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַס עָלָיו עַל שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מוּעָטִין, וּמַשְׁהֶה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו שְׁלשָׁה יָמִים

יֵשׁ נוֹהֲגִין לָתֵת חִטִּים לִפְנֵי הָעוֹפוֹת בְּשַׁבָּת שִׁירָה, וְאֵינוֹ נָכוֹן, שֶׁהֲרֵי אֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶן עָלֶיךָ 

Aruch Hashulchan 324:

יש מתרעמים על המנהג בשבת שירה לזרוק חטין לפני העופות. אבל נראה לי דמנהג ישראל תורה, שהרי אין אנו טורחים בשבילם, אלא בשבילנו, דמרגלא בפי ההמון שהעופות אמרו שירה על הים, ולכן אנו מחזירים להם טובה, ואם כן הכוונה כדי לזכור שמחת... שירת הים ולית לן בה, ויש מי שכתב דכיון דכוונתינו לשם מצוה מותר

The Maharal MiPrague:

שהמלמדים יאספו הילדים בחצר בהכ"נ להודיעם על המנהג לפזר חטים בשבת שירה

Halocho #1990 - Preparing the weekly Parsha

It's a Mitzvah to review the week's Torah-Reading by reading it twice in the original and once with the (Aramaic) Onkelus translation.

One who doesn't understand (or appreciate) Onkelus may read Rashi instead, or even an English translation.

One may start on Sunday already and one should finish before the Torah is read on Shabbat morning.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 72:11

- Danny
Wednesday, 8 Shevat 5778

חַיָּב כָּל אָדָם לְהַשְׁלִים פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּקְרָא בְּכָל שָׁבוּעַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם

וּמִיּוֹם רִאשׁוֹן וָאֵילַךְ חָשׁוּב עִם הַצִּבּוּר, (שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר פָּרָשָׁה זוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה). אֲבָל הַמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר הִיא לִקְרֹתָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם

וְיֵשׁ לִקְרוֹת כָּל פָּרָשָׁה, דְּהַיְנוּ פְּתוּחָה אוֹ סְתוּמָה, שְׁנֵי פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ הַתַּרְגּוּם עָלֶיהָ, (כֵּן הִסְכִּים הַגָּאוֹן הָרַב רַבִּי אֵלִיָהוּ מִוִילְנָא זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה) וַאֲפִלּוּ הַפָּרָשָׁה מְסַיֶּמֶת בְּאֶמְצַע פָּסוּק, יַפְסִיק שָׁם. וּבַגְּמָר יֵשׁ לוֹמַר אַחַר הַתַּרְגּוּם פָּסוּק אֶחָד בַּתּוֹרָה, כְּדֵי לְסַיֵּם בַּתּוֹרָה. וְטוֹב שֶׁלֹּא יַפְסִיק בְּשִׂיחָה בֵּין הַקְּרִיאָה. וְנוֹהֲגִין לִקְרוֹת גַּם הַהַפְטָרָה

וְיֵשׁ נוֹהֲגִין עוֹד לוֹמַר אַחַר כָּךְ שִׁיר הַשִּׁירִים

וּמִי שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ רַק חֻמָּשׁ בְּלִי תַּרְגּוּם, יִקְרָא שְׁתֵּי פְּעָמִים מִקְרָא. וּכְשֶׁיָּבוֹא לְמָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תַּרְגּוּם, יִקְרָא הַתַּרְגּוּם

גַּם יֵשׁ לוֹ לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם, לִלְמוֹד פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י עַל הַסִּדְרָה, וְאִם לָאו בַּר הָכִי הוּא יִלְמַד פֵּרוּשׁ אַשְׁכְּנַזִי (לוֹעֲזִי) עַל הַסִּדְרָה, כְּגוֹן סֵפֶר "צְאֶינָה וּרְאֶינָה" וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיָּבִין עִנְיַן הַסִּדְרָה

Halocho #1989 - Treat your parents the Torah way!

