Since מוּסָף on שְׁמִינִי עֲצֶרֶת (Monday - yesterday) we have been praising Hashem for the wonderful gift of rain, by adding - מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם - "He makes the wind blow and He causes the rain to fall" into - אַתָּה גִּבּוֹר - the second Bracha of the Amida.
If one forgets to add מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם, what does one do?
If one has not yet finished the 2nd Bracha - בָּרוּךְ... מְחַיֵּה הַמֵּתִים - then one adds it after any of the many phrases in this Bracha.
If one prefers, one may restart the Bracha and say it in its correct place.
What if one already finished מְחַיֵּה הַמֵּתִים - the 2nd Bracha?
If you have the custom of adding מוֹרִיד הַטָּל during the summer, then continue as usual. No amendment is required.
If you do NOT have the custom of adding מוֹרִיד הַטָּל during the summer, then you have to restart the Amida from the beginning. This is because the first 3 Brachot of the Amida are considered a single entity.
One continues saying וְתֵן בְּרָכָה in the 9th Bracha of the Amida - בָּרֵךְ עָלֵינוּ - until the 7th Marcheshvan in Israel and the 5th December in the Diaspora.
Source: Kitzur Shulchan Aruch 19:1, 2, 5
- Danny
Tuesday, 23 Tishrei 5779
בַּחֹרֶף אוֹמְרִים מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. וּמַתְחִילִין בְּמוּסָף שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, וְהַשַּׁמָּשׁ מַכְרִיז מִקּוֹדֶם מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. וְאִם לֹא הִכְרִיז אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ אָז בִּתְפִלַּת הַמּוּסָף שֶׁבְּלַחַשׁ. וְחוֹלֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת בְּבֵיתוֹ, וְכֵן בְּנֵי הַכְּפָרִים שֶׁאֵין לָהֶם מִנְיָן, יַמְתִּינוּ בִּתְפִלַּת מוּסָף עַד הַשָּׁעָה שֶׁבְּוַדַּאי הִתְפַּלְלוּ בַּעֲיָרוֹת מוּסָף, וְאָז יִתְפַּלְּלוּ גַּם הֵמָּה מוּסָף וְיֹאמְרוּהוּ
וְאוֹמְרִים אוֹתוֹ עַד מוּסַף יוֹם א' שֶׁל פֶּסַח, דְּהַיְנוּ שֶׁהַצִּבּוּר גַּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמְרִים אוֹתוֹ עוֹד בִּתְפִלַּת הַלַּחַשׁ. וּבַחֲזָרַת תְּפִלַּת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר פּוֹסֵק מִלְּאָמְרוֹ. וְשׁוּב גַּם הַצִבּוּר אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר שָׁמְעוּ מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁפָּסַק מִלְּאָמְרוֹ
וּמִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת, יַקְדִּים לְהִתְפַּלֵּל אָז תְּפִלַּת הַמּוּסָף בִּכְדֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּסַק הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מִלְּאָמְרוֹ בַּעֲיָרוֹת כִּי מִי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל לְאַחַר שֶׁכְּבָר פָּסַק הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לְאָמְרוֹ בְּמוּסָף, אֵינוֹ אוֹמְרוֹ עוֹד. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאוֹמְרִים בַּקַּיִץ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל, וְיַכְרִיז כֵּן הַשַּׁמָּשׁ קוֹדֵם מוּסַף יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְאָז מַתְחִילִין לוֹמַר כֵּן גַּם בְּלַחַשׁ בְּמוּסָף וּפוֹסְקִין מִלּוֹמַר מוֹרִיד הַגָּשֶׁם
טָעָה וְלֹא אָמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁאָמַר הַבְּרָכָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים אוֹמֵר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר רַק שֶׁלֹּא יְהֵא בְּאֶמְצַע עִנְיָן, כְּגוֹן אִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁאָמַר וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ, אוֹמֵר גַּם כֵּן לִישֵׁנֵי עָפָר, וְאוֹמֵר מַשִּׁיב הָרוּחַ וְכוּ' מִי כָמוֹךָ וְכוּ' וְאִם רוֹצֶה יָכוֹל לוֹמַר לְגַמְרֵי מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם מְכַלְכֵּל חַיִּים וְכוּ'
אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַבְּרָכָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים צָרִיךְ לַחְזֹר לְרֹאשׁ תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה (וְלֹא סָגֵי שֶׁיַּתְחִיל אַתָּה גִּבּוֹר כִּי גּ' בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּחַדָּא חֲשִׁיבִי לְעִנְיָן זֶה, שֶׁאִם סִיֵּם הַבְּרָכָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן צָרִיךְ לַחְזֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה)טָעָה בְּמַעֲרִיב שֶׁל פֶּסַח אוֹ בְּשַׁחֲרִית אוֹ בְּמוּסָף וְלֹא אֲמָרוֹ, אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר
מַתְחִילִין לוֹמַר טַל וּמָטָר, בִּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁים לְאַחַר תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי וְהוּא בְּיוֹם דּ' אוֹ בְּיוֹם ה' לְחֹדֶשׁ דֶּעצֶעמְבֶּער, וְאוֹמְרִים עַד פֶּסַח