Halocho #1915 - It's a Mitzvah to eat tomorrow

Tomorrow - Friday - is עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר.

It's a מִצְוָה to eat more than usual on the day before יוֹם כִּפּוּר, in order to have an easy fast the next day. Those people who find it easier to fast if they don't eat too much beforehand, do not need to eat more than usual.

On עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר one does not say מִזְמוֹר לְתוֹדָה in שַׁחֲרִית. The reason being that מִזְמוֹר לְתוֹדָה parallels the קָרְבַּן תּוֹדָה which was eaten for 2 consecutive days. Since a קָרְבַּן brought on עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר couldn't be eaten for 2 consecutive days, therefore one couldn't bring a קָרְבַּן תּוֹדָה on Erev יוֹם כִּפּוּר 

On עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר one also omits תַחֲנוּן and לַמְנַצֵּח. Since יוֹם כִּפּוּר is on שַׁבָּת this year, one says אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ during שַׁחֲרִית on עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 131:2,3

Wishing everybody an easy and meaningful fast and a Shabbat Shalom

- Danny
Thursday,  8 Tishrei 5778

אֵין אוֹמְרִים מִזְמוֹר לְתוֹדָה, וְלֹא תַחֲנוּן, וְלֹא לַמְנַצֵּחַ. גַּם אֵין אוֹמְרִים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. וְרַק כְּשֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּשַׁבָּת, אָז אוֹמְרִים עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁחֲרִית אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ 

מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָה וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וְכָל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְֹשֵם מִצְוָה, נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה גַם הַיּוֹם. וּמִצְוָה לֶאֱכֹל דָּגִים בַּסְּעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה 

Halocho #1914 - The Yom Kippour Mitzva

There is a Mitzva in the Torah unique to  יוֹם כִּפּוּר, i.e. Afflicting Oneself.

To fulfill this Mitzva properly one should keep in mind that the  יוֹם כִּפּוּר restrictions are a fulfillment of this 25-hour long Mitzva. This Mitzva includes the following prohibitions:

• On  יוֹם כִּפּוּר  one may not eat nor drink, even when  יוֹם כִּפּוּר  is on Shabbat, like this year. If fasting will affect your health, contact a doctor and a Rabbi for instructions.
  
• On  יוֹם כִּפּוּר one may not bathe; one may not even get wet unnecessarily. Upon awakening and after relieving oneself one can wash until the knuckles. Before Birkat Cohanim, the כֹּהֲנִים wash until their wrists.
  
• On  יוֹם כִּפּוּר  no anointing is allowed. This includes perfumes and deodorants.
  
• On  יוֹם כִּפּוּר  one may not wear leather shoes.
  
• On  יוֹם כִּפּוּר  one may not have marital relations.

All the above are forbidden from candle-lighting on Erev  יוֹם כִּפּוּר  (Friday afternoon, this week) until after Havdala some 25 hours later.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 133:1

Gmar Vechatima Tova

- Danny
Wednesday, 7 Tishrei 5778

יוֹם הַכִּפּוּרִים, אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָה, בִּרְחִיצָה, בְּסִיכָה, בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָה. וְאָסוּר בְּכָל מְלָאכָה וְטִלְטוּל, כְּמוֹ בַּשַׁבָּת. וְכֵיוָן שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, לָכֵן אֲסוּרִים בְּכָל אֵלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם אֵיזֶה זְמָן קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשּׁוֹת, וְכֵן בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים זְמַן מֻעָט לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים

הַכֹּהֲנִים שֶׁעוֹלִים לַדּוּכָן, כֵּיוָן שֶׁלַּדּוכָן צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם עַד הַזְּרוֹעַ, וְאִם לֹא נָטְלוּ יְדֵיהֶם בְּשַׁחֲרִית רַק הָאֶצְבָּעוֹת, אַף שֶׁבֵּרְכוּ אָז עַל נְטִילַת יָדָיִם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַנְּטִילָה הַהִיא לֹא הוֹעִילָה לָהֶם לַדּוּכָן, אִם כֵּן כְּשֶׁנּוֹטְלִין עַתָּה עַד הַזְּרוֹעַ, צְרִיכִין לְבָרֵךְ שֵׁנִית עַל נְטִילַת יָדָיִם. וְטוֹב יוֹתֵר, שֶיִטְּלוּ יְדֵיהֶם גַּם בְּשַׁחֲרִית עַד הַזְּרוֹעַ, וְלֹא יִצְטָרְכוּ עַתָּה לְבָרֵךְ שֵׁנִית

Halocho #1913 - First pay then Apologize

The day of  יוֹם כִּפּוּר  does not atone for misdeeds done against fellow-Jews unless one first asks them for forgiveness.