Honoring Parents: 

Honoring parents includes feeding them, clothing and covering them as well as accompanying them.

All the above must be done cheerfully - as the attitude counts more than the actions; one gets punished for being dour around one's parents even if one treats them with delicacies.

Respecting parents: 

One may not sit nor stand in one's parents designated place in shul or at home or anywhere else where they may have a designated place.

One may not contradict one's parents.

One may not approve of one's parents in their presence (e.g. I see your point) as this indicates that one would have the ability to say otherwise.

Even if parents insult one in public one may not upset them, though one may take legal action to recuperate any monetary loss they caused.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 143:1, 3

- Danny
Tuesday, 7 Shevat 5778

אֵיזֶהוּ מוֹרָא? לֹא יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ הַמְיֻחָס לוֹ לַעֲמֹד שָׁם בְּסוֹד זְקֵנִים עִם חֲבֵרָיו אוֹ מָקוֹם הַמְיֻחָד לוֹ לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא יֵשֵׁב בְּמָקוֹם הַמְיֻחָד לוֹ לְהָסֵב בְּבֵיתוֹ, וְלֹא יִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא יַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו בְּפָנָיו, אֲפִלּו לוֹמַר, נִרְאִין דִּבְרֵי אַבָּא

 עַד הֵיכָן מוֹרָאָם? הַיָה הַבֵּן לָבוּשׁ חֲמוּדוֹת וְיושֵׁב בְּרֹאשׁ הַקָּהָל, וּבָאוּ אָבִיו אוֹ אִמוֹ וְקָרְעוּ אֶת בְּגָדָיו, וְהִכּוּהוּ עַל רִאשׁוֹ, וְיָרְקוּ בְפָנָיו, לֹא יַכְלִים אוֹתָם וְלֹא יְצַעֵר בִּפְנֵיהֶם וְלֹא יִכְעַס כְּנֶגְדָּם, אֶלָּא יִשְׁתֹּק וְיִירָא מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה בְּכָךְ. אֲבָל יָכוֹל לִתְבֹּעַ אוֹתָם לַדִּין עַל הַהֶפְסֵד

אֵיזֶהוּ כָבוֹד? מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לד סָעִיף ו). וְּיִתְּנֶנוּ לוֹ בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. שֶׁאֲפִלוּ מַאֲכִילוֹ בְּכָל יוֹם פְּטוּמוֹת, וְהֶרְאָה לוֹ פָּנִים זוֹעֲפוֹת, נֶעֱנָשׁ עָלָיו

Halocho #1988 - Bikur Cholim - Visiting the sick

It's a Mitzvah to visit sick people irrelevant of the social standing of the visitor or the patient.

Close friends and family may visit immediately, but others should wait until the 4th day, so as not to aggravate his Mazal and give him the "sick" title.

However, if a person becomes very ill very suddenly then all may visit immediately.

One may visit numerous times a day - as long as it doesn't inconvenience the patient.

How to behave when doing Bikur Cholim:

When visiting the sick one may not sit on a chair if he's lying on the floor, in deference to the Shechina which is above the sick person's head. If he's on a bed, one may sit on a chair.

The main point of visiting the sick is to find out if one can help him in any way, so that he feels he has friends who care about him and in order to pray for him.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 193:1-3

- Danny
Monday, 6 Shevat 5778

סימן קצג - הלכות בקור חולים

סעיף א' - כְּשֶׁחָלָה הָאָדָם, מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לְבַקְרוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּהַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמְּבַקֵּר חוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּפָסוּק וַיֵרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, מְלַמֵּד שֶׁבָּא אֵלָיו לְבַקֵּר הַחוֹלֶה. הַקְּרוֹבִים וְהַחֲבֵרִים שֶׁרְגִילִים לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ תָמִיד, הֵמָה הוֹלְכִים לְבַקְּרוֹ מִיָד כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהוּא חוֹלֶה. אֲבָל הָרְחוֹקִים שֶׁאֵינָם רְגִילִים בְּבֵיתוֹ, לֹא יִכָּנְסוּ מִיָד, כִּי הֵיכִי דְלָא לִתְרַע מַזָּלֵהּ לְהַטִּיל עָלָיו שֵׁם חוֹלֶה. וְאֵינָם נִכְנָסִים עַד לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים

וְאִם קָפַץ עָלָיו הַחוֹלִי, גַּם הָרְחוֹקִים נִכְנָסִים מִיָד. אֲפִלּוּ הַגָּדוֹל, יֵלֵךְ לְבַקֵּר אֶת הַקָּטָן, וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְעָמִים בַּיוֹם. וְכָל הַמּוֹסִיף, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָטֹרַח עַל הַחוֹלֶה

הַשּׂוֹנֵא לֹא יְבַקֵּר אֶת שׂוֹנְאוֹ הַחוֹלֶה, וְלֹא יְנַחֲמֶנּוּ כְּשֶׁהוּא אָבֵל, שֶלֹּא יַחְשׂב שֶׁשָּׂמֵחַ לְאֵידוֹ. אֲבָל מֻתָּר לְלַוּותוֹ, וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ, שֶׁיֹּאמְרוּ כִּי הוּא שָׂמֵחַ לְאֵידוֹ, בַּאֲשֶׁר זֶהוּ סוֹף כָּל אָדָם. עַיֵן לְקַמָּן סִימָן רז סָעִיף ב, דְּהַחוֹלֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲמֹד אֲפִלּוּ מִפְּנֵי נָשִׂיא. וְאִם רוֹצֶה לַעֲמֹד, אֵין אוֹמְרִים לוֹ שֵׁב

סעיף ב' - כְּשֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, לֹא יֵשֵׁב הַמְבַקֵּר עַל גַּבֵּי כִסֵּא שֶׁגָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶהַשְׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, ה' יִסְעָדֶנוּ עַל עֶרֶשׂ דְוָי. אֲבָל כְּשֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, מֻתָּר לַמְבַקֵּר לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא וְסַפְסָל 

סעיף ג'  - עִקַּר מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים הוּא לְעַיֵן בְּצָרְכֵי הַחוֹלֶה מַה הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ, וְשֶׁיִמְצָא נַחַת רוּחַ עִם חֲבֵרָיו, וְגַם שֶׁיִתֵּן דַעְתּוֹ עָלָיו וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָיו. וְאִם בִּקֵּר וְלֹא בִקֵּשׁ, לֹא קִיֵם אֶת הַמִּצְוָה

וְלָכֵן אֵין מְבַקְּרִין בְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַיוֹם, מִפְּנֵי שֶׁאָז כָּל חוֹלֶה מֵקֵל עָלָיו חָלְיוֹ וְלֹא יָחוּשׁ לְבַקֵש עָלָיו רַחֲמִים. וְלֹא בְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַיוֹם, שֶׁאָז מַכְבִּיד עָלָיו חָלְיוֹ וְיִתְיָאֵשׁ מִלְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים

Halocho #1987 - Looking after your health and possessions

The same way it's a Mitzvah to preserve one's health and wellbeing – so too it's a Mitzvah to look after one's possessions; not to lose, break or waste them.

Anybody who breaks vessels, tears clothes, wastes edible food, wastes money or throws away objects that other people could use has done the Aveira of לֹא תַשְׁחִית.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 190:3

- Danny
Sunday, 5 Shevat 5778

כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּגוּפוֹ שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ וְשֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַזִּיקוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּמָמוֹנוֹ שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ וְשֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַזִּיקוֹ

 וְכָל הַמְשַּׁבֵּר כְּלִי, אוֹ קוֹרֵעַ בֶּגֶד, אוֹ מְאַבֵּד מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה אוֹ מְמָאֲסָם, אוֹ זוֹרֵק מָעוֹת לְאִבּוּד, וְכֵן הַמְקַלְקֵל שְׁאָר כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיֵהָנוּ בוֹ בְּנֵי אָדָם, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָּהּ וְגוֹ'.‏ 

Halocho #1986 - Hallel on Rosh Chodesh

Today (Wednesday) is Rosh-Chodesh Shevat.

