Halocho #1931 - Breaking the glass cup

At an engagement party one breaks a plate, whereas under the Chuppa (wedding canopy) one breaks a glass vessel.

This is done in order to remember the destruction of Jerusalem and the Bet Hamikdash, even at the height of our joyous celebrations.

The glass cup broken under the Chuppa should be intact, whereas at the engagement one should break a damaged plate.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 126:2

- Danny
Tuesday, 11 Marchesvan 5778

גַּם נוֹהֲגִין שֶׁבִּשְׁעַת כְּתִיבַת הַתְּנָאִין, אַחַר קְרִיאָתָן, שׁוֹבְרִין קְדֵרָה לַעֲשׂוֹת זֵכֶר לַחֻרְבָּן, אֲבָל יֵשׁ לִקַּח קְדֵרָה שְׁבוּרָה

וְתַחַת הַחֻפָּה שׁוֹבֵר הֶחָתָן כְּלִי זְכוּכִית, וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כּוֹס שָׁלֵם

Halocho #1930- The Bracha on medicine

Before taking medicine - or doing any medical procedure -  one should say:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לקֵינוּ וֵאֱ-לקֵי אֲבוֹתֵינוּ,

שֶׁיִּהְיֶה לִי עֵסֶק זֶה לִרְפוּאָה

כִּי רוֹפֵא חִנָּם אַתָּה

"May it be your will, Hashem,

 that this procedure should cure me,

for You are a Doctor who does not charge."

If the medicine tastes good, one should then say the relevant Bracha (usually שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ) before taking the medicine.

After taking medicine - or doing any medical procedure - one says:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹפֵא חוֹלִים

"Blessed ... is the One who heals the ill."

Source: Kitzur Shulchan Aruch 61:4

- Danny
Monday, 10 Marchesvan 5778

הַנִּכְנָס לְהַקִּיז דָּם, וְכֵן קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל אוֹ יִשְׁתֶּה אוֹ יַעֲשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר לִרְפוּאָה, יִתְפַּלֵּל קֹדֶם תְּפִלָּה קְצָרָה, וְיֹאמַר

 יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹקינוּ וֵאֱ-לֹקי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה לִי עֵסֶק זֶה לִרְפוּאָה, כִּי רוֹפֵא חִנָּם אַתָּה

 וְאִם דָּבָר זֶה שֶׁהוּא אוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה לִרְפוּאָה צְרִיכִין לְבָרֵךְ עָלָיו, יֹאמַר תְּחִלָּה תְּפִלָּה זֹאת, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ (כֵּן נִרְאֶה לִי, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין הַבְּרָכָה לַאֲכִילָה). לְאַחַר שֶׁהִקִּיז דָּם, מְבָרֵךְ וְאוֹמֵר

 בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹפֵא חוֹלִים

Halocho #1929 - BeHaB; another fast?

The custom is to say extra סְלִיחוֹת on the first "Monday, Thursday and Monday" in the month following פֶּסַח and סֻכּוֹת.

Some communities do this on the last "Monday, Thursday and Monday" of the month.

Since Monday is called "Yom Sheni" or "Yom Bet - ב" and Thursday is "Yom Chamishi" or "Yom Heh - ה" these days are referred to as BeHaB - בה"ב

Some people have the custom to fast on BeHaB.

A special מִּי שֶׁבֵּרַךְ was recited on Shabbat before the Torah was returned to the Aron Hakodesh, to bless those who will fast.

Despite being a "private" (not communal) fast day, a person need not "declare his intention to fast" during the Mincha-Amida of the preceding day, if he already answered אָמֵן to the Mi-Sheberach on Shabbat.

Yet, answering אָמֵן to the מִּי שֶׁבֵּרַךְ does not oblige one to fast.

Even if one intended to fast when answering אָמֵן and then on the designated day there was a סְעוּדַת מִצְוָה (e.g. בְּרִית מִילָה or סִיּוּם or פִּדְיוֹן הַבֵּן) one should join the meal and not fast.

However, if one "declared his intention to fast" during the Mincha-Amida of the preceding day, then one needs to fast.

Tomorrow (Monday), and Thursday and next week Monday are BeHaB in most communities.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 127:3, 14

- Danny
Sunday, 9 Marchesvan 5778

 וְכֵן תַּעֲנִית שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי שֶׁלְּאַחַר פֶּסַח וְסֻכּוֹת, אִם עָנָה אָמֵן אַחַר מִּי שֶׁבֵּרַךְ וְהָיָה דַּעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת, דַּי בְּכָךְ וְאֵינוֹ צָרִיךְ קַבָּלָה אַחֶרֶת. וּמִכָּל מָקוֹם אִם מִתְחָרֵט וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת, רַשַּׁאי, כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו בְּפֵרוּשׁ וְלֹא הוֹצִיא בְּפִיו שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת

תַּעֲנִית שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי שֶׁלְּאַחַר פֶּסַח וְשֶׁלְּאַחַר סֻכּוֹת, וְכֵן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ בִּשְׁעַת מִנְחָה, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְעַנֶּה מִכֹּחַ הַמִּנְהָג, וַאֲפִלּוּ כִּוֵּן בִּשְׁעַת עֲנִיַּת אָמֵן עַל מִי שֶׁבֵּרַךְ, כָּל שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ בִּשְׁעַת מִנְחָה, אִם אֵרְעָה בְּרִית מִילָה אוֹ פִּדְיוֹן הַבֵּן אוֹ שְׁאָר סְעוּדַת מִצְוָה, מִצְוָה לֶאֱכוֹל וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה. כִּי כָל הַמִּתְעַנֶּה בְּיָמִים אֵלּוּ, עַל דַּעַת הַמִּנְהָג הוּא מִתְעַנֶּה, וְהַמִּנְהָג לֹא נִתְיַסֵּד לְהִתְעַנּוֹת בִּמְקוֹם סְעוּדַת מִצְוָה

בְּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לֶאֱכוֹל בִּסְעוּדַת מִצְוָה נִפְסֶקֶת הַתַּעֲנִית לְגַמְרֵי, וּמֻתָּר לֶאֱכֹל אַחַר כָּךְ גַּם בְּבֵיתוֹ. אֲבָל קֹדֶם הַסְּעוּדָה, אָסוּר לֶאֱכֹל

Halocho #1928 - Ask for rain

In Israel, starting this evening - Thursday evening - (7th Marcheshvan) we start praying for rain in the 9th Bracha of the weekday Amida - Barech-Aleinu - בָּרֵךְ עָלֵינוּ.