One should be careful to repay all overdue loans before  יוֹם כִּפּוּר; after which one can beg for forgiveness for the delay.

If one is being asked for forgiveness, one should not be stubborn nor vengeful; rather one should be forgiving, the same way one hopes that Hashem will be forgiving of our sins.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 131:4

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a year full of good tidings.

- Danny
Tuesday, 6 Tishrei 5778

עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֶמַר, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. כְּלוֹמַר, חַטֹּאתֵיכֶם שֶׁהֵם לִפְנֵי ה' בִּלְבַד, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. אֲבָל מַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵר

 לָכֵן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַקְדֵּק, שֶׁאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁלֹּא כַדִּין, יַחֲזִיר לוֹ וִיפַיֵס אוֹתָן. וְאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא מְסֻפָּק בּוֹ, אִם הוּא שֶׁלוֹ עַל פִּי הַדִּין אוֹ לֹא, יוֹדִיע לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲמֹד עִמּוֹ מִיָד לְאַחַר יוֹם הַכִפּוּרִים לְדִין הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וִיקַבֵּל עָלָיו בֶּאֶמֶת לְקַיֵם כַּאֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי בֵּית הַדִּין

 וְגַם אִם לֹא חָטָא כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים, צָרִיךְ לְפַיְסוֹ, וּמְחֻיָב לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ לְפַיְסוֹ. אַךְ אִם קָשֶׁה עָלָיו, אוֹ שֶׁהוּא מֵבִין כִּי יוֹתֵר קָרוֹב שֶׁיִתְפַּיֵס עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, יַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֶמְצָעִי

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר מְבַקְשִׁין מִמֶּנוּ מְחִילָה, יִמְחוֹל בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא יְהֵא אַכְזָרִי, כִּי אֵין זֶה מִמִּדַּת יִשְֹרָאֵל, אֶלָּא מִמִּדַּת עֵשָׂו, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר, וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח. וְכֵן הוּא אוֹמֵר עַל הַגִבְעוֹנִים, לְפִי שֶׁלֹּא מָחֲלוּ וְלֹא נִתְפַּיְסוּ, וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְֹרָאֵל הֵמָה. אֲבָל דַרְכָּן שֶׁל זֶרַע יִשְֹרָאֵל הוּא לִהְיוֹת קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת

וּכְשֶׁהַחוֹטֵא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחוֹל, יִמְחוֹל בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. וַאֲפִלּוּ הֵצֵר לוֹ הַרְבֵּה, לֹא יִקֹּם וְלֹא יִטֹּר. וְאַדְרַבָּה, אִם הַחוֹטֵא אֵינוֹ מִתְעוֹרֵר לָבוֹא אֵלָיו לְבַקֵּשׁ מְחִילָה, יֵשׁ לוֹ לְהָאִישׁ הֶעָלוּב לְהַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ שֶׁחָטָא, כְּדֵי שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ מְחִילָה

 וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲבִיר שִׂנְאָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֵין תְּפִלָתוֹ נִשְׁמַעַת, חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו

Halocho #1912 - Should children be given Yom Tov treats?

There's a מִּצְוָה to by happy on Jewish Holidays and therefore one must eat two Yom Tov meals; one at night and one during the day. (סְעוּדָּה שְׁלִישִׁית is only eaten on Shabbat and is not required on Yom Tov.)

Each meal starts with Kiddush over wine and two Challot (loaves of bread) and should include meat and other delicacies.

It's also a Mitzvah to ensure that others are happy:

• Children should be given treats
• Wives should get new clothes and jewelry according to one's budget
• Men should be served meat and wine

In order to prove that the extra expenses are for Yom Tov and not simply for self-indulgence, one must ensure that the poor and needy are also supplied with their Yom Tov needs; invite them over for meals and donate generously to reputable charity funds before Yom Tov.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 103:3, 5, 9

Ktiva Vechatima Tova; may you always be on the giving end!

