Halocho #1673 - Wearing costumes for Megila reading

Purim starts tonight - Wednesday night. The Megilat Esther is read twice; once tonight and once tomorrow morning.

In Jerusalem - and other cities that were walled-in at the time Joshua-bin-Nun conquered the Holy Land - we celebrate Shushan-Purim a day later. We read the Megilla on Thursday night & Friday morning.

One should wear Shabbat-clothes in honor of the Megila reading.

The Purim meal should begin with a Dvar-Torah. Since Purim is 30 days before Pessach, the following is an appropriate Purim-meal Dvar-Torah:

“The laws of Pessach in Shulchan Aruch begin with: One should start learning the laws of Pessach thirty days before Pessach.”

On both Purim and Shushan-Purim Tachanun, Kel-Erach-Apaim and Lamenatze'ach are not said and fasting is not allowed.

Don't forget to add עַל הַנִּסִּים during Amida and Birkat Hamazon.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:4, 5, 9, 23

- Danny, Jerusalem
Wednesday, Ta'anith Esther, 13 Adar-II 5776

לִכְבוֹד הַמְּגִלָּה, יֵשׁ לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת מִבָּעֶרֶב

 וּכְשֶׁבָּא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, יִמְצָא בְבֵיתוֹ נֵרוֹת דּוֹלְקִים וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּה מֻצַּעַת. עַרְבִית, לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל, וְקוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ', (שֶהוּא בְּמִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶלֶת הַשַׁחַר, שֶׁנֶאֶמַר עַל אֶסְתֵּר, וְשָׁם נֶאֱמַר, אֱ-לֹהַי אֶקְרָא וְגוֹ', דְּנֶאֱמַר עַל מִקְרָא מְגִלָּה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי, חַיָב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶנֶּאֱמַר, אֱ-לֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָה לִי, וְסָמִיךְ לֵהּ, וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ') וְאַחַר כָּךְ קַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וִיהִי נֹעַם, וְאַתָּה קָדוֹשׁ, וְקַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל, וְיִתֶּן לְךָ, וּמַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס, עָלֵינוּ

מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִשְׁמוֹעַ אֶת הַמְּגִלָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ רֹב אֲנָשִׁים, מִשּׁוּם דִּבְרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ. וּלְכָל הַפָּחוֹת יִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ בְּמִנְיַן עֲשָׂרָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ בְּמִנְיָן, יִקְרָא אוֹתָהּ כָּל יָחִיד מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה עִם הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְאִם אֶחָד יוֹדֵעַ לִקְרוֹתָהּ וְהַשְּׁאָר אֵינָם יוֹדְעִים, יִקְרָא זֶה שֶׁיוֹדֵעַ, וְהֵם יִשְׁמְעוּ וְיוֹצְאִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם עֲשָׂרָה. אֲבָל בְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, אֵין אוֹמְרִים רַק בַּעֲשָׂרָה. וְאַךְ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת, יָכוֹל גַּם יָחִיד לְאָמְרָהּ

שַׁחֲרִית, מַשְׁכִּימִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת. לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת וַיָבֹא עֲמָלֵק תְּלָתָא גַבְרֵי, וְאַחַר כָּךְ חֲצִי קַדִּישׁ וּלְאַחַר שֶׁמַּכְנִיסִין אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. לְאַחַר בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין אוֹמְרִים בְּשַׁחֲרִית אֲשֶר הֵנִיא. וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵם הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ, אוֹמְרִים שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב וְכוּ'. וְאוֹמְרִים אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיוֹן, קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל. וְאֵין לַחֲלוֹץ אֶת הַתְּפִלִין עַד לְאַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ, וִיקָר, וְדָרְשֵׁינָן, אֵלּוּ תְּפִלִּין. אִם יֵשׁ מִילָה, מָלִין קֹדֶם קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, וְשָׂשׂוֹן, זוֹ מִילָה

עִיר שֶהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בָּהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָֹר וְלֹא שְכִיחִי בִּמְדִינוֹתֵינוּ

Halocho #1672 – When did Esther fast?

About 2,371 years ago, two days before Pessach, Haman decreed that all the Jews would be destroyed on 13th Adar, eleven months later.

After consulting with her cousin Mordechai, Queen Esther declared a 3-day fast that lasted through the first days of Pesach, after which she went – uninvited – to the king and invited him and Haman to a wine feast.

At the wine feast, she invited them to a second wine feast where she obtained royal permission for the Jews to defend themselves.

Jews always fast and pray when going out to war, and so they did on Adar 13, 3406 (354 BCE). On Adar 14 they celebrated their victory. In commemoration, we fast on Adar 13 (tomorrow - Wednesday) and celebrate Purim on the morrow and Shushan Purim on Friday.

Ta’anis Esther is the only one of the 6 fast days not mentioned in Tanach.

The fast ends when the stars become visible (a few minutes before Motzai Shabbat time), and if needed, one may eat and drink before Megilla reading. However, one should not eat a meal until after hearing the Megilla.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:2,8, Esther 2:7, 3:12-9:30

- Danny
Tuesday, 12 Adar-II 5776

בִּימֵי מָּרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, נִקְהֲלוּ הַיְהוּדִים בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיַעְזְרֵם. וּמָצִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּלְחָמָה, הִתְעַנּוּ שֶׁיַעְזְרֵם ה'. וְגַם משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, בְּיוֹם שֶׁנִּלְחַם עִם עֲמָלֵק, הִתְעַנָּה. וְאִם כֵּן, מִסְּתָמָא גַּם אָז בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, הִתְעַנוּ בְּיוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר. וְלָכֵן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם כָּל יִשְֹרָאֵל יוֹם זֶה לְתַעֲנִית צִבּוּר. וְנִקְרָא תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְמוֹ, רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל אִישׁ בְּעֵת צָרָתוֹ, כַּאֲשֶׁר יִתְעַנֶּה וְיָשוּב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ, כְּמוֹ שֶעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָמִים הָהֵם. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין תַּעֲנִית זוֹ חוֹבָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ אַרְבַּע הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּמִּקְרָא, וְלָכֵן יֵשׁ לְהָקֵל בָּהּ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, כְּגוֹן מְעֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת אוֹ אֲפִלּוּ חוֹלֶה קְצָת בִּכְאֵב עֵינַיִם, שֶׁאִם מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה, לֹא יִתְעַנּוּ. וְכֵן יוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֵן חָתָן בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ, אֵינָן צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת, וְיִפְרְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית אַחַר כָּךְ. אֲבָל שְׁאָר הַבְּרִיאִים, לֹא יִפְרְשׁוּ (אֶת) עַצְמָם מִן הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ וְקָשָׁה עָלָיו הַתַּעֲנִית, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת

מְגִלָּה שֶל לַיְלָה, אָסוּר לִקְרוֹת קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְטַעֵר הַרְבֵּה מֵחֲמַת הַתַּעֲנִית. אַךְ יָכוֹל לִטְעֹם קְצָת קֹדֶם הַמְּגִלָּה, כְּגוֹן קַאפֶע וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי לְהִתְחַזֵק מְעַט מֵחֻלְשַׁת הַתַּעֲנִית

Halocho #1671 - Why do we give 3 half Shekels / Dollars / Rand / Pounds before Purim?

As a reminder of the yearly מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל that was given during the month of Adar to pay for the daily sacrifices in the Bet haMikdash, it is customary to give "half of the local currency"  to charity.

The custom is to give 3 halves; in Israel 3 half Shekels, in the US 3 half dollars (for a total of $1.50).

The reason for the triple halves is that in פָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא that discusses the מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל it says thrice תְּרוּמָה.

These 3 halves are given before Megilla reading - and are then distributed to the poor.

Children under Bar/Bat Mitzva are exempt; some opinions exempt  them until they turn 20. However, once a father has given 3-halves for a child - even once - then he has to continue doing so yearly.

The above is not to be confused with the Mitzva of מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים that must be done on Purim; giving donations to at least 2 poor people .

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:5

- Danny Schoemann
Monday, 11 Adar-II 5776

נוֹהֲגִין לִתֵּן קֹדֶם פּוּרִים מַחֲצִית מִן הַמַּטְבֵּעַ הַקָבוּעַ בְאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתוֹ זְמָן, זֵכֶר לְמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים בַּאֲדָר לְצֹרֶךְ קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר. וּמִנְהָג לִתֵּן שָׁלֹשׁ מַחֲצִיּוֹת, מִשּׁוּם דִּבְפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא כְתִיב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תְּרוּמָה. וְנוֹתְנִין בָּעֶרֶב לִפְנֵי קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וּמְחַלְּקִין אוֹתָם לַעֲנִיִים. קָטָן, פָּטוּר. וְאִם אָבִיו נָתַן בִּשְׁבִלוֹ פַּעַם אַחַת, חַיָב לְעוֹלָם. בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּחַיָב, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּפָּטוּר, עַד שֶׁיְהֵא בֶּן עֶשְׂרִים

Halocho #1670 - Why is Purim celebrated with so much food?

Purim celebrates the redemption from Haman's evil plot to annihilate the Jews.

He was not interested in converting them nor in capturing their land - he simply wanted to kill them. All of them; all of us.

Purim celebrates being alive, so the Mitzvos of the day are more physical than spiritual. This is the gist of the עַל הַנִּסִּים.

The עַל הַנִּסִּים is added to בִּרְכַּת הַמָּזוֹן  before וְעַל הַכּל  and to the Amida  during מוֹדִים. If עַל הַנִּסִּים is forgotten there is no need to make amends, though it can be said later (and some Siddurim have relevant instructions.)