In the Diaspora we will start 5 weeks later - on Monday night, 17 Kislev, the eve of Tuesday 5 December.

If you forgot to add "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה" - "and bless us with dew and rain", then:

- If you remember before you finish the 9th Bracha -  מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים -  then you insert it and continue from there.

- If you already said "Baruch Ata HaShem" of the 9th Bracha, then you insert it into שְׁמַע קוֹלֵנוּ - the 16th Bracha - before "כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ ".

- If you forget to say it in שְׁמַע קוֹלֵנוּ then you need to go back to the 9th Bracha - בָּרֵךְ עָלֵינוּ.

- If you didn't remember until you finished the Amida (defined as saying "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי ") then you have to restart the entire Amida.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 19:5-6

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 6 Marchesvan 5778

מַתְחִילִין לוֹמַר טַל וּמָטָר, בִּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁים לְאַחַר תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי וְהוּא בְּיוֹם דּ' אוֹ בְּיוֹם ה' לְחֹדֶשׁ דֶּעצֶעמְבֶּער, וְאוֹמְרִים עַד פֶּסַח. 

אִם טָעָה וְלֹא אָמַר טַל וּמָטָר, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁסִּיֵם הַבְּרָכָה מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים, אוֹמֵר שָׁם וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ וְכוּ' וְחוֹתֵם כָּרָאוּי

 וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁחָתַם הַבְּרָכָה מִתְפַּלֵּל לְהַלָּן, וּבְתוֹךְ בִּרְכַּת שְׁמַע קוֹלֵנוּ אַחַר רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, אוֹמֵר וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ' וַאֲפִלּוּ אִם לֹא נִזְכַּר אָז רַק אַחַר שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה, כָּל שֶׁלֹּא אָמַר עֲדַיִן אֶת הַשֵּׁם, יָכוֹל לוֹמַר וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ

 אֲבָל לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַבְּרָכָה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, חוֹזֵר וּמַתְחִיל בָּרֵךְ עָלֵינוּ

 וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֵת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ', חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה

Halocho #1927 - 0% interest on loans

The Torah prohibits charging interest and paying interest to fellow Jews. The Torah allows charging interest and paying interest to non-Jews.

A person who lends money to a Jew and charges interest has transgressed six Torah commandments and - if he doesn't repent - will not awaken at Techiyat Hameitim - when the dead will be revived at the End of Days.

The person who borrows the money transgresses three Torah commandments.

The scribe, witnesses, co-signer and middle-man all transgress one Torah commandment.

In most cases, a person who received interest from a loan needs to return it. Even if the borrower - on his own accord - returns more than he borrowed or adds a gift, it is considered interest on the loan and the lender is not allowed to accept it. Even non-monetary gain from a debtor is forbidden. For example:

• The creditor may not ask the debtor to inform him when somebody has arrived, unless he used to do this before giving him the loan.
  
• The debtor may not go out of his way to greet the creditor, unless he always used to do so.
  
• The debtor may not patronize the creditor's business, unless he used to do so before getting the loan.

When doing a business deal with a fellow Jew, one needs to use a Heter Iska - the subject of a future posting.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 65:1, 2, 4, 5, 9, 10

- Danny
Wednesday, 5 Marchesvan 5778

לְפִי שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם בְּטִבְעוֹ חוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה אֶל הַמָּמוֹן, וְקָרוֹב יוֹתֵר שֶׁיְהֵא הָאָדָם נִכְשָׁל בְּאִסּוּר רִבִּית מִבִּשְׁאַר אִסּוּרִין שֶׁבְּמָמוֹן, כִּי בְּגֶזֶל וְאוֹנָאָה וְכַדּוֹמֶה, הֲרֵי מַשְׁגִּיחַ עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא נִגְזָל וְשֶׁלֹּא יִתְאַנֶּה, וְגַם זֶה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִגְזוֹל אוֹ לְהוֹנוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, לִפְעָמִים הוּא נִמְנָע מֵחֲמַת בּוּשָׁה אוֹ מֵחֲמַת יִרְאָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּרִבִּית, כִּי הַלֹוֶה נוֹתֵן לוֹ בִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, וְהוּא שָׂמֵחַ, כִּי מָצָא מָקוֹם לִלְווֹת עַל כָּל פָּנִים בְּרִבִּית, וְגַם הַמַּלְוֶה חושֵׁב בְּדַעְתּוֹ, כִּי הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה גְּדוֹלָה עִם הַלֹּוֶה שֶׁיּוּכַל לְהַרְוִיחַ בְּמָמוֹן זֶה כִּפְלֵי כִּפְלַיִם יוֹתֵר מִן הָרִבִּית, וְלָכֵן נָקֵל מְאֹד שֶׁיְהֵא אָדָם נִתְפַּתֶּה חַס וְשָׁלוֹם מִן הַיֵּצֶר הָרַע לִהְיוֹת נִכְשָׁל בְּאִסּוּר זֶה. עַל כֵּן הֶחְמִרָה תוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה מְאֹד בְּאִסּוּר זֶה, וְהַרְבֵּה לָאוִין נֶאֶמְרוּ בּוֹ, הַמַּלְוֵה עוֹבֵר בְּשִׁשָּׁה לָאוִין, וְלֹא יָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר בְּנֶשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי, לֹא יִחְיֶה. הַלֹּוֶה עוֹבֵר בִּשְׁלשָׁה לָאוִין, הַסּוֹפֵר, וְהָעֵדִים וְהֶעָרֵב עוֹבְרִים כָּל אֶחָד בְּלָאו אֶחָד. וְכֵן הַסַּרְסוּר שֶׁהָיָה בִּינֵיהֶם אוֹ שֶׁסִּיַּע לְאֶחָד מֵהֶם, כְּגוֹן שֶׁהוֹרָה מָקוֹם לְהַלֹּוֶה לִלְווֹת אוֹ שֶׁהוֹרָה מָקוֹם לְהַמַּלְוֵה לְהַלְווֹת, גַּם כֵּן עוֹבֵר בְּלָאו אֶחָד