Hallel is recited on רֹאשׁ חֹדֶשׁ and Mo'adim during Shacharit between the Chazzan's repetition of the Amida and Reading the Torah. 

One needs to stand during the recitation of  הַלֵּל, which preferably should be recited with a Minyan. If one comes to shul late, one joins the Minyan in their recitation of  הַלֵּל, even if one has not yet prayed. 

If one already started פּסוּקֵי דְּזִמְרָה and the Minyan begins הַלֵּל, one joins them. However one doesn’t say the Bracha before and after הַלֵּל, relying instead on בָּרוּךְ שֶׁאָמַר and יִשְׁתַּבַּח. 

This applies only to days when one says the "half"-Hallel, like Rosh Chodesh (excluding Tevet - which is also Chanuka), חֹל הַמּוֹעֵד of פֶּסַח and the last days of פֶּסַח.

One should not interrupt the recitation of  הַלֵּל. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 97:4

Chodesh Tov!

- Danny,
Rosh Chodesh Shevat 5778

הַלֵּל צָרִיךְ לְאָמְרוֹ בַּעֲמִידָה וְלֹא יַפְסִיק בּוֹ. וְיִשְׁתַּדֵּל לְאָמְרוֹ עִם הַצִּבּוּר

וְלָכֵן אִם בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת סָמוּךְ לְהַלֵּל, יֹאמַר הַלֵּל עִם הַצִּבּוּר וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. וְאִם הוּא עוֹמֵד בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, (דְּהַיְנוּ מִן הוֹדוּ עַד לְאַחַר אָז יָשִׁיר) יִקְרָא הַלֵּל עִם הַצִּבּוּר וְלֹא יְבָרֵךְ לֹא בִּתְחִלָּה וְלֹא בַסוֹף, כִּי בִּרְכַּת בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וּבִרְכַּת יִשְׁתַּבַּח, עָלוּ לוֹ גַּם לְהַלֵּל

 וְדַוְקָא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁאוֹמְרִים הַהַלֵּל רַק בְּדִלּוּג, וְכֵן בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְיָמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל פֶּסַח.‏ 

Halocho #1985 - May one fast on Rosh Chodesh?

Tonight (Tuesday night) and tomorrow - is Rosh Chodesh Shevat.

It’s a Mitzvah to eat a bigger meal on רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

One may do work on רֹאשׁ חֹדֶשׁ, but one may not fast nor say eulogies.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 97:2, 3, 6

- Danny
Tuesday, 29 Tevet 5778

מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאִם חָל בַּשַׁבָּת, יַעֲשֶׂה תַּבְשִׁיל אֶחָד יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר שַׁבָּתוֹת

רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מֻתָּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. וְנָשִׁים נוֹהֲגוֹת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה, וּמִנְהָג הָגוּן הוּא וְאֵין לְהָקֵל לָהֶם

רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אָסוּר בְּתַעֲנִית וּבְהֶסְפֵּד, וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ צִדּוּק הַדִּין 

Halocho #1984 - Erev Rosh Chodesh is Yom Kippour Kattan

Some have the custom of fasting on the eve of Rosh Chodesh (the new Jewish [lunar] month) and adding the Yom Kippur Kattan prayers (during Mincha).

Source: Kitzur Shulchan Aruch 97:1

Tomorrow - Tuesday - will be Erev Rosh Chodesh Shevat

- Danny
Monday, 28 Tevet 5778

יֵֹש נוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאוֹמְרִים סֵדֶר יוֹם כִּפּוּר קָטָן, לְפִי שֶׁבּוֹ מִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַחֹדֶשׁ, דּוּמְיָּא דִּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמוּסָף, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. וְכָל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ . 