After hearing the Megilla and sending  מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת and מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים the final Mitzva of the day is the Purim meal.

Since the highlights of the Purim saga involved wine, there's a Mitzva to drink more than one usually does, so that one falls asleep as a result.

However, people who can't control themselves when inebriated, or who risk missing any Mitzva in the process, are forbidden to drink.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:2, 6, 142:6

- Danny
Sunday, 10 Adar-II 5776

בִּימֵי מָּרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, נִקְהֲלוּ הַיְהוּדִים בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיַעְזְרֵם. וּמָצִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּלְחָמָה, הִתְעַנּוּ שֶׁיַעְזְרֵם ה'. וְגַם משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, בְּיוֹם שֶׁנִּלְחַם עִם עֲמָלֵק, הִתְעַנָּה. וְאִם כֵּן, מִסְּתָמָא גַּם אָז בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, הִתְעַנוּ בְּיוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר. וְלָכֵן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם כָּל יִשְֹרָאֵל יוֹם זֶה לְתַעֲנִית צִבּוּר. וְנִקְרָא תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְמוֹ, רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל אִישׁ בְּעֵת צָרָתוֹ, כַּאֲשֶׁר יִתְעַנֶּה וְיָשוּב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ, כְּמוֹ שֶעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָמִים הָהֵם. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין תַּעֲנִית זוֹ חוֹבָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ אַרְבַּע הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּמִּקְרָא, וְלָכֵן יֵשׁ לְהָקֵל בָּהּ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, כְּגוֹן מְעֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת אוֹ אֲפִלּוּ חוֹלֶה קְצָת בִּכְאֵב עֵינַיִם, שֶׁאִם מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה, לֹא יִתְעַנּוּ. וְכֵן יוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֵן חָתָן בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ, אֵינָן צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת, וְיִפְרְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית אַחַר כָּךְ. אֲבָל שְׁאָר הַבְּרִיאִים, לֹא יִפְרְשׁוּ (אֶת) עַצְמָם מִן הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ וְקָשָׁה עָלָיו הַתַּעֲנִית, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת

בַּפּוּרִים, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אוֹמְרִים עַל הַנִסִּים, וְאִם שָׁכַח, דִינוֹ כְּמוֹ בַּחֲנֻכָּה 

כֵּיוָן שֶׁכָּל הַנֵּס הָיָה עַל יְדֵי הַיַיִן, וַשְׁתִּי נִטְרְדָה בְּמִשְׁתֵּה הַיַיִן וּבָאָה אֶסְתֵּר בִּמְקוֹמָהּ, וְכֵן עִנְיַן הָמָן וּמַפַּלְתּוֹ הָיָה עַל יְדֵי יַיִן, לָכֵן חִיְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְהִשְׁתַּכֵּר בַּיַיִן, וְאָמְרוּ, חַיָב אֱנָשׁ לְבַסּוּמֵי בַּפּוּרְיָא עַד דְּלָא יֵדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכָי. וְלַפָּחוֹת יִשְׁתֶּה יוֹתֵר מֵהֶרְגֵּלוֹ, כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל, וְיִישָׁן. וּמִתּוֹךְ שֶׁיָשֵׁן, אֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכָי. וְאוּלָם מִי שֶׁהוּא חָלוּשׁ בְּטִבְעוֹ, וְכֵן מִי שֶיוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁעַל יְדֵי כֵן יְזַלְזֵל חַס וְשָלוֹם בְּאֵיזוֹ מִצְוָה, בִּבְרָכָה, אוֹ בִּתְפִלָּה, אוֹ שֶׁיָבוֹא חַס וְשָׁלוֹם לְקַלּוּת רֹאשׁ, מוּטָב שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּר, וְכָל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם

Halocho #1669 - Remember: Come to shul this week!

There is an opinion that it's a Torah obligation to hear Parshat Zachor being read in shul this week, and if you don't have a Minyan near home you need to go to a town with a Minyan for this Shabbat.

If a Minyan cannot be found, Parshat Zachor should be read even without a Minyan. The verses are:

זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר-עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם:  אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחַרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱ-לֹקִים:  וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ ה' אֱ-לֹקיךָ | לְ֠ךָ מִכָּל-אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר ה' אֱ֠-לֹקיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת-זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח

Here is the English translation of the verses read for Parshat Zachor, from Devarim 25:17-19 (the last 3 verses in Parshas כִּי תֵצֵא):

Remember what Amalek did to you on the way, when you were leaving Egypt.
How he met you on the way, and smote the feeble lagging behind, when you were faint and weary; and he feared not Gcd.
Therefore it shall be, when Hashem your Gcd has given you rest from all your enemies all around, in the land which Hashem your Gcd is giving you as an inheritance to possess, you shall blot out the remembrance of Amalek from under heaven; do not forget!

 Source: Kitzur Shulchan Aruch 140:3

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 7 Adar-II 5776

יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי פָּרָשַׁת זָכוֹר וּפָרָשַׁת פָּרָה, חַיָבִים לִקְרוֹתָן מִדְּאוֹרַיְתָא, וְאֵין קוֹרִין בָּהֶם קָטֹן לַמַּפְטִיר. וּבְנֵי הַיִשׁוּבִים שֶאֵין לָהֶם מִנְיָן, צְרִיכִין שֶׁיָבוֹאוּ לְמָקוֹם שֶׁיֵשׁ בּוֹ מִנְיָן. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם, לְכָל הַפָּחוֹת יִקְרְאוּ אוֹתָן בִּנְגִינוֹת כָּרָאוּי. 

Halocho #1668 - Yahrzeit of Moshe Rabeinu

Tomorrow, 7 Adar, is the Yahrzeit of our teacher Moses - מֹשֶׁה רַבֵּנוּ and is a Ta'anis Tzadikim.

Many Jewish Burial Societies [Chevra Kadisha] have their annual meeting tomorrow, including fasting and special prayers.

Halachot related to Moshe Rabeinu:

When babies start talking one should teach them the verse "תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה. מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב" and שְׁמַע יִשְֹרָאֵל...", after ensuring that they are clean while being taught.

Moshe Rabeinu went up to Har-Sinai to get the 2nd set of לוּחוֹת on a Thursday and came down on a Monday, which is why these 2 days are auspicious for praying. That's why we add the long "וְהוּא רַחוּם" prayer before תַּחֲנוּן on these 2 days.

There's a limit as to how long one may mourn a deceased - but even for a great Torah scholar, one may not mourn longer than 30 days, as nobody can be greater than our teacher Moshe for whom it is stated "and they mourned for Moshe for 30 days".

Sources: Shulchan Aruch Orach Chaim 580:2, Kitzur Shulchan Aruch 165:10, 22:9, 215:1

- Danny
Wednesday, 6 Adar-II 5776

אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶם צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ  וְרָאוּי לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם ...  בְּז' בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע''ה

מִיָד כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, יְלַמְּדוֹ הַפָּסוּק תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה וְגוֹ', וְכֵן פָּסוּק שְׁמַע יִשְֹרָאֵל וְגוֹ' (רַק יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיְהֵא הַתִּינוֹק נָקִי בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְלַמֵּד אוֹתוֹ). וְכֵן מְלַמְּדוֹ מְעַט מְעַט אֵיזֶה פְסוּקִים עַד שֶׁיַגִּיעַ בְכֹחוֹ לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַסֵפֶר, וְאָז ישְׂכֹּר לוֹ מְלַמֵּד

בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִשִּׁי לְפִי שֶׁהֵם יְמֵי רָצוֹן, כִּי בְּאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל קַבָּלַת לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת, עָלָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּיוֹם ה', וְיָרַד בְּיוֹם בּ', לָכֵן מַרְבִּים בָּהֶם תַּחֲנוּנִים, וְאוֹמְרִים קוֹדֶם תַּחֲנוּן, וְהוּא רַחוּם, וְאוֹמְרִים אוֹתוֹ מְעֻמָּד, וְצָרִיךְ לְאָמְרוֹ בְּכַוָּנָה, וּבִמְתִינוּת, דֶּרֶךְ תַּחֲנוּנִים

אֵין מִתְקַשִּׁין עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדָּי, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנוּדוּ לוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן. אֶלָּא עַל תִּבְכּוּ לְמֵת יוֹתֵר מִדָּי, וְאַל תָּנוּדוּ לוֹ יוֹתֵר מִכְּשִׁעוּר. הָא כֵּיצַד? שְׁלֹשָׁה יָמִים לְבֶכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד, וּשְׁלשִׁים לְגִהוּץ וּלְתִסְפֹּרֶת. מִכָּאן וְאֵילָךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִי אַתֶּם רַשָּׁאִים לְרַחֵם עָלָיו יוֹתֵר מִמֶּנִּי. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הַמִּתְקַשֶּׁה עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדָּי, עַל מֵת אַחֵר הוּא בוֹכֶה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמּוּרִים? בִּשְׁאָר הָעָם. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם, הַכֹּל לְפִי חָכְמָתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין בּוֹכִין עָלָיו יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם, דְּלָא עָדִיף מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, דִּכְתִיב בּוֹ וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה

Halocho #1667 - Destroy and remember

This Shabbat - the one before Purim - is Parshas Zachor.

A second Sefer Torah is taken out and for Maftir we read about the obligation to annihilate the nation of Amalek and remember their wickedness.

For the Haftara we read the story of King Saul's attempt to fulfill the Mitzva of annihilating Amalek. (Shmuel-1 Ch. 15)

Source: Kitzur Shulchan Aruch 140:2

- Danny Tuesday, 5 Adar-II 5776

Halocho #1666 - Ask for rain

In Israel, starting this evening - Monday evening - (7th Marcheshvan) we start praying for rain in the 9th Bracha of the weekday Amida -  בָּרֵךְ עָלֵינוּ.