מִי שֶׁנִּכְשַׁל וְלָקַח רִבִּית, מְחֻיָּב לְהַחְזִירָהּוֹ מִלְּבַד רִבִּית מֻקְדֶּמֶת וְרִבִּית מְאֻחֶרֶת

אֲפִלּוּ אִם הַלֹּוֶה נוֹתֵן לוֹ יוֹתֵר מִדַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַפֵּרָעוֹן, שֶׁלֹּא הִתְנָה עִמּוֹ, וְאֵינוֹ אוֹמֵר שֶׁנּוֹתְנוֹ לוֹ בִּשְׁבִיל רִבִּית, גַּם כֵּן אָסוּר

אֲפִלּוּ אוֹמֵר לוֹ הַלֹּוֶה בִּשְׁעַת נְתִינַת הָרִבִּית שֶׁהוּא נוֹתְנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה, גַּם כֵּן אָסוּר לְקַבְּלָהּ מִמֶּנּוּ. אֲבָל אִם כְּבָר לָקַח מִמֶּנּוּ רִבִּית, וְהַמַּלְוֵה עוֹשֶׂה תְשׁוּבָה, וְרוֹצֶה לְהַחְזִירָה לְהַלֹּוֶה וְהוּא מוֹחֵל לוֹ, מֻתָּר

אִם לֹא הָיָה הַלֹּוֶה רָגִיל לְהַקְדִּים לְהַמַּלְוֵה שָׁלוֹם בְּפַעַם אַחֶרֶת, אָסוּר לְהַקְדִּים לוֹ, וְאָסוּר לְכַבְּדוֹ בְּאֵיזֶה כִּבּוּד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, אִם לֹא הָיָה רָגִיל כֵּן גַּם בְּפַעַם אַחֶרֶת. וְכֵן שְׁאָר רִבִּית דְּבָרִים בְּעָלְמָא אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָׁךְ, אֲפִלּוּ דִּבּוּר אָסוּר. וְכֵן הַמַּלְוֵה מֻזְהָר עַל רִיבִּית דְּבָרִים, כְּגוֹן אִם אוֹמֵר לְהַלֹּוֶה, הוֹדִיעֵנִי אִם יָבֹא פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַטְרִיחוֹ אֶלָּא בַּאֲמִירָה בְּעָלְמָא, אִם לֹא הָיָה רָגִיל עִמּוֹ בָּזֶה קֹדֶם לָכֵן, וְעַתָּה סוֹמֵךְ עַל הַלְוָאָתוֹ לְצַוּוֹת עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִכְנַע לוֹ, הֲרֵי זֶה רִבִּית. וְאִם תֹּאמַר, וְהָא כְּתִיב, עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֵה, זֶהוּ אֵינוֹ אֶלָּא לְעִנְיָן אִם נָפַל בֵּינֵיהֶם דִּין וּדְבָרִים, וְאוֹמֵר הַמַּלְוֵה, נֵלֵךְ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל לָדוּן שָׁם, וְהַלֹּוֶה אוֹמֵר לָדוּן כָּאן, מְחֻיָּב הַלֹּוֶה לֵילֵךְ כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַמַּלְוֵה, וְהַמַּלְוֵה אֵינוֹ מְחֻיָּב לָלֶכֶת לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּמָקוֹם אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֵה 

אֲפִלּוּ טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁאֵינָהּ מָמוֹן, אָסוּר לְהַמַּלְוֵה לֵהָנוֹת מִן הַלֹּוֶה, כְּגוֹן שֶׁאִם הַמַּלְוֵה הוּא בַּעַל מְלָאכָה, וְהַלֹּוֶה הַזֶּה אֵין דַּרְכּוֹ לִתֵּן לוֹ מְלָאכָה בְּפַעַם אַחֶרֶת, רַק עַתָּה מֵחֲמַת שֶׁהִלְוָהוּ רוֹצֶה לָתֵת לוֹ מְלַאכְתּוֹ, אָסוּר

Halocho #1926 - Must medicine be Kosher?

In order to save a life, one must take medicine even if it's not Kosher. One must also transgress any other Mitzvah needed to save one's life, with the exception of murder, adultery and idolatry.

In non-life threatening situations:

- One should not take non-Kosher medicine if there's a Kosher alternative readily available.

- If only non-Kosher medicine is available, it may be used. However, if it has a pleasant taste, then one should spoil its taste, for example by adding something bitter to it or wrapping it in tissue paper.