Halocho #1983 - Not enough horse power

It’s a Mitzvah to help horses that are pulling a wagon and are struggling due to the incline or the rough terrain – even if they don’t belong to a Jew.

One should prevent the rider from whipping them unnecessarily to try to get them to pull more than they can.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 191:2

- Danny
Sunday, 27 Tevet 5778

סוּסִים הַמּוֹשְׁכִים בַּעֲגָלָה וְהִגִּיעוּ לְמָקוֹם מְקֻלְקָל אוֹ לְהַר גָּבוֹהַּ, וְאֵינָן יְכוֹלִין לִמְשֹׁךְ בְּלִי עֵזֶר, מִצְוָה לַעֲזוֹר אַף לַנָּכְרִי מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, שֶׁלֹּא יַכֶּה אוֹתָם הַנָּכְרִי מַכָּה רַבָּה לִמְשֹׁךְ יוֹתֵר מֵאֲֹשֶר בְּכֹחָם

Halocho #1982 - Prepare for Shabbat

From the Pasuk "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" - "remember the day of Shabbat" we learn that it's a Mitzvah to keep Shabbat in mind all week;  special food should be reserved for Shabbat.

On Friday it's a Mitzvah to get up early to go shopping for Shabbat. This can even be done before Shacharit if need be (as long as you don't miss your Minyan).

However, items that require preparation should be bought on Thursday already.

Ezra the Scribe (who lived about 2,500 years ago) already instituted doing laundry on Thursday in anticipation of Shabbat.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 72:4

This week is Shabbat Mevorchim of Chodesh Shevat. Rosh Chodesh Shevat will be on Wednesday.

Shabbat Shalom uMevorach

- Danny
Thursday, 24 Tevet 5778

כְּתִיב זָכֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. פֵּרוּשׁ שֶׁיִּזְכּוֹר בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לוֹ דְּבַר מַאֲכָל חָשׁוּב שֶׁאֵינוֹ שָׁכִיחַ בְּכָל יוֹם וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַלְקֵל, יִקְנֵהוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת

 וּבְעֶרֶב שַׁבָּת, מִצְוָה שֶׁיַּשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לִקְנֹת צָרְכֵי שַׁבָּת. וְיכוֹל לִקְנוֹת גַּם קֹדֶם הַתְּפִלָּה ובִלְבַד שֶׁלֹּא יְאַחֵר עַל יְדֵי זֶה תְּפִלַּת צִבּוּר. וְטוֹב יוֹתֵר לִקְנֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת לִכְבוֹד שַׁבָּת, מִלִּקְנֹת בְּיוֹם ה'. אַךְ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ הֲכָנָה, יִקְנֶה בְּיוֹם ה'

 וְעַל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא קוֹנֶה, יֹאמַר לִכְבוֹד שַׁבָּת

מִתַּקָּנַת עֶזְרָא, שֶׁיִּהְיוּ מְכַבְּסִין הַבְּגָדִים בַּחֲמִשִּׁי בְּשַׁבָּת לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְלֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת צָרִיךְ לְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי שַׁבָּת

Halocho #1981- One may not harm animals

The term "animal" is being used to refer to any living creature.

It’s a Torah prohibition to cause pain to animals – and a Mitzvah to prevent such pain and even cure animals, even if they don’t belong to a Jew, and even if they don't belong to anybody.