In the Diaspora, we will start  7 weeks later - on Motzai Shabbat VaYeshev, the eve of Sunday 6 December.

If you forgot to add "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה" - "and bless us with dew and rain", then:

- If you remember before you finish the 9th Bracha -  מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים -  then you insert it and continue from there.

- If you already said "Baruch Ata HaShem" of the 9th Bracha, then you insert it into שְׁמַע קוֹלֵנוּ - the 16th Bracha - before "כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ ".

- If you forget to say it in שְׁמַע קוֹלֵנוּ then you need to go back to the 9th Bracha - בָּרֵךְ עָלֵינוּ.

- If you didn't remember until you finished the Amida (defined as saying "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי ") then you have to restart the entire Amida.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 19:5

- Danny
Thursday, 6 Marcheshvan 5776

Halocho #1665 - What happens if I didn't write a Prozbul?

We learned that one needs to write a Prozbul in order to collect loans that were due before the end of Shmitta, and were not repaid.

If one didn't write a Prozbul before Rosh Hashana, then one may not demand one's loans be repaid.

If the borrower wants to repay the loan after Rosh Hashana, the lender must inform him - מְשַׁמֵּט אֲנִי אֶת הַחוֹב וּכְבָר נִפְטַרְתָּ מִמֶּנִי -   "the loan has expired due to Shmitta, and you don't have to repay it".

 If the borrower insists that he wants the lender to take the money - "אַף עַל פִּי כֵן רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתְּקַבֵּל מִמֶּנִּי" - then one may take it.

However, it must be clear that the money is been given as a gift, and not as a payment of the loan.

If the borrower is unaware of the intricacies of these Halachot, one may make an effort to ensure he becomes aware of them, so as to get one's money back.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 180:14

- Danny
28 Tishrei 5776

לֹוֶה שֶׁבָּא לִפְרֹעַ לַמַּלְוֶה חוֹב שֶׁעָבַר עָלָיו שְׁמִטָּה, יֹאמַר לוֹ הַמַּלְוֶה "מְשַׁמֵּט אֲנִי אֶת הַחוֹב וּכְבָר נִפְטַרְתָּ מִמֶּנִי". אִם אָמַר לוֹ הַלֹּוֶה "אַף עַל פִּי כֵן רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתְּקַבֵּל מִמֶּנִּי", מֻתָּר לַמַּלְוֶה לְקַבְּלוֹ מִמֶּנוּ

 וְאַל יֹאמַר הַלּוֶֹה "בְּחוֹבִי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ", אֶלָּא יֹאמַר לוֹ "שֶׁלִּי הֵם וּבְמַתָּנָה אֲנִי נוֹתְנָם לָךְ"

וְיָכוֹל הַמַּלְוֶה לַעֲשוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת וְהִתְפָּעֲלוּת, שֶׁיֹּאמַר הַלֹּוֶה שֶׁהוּא נוֹתְנָם לוֹ בְּמַתָּנָה. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לִפְעֹל זֹאת, אַל יִקָּחֵם

Halocho #1664 - Preparing the weekly Parsha

It's a Mitzvah to review the week's Torah-Reading by reading it twice in the original and once with the (Aramaic) Onkelos translation - שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם.

One who doesn't understand (or appreciate) אוֹנְקְלוֹס may read רַשִׁ"י instead, or even an English translation.

One may start on Sunday already and one should finish before the Torah is read on Shabbat morning.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 72:11

This week is Shabbat Mevarchim Chodesh Marchesvan, with Rosh Chodesh Marchesvan being on Tuesday and Wednesday.

Shabbat Shalom,

- Danny
Thursday, 25 Tishrei 5776

חַיָּב כָּל אָדָם לְהַשְׁלִים פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּקְרָא בְּכָל שָׁבוּעַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם. וּמִיּוֹם רִאשׁוֹן וָאֵילַךְ חָשׁוּב עִם הַצִּבּוּר, (שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר פָּרָשָׁה זוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה). אֲבָל הַמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר הִיא לִקְרֹתָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם

 וְיֵשׁ לִקְרוֹת כָּל פָּרָשָׁה, דְּהַיְנוּ פְּתוּחָה אוֹ סְתוּמָה, שְׁנֵי פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ הַתַּרְגּוּם עָלֶיהָ, (כֵּן הִסְכִּים הַגָּאוֹן הָרַב רַבִּי אֵלִיָהוּ מִוִילְנָא זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה) וַאֲפִלּוּ הַפָּרָשָׁה מְסַיֶּמֶת בְּאֶמְצַע פָּסוּק, יַפְסִיק שָׁם. וּבַגְּמָר יֵשׁ לוֹמַר אַחַר הַתַּרְגּוּם פָּסוּק אֶחָד בַּתּוֹרָה, כְּדֵי לְסַיֵּם בַּתּוֹרָה. וְטוֹב שֶׁלֹּא יַפְסִיק בְּשִׂיחָה בֵּין הַקְּרִיאָה. וְנוֹהֲגִין לִקְרוֹת גַּם הַהַפְטָרָה. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין עוֹד לוֹמַר אַחַר כָּךְ שִׁיר הַשִּׁירִים

וּמִי שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ רַק חֻמָּשׁ בְּלִי תַּרְגּוּם, יִקְרָא שְׁתֵּי פְּעָמִים מִקְרָא. וּכְשֶׁיָּבוֹא לְמָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תַּרְגּוּם, יִקְרָא הַתַּרְגּוּם 

גַּם יֵשׁ לוֹ לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם, לִלְמוֹד פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י עַל הַסִּדְרָה, וְאִם לָאו בַּר הָכִי הוּא יִלְמַד פֵּרוּשׁ אַשְׁכְּנַזִי (לוֹעֲזִי) עַל הַסִּדְרָה, כְּגוֹן סֵפֶר "צְאֶינָה וּרְאֶינָה" וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיָּבִין עִנְיַן הַסִּדְרָה

Halocho #1663 - May one throw out Sukkah decorations?

Since the סְכָךְ (branches covering the Sukkah) were used for a מִצְוָה, they deserve some respect even after having done their duty.

After Sukkoth when the סְכָךְ  is taken down, one should not trample on it.

One may throw them away, but one may not use them for disrespectful purposes like building an outhouse.

One may burn סְכָךְ.

Care should be taken with decorations that have Torah verses written on them.

Preferably one shouldn't hang up such decorations, but if one did, then they need to go into Geniza or otherwise carefully looked after.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 134:13, 14

- Danny
Wednesday, 24 Tishrei 5776

גַּם לְאַחַר הֶחָג, כְּשֶסָּתַר אֶת הַסֻּכָּה, לֹא יִפְסַע עַל הָעֵצִים, וְלֹא יִשְתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְדָבָר מְגֻנֶּה, מִשׁוּם דְּתַשְׁמִישֵׁי מִצְוָה נִינְהוּ, כְּמוֹ צִיצִית 

אָסוּר לַחֲקוֹק פָּסוּק בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ וְגוֹ' אוֹ שְׁאָר פָּסוּק עַל דְּלַעַת וְכַיּוֹצֵא בָּהּ לְנוֹי סֻכָּה, מִשׁוּם דְיָבוֹא אַחַר כָּךְ לִידֵי בִזָּיוֹן. וְעוֹד, דְאָסוּר לִכְתֹּב פָּסוּק שֶלֹּא לְצֹרֶךְ

Halocho #1662 - Wind and rain

Since Mussaf on Shmini Atzeret (Monday - yesterday) we have been praising Hashem for the wonderful gift of rain, by adding - מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם - "He makes the wind blow and He causes the rain to fall"  into - אַתָּה גִּבּוֹר - the second Bracha of the Amida.

If one forgets to add מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם, what does one do?

If one has not yet finished the 2nd Bracha - בָּרוּךְ... מְחַיֵּה הַמֵּתִים - then one adds it after any of the many phrases in this Bracha.
If one prefers, one may restart the Bracha and say it in its correct place.

If one already finished   מְחַיֵּה הַמֵּתִים - the 2nd Bracha?

If you have the custom of adding  מוֹרִיד הַטָּל  during the summer, then continue as usual. No amendment is required.

If you do NOT have the custom of adding  מוֹרִיד הַטָּל during the summer, then you have to restart the Amida from the beginning. This is because the first 3 Brachot of the Amida are considered a single entity.

