Halocho #1998 – Cohen gets preferential treatment almost always

A Talmid Chacham (Torah scholar) has preference over a Cohen.

Everybody else needs to give preference to the Cohen; he gets called first to the Torah, gets to speak first at functions, gets served first at meals and leads the Zimun.

In a business partnership, a Cohen does not get preferential treatment.

One may not use a Cohen to run one's errands nor do other mundane tasks unless the Cohen has agreed to relinquish his Cohen status for this purpose.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 144:8-9

To clarify: A Cohen always gets called to the Torah first, so as to prevent the unpleasantness of people arguing as to whether a specific person is a Talmid Chacham worthy of displacing the Cohen or not.

- Danny Schoemann
Monday 20 Shevat 5778

כֹּהֵן וְיִשְֹרָאֵל שֶׁהֵם שָׁוִים בַּחָכְמָה, מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְהַקְדִּים אֶת הַכֹּהֵן, שֶׁנֶאֱמַר, וְקִדַּשְׁתּוֹ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. כְּלוֹמַר, בְּכָל דָּבָר שֶיֵרָאֶה גָּדוֹל, הוּא מְקֻדָּשׁ, לִהְיוֹת רִאשׁוֹן לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְלִהְיוֹת רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל קִבּוּץ עָם, לְדַבֵּר וְלִדְרוֹשׁ תְּחִלָּה. וְכֵן בִּישִיבָה יְדַבֵּר בָּרֹאשׁ

וְכֵן בִּסְעוּדָה הוּא קוֹדֵם לְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וְלִתֵּן לוֹ מָנָה יָפָה תְּחִלָּה לְכָל הַמְּסֻבִּין, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ יִשְֹרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנוּ בַּחָכְמָה, אֲזַי יִתְּנוּ לְהֶחָכָם הַמָּנָה הַיָפָה תְּחִלָּה

אֲבָל כְּשֶׁהַכֹּהֵן חוֹלֵק אֵיזוֹ שֻׁתָּפוּת עִם חֲבֵרוֹ יִשְֹרָאֵל, אֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן הַחֵלֶק הַיָפֶה, שֶׁאֵין זֶה דֶרֶךְ כָּבוֹד שֶׁיִטּוֹל אֶת הַחֵלֶק הַיָפֶה. שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּחֵלֶק הַיָפֶה, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה לְעוֹלָם

בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן, טוֹב לְהַקְדִּים הַלֵּוִי בְּכָל אֵלּוּ, אֵם הֵם שָׁוִים בַּחָכְמָה

אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹהֵן אֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה, וּכְמוֹעֵל בַּהֶקְדֵֹּש הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, וְקִדַּשְתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב. וְאַף עַכְֹשָו, שֶׁאֵין לָנוּ קָרְבָּנוֹת, בִּקְדֻשָׁתוֹ הוּא עומֵד

 וְאִם הַכֹּהֵן מוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ, מֻתָּר, כִּי הַכְּהֻנָּה שֶׁלּוֹ הִיא, וְיָכוֹל לִמְחוֹל עַל כְּבוֹדָהּ וְלִתֵּן רְשׁוּת לְיִשְֹרָאֵל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָכוֹל לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְיִשְֹרָאֵל לְהַקְדִּימוֹ בַּדְּבָרִים הַנֶאֱמָרִים לְעֵיל