- If the medicine is a mixture of meat and milk, a Rabbi should be consulted, since normally meat and milk mixtures cannot be used as medicine. The same applies to כִּלְאֵי הַכֶּרֶם; grains and grapes that grew in close proximity.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 192:5, 6, 7

- Danny
Tuesday, 4 Marchesvan 5778

חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אִם יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת בִּדְבַר הֶתֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁהוֹת קְצָת עַד שֶיַשִּׂיגוּהוּ, אֵין מַתִּירִין לוֹ שׁוּם דְּבַר אִסּוּר

 וְאִם צָרִיךְ דַּוְקָא לִדְבַר אִסּוּר, אִם צָרִיךְ לְאָכְלוֹ כְּמוֹ שֶׁהַדֶּרֶךְ הוּא לֶאֱכֹל דָּבָר זֶה, אָסוּר לוֹ לְאָכְלוֹ, אֲפִלּוּ הוּא רַק אִסּוּר דְּרַבָּנָן, כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה. אֲבָל שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ הֲנָאָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁמְּעָרֵב בּוֹ דָבָר מַר, וְכֵן לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ רְטִיָה וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר, אֲפִלּוּ הוּא דָבָר הָאָסוּר בַּהֲנָאָה מִדְּאוֹרָיְתָא, חוּץ מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם וּבָשָׂר בְּחָלָב, שֶׁאֲסוּרִין אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין סַכָּנָה

יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּכָל אִסּוּרֵי הֲנָאָה מִדְּרַבָּנָן מֻתָּר לְהִתְרַפְּאוֹת בָּהֶן, אֲפִלּוּ חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, וַאֲפִלּוּ כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה אֶת הָאִסּוּר

חוֹלֶה שֶׁיֵשׁ בּוֹ סַכָּנָה, מִתְרַפֵּא בְּכָל הָאִסּוּרִין, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי פִקּוּחַ נֶפֶשׁ, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁהֵן בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר, וְאֵין מִתְרַפְּאִין בָּהֶן

Halocho #1925 - May one be a Doctor?

Even though illness is divinely decreed on a person; the Torah commands the Doctors to heal, as it says in Shmot 21:19 - וְרַפּוֹא יְרַפֵּא - and he shall be healed.

It's a Mitzva for experts in the medical field to heal people; there is no greater Mitzva than saving lives.

A Doctor who refuses to heal is considered a murderer - even if there are other doctors around, since some illnesses are decreed to leave only after a certain Doctor treats it.

However, somebody who is not trained to be a medical practitioner, should not try healing people, since mistreating illness is also considered murder.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 192:4

- Danny
Monday, 3 Marchesvan 5778

וּמִצְוָה הוּא עַל הָרוֹפֵא הַבָּקִי לְרַפֵּא, וּבִכְלַל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ הוּא

וְאִם מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לַחוֹלֶה רוֹפֵא אַחֵר, כִּי לֹא מִן כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְרַפֵּא, וְאוּלַי הוּא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיִתְרַפֵּא עַל יָדוֹ

אֲבָל לֹא יִתְעַסֵּק בִּרְפוּאוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בָקִי, וְאֵין שָׁם גָּדוֹל מִמֶּנוּ, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים

Halocho #1924 - May one go to Doctors?

A person may not rely on miracles when it comes to health issues.

When one is not feeling well, one must consult a qualified medical practitioner.

Refusing to do so is a sign of arrogance, besides for the prohibition of endangering one's life.

One should use the best doctors one can find; yet pray to Hashem that this doctor should be His successful messenger.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 192:3

- Danny
Sunday, 2 Cheshvan 5778

הַתּוֹרָה נָתְנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא שֶׁיְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר, וְרַפֹּא יְרַפֵּא. וְלָכֵן אֵין לוֹ לַחוֹלֶה לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס, אֶלָּא חַיָב לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם לִקְרוֹא לְרוֹפֵא שֶׁיְרַפֵּהוּ. וּכְבָר כַּמָה חֲסִידֵי עוֹלָם נִתְרַפְּאוּ עַל יְדֵי רוֹפְאִים

 וּמִי שֶׁמּוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ מִלִּקְרוֹא לָרוֹפֵא, שְׁתַּיִם רָעוֹת הִנֵּהוּ עוֹשֶׂה, הָאַחַת, דְּאָסוּר לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה, וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם שֶׁיִזָּכְרוּ עֲוֹנוֹתָיו בִּשְׁעַת חָלְיוֹ. וְעוֹד, דַּהֲוֵי יֻהֲרָא וְגֵאוֹת שֶׁסּוֹמֵךְ עַל צִדְקָתוֹ שֶׁיִתְרַפֵּא בְּדֶרֶךְ הַנֵּס

 וְיֶשׁ לוֹ לִקְרוֹא לָרוֹפֵא הַיוֹתֵר מֻמְחֶה, וּבְכָל זֹאת לִבּוֹ יְהֵא לַשָׁמַיִם, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת הָרוֹפֵא הַנֶּאֱמָן יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאַךְ בּוֹ יִבְטַח לִבּוֹ

Halocho #1923 - Rosh Chodesh and Shabbat Rosh Chodesh

The 2 days of Rosh Chodesh Marcheshvan start this evening - Thursday evening.

On רֹאשׁ חֹדֶשׁ, one adds יַעֲלֶה וְיָבוֹא into בִּרְכַּת הַמָּזוֹן and the עֲמִידָה.

On Friday we will call up 4 people to read from the Torah, between הַלֵּל and מוּסָף.

On שַׁבָּת, we will take out 2 Sifrei Torah after הַלֵּל. In the first one, we will call up at least 7 people to read from Parshat נֹחַ. Then we call up the מַפְטִיר to read from the 2nd Sefer Torah: וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת and וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם from Parshat פִּינְחָס.

The Haftara this week is הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי for Shabbat-Rosh Chodesh, consisting of the last chapter in Sefer יְשַׁעְיָהוּ.