One continues saying  וְתֵן בְּרָכָה  in the 9th Bracha of the Amida  - בָּרֵךְ עָלֵינוּ - until the 7th Marcheshvan in Israel and the 6th December in the Diaspora.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 19:1, 2, 5

- Danny
Tuesday, 23 Tishrei 5776

בַּחֹרֶף אוֹמְרִים מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. וּמַתְחִילִין בְּמוּסָף שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, וְהַשַּׁמָּשׁ מַכְרִיז מִקּוֹדֶם מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. וְאִם לֹא הִכְרִיז אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ אָז בִּתְפִלַּת הַמּוּסָף שֶׁבְּלַחַשׁ. וְחוֹלֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת בְּבֵיתוֹ, וְכֵן בְּנֵי הַכְּפָרִים שֶׁאֵין לָהֶם מִנְיָן, יַמְתִּינוּ בִּתְפִלַּת מוּסָף עַד הַשָּׁעָה שֶׁבְּוַדַּאי הִתְפַּלְלוּ בַּעֲיָרוֹת מוּסָף, וְאָז יִתְפַּלְּלוּ גַּם הֵמָּה מוּסָף וְיֹאמְרוּהוּ. וְאוֹמְרִים אוֹתוֹ עַד מוּסַף יוֹם א' שֶׁל פֶּסַח, דְּהַיְנוּ שֶׁהַצִּבּוּר גַּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמְרִים אוֹתוֹ עוֹד בִּתְפִלַּת הַלַּחַשׁ. וּבַחֲזָרַת תְּפִלַּת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר פּוֹסֵק מִלְּאָמְרוֹ. וְשׁוּב גַּם הַצִבּוּר אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר שָׁמְעוּ מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁפָּסַק מִלְּאָמְרוֹ

וּמִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת, יַקְדִּים לְהִתְפַּלֵּל אָז תְּפִלַּת הַמּוּסָף בִּכְדֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּסַק הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מִלְּאָמְרוֹ בַּעֲיָרוֹת כִּי מִי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל לְאַחַר שֶׁכְּבָר פָּסַק הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לְאָמְרוֹ בְּמוּסָף, אֵינוֹ אוֹמְרוֹ עוֹד. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאוֹמְרִים בַּקַּיִץ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל, וְיַכְרִיז כֵּן הַשַּׁמָּשׁ קוֹדֵם מוּסַף יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְאָז מַתְחִילִין לוֹמַר כֵּן גַּם בְּלַחַשׁ בְּמוּסָף וּפוֹסְקִין מִלּוֹמַר מוֹרִיד הַגָּשֶׁם

טָעָה וְלֹא אָמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁאָמַר הַבְּרָכָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים אוֹמֵר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר רַק שֶׁלֹּא יְהֵא בְּאֶמְצַע עִנְיָן, כְּגוֹן אִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁאָמַר וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ, אוֹמֵר גַּם כֵּן לִישֵׁנֵי עָפָר, וְאוֹמֵר מַשִּׁיב הָרוּחַ וְכוּ' מִי כָמוֹךָ וְכוּ' וְאִם רוֹצֶה יָכוֹל לוֹמַר לְגַמְרֵי מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם מְכַלְכֵּל חַיִּים וְכוּ', אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַבְּרָכָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים צָרִיךְ לַחְזֹר לְרֹאשׁ תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה (וְלֹא סָגֵי שֶׁיַּתְחִיל אַתָּה גִּבּוֹר כִּי גּ' בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּחַדָּא חֲשִׁיבִי לְעִנְיָן זֶה, שֶׁאִם סִיֵּם הַבְּרָכָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן צָרִיךְ לַחְזֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה)טָעָה בְּמַעֲרִיב שֶׁל פֶּסַח אוֹ בְּשַׁחֲרִית אוֹ בְּמוּסָף וְלֹא אֲמָרוֹ, אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר

מַתְחִילִין לוֹמַר טַל וּמָטָר, בִּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁים לְאַחַר תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי וְהוּא בְּיוֹם דּ' אוֹ בְּיוֹם ה' לְחֹדֶשׁ דֶּעצֶעמְבֶּער, וְאוֹמְרִים עַד פֶּסַח

Halocho #1661 - Chol Hamo'ed; Chol or Mo'ed?

The intermediary days of Pessach and Sukkot are known as חֹל הַמּוֹעֵד. Some types of work are permitted, others are forbidden.

Chazal (our Rabbis of blessed memory) have some harsh words for those who don't honour חֹל הַמּוֹעֵד properly. Honouring חֹל הַמּוֹעֵד includes eating meals and wearing clothes that are closer to Yom Tov standards than regular weekday standards.

On חֹל הַמּוֹעֵד one may do all work needed to prevent a monetary loss.

Preparing food for חֹל הַמּוֹעֵד or the last days of Yom Tov is allowed.

Gardening is forbidden besides for picking fruit for חֹל הַמּוֹעֵד or Yom Tov, and to prevent plants dying, e.g. if they need to be irrigated. Planting is forbidden.

Cutting hair is forbidden on חֹל הַמּוֹעֵד. Cutting nails is only allowed if one also cut them before Yom Tov.

Writing down information so that it won't be forgotten is allowed. Writing letters to friends and family is allowed. The custom is to write the first line at an angle as a reminder that writing is only partially permitted.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 104.

Shabbat Shalom & Chag Same'ach

- Danny
Thursday, 11 Tishrei 5777

חֹל הַמּוֹעֵד אָסוּר בִּקְצָת מְלָאכוֹת וּמֻתָּר בִּקְצָתָן, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה לְחֹל הַמּוֹעֵד אוֹ לְיוֹם טוֹב. וְכֵן מְלָאכָה בְּדָבָר הָאָבֵד, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה יָבֹא לִידֵי הֶפְסֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד מְלָאכָה הָאֲסוּרָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְחַלֵּל אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה 

 

עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְבַזֶּה אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַמְבַזֶּה, הַיְנוּ, שֶׁאֵינוֹ מְכַבְּדוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת. וְלָכֵן כָּל אָדָם חַיָּב לְכַבְּדוֹ כְּפִי כֹּחוֹ, וְלִלְבוֹשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים

מְלֶאכֶת דָּבָר הָאָבֵד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גַּם עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אַחֵר, אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר

כָּל מְלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אִם יֵשׁ כָּאן יִשְֹרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ מַה לֶּאֱכֹל כָּרָאוּי לְחֹל הַמּוֹעֵד וְיוֹם טוֹב, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן עַל יָדוֹ, כְּדֵי שֶׁיְהֵא לוֹ מַה לֶּאֱכוֹל. וּמִכָּל מָקוֹם יַעֲשֶׂה בְּצִנְעָא, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹתָן עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אַךְ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, מֻתָּר

אָסוּר לְזַבֵּל שָׂדֵהוּ. וַאֲפִלּוּ לְהַכְנִיס שָׁם צֹאן בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁם זֶבֶל, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אָסוּר

זְרִיעָה, אֲסוּרָה. וְאִם יֵשׁ לוֹ זְרָעִים, שֶׁאִם לֹא יַשְׁקֵם בְּמַיִם יִפָּסְדוּ לְגַמְרֵי, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָם

 

אָסוּר לִתְלוֹשׁ אוֹ לִקְצוֹץ שׁוּם דָּבָר מִן הַמְחֻבָּר אִם לֹא יִתְקַלְקְלוּ הַפֵּרוֹת עַד לְאַחַר יוֹם טוֹב, כִּי אִם מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכוֹל בַּמּוֹעֵד. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְצַמְצֵם, אֶלָּא תוֹלֵשׁ בְּהַרְוָחָה, וְאִם יוֹתִיר, יוֹתִיר. וְכֵן עֵצִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַסָּקָה בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְקַצְּצָם מִמְחֻבָּר. וְאִם צָרִיךְ לִתְלוֹש בִֹּשְבִיל לְהַאֲכִיל לַבְּהֵמָה, יַעֲֹשֶה בְֹשִנוּי וְאָסוּר לְלַקֵּט עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה לְיַפּוֹתוֹ לַחֲרִישָׁה

אָסוּר לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ גִּלַּח אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא מִי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וַאֲפִלּוּ יָצָא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְגַלֵּחַ אָז

וְלִקְצוֹץ הַצִּפָּרְנַיִם, גַּם כֵּן אָסוּר. אַךְ אִם קְצָצָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְקַצְּצָן גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְכֵן אִשָּׁה לְצֹרֶךְ טְבִילָה מֻתֶּרֶת

חֶשְׁבּוֹנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, שֶׁאִם לֹא יִכְתְּבֵם, יִשְׁכָּחֵם, מֻתָּר לְכָתְבָם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד. וְכֵן מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לִכְתֹּב. אֲבָל שְׁאָר דָּבָר, אָסוּר לִכְתֹּב. וְאִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים שֶׁכּוֹתֵב אָדָם לַחֲבֵרוֹ, נוֹהֲגִין לִכְתֹּב בְּשִׁנּוי קְצָת, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה עֲקֻמָּה. וּלְכָל מַה שֶּׁמֻּתָּר לִכְתּוֹב, מֻתָּר גַּם כֵּן לְתַקֵּן קֻלְמוּס וּדְיוֹ

Halocho #1660 - The Yom Kippour Mitzva

There is a Mitzva in the Torah unique to Yom Kippour: afflicting oneself.

To fulfill this Mitzva properly one should keep in mind that the Yom Kippour restrictions are a fulfillment of this 25-hour long Mitzva. This Mitzva includes the following prohibitions:

- On Yom Kippour one may not eat nor drink, even when Yom Kippour is on Shabbat, like this year. If fasting will affect your health, contact a doctor and a Rabbi for instructions.

- On Yom Kippour one may not bathe; one may not even get wet unnecessarily. Upon awakening and after relieving oneself one can wash until the knuckles. Before Birkat Cohanim, the Cohanim wash until their wrists.

- On Yom Kippour no anointing is allowed. This includes perfumes and deodorants.

- On Yom Kippour one may not wear leather shoes.

- On Yom Kippour one may not have marital relations.

All the above are forbidden from candle-lighting on Erev Yom Kippour (Tuesday afternoon, this week) until after Havdala some 25 hours later.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 133:1

Gmar Vechatima Tova

- Danny
Monday, 7 Tishrei 5777

יוֹם הַכִּפּוּרִים, אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָה, בִּרְחִיצָה, בְּסִיכָה, בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָה. וְאָסוּר בְּכָל מְלָאכָה וְטִלְטוּל, כְּמוֹ בַּשַׁבָּת. וְכֵיוָן שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, לָכֵן אֲסוּרִים בְּכָל אֵלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם אֵיזֶה זְמָן קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשּׁוֹת, וְכֵן בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים זְמַן מֻעָט לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים. 