- Danny
Monday, 5 Tishrei 5778

כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְכַבֵּד אֶת הַשַׁבָּת וּלְעַנְּגוֹ, כָּךְ מִצְוָה לְכַבֵּד כָּל יָמִים טוֹבִים וּלְעַנְּגָן, שֶׁנֶּאֱמַר לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד. וְכָל יָמִים טוֹבִים, נֶאֱמַר בָּהֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ

אֵיזֶהוּ עֹנֶג. זֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁחַיָּב לֶאֱכוֹל בְּיוֹם טוֹב בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי סְעוּדוֹת, אַחַת בַּלַּיְלָה וְאַחַת בַּיּוֹם. אֲבָל סְעוּדָּה שְׁלִישִׁית, אֵין נוֹהֲגִין בּוֹ

וְחַיָּב לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן קֹדֶם סְעוּדָּה וְיִבְצַע עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת שְׁלֵמוֹת כְּמוֹ בַּשַׁבָּת. וְיַרְבֶּה בְּבָשָׂר וְיַיִן וּמִגְדָּנוֹת כְּפִי יְכָלְתּוֹ

חַיָּב לְשַׂמֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכָל הַנִלְוִים אֵלָיו, כָּל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ

 הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם אֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת

הַנָּשִׁים, בִּבְגָדִים וְתַכְשִׁיטִים כְּפִי יְכָלְתּוֹ. וְהָאֲנָשִׁים, בְּבָשָׂר וְיַיִן

 וְנוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בְּמִינֵי מַאֲכָלִים בְּיוֹם טוֹב יוֹתֵר מִבְּשַׁבָּת, כִּי בְּיוֹם טוֹב נֶאֱמַר בּוֹ שִׂמְחָה. וְלֹא בַשַׁבָּת. וְגַם בִּגְדֵי יוֹם טוֹב יִהְיוּ יְקָרִים יוֹתֵר מִשֶּׁל שַׁבָּת

וּכְשֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, חַיָּב לְהַאֲכִיל גַּם לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֻמְלָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְגוֹ'. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתֵי חֲצֵרוֹ, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לַעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ, אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה אֶלָּא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ, וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם, כָּל אוֹכְלָיו יִטַמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם. וְשִׂמְחָה כָּזֹאת, קָלוֹן הִיא לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרִיתִי פֶּרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם

Halocho #1911 - Today (Sunday) is a fast day; Zom Gedalya

On the 3rd of Tishrei גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם  was killed. After the destruction of the first Bet HaMikdash, נְבֻכַדְנֶאצַּר  appointed him Governor over the remnants of the Jews in Land of Israel. Once Gedalya was killed then they too were exiled or murdered and the land became desolate.

Some say that גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם  was killed on Rosh Hashanah and the fast was deferred till after Yom Tov. The verse in Melachim-II 25:25 merely says:

 וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת וְאֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה

This tragic event is the reason that today is a fast day. Since we could not fast yesterday as it was Shabbat.

The fast begins Sunday at dawn and ends at nightfall (a few minutes before the time for Motzai Shabbat).

Pregnant and nursing mothers are exempt from fasting. Anybody who isn't healthy shouldn't fast. When in doubt, consult your LOR (Local Orthodox Rabbi).

Children are not allowed to fast.

Those who are not fasting should limit their food intake to the bare minimum to remain healthy; only bread and water if possible.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 121:1, 2, 9

Have a meaningful fast,

- Danny
Sunday, 4 Tishrei 5778

מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לְהִתְעַנּוֹת בַּיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ. וְתַכְלִית הַתַּעֲנִית הִיא, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת לְפַקֵּחַ עַל דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וּתְהִי זֹאת זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, וּמַעֲשֵׂ אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה, עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. וּבְזִכְרוֹן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נָשׁוּב לְהֵיטִיב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת אֲבוֹתָם

וְלָכֵן חַיָּב כָּל אִישׁ לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ בְּאוֹתָן הַיָּמִים וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מֵהֶן, כִּי אֵין הָעִקָּר בְּתַעֲנִית, כְּמוֹ שֶנֶּאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, וַיַרְא הָאֱ-לֹקים אֶת מַעֲשֵֹיהֶם, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וַיַרְא אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וַיַּרְא הָאֱ-לֹקים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה

וְאֵין הַתַּעֲנִית אֶלָּא הֲכָנָה לִתְשׁוּבָה

לָכֵן אוֹתָן אֲנָשִׁים שֶׁכְּשֶׁמִּתְעַנִּים הוֹלְכִים בְּטִיּוּל וּמְבַלִּים אֶת הַיּוֹם בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, תָּפְסוּ אֶת הַטָּפֵל וְהִנִּיחוּ אֶת הָעִקָּר

וְאֵלּוּ הֵן הַיָּמִים: א. שְׁלשָׁה בְּתִשְׁרִי בּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. שֶׁלְאַחַר שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִשְׁאִירוֹ נְבוּכַדְנֶצַר בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, וַיְשִׂימֵהוּ לְרֹאשׁ עַל יִשְֹרָאֵל. וְעַל יְדֵי שֶׁנֶּהֱרַג, גָּלוּ כֻּלָּן וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם לַאֲלָפִים, וְנִכְבְּתָה גַּחֶלֶת יִשְֹרָאֵל הַנִּשְׁאֶרֶת.