For Mussaf one says the אַתָּה יָצַרְתָּ version (usually found at the bottom half of the Shabbat מוּסָף pages) which includes both שַׁבָּת and רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

Source: Shulchan Aruch, Orach Chaim 425

Chodesh Tov and Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 29 Tishrei, Erev Rosh Chodesh Marcheshvan 5778

 רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע וְאוֹמֵר יַעֲלֶה וְיָבֹא בָּעֲבוֹדָה, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּיַעֲלֶה וְיָבֹא, וּמוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִין בָּרִאשׁוֹן שִׁבְעָה בְּסֵדֶר הַיּוֹם,  וּבַשֵּׁנִי קוֹרֵא מַפְטִיר וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וּמַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי

רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, כּוֹלֵל בְּמוּסָף בִּבְרָכָה רְבִיעִית שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחוֹתֵם מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל  וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים

Halocho #1922 - First Aid

"When a member of one's household is unwell, one should go to a Rabbi and ask him to pray for mercy" is what רַבִּי פִּינְחָס בַּר חָמָא taught us in Bava Basra (116a) based on the verse in Mishlei (16:14):

"חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה"

"The wrath of the King are messengers of death: but a wise man will pacify it."

It's customary to also give charity to the poor, since "Repentance, Prayer and Charity abolish evil decrees".

The custom is to make a special "Mi Sheberach" prayer in the synagogue for the patient; even on Shabbat, if the condition is life-threatening.

In extreme cases, the patient's name is changed (usually by adding another name), as this is another effective way of abolishing evil decrees against a person.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 192:2

- Danny
Wednesday, 28 Tishrei 5778

דָּרַשׁ רַבִּי פִּינְחָס בַּר חָמָא, כָּל מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת, וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה

 וְנוֹהֲגִין לָתֵת צְדָקָה לַעֲנִיִים בַּעֲדוֹ, כִּי תְּשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה, מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה

גַּם נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ אֶת הַחוֹלִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאִם הוּא מְסֻכָּן, מְבָרְכִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב

וְלִפְעָמִים מְשַׁנִּים אֶת שֵׁם הַחוֹלֶה, כִּי גַּם שִׁנּוּי הַשֵׁם, קוֹרֵעַ גְּזַר דִּינוֹ

Halocho #1921- Staying healthy

It's a Mitzva to keep one's body in the best of health.

A person should continuously pray that they remain healthy since once one gets sick, one needs spiritual merits - repentance and good deeds - to fully recover.

Source: Kitzur Shulchan Aruch  192:1

- Danny
Tuesday, 27 Tishrei 5778

אָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵהּ דְּרַב יְהוּדָה, לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה. שֶׁאִם חָלָה, אוֹמְרִים לוֹ, הָבֵא זְכוּת וְהִפָּטֵר

 אָמַר מַר עֻקְבָא, מַאי קְרָאָהּ. כִּי יִפֹּל הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ, מִמֶּנּוּ לְהָבִיא רְאָיָה. פֵּרוּשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא נוֹפֵל, צָרִיךְ לִמְצוֹא מִמֶּנּוּ וּמִמַּעַשָיו רְאָיָה לִזְכוּת. עוֹד אִיתָא בַגְּמָרָא, חָשׁ בְּרֹאשּׁוֹ, יְהִי דוֹמֶה בְעֵינָיו כְּמִי שֶׁנְּתָנוּהוּ בְקוֹלָר. עָלָה לַמִּטָּה וְנָפַל לְמִשְּׁכָּב, יְהִי דוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶהֶעֱלוּהוּ לְגַרְדּוֹם (מָקוֹם שֶׁדָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת) לִדוֹן, שֶכָּל הָעוֹלֶה לְגַרְדּוֹם לִדוֹן, אִם יֶשׁ לוֹ פְּרַקְלִיטִין גְּדוֹלִים, נִצּוֹל. וְאִם לָאו, אֵינוֹ נִצּוֹל

וְאֵלּוּ הֵן פְּרַקְלִיטִין שֶׁל אָדָם, תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַאֲפִלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְלַמְּדִים עָלָיו חוֹבָה, וְאֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, נִצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר, אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ, וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מִרֶדֶת שַׁחַת

Halocho #1920 - May one throw out Sukkah decorations?

Since the סְּכָךְ (branches covering the Sukkah) were used for a מִצְוָה, they deserve some respect even after having done their duty.

After סֻּכּוֹת when the סְּכָךְ is taken down, one should not trample on it.

One may throw סְּכָךְ away, but one may not use סְּכָךְ for disrespectful purposes like building an outhouse.

One may burn סְּכָךְ.

Care should be taken with decorations that have Torah verses written on them.

Preferably one shouldn't hang up such decorations, but if one did, then they need to go into Geniza or otherwise carefully looked after.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 134:13, 14

- Danny
Monday, 26 Tishrei 5778

גַּם לְאַחַר הֶחָג, כְּשֶסָּתַר אֶת הַסֻּכָּה, לֹא יִפְסַע עַל הָעֵצִים, וְלֹא יִשְתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְדָבָר מְגֻנֶּה, מִשׁוּם דְּתַשְׁמִישֵׁי מִצְוָה נִינְהוּ, כְּמוֹ צִיצִית

אָסוּר לַחֲקוֹק פָּסוּק בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ וְגוֹ' אוֹ שְׁאָר פָּסוּק עַל דְּלַעַת וְכַיּוֹצֵא בָּהּ לְנוֹי סֻכָּה, מִשׁוּם דְיָבוֹא אַחַר כָּךְ לִידֵי בִזָּיוֹן. וְעוֹד, דְאָסוּר לִכְתֹּב פָּסוּק שֶלֹּא לְצֹרֶךְ

Halocho #1919 - Wind and rain

Since מוּסָף on שְׁמִינִי עֲצֶרֶת (last Thursday) we have been praising Hashem for the wonderful gift of rain, by adding - מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם - "He makes the wind blow and He causes the rain to fall"  into - אַתָּה גִּבּוֹר - the second Bracha of the Amida.

If one forgets to add מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם, what does one do?

If one has not yet finished the 2nd Bracha - בָּרוּךְ... מְחַיֵּה הַמֵּתִים - then one adds it after any of the many phrases in this Bracha. 

If one prefers, one may restart the Bracha and say it in its correct place.