הַכֹּהֲנִים שֶׁעוֹלִים לַדּוּכָן, כֵּיוָן שֶׁלַּדּוכָן צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם עַד הַזְּרוֹעַ

סִיכָה, אֲסוּרָה, אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל לְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָה, וַאֲפִלּוּ עַל מִקְצָת גּוּפוֹ

נְעִילַת הַסַּנְדָּל, יֵשׁ אוֹסְרִין אֲפִלּוּ בְּסַנְדָּל שֶל עֵץ שֶׁאֵינוֹ חָפוּי בְּעוֹר. אֲבָל שֶׁל גֶּמִי אוֹ קַשׁ אוֹ בֶגֶד, מֻתָּר

Halocho #1659 - First pay then Apologize

Yom Kippur does not atone for misdeeds done against fellow-Jews unless one first asks them for forgiveness.

One should be careful to repay all overdue loans before Yom Kippur; after which one can beg for forgiveness for the delay.

If one is being asked for forgiveness, one should not be stubborn nor vengeful; rather one should be forgiving, the same way one hopes that Hashem will be forgiving of our sins.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 131:4

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a year full of good tidings.

- Danny
Sunday, 7 Tishrei 5777

בֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֶמַר, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. כְּלוֹמַר, חַטֹּאתֵיכֶם שֶׁהֵם לִפְנֵי ה' בִּלְבַד, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. אֲבָל מַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ

לָכֵן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַקְדֵּק, שֶׁאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁלֹּא כַדִּין, יַחֲזִיר לוֹ וִיפַיֵס אוֹתָן. וְאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא מְסֻפָּק בּוֹ, אִם הוּא שֶׁלוֹ עַל פִּי הַדִּין אוֹ לֹא, יוֹדִיע לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲמֹד עִמּוֹ מִיָד לְאַחַר יוֹם הַכִפּוּרִים לְדִין הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וִיקַבֵּל עָלָיו בֶּאֶמֶת לְקַיֵם כַּאֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי בֵּית הַדִּין

וְגַם אִם לֹא חָטָא כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים, צָרִיךְ לְפַיְסוֹ, וּמְחֻיָב לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ לְפַיְסוֹ. אַךְ אִם קָשֶׁה עָלָיו, אוֹ שֶׁהוּא מֵבִין כִּי יוֹתֵר קָרוֹב שֶׁיִתְפַּיֵס עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, יַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֶמְצָעִי

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר מְבַקְשִׁין מִמֶּנוּ מְחִילָה, יִמְחוֹל בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא יְהֵא אַכְזָרִי, כִּי אֵין זֶה מִמִּדַּת יִשְֹרָאֵל, אֶלָּא מִמִּדַּת עֵשָׂו, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר, וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח. וְכֵן הוּא אוֹמֵר עַל הַגִבְעוֹנִים, לְפִי שֶׁלֹּא מָחֲלוּ וְלֹא נִתְפַּיְסוּ, וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְֹרָאֵל הֵמָה. אֲבָל דַרְכָּן שֶׁל זֶרַע יִשְֹרָאֵל הוּא לִהְיוֹת קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת

 וּכְשֶׁהַחוֹטֵא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחוֹל, יִמְחוֹל בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. וַאֲפִלּוּ הֵצֵר לוֹ הַרְבֵּה, לֹא יִקֹּם וְלֹא יִטֹּר. וְאַדְרַבָּה, אִם הַחוֹטֵא אֵינוֹ מִתְעוֹרֵר לָבוֹא אֵלָיו לְבַקֵּשׁ מְחִילָה, יֵשׁ לוֹ לְהָאִישׁ הֶעָלוּב לְהַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ שֶׁחָטָא, כְּדֵי שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ מְחִילָה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲבִיר שִׂנְאָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֵין תְּפִלָתוֹ נִשְׁמַעַת, חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו

Halocho #1658 - Forgot the King? HaMelech?

A main theme of Rosh Hashanah is Hashem's reign over the entire world. This sovereignty is displayed by His ability to judge the world.

As a result, from Rosh Hashanah until Yom Kippur is over, we replace "Gcd" with "King" in various places in davening (prayers).

1. The ending of the 3rd Bracha of the Amida changes to הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש. If you forget, you have to restart the Amida, unless you caught yourself immediately. (Immediately means: you didn't yet have time to say 3 words.) If you're not sure what you said, you also have to restart the Amida.

2. The end of the 11th Bracha in the weekday Amida changes to הַמֶלֶךְ הַמִֹּשְפָט. If you forget or are not sure what you said then you continue. No correction is needed.

3. Friday night during the מָגֵן אָבוֹת we replace הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ with הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. If you forget, no correction is needed.

From Rosh Hashanah until Yom Kippour is over we add four phrases to the Amida. If you forget after concluding that Bracha, no correction is needed. Until saying בָּרוּךְ אַתָּה you should make amends.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 129:3, 4 5

Kmar Vechatima Tova; wishing you a sweet and healthy year.

- Danny
Thursday, 4 Tishrei 5777


כָּל הַשָּׁנָה, אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה, הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חוּץ מִן רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש, הַמֶלֶךְ הַמִֹּשְפָט. לְפִי שֶׁבְּיָמִים הָאֵלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה מַלְכוּתוֹ לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹלָם. אִם טָעָה וְאָמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, אוֹ שֶׁהוּא מְסֻפָּק אִם אָמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ אוֹ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש, אִם נִזְכַּר תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר לְרֹאשׁ, וְכֵן הַדִּין בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר כְּדֵי דִּבּוּר, אֲזַי בְּהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה, (אֲפִלּוּ מִסְּפֵקָא), מִפְּנֵי שֶֹׁשָׁלֹשׁ הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נֶחְשָׁבוֹת כְּאֶחָת. וַאֲפִלּוּ שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לַחֲזוֹר לָרֹאֹשׁ, וּצְרִיכִין לוֹמַר קְדֻשָּׁה שֵׁנִית. אֲבָל בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, אֲפִלּוּ יָחִיד, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר אֲפִלּוּ לְאוֹתָהּ בְּרָכָה, כֵּיוַן שֶׁהִזְכִּיר תֵּבַת מֶלֶךְ בִּבְרָכָה זֹאת. בְּכָל הַשָּׁנָה אִם טָעָה וְאָמַר, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר 

בְּשַׁבָּת עַרְבִית, בְּבִרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע מָגֵן אָבוֹת וְכוּ', אוֹמְרִים גַּם כֵּן בִּמְקוֹם הָאֵל הָקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְאִם טָעָה שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וְאָמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, אִם נִזְכַּר מִיָּד תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, חוֹזֵר וְאוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש וְכוּ', אֲבָל לְאַחַר כָּךְ, אֵינוֹ חוֹזֵר

אִם שָׁכַח זָכְרֵנוּ, אוֹ מִי כָּמוֹךָ, וּכְתֹב, בְּסֵפֶר חַיִּים, וְלֹא נִזְכַּר עַד שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה', כֵּיוָן שֶׁאָמַר אֶת הַשֵּׁם, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה וּמִתְפַּלֵּל כַּסֵּדֶר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר. וְכֵן אִם שָׁכַח לוֹמַר וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ וְחָתַם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וַאֲפִלּוּ לֹא אָמַר עֲדַיִן רַק בָּרוּךְ אַתָּה ה', חוֹתֵם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְאוֹמֵר אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ וְכוּ

Halocho #1657 - Today (Wednesday) is a fast day; צוֹם גְּדַלְיָה

On the 3rd of Tishrei גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם was killed. Who was גְּדַלְיָה?

After the destruction of the first בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, the wicked נְבוּכַדְנֶצַר appointed גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם as Governor over the remnants of the Jews in Land of Israel . Once גְּדַלְיָה was killed then they too were exiled or murdered and the land became desolate.

(Some say that Gedalya ben Achikam was killed on Rosh Hashanah and the fast was deferred till after Yom Tov.)

This tragic event is the reason that today is a fast day. The fast begins Wednesday at dawn and ends at nightfall (a few minutes before the time for Motzai Shabbat).

Pregnant and nursing mothers are exempt from fasting.

Anybody who isn't healthy shouldn't fast. When in doubt, consult your LOR (Local Orthodox Rabbi).

Children are not allowed to fast.

Those who are not fasting should limit their food intake to the bare minimum; only bread and water if possible.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 121:2, 9

Have a meaningful fast

- Danny Schoemann
Wednesday, 3 Tishrei 5777 - צוֹם גְּדַלְיָה

מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לְהִתְעַנּוֹת בַּיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ. וְתַכְלִית הַתַּעֲנִית הִיא, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת לְפַקֵּחַ עַל דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה

וְאֵלּוּ הֵן הַיָּמִים: א. שְׁלשָׁה בְּתִשְׁרִי בּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. שֶׁלְאַחַר שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִשְׁאִירוֹ נְבוּכַדְנֶצַר בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, וַיְשִׂימֵהוּ לְרֹאשׁ עַל יִשְֹרָאֵל. וְעַל יְדֵי שֶׁנֶּהֱרַג, גָּלוּ כֻּלָּן וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם לַאֲלָפִים, וְנִכְבְּתָה גַּחֶלֶת יִשְֹרָאֵל הַנִּשְׁאֶרֶת.