חִלּוּק יֵשׁ בֵּין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לְתִשְׁעָה בְּאָב. בְֹּשָׁלֹשׁ תַּעֲנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אוֹכְלִים בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵיהֶן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וְהוּא שֶׁלֹּא יָשֵׁן שְׁנַת קֶבַע. אֲבָל אִם יָשֵׁן שְׁנַת קֶבַע, אָסוּר אַחַר כָּךְ לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת, אֶלָא אִם כֵּן הִתְנָה קֹדֶם שֶׁיָּשֵׁן. וְאִם הוּא רָגִיל לִשְׁתּוֹת לְאַחַר הַשֵּׁנָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַתְנוֹת עַל הַשְּׁתִיָּה. וּבְתִשְׁעָה בְּאָב, צְרִיכִין לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁלְּפָנָיו

שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, מֻתָּרוֹת בִּרְחִיצָה וְסִיכָה וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וּבְתִשְׁעָה בְּאָב, אֲסוּרִים בְּכֻלָּן. וּמִי שֶׁהוּא בַּעַל נֶפֶשׁ וְאָדם בָּרִיא, יַחְמִיר בְּכֻלָּן כְּמוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְרַק בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל לֹא יַחְמִיר, מִשּׁוּם חוּכָא וּטְלוּלָא. וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה אִם הוּא לֵיל טְבִילָה, יְקַיֵּם עוֹנָתוֹ בְּג' תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. 

עוֹד יֵשׁ קֻלָּא בְּג' הַתַּעֲנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, דְּעֻבָּרוֹת וּמֵנִיקוֹת הַמִּצְטַעֲרוֹת, פְּטוּרוֹת מִלְּהִתְעַנּוֹת

וְכֵן חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, לֹא יִתְעַנֶּה

וּמִכָּל מָקוֹם אַף מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכֹל, לֹא יִתְעַנֵּג אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא יֹאכַל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לִבְרִיאוּת גּוּפוֹ. וְכֵן הַקְּטַנִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם חַיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת, מִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ בָּהֶם דַּעַת לְהִתְאַבֵּל, רָאוּי לְחַנְּכָם, שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילָם רַק לֶחֶם וּמַיִם, לְהִתְאַבֵּל עִם הַצִּבּוּר

Halocho #1910 - Don't forget: Eruv Tavshilin

One may not prepare from יוֹם טוֹב to שַׁבָּתunless one does עֵרוּב תַּבְשִׁילִין before יוֹם טוֹב.

Since Rosh Hashana is on Thursday & Friday, every household needs to do עֵרוּב תַּבְשִׁילִין sometime on Wednesday before candle lighting.

One takes bread or Matza and a cooked or baked food that will be eaten on Shabbat and one says the Bracha:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב

One continues with the following, which must be said in a language one understands:

בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לַאֲפוּיֵי, וּלְבַשּׁוּלֵי, וּלְאַטְמוּנֵי, וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרָגָא, וּלִמֶעְבֵּד כָּל צָרְכָּנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבְּתָא

"With this עֵרוּב we are permitted to bake, cook, keep things warm and light fire and do all that is needed from Yom Tov to Shabbat".

The עֵרוּב תַּבְשִׁילִין food should be kept in a safe place; if they are eaten before Shabbat, a Rabbi should be consulted how to proceed.

Even those who don't have to cook for Shabbat, still need עֵרוּב תַּבְשִׁילִין in order to light Shabbat candles on Friday before sunset (from an existing flame).

Source: Kitzur Shulchan Aruch 102

- Danny
Tuesday, 28 Elul 5777

==> Add a reminder to your calendar to do Eruv Tavshilin tomorrow

יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אָסוּר לֶאֱפוֹת אוֹ לְבַשֵּׁל בִּקְדֵרָה מְיֻחֶדֶת לַשַׁבָּת, אֶלָּא עַל יְדֵי עֵרוּב תַּבְשִׁילִין, שֶׁעוֹשֶׂה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּהַינוּ שֶׁלּוֹקֵחַ אֵיזֶה תַּבְשִׁיל אוֹ צָלִי שֶׁרָאוּי לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת, וְגַם פַּת, וּמְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב

וְאוֹמֵר, בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לַאֲפוּיֵי, וּלְבַשּׁוּלֵי, וּלְאַטְמוּנֵי, וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרָגָא, וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָּנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבַּתָּא

וְאִם אֵינוֹ מֵבִין לָשׁוֹן זֹה, יֹאמַר בְּלָשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין: בְּעֵרוּב זֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵׁל וּלְהַטְמִין וּלְהַדְלִיק נֵר וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵנוּ מִיּוֹם טוֹב לַשַׁבָּת

Halocho #1909 - The symbolic Rosh Hashanah menu

At the Rosh Hashanah evening meal it is customary to eat foods that symbolize a Good New Year. The bread from haMotzi is dipped in honey and after eating it the יְהִי רָצוֹן  is said praying for a sweet new year.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶתְחַדֵש עָלֵינוּ שָנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה

Then one dips an apple in honey, says the Bracha on the apple ("בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ") and eats some. One then says the יְהִי רָצוֹן  again.

There are various other foods that are eaten with their appropriate יְהִי רָצוֹן; one may even add new ones.

One tries to have only sweet items on the menu; no food cooked in vinegar, for example. The custom is to not eat nuts.

One should remember to learn some Torah at the Yom Tov meals; some learn a chapter of Mishna מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, which has 4 chapters; one for each meal.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 129:9

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a sweet new year

- Danny
Monday, 27 Elul 5777

בִּסְעוּדַת הַלַּיְלָה, נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סִימָנִים לְשָׁנָה טוֹבָה

 טוֹבְלִין פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבָשׁ. וְאַחַר שֶׁאָכַל כַּזַּיִת, אוֹמֵר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָּה

 וְאַחַר כָּךְ טוֹבֵל קְצָת תַּפּוּחַ מָתוֹק בִּדְבַשׁ וּמְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וְאוֹכְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר גַּם כֵּן יְהִי רָצוֹן וְכוּ'

 וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל רֹאשׁ שֶׁל בַּעַל חַי וְאוֹמְרִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ. וְיֵשׁ לְהַדֵּר אַחַר רֹאשׁ כֶּבֶשׂ, שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק

 וְגַם יְרָקוֹת אוֹכְלִים אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בַּמְּדִינָה הַהוּא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה. כְּמוֹ זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. גַם אוֹכְלִים אוֹתָן הַיְרָקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּמְּדִינָה הַהִיא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה, כְּמוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ מֶעהרֶען (גֶּזֶר), וְאוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ

 וְיֵשׁ נוֹהֲגִין גַּם כֵּן לְהַדֵּר לֶאֱכֹל דָּגִים, שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כְּמוֹ הַדָגִים. וְאֵין לְבַשֵּׁל אוֹתָם בְּחֹמֶץ, כִּי אֵין אוֹכְלִים דְּבָרִים חֲמוּצִים אוֹ מְרִירִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאוֹכְלִין בָּשָׂר שָׁמֵן וְכָל מִינֵי מְתִיקָה

גַּם נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים וְלוּזִים, כִּי אֱגוֹז בְּגִמַטְרִיָּא ח"ט, וְגַם מַרְבִּים כִּיחָה וְנִיעָה הַמְבַטְּלִים אֶת הַתְּפִלָּה

וְיֵשׁ לִלְמֹד עַל הַשֻּׁלְחָן תּוֹרָה. וְנוֹהֲגִין קְצָת לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה

Halocho #1908 - What should I think about when hearing the Shofar?

The blast of the Shofar should remind us to awaken from our spiritual slumber and start taking our Torah study and Mitzvah observance seriously.

Hearing the Shofar being blown on Rosh Hashanah is a Torah commandment!

This crucial detail should not be forgotten when reflecting on the various symbolic reasons given for Shofar blowing.

One should not talk after hearing the Bracha on the Shofar until after hearing 100 blasts from the Shofar so as not to interrupt between the Bracha and fulfilling the Mitzvah as prescribed by Chazal. This means not talking until after Mussaf.

(As a general rule one shouldn't ever talk during prayer services. On Rosh Hashanah there's another reason why not to so.)