If one already finished  - מְחַיֵּה הַמֵּתִים - the 2nd Bracha?

- If you said מוֹרִיד הַטָּל, then continue as usual. No amendment is required.

- If you did not say  מוֹרִיד הַטָּל  then you have to restart the Amida from the beginning. This is because the first 3 Brachot of the Amida are considered a single entity.

One continues saying  וְתֵן בְּרָכָה in the 9th Bracha of the Amida  - בָּרֵךְ עָלֵינוּ - until the 7th Marcheshvan in Israel and the 5th December in the Diaspora.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 19:1, 2, 5

- Danny
Sunday, 25 Tishrei 5778

בַּחֹרֶף אוֹמְרִים מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. וּמַתְחִילִין בְּמוּסָף שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת

טָעָה וְלֹא אָמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁאָמַר הַבְּרָכָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים אוֹמֵר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר רַק שֶׁלֹּא יְהֵא בְּאֶמְצַע עִנְיָן, כְּגוֹן אִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁאָמַר וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ, אוֹמֵר גַּם כֵּן לִישֵׁנֵי עָפָר, וְאוֹמֵר מַשִּׁיב הָרוּחַ וְכוּ' מִי כָמוֹךָ

וְאִם רוֹצֶה יָכוֹל לוֹמַר לְגַמְרֵי מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם מְכַלְכֵּל חַיִּים וְכוּ', אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַבְּרָכָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים צָרִיךְ לַחְזֹר לְרֹאשׁ תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה (וְלֹא סָגֵי שֶׁיַּתְחִיל אַתָּה גִּבּוֹר כִּי גּ' בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּחַדָּא חֲשִׁיבִי לְעִנְיָן זֶה, שֶׁאִם סִיֵּם הַבְּרָכָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן צָרִיךְ לַחְזֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה) (סִימָן קי"ד) טָעָה בְּמַעֲרִיב שֶׁל פֶּסַח אוֹ בְּשַׁחֲרִית אוֹ בְּמוּסָף וְלֹא אֲמָרוֹ, אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר

יֵשׁ מְקוֹמוֹת, שֶׁאוֹמְרִים בַּקַּיִץ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל. אִם טָעָה וְאָמַר כֵּן גַּם בַּחֹרֶף, אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹמֵר הַבְּרָכָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים, וְאֵין צָרִיךְ לַחְזֹר בִּשְׁבִיל הַזְכָּרַת גֶּשֶׁם, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר זָכַר טָל. וְאַךְ אִם נִזְכַּר מִקּוֹדֵם שֶׁאָמַר אֶת הַשֵּׁם אוֹמֵר בְּמָּקוֹם דְּסָלְקָא עִנְיָנָא מוֹרִיד הַגָּשֶׁם

Halocho #1918 - The 4 minim; putting it all together!

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog, as the Torah says:

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפּוֹת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת וְעַרְבֵי נָחַל

When shaking them on Sukkoth, the Lulav, 3 Haddasim and 2 Aravot are tied together and held in one's right hand, and the Etrog in the left hand. (Lefties hold the Lulav in their left, Etrog in the right.)

All 6 branches must be facing upwards, with the side where they were cut off the tree facing down.

The spine of the Lulav must be facing you. The 3 Haddasim are tied to the right of the Lulav. The 2 Aravot are tied to the left of the Lulav.

The Lulav is first bound with 3 ties typically made of palm leaves. The 3 Haddasim and 2 Aravot are then bound to it with another 2 ties. The Haddasim should be slightly higher than the Aravot.

The spine of the Lulav must protrude at least 1 Tefach (8 cm - 3") above the Haddasim and Aravot.

The top Tefach (8 cm - 3") of the Lulav should not have any ties on it.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 136:8

Wishing everybody a Chag Same'ach!

- Danny
Tuesday, 13 Tishrei 5778

==> Add a reminder to your calendar for 

Eruv Tavshilin 

for tomorrow and again next week, 

if you don't live in Israel. <==

לוֹקְחִין שְׁלשָׁה בַּדֵּי הֲדַס וּשְׁנֵי בַדֵּי עֲרָבָה, (וְאֵין לְהוֹסִיף), וְאוֹגְדִין אוֹתָם עִם הַלּוּלָב, שֶׁיִהְיוּ כֻלָּן אֲגֻדָּה אֶחָת

וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיִהְיוּ כֻלָּם כְּדֶרֶךְ גְּדִילָתָן, דְהַיְנוּ מְקוֹם הַחֲתָךְ לְמַטָּה, שֶׁאִם נִתְהַפֵּךְ אֲפִלּוּ רַק בַּד אֶחָד, גַּם בְּדִיעֲבַד אֵינוֹ יוֹצֵא

 וְיֵשׁ לֶאֱגוֹד אֶת הַהֲדַס מִימִין הַשִּׁדְרָה אֶל הַלּוּלָב, וְאֶת הָעֲרָבָה מִשְׂמֹאלוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּשֶׁיִטֹּל אֶת הַלּוּלָב וְהַשִּׁדְרָה נֶגֶד פָּנָיו, יִהְיֶה הַהֲדַס נֶגֶד יְמִינוֹ, וְהָעֲרָבָה נֶגֶד שְׂמֹאלוֹ

 וְיִהְיוּ לְמַטָּה כֻּלָּם שָׁוִים, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיִטּוֹל אֶת הַלוּלָב, יֹאחַז כֻּלָם. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לִרְאוֹת שֶׁיִהְיֶה הַהֲדַס מְעַט גָּבוֹהַּ מִן הָעֲרָבָה

 וְצָרִיךְ לְהַשְׁגִיחַ שֶׁתֵּצֵא הַשִּׁדְרָה מִן הַלּוּלָב לְמַעְלָה מִן הַהֲדַס לְכָל הַפָּחוֹת טֶפַח. קוֹשֵׁר כֻּלָּם בְּיַחַד בְּקֶשֶׁר גָמוּר, דְּהַיְנוּ שְׁנֵי קְשָׁרִים זֶה עַל גַב זֶה