עֻבָּרוֹת וּמֵנִיקוֹת הַמִּצְטַעֲרוֹת, פְּטוּרוֹת מִלְּהִתְעַנּוֹת. וְכֵן חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, לֹא יִתְעַנֶּה. וּמִכָּל מָקוֹם אַף מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכֹל, לֹא יִתְעַנֵּג אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא יֹאכַל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לִבְרִיאוּת גּוּפוֹ. וְכֵן הַקְּטַנִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם חַיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת, מִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ בָּהֶם דַּעַת לְהִתְאַבֵּל, רָאוּי לְחַנְּכָם, שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילָם רַק לֶחֶם וּמַיִם, לְהִתְאַבֵּל עִם הַצִּבּוּר

Halocho #1656 - Prozbul! Creditors beware!

We are coming to the end of the Shmitta year. As the sun sets on the Shmitta year, all debts are cancelled - meaning: one may not ask for them to be repaid.

The exception being debts that a Bet Din is responsible for.

Hillel HaZaken instituted the Prozbul; an easy way to transfer the responsibility for collecting one's debts to a Bet Din. The Bet Din then empowers the creditor (you) to collect the money, as their agent.

Everybody is advised to sign on a Prozbul before Rosh Hashana this year, thereby enabling them to collect their debts (including forgotten debts, credit in the bank and salaries owed, to name a few debts that most of us are owed.)

The Prozbul is only valid for debts owed before the Prozbul was written; don't sign your Prozbul too early. But don't miss the deadline: Erev Rosh Hashana.

To sign a Prozbul, go to your favorite, Shul, Bet Din or Rabbi.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 180

- Danny
Thursday, 26 Elul 5775

שְׁבִיעִית, מְשַׁמֶּטֶת כָּל מִלְוֶה, בֵּין מִלְוֶה עַל פֶּה, בֵּין מִלְוֶה בִּשְׁטָר, וַאֲפִלּוּ יֶשׁ בּוֹ אַחֲרָיוּת נְכָסִים

עָרֵב שֶׁפָּרַע לַמַּלְוֶה, וְקֹדֶם שֶׁפָּרַע הַלֹּוֶה לְהֶעָרֵב הִגִּיעָה שְׁנַת הַשְׁמִטָּה, מְשַׁמֵּט

מִי שֶׁהָיָה חַיָב לַחֲבֵרוֹ מָמוֹן וְכָפַר, וְעָמְדוּ לַדִּין וְנִתְחַיֵב, וְכָתְבוּ בֵּית הַדִּין פְּסַק דִּין וּנְתָנוּהוּ לִדֵי הַמַּלְוֶה, אֵין הַשְּׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ

הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְאֵיזֶה שָׁנִים וְהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן לְאַחַר שְׁמִטָּה, אֵינָהּ מְשַׁמַּטְתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְתָבְעוֹ קֹדֶם

הַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין וְאָמַר לָהֶם, אַתֶּם גְּבוּ לִי חוֹבִי, אֵינוֹ נִשְׁמָט

אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת כְּסָפִים, אֶלָּא בְּסוֹפָהּ. לְפִיכָךְ הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה עַצְמָהּ, גּוֹבֶה חוֹבוֹ כָּל הַשָׁנָה. וּכְשֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָׁנָה, אָבַד הַחוֹב

פְּרוֹזְבּוּל אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וּמַהוּ פְּרוֹזְבּוּל. הַמַּלְוֶה הוֹלֵךְ אֵצֶל שְׁלשָׁה בְּנֵי תוֹרָה שֶׁיִהְיוּ בֵּית דִּין, וְיֹאמַר אֲלֵיהֶם, אַתֶּם דַּיָנִים, מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֶּשׁ לִי עַל פְּלוֹנִי וְעַל פְּלוֹנִי, שֶׁאֶגְבֶּה אוֹתָן חוֹבוֹת כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה

 וְהֵמָּה כּוֹתְבִים לוֹ פְּרוֹזְבוּל בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: בְמוֹתַב תְּלָתָא כַחֲדָא הָוֵינָא, וַאֲתָא פְּלוֹנִי הַמַּלְוֵה וְאָמַר לְפָנֵינוּ, "מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֶּשׁ לִי עַל פְּלוֹנִי וְעַל פְּלוֹנִי, שֶׁאֶגְבֶּה אוֹתָן חוֹבוֹת כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה". וּשְׁלָשְׁתָּן חוֹתְמִין לְמַטָּה, בִּלְשׁוֹן דַּיָּנִים אוֹ בִּלְשׁוֹן עֵדִים. וִיכוֹלִין לַעֲשׂוֹת זֹאת גַּם בְּסוֹף הַשָּׁנָה, דְּהַיְנוּ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָׁנָה קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָה

 וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁאֵינָן צְרִיכִין דַוְקָא לִכְתֹּב אֶת הַפְּרוֹזְבּוּל, אֶלָּא דַּי בְּמַה שֶׁהוּא אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ אִם אֵין בִּמְקוֹמוֹ בֵּית דִּין, יָכוֹל לוֹמַר: אֲנִי מוֹסֵר שְׁטָרוֹתַי לְבֵית דִּין שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי

לֹא מַהֲנֵי פְּרוֹזְבּוּל אֶלָּא אִם יֵשׁ לַלֹּוֶה קַרְקַע. וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, סַגֵּי. וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ אֶלָּא עָצִיץ נָקוּב, סַגֵי. וַאֲפִלּוּ אֵין לַלֹּוֶה כְּלוּם, אֶלָּא שֶׁיֵשׁ לֶעָרֵב אוֹ שֶׁיֵשׁ לְמִי שֶׁהוּא חַיָב לוֹ לְלֹוֶה זֶה, נַמֵּי מַהֲנֵי. וְאִם גַּם לְאֵלּוּ אֵין לָהֶם כְּלָל, אִם יֵש לַמַּלְוֶה קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, יָכוֹל לְזַכּוֹת לוֹ לַלֹּוֶה, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אַחֵר, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְפָנָיו, וּמַהֲנֵי לִפְרוֹזְבּוּל

Halocho #1655 - The symbolic Rosh Hashanah menu

Halocho #1655  - The symbolic Rosh Hashanah menu

At the רֹאשׁ הַשָּׁנָה evening meal, it's customary to eat foods that symbolize a לְשָׁנָה טוֹבָה - a Good New Year. The bread from הַמּוֹצִיא is dipped in honey and after eating it the יְהִי רָצוֹן is said praying for a sweet new year.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶתְחַדֵש עָלֵינוּ שָנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה

Then one dips an apple in honey, says the Bracha בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ on the apple  and eats some. One then says the יְהִי רָצוֹן again.

There are various other foods that are eaten with their appropriate יְהִי רָצוֹן; one may even add new ones.

One tries to have only sweet items on the menu; no food cooked in vinegar, for example. The custom is to not eat nuts.

One should remember to learn some תּוֹרָה at the Yom Tov meals; some learn a chapter of מִשְׁנָיוֹת מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, which has 4 chapters; one for each meal.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 129:9

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָּה

- Danny
Wednesday, 25 Elul 5775

בִּסְעוּדַת הַלַּיְלָה, נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סִימָנִים לְשָׁנָה טוֹבָה. טוֹבְלִין פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבָשׁ

 וְאַחַר שֶׁאָכַל כַּזַּיִת, אוֹמֵר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָּה

 וְאַחַר כָּךְ טוֹבֵל קְצָת תַּפּוּחַ מָתוֹק בִּדְבַשׁ וּמְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וְאוֹכְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר גַּם כֵּן יְהִי רָצוֹן וְכוּ

וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל רֹאשׁ שֶׁל בַּעַל חַי וְאוֹמְרִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ

 וְיֵשׁ לְהַדֵּר אַחַר רֹאשׁ כֶּבֶשׂ, שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק

 וְגַם יְרָקוֹת אוֹכְלִים אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בַּמְּדִינָה הַהוּא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה. כְּמוֹ זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. גַם אוֹכְלִים אוֹתָן הַיְרָקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּמְּדִינָה הַהִיא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה, כְּמוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ מֶעהרֶען (גֶּזֶר), וְאוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ

וְיֵשׁ נוֹהֲגִין גַּם כֵּן לְהַדֵּר לֶאֱכֹל דָּגִים, שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כְּמוֹ הַדָגִים. וְאֵין לְבַשֵּׁל אוֹתָם בְּחֹמֶץ, כִּי אֵין אוֹכְלִים דְּבָרִים חֲמוּצִים אוֹ מְרִירִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאוֹכְלִין בָּשָׂר שָׁמֵן וְכָל מִינֵי מְתִיקָה

 גַּם נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים וְלוּזִים, כִּי אֱגוֹז בְּגִמַטְרִיָּא ח"ט, וְגַם מַרְבִּים כִּיחָה וְנִיעָה הַמְבַטְּלִים אֶת הַתְּפִלָּה

וְיֵשׁ לִלְמֹד עַל הַשֻּׁלְחָן תּוֹרָה. וְנוֹהֲגִין קְצָת לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה

Halocho #1654 - What should I think about when hearing the Shofar?

The blast of the Shofar should remind us to awaken from our spiritual slumber and start taking our Torah study and Mitzvah observance seriously.

Hearing the Shofar being blown on Rosh Hashanah is a Torah commandment!

This crucial detail should not be forgotten when reflecting on the various symbolic reasons given for Shofar blowing.

One should not talk after hearing the Bracha on the Shofar until after hearing 100 blasts from the Shofar so as not to interrupt between the Bracha and fulfilling the Mitzvah as prescribed by Chazal. This means not talking until after Mussaf.

(As a general rule one shouldn't ever talk during prayer services. On Rosh Hashanah there's another reason why not to so.)