At a minimum, one should be careful not to talk after the Bracha until hearing the first set of 30 Shofar blasts.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 129:15

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a year with lots of time to learn Torah,

- Danny
Sunday, 26 Elul 5777

כְּשֶׁהַתּוֹקֵעַ אוֹמֵר אֶת הַבְּרָכוֹת, אַל יֹאמְרוּ הַקָּהָל, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, אַךְ יִשְׁמְעוּ הֵיטֵב אֶת הַבְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּל בְּרָכָה יֹאמְרוּ בְּכַוָּנָה אָמֵן

וְאָסוּר לְהַפְסִיק מִכָּאן עַד לְאַחַר כָּל הַתְּקִיעוֹת שֶׁבַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה

 וְעַל כֵּן אֵין לַשַּׁמָּשׁ לְהַכְרִיז, שְׁתִיקָה יָפָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אַף שֶׁהוּא נוֹהֵג כֵּן בְּפַעַם אַחֶרֶת 

נוֹהֲגִין הָעוֹלָם לוֹמַר בֵּין הַסְּדָרִים יְהִי רָצוֹן וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס בַּמַּחֲזוֹרִים. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּפֶּה שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם. וּבְהַרְבֵּה קְהִלּוֹת אֵין אוֹמְרִים כְּלָל אֶת הַיְהִי רָצוֹן, וְכֵן נָכוֹן יוֹתֵר

 וְהָעִקָּר הוּא לְהִתְעוֹרֵר אָז בִּתְשׁוּבָה בְּלֵב שָׁלֵם  וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ג הֲלָכָה ד), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב, רֶמֶז יֵשׁ בָּהּ, כְּלוֹמַר, עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם, וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם, וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְזִכְרוּ בּוֹרְאֲכֶם אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְהַבְלֵי הַזְּמָן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְהֵטִיבוּ דַּרְכְּיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם. יַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחְשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה וְכוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. 

Halocho #1907 - Does one say Shehechiyanu on candle-lighting on Yom Tov?

The blessing of שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה - "... who has kept us alive, sustained us and enabled us to reach this occasion" - is recited during Kiddush on all nights of Yom Tov, except on the last days of Pessach. 

There are two Minhagim (customs) regarding שֶׁהֶחֱיָנוּ at candle-lighting on Yom Tov candles:

• Some women have the Minhag of saying שֶׁהֶחֱיָנוּ when lighting Yom-Tov candles (except on the last days of Pessach)
  
• Others never say שֶׁהֶחֱיָנוּ at candle-lighting

If a woman makes her own Kiddush she must be careful to only say שֶׁהֶחֱיָנוּ once; either at candle-lighting or during Kiddush.

On the second night of Rosh Hashanah, there's a Halachic debate if שֶׁהֶחֱיָנוּ is required. To be on the safe side, one should wear a new item of clothing, or see a new fruit (that one hasn't tasted yet this season) while saying שֶׁהֶחֱיָנוּ on the second night of Rosh Hashanah; both during Kiddush and during candle lighting (if applicable).

If one does not have a new item of clothing, nor a new fruit on the second night of Rosh Hashanah, one still says שֶׁהֶחֱיָנוּ.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 103:4, 129:23

K'tiva V'chatima Tova; wishing you a year full of happy tidings

- Danny
Thursday, 23 Elul 5777

בְּכָל יוֹם טוֹב, בַּקִּדּוּשׁ שֶׁבַּלַיְלָה אוֹמְרִים לְאַחֲרָיו בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל שִׂמְחַת הֶחָג, חוּץ מִלֵּיל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְלֵיל שְׁמִינִי, שֶׁאֵין מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ

וְהַנָּשִׁים, בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת אֵין לָהֶן לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ בְּשׁוּם יוֹם טוֹב. וּקְצָתָן נוֹהֲגוֹת לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ (חוּץ מִלֵּיל ז' וְלֵיל ח' שֶׁל פֶּסַח) וְלָא מָחֵינָן לְהוּ

שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּיוֹם אֶחָד הֵן חֲשׁוּבִים, וּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן וְלָכֵן נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים, אִם לְבָרֵךְ בְּלֵיל שֵׁנִי בַּקִּדּוּשׁ וְכֵן בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת וְכֵן בַּתְּקִיעוֹת שֶׁל הַיּוֹם שֵּׁנִי שֶׁהֶחֱיָּנוּ אוֹ לֹא, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים, כֵּיוָן דִּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן וּכְבָר בֵּרַךְ שֶׁהֶחֱיָּנוּ בָּרִאשׁוֹן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עוֹד בַּשֵּׁנִי

 וְעַל כֵּן נוֹהֲגִים שֶׁבְּקִדּוּשׁ לֵיל שֵׁנִי, מַנִּיחִין עַל הַשֻּׁלְחָן פְּרִי חָדָֹש, שֶׁתְּהֵא בִרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁבַּקִּדּוּשׁ גַּם עַל הַפְּרִי, אוֹ שֶׁלּוֹבֵשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ

וְאִם אֵין לוֹ אֵינוֹ מְעַכֵּב, וְאוֹמֵר שֶׁהֶחֱיָנוּ בַּקִּדּוּשׁ (כִּי אָנוּ תּוֹפְסִין הָעִקָּר כְּהַפּוֹסְקִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ) וְכֵן הָאִשָּׁה בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּלֵיל שֵׁנִי (אִם נוֹהֶגֶת לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ אֲזַי עַל כָּל פָּנִים) אִם אֶפְשָׁר, תִּלְבַּשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ אוֹ תַנִּיחַ פְּרִי חָדָשׁ, שֶׁתְּהֵא בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ גַּם עַל זֶה. וְאִם אֵין לָהּ, אֵינוֹ מְעַכֵּב

 וְכֵן הַתּוֹקֵעַ בְּיוֹם שֵׁנִי, אִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לוֹ לִלְבּוֹשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ. וְאִם חָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת אֵינוֹ צָרִיךְ, דְּהָא עֲדַיִן לֹא בֵּרְכוּ שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל הַשּׁוֹפָר 

Halocho #1906 - Chol Hamo'ed; Chol or Mo'ed?

The intermediary days of פֶּסַח and סֻכּוֹת are known as חֹל הַמּוֹעֵד. Some types of work are permitted, others are forbidden.

Chazal (our Rabbis of blessed memory) have some harsh words for those who don't honour חֹל הַמּוֹעֵד properly. Honouring חֹל הַמּוֹעֵד includes eating meals and wearing clothes that are closer to Yom Tov standards than regular weekday standards.

On חֹל הַמּוֹעֵד one may do all work needed to prevent a monetary loss.

Preparing food for חֹל הַמּוֹעֵד or the last days of Yom Tov is allowed.

Gardening is forbidden besides for picking fruit for חֹל הַמּוֹעֵד or Yom Tov, and to prevent plants dying, e.g. if they need to be irrigated. Planting is forbidden.

Cutting hair is forbidden on חֹל הַמּוֹעֵד. Cutting nails is only allowed if one also cut them before Yom Tov.

Writing down information so that it won't be forgotten is allowed. Writing letters to friends and family is allowed. The custom is to write the first line at an angle as a reminder that writing is only partially permitted.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 104.

Ktiva Vechatima Tova

- Danny
Wednesday, 22 Elul 5777

חֹל הַמּוֹעֵד אָסוּר בִּקְצָת מְלָאכוֹת וּמֻתָּר בִּקְצָתָן, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה לְחֹל הַמּוֹעֵד אוֹ לְיוֹם טוֹב

וְכֵן מְלָאכָה בְּדָבָר הָאָבֵד, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה יָבֹא לִידֵי הֶפְסֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד מְלָאכָה הָאֲסוּרָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְחַלֵּל אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה 

עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְבַזֶּה אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַמְבַזֶּה, הַיְנוּ, שֶׁאֵינוֹ מְכַבְּדוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת. וְלָכֵן כָּל אָדָם חַיָּב לְכַבְּדוֹ כְּפִי כֹּחוֹ, וְלִלְבוֹשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים 

מְלֶאכֶת דָּבָר הָאָבֵד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גַּם עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אַחֵר, אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר. אֲבָל מַה שֶּׁאֵינוֹ דָּבָר הָאָבֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֵין לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אַחֵר בְּשָׂכָר, אֶלָּא עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם אֵינוֹ מוֹצֵא אֵינוֹ יְהוּדִי, וְגַם בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, מֻתָּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל בְּשָׂכָר 

הָא דְּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת דָּבָר הָאָבֵד, זֶהוּ דַוְקָא אִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ קֹדֶם יוֹם טוֹב. אֲבָל אִם הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ קֹדֶם יוֹם טוֹב וְהִנִּיחוֹ עַד חֹל הַמּוֹעֵד, אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד 

זְרִיעָה, אֲסוּרָה. וְאִם יֵשׁ לוֹ זְרָעִים, שֶׁאִם לֹא יַשְׁקֵם בְּמַיִם יִפָּסְדוּ לְגַמְרֵי, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָם

אָסוּר לִתְלוֹשׁ אוֹ לִקְצוֹץ שׁוּם דָּבָר מִן הַמְחֻבָּר אִם לֹא יִתְקַלְקְלוּ הַפֵּרוֹת עַד לְאַחַר יוֹם טוֹב, כִּי אִם מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכוֹל בַּמּוֹעֵד. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְצַמְצֵם, אֶלָּא תוֹלֵשׁ בְּהַרְוָחָה, וְאִם יוֹתִיר, יוֹתִיר. וְכֵן עֵצִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַסָּקָה בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְקַצְּצָם מִמְחֻבָּר