However, if an animal is causing harm to humans, or can be used to help cure humans, then one may kill it (as humanely as possible) for we see that the Torah allows one to eat meat.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 191:1

- Danny
Wednesday, 23 Tevet 5778

אָסוּר מִן הַתּוֹרָה לְצַעֵר כָּל בַּעַל חָי. וְאַדְּרַבָּא, חַיָב לְהַצִּיל כָּל בַּעַל חַי מִצַּעַר, אֲפִלּוּ שֶׁל הֶפְקֵר, וַאֲפִלּוּ שֶׁל נָכְרִי

 אַךְ אִם הֵם מְצַעֲרִין לְאָדָם, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לָהֶם לִרְפוּאָה אוֹ לִשְׁאָר דָּבָר, מֻתָּר אֲפִלּוּ לְהָרְגָן, וְאֵין חוֹשְׂשִׁין לְצְַעֲרָן, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הִתִּירָה שְׁחִיטָה

 וְלָכֵן מֻתָּר לִמְרֹט נוֹצוֹת מֵאַוָּזוֹת חַיּוֹת אִם אֵין לוֹ נוֹצָה אַחֶרֶת, רַק שֶׁהָעוֹלָם נִמְנָעִים מִשּׁוּם אַכְזְרִיוּת

Halocho #1980 – Protection from dangerous items

Any life-threatening danger needs appropriate preventive protection.

E.g. a well or pit needs a fence or a cover strong enough to ensure nobody falls in.

Similarly one may not own a dangerous dog nor a shaky ladder.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 190:1-2
- Danny
Tuesday, 22 Tevet 5778

 וְאָמְנָם לֹא הַגַּג בִּלְבַד חַיָב בַּמַּעֲקֶה, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁיֶשׁ בּוֹ סַכָּנָה, שֶׁיִכָּשֵל בּוֹ אָדָם וְיָמוּת, חַיָב בְּמַעֲקֶה וְתִקּוּן. וְכָל הַמַּנִּיחוֹ בְּלִי מַעֲקֶה, בִּטֵל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ

 כְּגוֹן מִי שֶׁיֶשׁ לוֹ בּוֹר בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ, חַיָב לַעֲשֹוֹת לוֹ חֻלְיָא גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ כִּסּוּי שֶׁלֹא יִפּוֹל בּוֹ אָדָם

וְכֵן כָּל מִכְשׁוֹל שֶׁיֶשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, מִצְוַת עֲשֵׂה לַהֲסִירוֹ וּלְהִשָׁמֵר מִמֶּנּוּ וּלְהִזָּהֵר בַּדָּבָר יָפֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד. וְאִם הִנִּיחַ וְלֹא הֵסִיר אֶת הַמִּכְשׁוֹלִים הַמְבִיאִים לִידֵי סַכָּנָה, בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר בְּלֹא תָשִׂים דָּמִים, כְּגוֹן אִם סֻלָּם רָעוּעַ עוֹמֵד בְּבֵיתוֹ וַחֲצֵרוֹ, וְכֵן הַמְגַדֵּל כֶּלֶב רָע

Halocho #1979 - A fence around your roof

It's a Mitzvah to put a fence around one's roof to prevent people from falling off. 

The fence must be at least 10 Tefachim (80 cm - 30") high and must be strong enough that a person can lean on it and not fall. 

A roof that is never used does not need a fence.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 190:1

- Danny
Monday, 21 Tevet 5778

מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה לְגַגּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְעָשִׂיתָ מַּעֲקֶה לְגַגֶּךָ. גֹּבַהּ הַמַּעֲקֶה אֵינוֹ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וִיהֵא חָזָק כְּדֵי שֶׁיִשָׁעֵן אָדָם עָלָיו וְלֹא יִפּוֹל

 גַגּוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְשִׁין בָּהֶם, פְּטוּרִין

Halocho #1978 - Let the animals eat

We learned last week that while an animal is working with food, one is not allowed to muzzle it.

If the animal cannot eat the food because it's thirsty, one has to provide it with water, so that it can eat.

If the food in question is harmful (or dangerous) for the animal, then one can muzzle it, so as to prevent it getting harmed. One does not have to provide it with alternate food, if it's not feeding time.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 186:3

- Danny
Sunday, 20 Tevet 5778

אִם הַבְּהֵמָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לֶאֱכֹל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא צְמֵאָה, צָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