At a minimum, one should be careful not to talk after the Bracha until hearing the first set of 30 Shofar blasts.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 129:15

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a year with lots of time to learn Torah,

- Danny
Tuesday, 24 Elul 5775

כְּשֶׁהַתּוֹקֵעַ אוֹמֵר אֶת הַבְּרָכוֹת, אַל יֹאמְרוּ הַקָּהָל, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, אַךְ יִשְׁמְעוּ הֵיטֵב אֶת הַבְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּל בְּרָכָה יֹאמְרוּ בְּכַוָּנָה אָמֵן

וְאָסוּר לְהַפְסִיק מִכָּאן עַד לְאַחַר כָּל הַתְּקִיעוֹת שֶׁבַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה. וְעַל כֵּן אֵין לַשַּׁמָּשׁ לְהַכְרִיז, שְׁתִיקָה יָפָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אַף שֶׁהוּא נוֹהֵג כֵּן בְּפַעַם אַחֶרֶת 

נוֹהֲגִין הָעוֹלָם לוֹמַר בֵּין הַסְּדָרִים יְהִי רָצוֹן וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס בַּמַּחֲזוֹרִים. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּפֶּה שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם. וּבְהַרְבֵּה קְהִלּוֹת אֵין אוֹמְרִים כְּלָל אֶת הַיְהִי רָצוֹן, וְכֵן נָכוֹן יוֹתֵר

 וְהָעִקָּר הוּא לְהִתְעוֹרֵר אָז בִּתְשׁוּבָה בְּלֵב שָׁלֵם וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ג הֲלָכָה ד), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב, רֶמֶז יֵשׁ בָּהּ, כְּלוֹמַר, עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם, וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם, וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְזִכְרוּ בּוֹרְאֲכֶם אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְהַבְלֵי הַזְּמָן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְהֵטִיבוּ דַּרְכְּיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם. יַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחְשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה וְכוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ

Halocho #1653 - Does one say Shehechiyanu on candle-lighting?

The blessing of שֶׁהֶחֱיָנוּ "... who has kept us alive, sustained us and enabled us to reach this occasion" - is recited during קִּדּוּשׁ on all nights of Yom Tov, except on the last days of פֶּסַח.

There are two Minhagim (customs) regarding שֶׁהֶחֱיָנוּ at candle-lighting on Yom Tov candles:

- Some women have the Minhag of saying שֶׁהֶחֱיָנוּ when lighting Yom-Tov candles (except on the last days of פֶּסַח).

- Others never say שֶׁהֶחֱיָנוּ  at candle-lighting

If a woman makes her own קִּדּוּשׁ she must be careful to only say שֶׁהֶחֱיָנוּ once; either at candle-lighting or during קִּדּוּשׁ.

On the second night of רֹאשׁ הַשָּׁנָה there's a Halachic debate if שֶׁהֶחֱיָנוּ is required. To be on the safe side, one should wear a new item of clothing, or see a new fruit (that one hasn't tasted yet this season) while saying שֶׁהֶחֱיָנוּ on the second night of רֹאשׁ הַשָּׁנָה; both during קִּדּוּשׁ and during candle lighting (if applicable).

If one does not have a new item of clothing, nor a new fruit, on the second night of רֹאשׁ הַשָּׁנָה, one still says שֶׁהֶחֱיָנוּ.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 103:4, 129:23

K'tiva V'chatima Tova; wishing you a year full of happy tidings

- Danny
Monday, 23 Elul 5775

בְּכָל יוֹם טוֹב, בַּקִּדּוּשׁ שֶׁבַּלַיְלָה אוֹמְרִים לְאַחֲרָיו בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל שִׂמְחַת הֶחָג, חוּץ מִלֵּיל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְלֵיל שְׁמִינִי, שֶׁאֵין מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהַנָּשִׁים, בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת אֵין לָהֶן לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ בְּשׁוּם יוֹם טוֹב. וּקְצָתָן נוֹהֲגוֹת לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ (חוּץ מִלֵּיל ז' וְלֵיל ח' שֶׁל פֶּסַח) וְלָא מָחֵינָן לְהוּ

שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּיוֹם אֶחָד הֵן חֲשׁוּבִים, וּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן וְלָכֵן נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים, אִם לְבָרֵךְ בְּלֵיל שֵׁנִי בַּקִּדּוּשׁ וְכֵן בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת וְכֵן בַּתְּקִיעוֹת שֶׁל הַיּוֹם שֵּׁנִי שֶׁהֶחֱיָּנוּ אוֹ לֹא, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים, כֵּיוָן דִּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן וּכְבָר בֵּרַךְ שֶׁהֶחֱיָּנוּ בָּרִאשׁוֹן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עוֹד בַּשֵּׁנִי. וְעַל כֵּן נוֹהֲגִים שֶׁבְּקִדּוּשׁ לֵיל שֵׁנִי, מַנִּיחִין עַל הַשֻּׁלְחָן פְּרִי חָדָֹש, שֶׁתְּהֵא בִרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁבַּקִּדּוּשׁ גַּם עַל הַפְּרִי, אוֹ שֶׁלּוֹבֵשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ. וְאִם אֵין לוֹ אֵינוֹ מְעַכֵּב, וְאוֹמֵר שֶׁהֶחֱיָנוּ בַּקִּדּוּשׁ (כִּי אָנוּ תּוֹפְסִין הָעִקָּר כְּהַפּוֹסְקִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ) וְכֵן הָאִשָּׁה בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּלֵיל שֵׁנִי (אִם נוֹהֶגֶת לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ אֲזַי עַל כָּל פָּנִים) אִם אֶפְשָׁר, תִּלְבַּשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ אוֹ תַנִּיחַ פְּרִי חָדָשׁ, שֶׁתְּהֵא בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ גַּם עַל זֶה. וְאִם אֵין לָהּ, אֵינוֹ מְעַכֵּב. וְכֵן הַתּוֹקֵעַ בְּיוֹם שֵׁנִי, אִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לוֹ לִלְבּוֹשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ. וְאִם חָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת אֵינוֹ צָרִיךְ, דְּהָא עֲדַיִן לֹא בֵּרְכוּ שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל הַשּׁוֹפָר

Halocho #1652 - If it rains, does one sleep in the Sukkah?

Since the Mitzvah of Sukkah is to move out of the house and into the Sukkah for the duration of Sukkoth, one should really sleep in the Sukkah.

People who are meticulous about their Mitzvah observance will not even take a nap outside the Sukkah. Their entire family moves into the Sukkah; husband, wife and children.

There are numerous reasons why not to sleep in a Sukkah. However, if the Sukkah is not fit for sleeping (e.g. it's too dangerous) then the Sukkah is not Kosher even for eating in.

The slightest precipitation renders the Sukkah unfit for sleeping and one should then sleep indoors. Once one lies down inside one is exempt from returning to the Sukkah the entire night, even if the Sukkah subsequently dries.

Women are exempt from the Mitzvah of Sukkah, as it's a time-bound Mitzvah.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 135:8, 9, 10

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a year with lots of time to learn Torah,

- Danny
Sunday, 22 Elul 5775

שֵׁנָה, אֲפִלּוּ אַרְעַי, מִדִּינָא צְרִיכָה סֻכָּה. וְכֵן עוֹשִׂין הַמְדַקְדְּקִין בַּמִצְוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ שְׁנַת אַרְעַי אֵינָם יְשֵׁנִים חוּץ לַסֻּכָה. וְעַתָּה שֶׁנּוֹהֲגִים הַרְבֵּה לְהָקֵל בַּשֵׁנָה, כָּתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כַּמָּה טְעָמִים, לְלַמֵּד קְצָת זְכוּת עֲלֵיהֶם. אֲבָל כָּל יְרֵא שָׁמַיִם, רָאוּי לוֹ לְהַחְמִיר וְלַעֲשׂוֹת סֻכָּה, שֶׁיוּכַל לָדוּר שָׁם עִם אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא דָר בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, אִם אֶפְשָׁר לוֹ. וּלְכָל הַפָּחוֹת שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לִישֹׁן שָׁם הוּא לְבַדּוֹ. וְאִם אֵינָהּ כֵּן, אֲפִלּו בְדִיעֲבַד, הִיא פְסוּלָה

יָרְדוּ גְשָׁמִים, פָּטוּר מִן הַסֻכָּה. בְּאֵיזֶה גְשָׁמִים פָּטוּר? אִם יָרְדוּ כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא מְשַׁעֵר, שֶׁאִם הָיוּ נוֹפְלִים כָּךְ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל, הָיָה מִתְקַלְקֵל, אֲפִלּוּ אֵין לְפָנָיו הַתַּבְשִׁיל, אוֹ שֶׁהוּא מְשַׁעֵר, שֶׁאִם הָיוּ נוֹפְלִים לְתוֹךְ הַחֶדֶר שֶׁהוּא בּוֹ, הָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם לְחֶדֶר אַחֵר, אָז יוֹצֵא גַּם מִן הַסֻּכָה לַבָּיִת. וְאִם הִתְחִיל לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, וְאַחַר כָּךְ יָרְדוּ גְשָׁמִים וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת, וְהִתְחִיל לֶאֱכֹל גַּם בַּבַּיִת, אוֹ שֶׁמֵּחֲמַת הַגְּשָׁמִים הִתְחִיל מִתְּחִלָּה לֶאֱכֹל בַּבַּיִת, וְאַחַר כָּךְ פָּסְקו הַגְשָׁמִים, גוֹמֵר סְעוּדָתוֹ בַּבַּיִת וְאֵינוֹ מְחֻיָב לָלֶכֶת בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה מִבֵּיתוֹ לְתוֹךְ הַסֻּכָּה. וְכֵן כְֹּשֶהָעֵת קַר וְהַמַּאֲכָלִים נִקְרָשִׁים בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה, פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה וְאוֹכֵל בַּבָּיִת

לְעִנְיַן שֵׁנָה בַּסֻּכָּה, גַּם גְּשָׁמִים מֻעָטִין הֲוֵי צַעַר לִישֹׁן, וְיָכוֹל לָצֵאת. וְאִם יָצָא לְבֵיתוֹ וְשָׁכַב לִישֹׁן, וְאַחַר כָּךְ פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, אוֹ שֶׁמִּתְּחִלָּהּ שָׁכַב בְּבֵיתוֹ לִישֹׁן מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְאַחַר כָּךְ פָּסְקוּ, אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ לַסֻּכָּה כָּל הַלַּיְלָה, אֶלָּא יָשֵׁן בְּבֵיתוֹ עַד הַבֹּקֶר

Halocho #1651 - May one smell an Etrog?