 וּמִלְּבַד מַה שֶׁקָשַׁר אֵלּוּ הַמִּנִים בְּיַחַד, יַעֲשֶׂה עוֹד בַּלּוּלָב שְׁלֹּשָׁה קְשָׁרִים, וְרַק טֶפַח אֶחָד מִן הַלּוּלָב לְמַעְלָה יִהְיֶה בְּלִי קֶשֶׁר, כְּדֵי לְכַסְכֵּס בּוֹ בִּשְׁעַת הַנִּעְנוּעִים

אִם יֵשׁ חוּט כָּרוּךְ עַל הַהֲדַס, צָרִיךְ לַהֲסִירוֹ קֹדֶם הָאִגּוּד, שֶׁלֹּא תְהֵא חֲצִיצָה. אִם הֻתְּרָה הָאֲגֻדָּה בְּיוֹם טוֹב, אָסוּר לְאָגְדָהּ בְּיוֹם טוֹב בְּקֶשֶׁר, אֶלָּא בַּעֲנִיבָה, אוֹ כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין שֶכּוֹרְכִין סְבִיבוֹתָם וְתוֹחֲבִין רֹאשׁ הַכְּרִיכָה לְתוֹךְ הָעִגּוּל הַכָּרוּךְ

Halocho #1917 - What to bring into the Sukka

The Torah commands us to live in the סֻכָּה for the duration of סֻכּוֹת. Seven days in Eretz Yisrael, eight days in the Diaspora.

One should move into the סֻכָּה and bring along one's creature comforts; one's comfortable chairs and favorite dishes.

The Mitzvah of סֻכָּה is one of the few where the Torah explicitly gives us a reason:

לְמַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם

 כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

 בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

"Sit in the סֻכָּה for seven days in order that your descendants should be aware that the Yidden dwelled in סֻכּוֹת during their journey out of מִצְרָיִם."

The word סֻכּוֹת  could be referring to the Clouds of Glory that surrounded and protected the entire Jewish encampment (as per R' Eliezer) or actual סֻכּוֹת-huts that individual families lived in (as per R' Akiva).

One should keep these "reasons" in mind when fulfilling the Mitzvah of סֻכָּה.

One should treat the סֻכָּה with respect and not bring in items one wouldn't tolerate at the Shabbat table.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 135:1, 2

- Danny
Monday, 12 Tishrei 5778

כְּתִיב, בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, פֵּרוּשׁ, תָּדוּרוּ בַּסֻּכּוֹת. אָמְרָה תוֹרָה, שֶׁיָדּוּר בַּסֻּכָּה שִׁבְעַת יָמִים. כְּמוֹ שֶׁהוּא דָר בְּבֵיתוֹ כָּל הַשָּׁנָה, כֵּן תְּהֵא עַתָּה עִקַּר דִּירָתוֹ בַּסֻּכָּה, שֶׁיַכְנִיס לְתוֹכָהּ כֵּלָיו הַנָּאִים וּמַצָּעוֹת הַנָּאוֹת, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְלוֹמֵד וּמְטַיֵל וְיָשֵׁן בַּסֻּכָּה. וַאֲפִלּוּ אִם מְסַפֵּר עִם חֲבֵרוֹ, יְסַפֵּר בַּסֻּכָּה. וְכֵן אִם מִתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת, יִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה

כְּתִיב, לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלָכֵן צְרִיכִין לְכַוֵּן בִּישִׁיבַת הַסֻּכָּה, שֶצִּוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב בַּסֻכָּה זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וְסֻכּוֹת אֵלוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי, נֶחְלְקוּ בָּהֶם תַּנָּאִים

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הֵמָּה עַנְנֵי הַכָּבוֹד, שֶׁהִקִּיף בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ, לְבַל יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ

וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, סֻכּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁעָשׂוּ לָהֶם בִּשְׁעַת חֲנִיָתָן מִפְּנֵי הַחַמָּה

וְאַף עַל פִּי שֶׁיָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, לֹא צִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת הַסֻּכָּה בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן, לְפִי שֶׁהוּא הַתְחָלַת יְמוֹת הַקַּיִץ, וְדֶרֶךְ כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת אָז סֻכָּה לְצֵל, וְלֹא הָיְתָה נִכֶּרֶת שֶׁהִיא בְּמִצְוַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. לָכֵן צִוָּה אוֹתָנוּ לַעֲשׂוֹתָהּ בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא זְמַן הַגְשָׁמִים, וְדֶרֶךְ כָּל אָדָם לָצֵאת מִסֻּכָּתוֹ וְלֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ. וַאֲנַחְנוּ יוֹצְאִין מִן הַבַּיִת לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, בָּזֶה יֵרָאֶה לַכֹּל, כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹתָהּ

צָרִיךְ לְהַחֲזִיק אֶת הַסֻּכָּה בְּכָבוֹד, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְוֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו

וְלָכֵן לֹא יַכְנִיס לְתוֹכָה כֵּלִים שֶׁאֵינָם מְכֻבָּדִים, כְּגוֹן קְדֵרוֹת, וְכַד שֶׁשּׁוֹאֲבִים בּוֹ מַיִם, וְכֵלִים שֶׁמַּשְׁהִים בָּהֶם קֶמַח, וַעֲרֵבָה וְיוֹרָה וּמַחֲבַת וּמַכְתֶּשֶׁת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן. וְגַם הַקְּעָרוֹת, לְאַחַר הָאֲכִילָה צָרִיךְ לְהוֹצִיאָן לַחוּץ. אֲבָל כְּלֵי שְׁתִיָה, יִהְיוּ בַּסֻּכָה

וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס לְתוֹכָהּ נֵר שֶׁל חֶרֶס, מִשׁוּם דְמָאִיס. וְכֵן לֹא יַעֲשֶׂה בָּהּ תַּשְׁמִישׁ בָּזוּי, כְּגוֹן שְׁטִיפַת קְדֵרוֹת וּקְעָרוֹת. אֲבָל כּוֹסוֹת, מֻתָּר לִשְׁטֹף. וְכָלֹ שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לְהַשְׁתִּין בָּהּ, אֲפִלּוּ לְתוֹךְ כֶּלִי, אַף עַל פִּי שֶעושֶׁה כֵן בְּתוךְ בֵּיתוֹ. אֲבָל תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, מֻתָּר בַּסֻּכָּה, שֶׁהֲרֵי עִקַּר מִצְוָתָהּ אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ

 אִם הִכְנִיס לְתוֹכָהּ כֵּלִים בְּזוּיִים, אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בְּכָךְ. אַךְ בְּשָׁעָה שֶהֵם בָּהּ, אֵין לְבָרֵךְ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, עַד שֶׁיּוֹצִיאוּם

Halocho #1916 - How to make a Kosher Sukka

The days between Yom Kippur and Sukkoth are joyous days, since Shlomo HaMelech (King Solomon) inaugurated the first Bet HaMikdash during this period.

One does not fast even for a Yahrzeit, nor does one say Tachanun on these days.

A Sukkah needs at least 3 walls that do not move in the wind.

The roof of the Sukkah is made of branches or bamboo that have not been used for any other purpose.

The covering must be thick enough to ensure that even on the last day of Sukkoth at midday there will be more shade than sunshine.

The covering must not be so thick that rain cannot get through.

In rainy climates, one should make a Sukkah that can be covered, so that it can be used once it stops raining.

One must be careful to open the roof before using the Sukkah. On the first night of Sukkoth, the roof should be opened from candle-lighting until nightfall, if possible.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 133:30, 31, 134:1, 2, 3

- Danny
Sunday, 11 Tishrei 5778

הַמְדַקְדְּקִין בַּמִצְוֹת, מַתְחִילִין מִיָד בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּעֲשִׂיַת הַסֻּכָּה, לְקַיֵּם יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל

בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, נוֹהֲגִין לְהַשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וּבַיָמִים שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, אֵין מִתְעַנִּין אֲפִלּוּ תַּעֲנִית יָאר צֵייט וְאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, לְפִי שֶׁהֵם יְמֵי שִׂמְחָה, שֶׁהָיוּ מְחַנְּכִין בָּהֶם אֵת הַמִּזְבֵּחַ בִּימֵי שְׁלֹמֹה. וְגַם אֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בְּמִצְוַת בִּנְיַן סֻכָּה וַהֲכָנַת אֶתְרוֹג וּשְׁאָר הַמִּינִים, לִכְבוֹד אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים מְקַדֵּשׁ יִשְֹרָאֵל וְהַזְּמַנִּים

מִצְוָה לִבְנוֹת הַסֻכָּה מִיָד בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַאֲפִלּוּ הוּא עֶרֶב שַׁבָּת, דְּמִצְוָה הַבָּאָה לְיָדוֹ אַל יַחְמִיצֶנָּה. וְיִבְחַר מָקוֹם נָקִי לְהַעֲמִידָה שָׁם. וּמִצְוָה עַל כָּל אָדָם שֶׁיַעֲסֹק בְּעַצְמוֹ בַּעֲשִׂיַת הַסֻּכָּה וּבְהַנָּחַת הַסְּכָךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָדָם נִכְבָּד, זֶה כְּבוֹדוֹ, שֶעוֹסֵק בְּעַצְמוֹ בַּמִּצְוָה. וּמִן הָרָאוּי הָיָה לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל עֲשִׂיַת הַסֻּכָּה, אֶלָּא שֶׁאָנוּ סוֹמְכִין עַל שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁאוֹמְרִים בַקִּדּוּשׁ. וִיהַדֵּר לְיַפּוֹת אֶת הַסֻּכָּה וּלְהַנְאוֹתָהּ בְּכֵלִים נָאִים וּמַצָּעוֹת נָאוֹת כְּפִי כֹחוֹ

בְּעִנְיַן דָּפְנוֹת הַסֻּכָּה, יֵשׁ הַרְבֵּה חִלּוּקֵי דִינִים, וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִים. עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דְּפָנוֹת שְׁלֵמוֹת וַחֲזָקוֹת, שֶׁלֹּא יְהֵא הָרוּחַ מֵנִיעַ אוֹתָן, וְגַם שֶׁלֹּא יְכַבֶּה הָרוּחַ אֶת הַנֵרוֹת. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ דֵי צָרְכּוֹ לִדְפָנוֹת, מוּטָב שֶיַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ שְׁלֵמוֹת, מֵאַרְבַּע שֶׁאֵינָן שְׁלֵמוֹת. וּמִי שֶׁיָדוֹ מַשֶּׂגֶת, מִצְוָה לוֹ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ סֻכָּה בְּנוּיָה עִם גַגּוֹת, שֶׁנִּפְתָּחִים וְנִסְגָּרִים עַל יְדֵי צִירִים, לְסָגְרָם בִּשְׁעַת הַגְּשָׁמִים, וּכְשֶׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, נִפְתָּחִים הַגַּגּוֹת, וְהַסְּכָךְ הוּא נָגוּב, וְיָכוֹל לְקַיֵם מִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי

גַּם בַּסְּכָךְ יֵשׁ כַּמָּה דִינִים. וְכֵיוָן שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִין לְסַכֵּךְ בְּעַנְפֵי אִילָנוֹת אוֹ בְּקָנִים, כֵּיוָן שֶׁהֵם גִדּוּלֵי קַרְקַע וְהֵמָּה תְלוּשִׁים וְאֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה וְאֵינָם קְשׁוּרִים יַחַד, אֵין בָּהֶם שׁוּם חֲשָׁשׁ