One does not shake the four species on Shabbat.

The Lulav, Haddasim and Aravot are Muktza on Shabbat.

The Etrog is not Muktza and one may smell it on Shabbat, after making the Bracha that one makes upon smelling any pleasant smelling fruit (that one isn't about to eat):

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם

הַנּוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת

On the other days of Sukkoth one should not smell the Etrog.

One should not smell the Haddasim during the entire 7 days of Sukkoth.

An Etrog may be returned to its wrapping on Shabbat and Yom Tov, but may not be wrapped in a new wrapper, since the wrapper will absorb the aroma of the Etrog. One may not add aroma to materials on Shabbat and Yom Tov.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 137:7

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 19 Elul 5775

הֲדַס שֶׁל מִצְוָה, אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, אֲפִילוּ בְּשַׁבָּת. אֲבָל בְּאֶתְרוֹג, מֻתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ בְּשַׁבָּת, וּמְבָרְכִין עָלָיו, הַנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת. וּבִשְׁאָר יְמֵי הֶחָג, אֵין לְהָרִיחַ בּוֹ אֲפִילוּ שֶׁלֹא בִשְׁעַת נְטִילָתוֹ לָצֵאת בּוֹ, מִשׁוּם דְּיֵשׁ סָפֵק בְּרָכָה. הַלּוּלָב, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בַשַׁבָּת אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּמְקוֹמוֹ, מִשׁוּם דַּהֲוֵי מֻקְצֶה. אֲבָל הָאֶתְרוֹג, כֵּיוָן שֶׁיְכוֹלִין לְהָרִיחַ בּוֹ, אֵינוֹ מֻקְצֶה, וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ. וּמֻתָּר לִתְּנוֹ לְתוֹךְ הַמּוֹכִין שֶׁהָיָה בָּהֶם קֹדֶם יוֹם טוֹב, שֶׁכְּבָר קָלְטוּ הָרֵיחַ. אֲבָל לֹא יִתְּנֶנוּ לְתוֹךְ מוֹכִין חֲדָשִׁים אוֹ לְבֶגֶד, מִשׁוּם דְּמוֹלִיד רֵיחָא

Halocho #1650 - Tell me about the Lulav

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

The Lulav is a palm branch that is still closed. Once the leaves start fanning out, it's no longer a Lulav.

A Lulav has a spine from which the leaves protrude; this spine needs to be facing you when you shake the four species. The Lulav spine should be straight, a slight curvature towards you is allowed.

The Lulav spine must be at least 4 Tefachim (32 cm - 13") long. This is measured from the bottom of the lowest "leaf" to the bottom of the highest "leaf".

Each "leaf" is made of 2 parts that are connected (and will eventually open up into a V-shaped palm leaf). If these double-leaves start separating then the Lulav may no longer be Kosher. Special care should be taken that the highest leaves remain coupled.

Source: Shulchan Aruch 645. Ktiva Vechatima Tova

- Danny
Wednesday, 18 Elul 5775

לוּלָב שֶׁנִּפְרְדוּ עָלָיו זֶה מֵעַל זֶה וְלֹא נִדַּלְדְּלוּ כְּעָלֵי הַחֲרָיוֹת, כָּשֵׁר, אֲפִלּוּ לֹא אֲגָדוֹ. הגה: (מִיהוּ) וּמִכָּל מָקוֹם מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר בְּלוּלָב שֶׁאֵין עָלָיו פְּרוּדוֹת לְגַמְרֵי

נִפְרְצוּ עָלָיו, וְהוּא שֶׁיִּדַּלְדְּלוּ מִשִּׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב כַּעֲלֵי הַחֲרָיוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינָן עוֹלִים עִם הַשִּׁדְרָה אֶלָּא תְּלוּיִין לְמַטָּה פָּסוּל. הגה: וְכָל שֶׁכֵּן אִם נִפְרְצוּ וְנֶעֶקְרוּ לְמַטָּה מִן הַשִּׁדְרָה, דְּפָסוּל אֲפִלּוּ אֲגָדָן, וְכֵן אִם נִתְקַשּׁוּ הֶעָלִין כְּעֵץ וְאֵינָן יְכוֹלִין לְחַבְּרָן אֶל הַשִּׁדְרָה, פָּסוּל. וְכָל זֶה בְּרֹב  עָלִין, אֲבָל אִם מִעוּט עָלָיו נַעֲשׂוּ כָּךְ וּשְׁאָר עָלִין נִשְׁאֲרוּ וַעֲדַיִן הַלּוּלָב נִשְׁאַר מְכֻסֶּה בְּעָלִין, כָּשֵׁר

בְּרִיַּת עָלִין שֶׁל לוּלָב כָּךְ הִיא: כְּשֶׁהֵם גְּדֵלִים, גְּדֵלִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם וּדְבוּקִים מִגַּבָּן, וְגַב שֶׁל שְׁנֵי עָלִין הוּא הַנִּקְרָא תִּיֹּמֶת; נֶחְלְקָה הַתִּיֹּמֶת בְּרֹב הֶעָלִין, פְּסוּלָה; הָיוּ עָלָיו אַחַת אַחַת מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ וְלֹא הָיָה תִּיֹּמֶת, אוֹ שֶׁכָּל עָלָיו כְּפוּלִים מִצִּדּוֹ הָאֶחָד וְצַד הַשֵּׁנִי עָרֹם בְּלֹא עָלִין, פָּסוּל. הגה: וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים לוֹמַר דְּאִם נֶחְלַק הֶעָלֶה הָעֶלְיוֹן הָאֶמְצָעִי שֶׁעַל הַשִּׁדְרָה עַד הַשִּׁדְרָה, מִקְרֵי נֶחְלְקָה הַתִּיֹּמֶת וּפָסוּל; וְהָכֵי נוֹהֲגִין. מִיהוּ לְכַתְּחִלָּה, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, נוֹהֲגִין לִטֹּל לוּלָב שֶׁלֹּא נֶחְלַק הֶעָלֶה הָעֶלְיוֹן כְּלָל כִּי יֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ בְּנֶחְלַק קְצָת; וְאִם אוֹתוֹ הֶעָלֶה אֵינוֹ כָּפוּל מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, פָּסוּל

נִקְטַם רֹאשׁוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטְמוּ רֹב הֶעָלִין הָעֶלְיוֹנִים, פָּסוּל. הגה: וְאִם נִקְטַם הֶעָלֶה הָעֶלְיוֹן הָאֶמְצָעִי שֶׁעַל הַשִּׁדְרָה, פָּסוּל; וְדַוְקָא דְּאִכָּא אַחֵר, אֲבָל לֵיכָּא אַחֵר, מְבָרְכִים עָלָיו

Halocho #1649 - Tell me about the Aravot

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

The Arava comes from a known type of willow tree with long leaves, non-serrated edges, and its bough turns red when mature.

The Arava must be at least 3 Tefachim (24 cm - 10") long.

If possible one should get Aravot from a tree that grows alongside a river.

Willows dry up very quickly. A wilted Arava is not Kosher. Some say that once its leaves start drooping it is not fresh enough to be a Kosher Arava.

Many have the Minhag to get fresh Aravot every day of Chol Hamo'ed Sukkoth.

An Arava is no longer Kosher if most of its leaves have come off, or its tip is cut off.

This can happen if they are wilted, have been shaken too hard or while replacing them.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 136:5, 6

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a healthy, wealthy year to come,

- Danny
Tuesday, 17 Elul 5775

הָעֲרָבָה, יְדוּעָה. הֶעָלֶה מָשׁוּךְ, וּפִיו חָלָק, וְהַקָּנֶה אָדֹם. וַאֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ יָרוֹק, כָּשֵׁר, כֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁהוּא שׁוֹהֶה בָּאִילָן, מִתְאַדֵּם. וְרֹב מִין זֶה גָּדֵל אֵצֶל הַנְּחָלִים, וְעַל כֵּן נִקְרָא עַרְבֵי נָחַל. וַאֲפִלּוּ הַגְּדֵלִים בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁאִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לְהַדֵּר לִקַּח מֵאוֹתָן הַגְּדֵלִים אֵצֶל נָחַל. שִׁעוּר הָעֲרָבָה, כְּשִׁעוּר הַהֲדָס. 

עֲרָבָה שֶׁיָבְשָׁה, אוֹ שֶׁנָּשְׁרוּ רֹב הֶעָלִין שֶׁלָּהּ, אוֹ שֶׁנִּקְטַם רֹאשׁ הָעֵץ שֶׁלָּה, פְּסוּלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם אִם נִדַּלְדְּלוּ הֶעָלִין מִן הַקָּנֶה וּתְלוּיִים לְמַטָּה, פְּסוּלָה. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ מְאֹד גַּם בָּעֲרָבָה, כִּי לִפְעָמִים מֵחֲמַת שֶׁתּוֹחֲבִין אוֹתָהּ אֶל הַלּוּלָב אוֹ עַל יְדֵי הַנִּעְנוּעִין, נוֹשְׁרִין הֶעָלִין, וְאָז פְּסוּלָה