 וְאִם צָרִיךְ לִתְלוֹש בִֹּשְבִיל לְהַאֲכִיל לַבְּהֵמָה, יַעֲֹשֶה בְֹשִנוּי  וְאָסוּר לְלַקֵּט עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה לְיַפּוֹתוֹ לַחֲרִישָׁה. וְאִם נִכָּר שֶׁמְכַוֵּן לְצָרְכּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לָעֵצִים, כְּגוֹן שֶׁנּוֹטֵל הַגְּדוֹלִים וּמַנִּיחַ הַקְּטַנִּים, מֻתָּר. וְכֵן אָסוּר לִקְצוֹץ עַנְפֵי הָאִילָן לְתַקְּנוֹ. וְאִם נִכָּר שֶׁמְכַוֵּן בִּשְׁבִיל הָעֲנָפִים לְהַאֲכִילָן לִבְהֶמְתּוֹ וְלֹא לְתַקְּנוֹ, כְּגוֹן שֶׁקּוֹצֵץ כֻּלָּן מִצַּד אֶחָד, מֻתָּר. 

אָסוּר לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ גִּלַּח אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא מִי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וַאֲפִלּוּ יָצָא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְגַלֵּחַ אָז 

וְלִקְצוֹץ הַצִּפָּרְנַיִם, גַּם כֵּן אָסוּר. אַךְ אִם קְצָצָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְקַצְּצָן גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְכֵן אִשָּׁה לְצֹרֶךְ טְבִילָה מֻתֶּרֶת 

אָסוּר לְכַבֵּס שׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא אִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לְכַבֵּס קֹדֶם יוֹם טוֹב. וְכֵן מִטְפָּחוֹת שֶׁמְלַפְּפִין בָּהֶן אֶת הַתִּינוֹקוֹת (חִתּוּלִים), כֵּיוָן שֶׁמַּשְׁתִּינִין תָּדִיר וּצְרִיכִין לָהֶם הַרְבֵּה, מֻתָּר לְכַבְּסָן, וְיִזָהֲרוּ לְכַבְּסָן בְּצִנְעָא 

כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ רְפוּאָה, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת, בֵּין לְאָדָם בֵּין לִבְהֵמָה 

חֶשְׁבּוֹנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, שֶׁאִם לֹא יִכְתְּבֵם, יִשְׁכָּחֵם, מֻתָּר לְכָתְבָם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד. וְכֵן מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לִכְתֹּב. אֲבָל שְׁאָר דָּבָר, אָסוּר לִכְתֹּב. וְאִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים שֶׁכּוֹתֵב אָדָם לַחֲבֵרוֹ, נוֹהֲגִין לִכְתֹּב בְּשִׁנּוי קְצָת, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה עֲקֻמָּה. וּלְכָל מַה שֶּׁמֻּתָּר לִכְתּוֹב, מֻתָּר גַּם כֵּן לְתַקֵּן קֻלְמוּס וּדְיוֹ

מִי שֶׁצָּרִיךְ לְמָעוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ פֶּן לֹא יִמְצָא לִלְווֹת לְאַחַר הַמּוֹעֵד, וְהַמַּלְוֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַלְווֹת לוֹ בְּלִי שְׁטָר, מֻתָּר לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַשְּׁטָר 

אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בְּחֹל הַמּוֹעֵד מִשּׁוּם דְּאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה. אֲבָל מֻתָּר לְהַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ. וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה לִבְרִית מִילָה וּלְפִדְיוֹן הַבֵּן. גַּם מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה לִכְתִיבַת תְּנָאִים

מֻתָּר לִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים, וַאֲפִלּוּ יִשְׂרְאֵלִים, שֶׁיַּעֲשׂוּ מְלַאכְתּוֹ לְאַחַר הַמּוֹעֵד

מֻתָּר לָלֶכֶת חוּץ לַתְּחוּם, בֵּין בְּרַגְלָיו בֵּין בְּקָרוֹן בֵּין רָכוּב

Halocho #1905 - Lefties In Halacha

Go to http://tinyurl.com/leftiesinhalacha for a full overview of all Halachot related to lefties.

Regarding the Lulav and Etrog, this is what he writes:

According to the Mechaber (Rav Yosef Cairo, author of the Shulchan Aruch) a left handed person follows the same procedure and holds the Lulav in the right hand and the Esrog in the left hand, as since the Lulav has in it three Mitzvos (i.e. 3 of the 4 species) and the Esrog is only one Mitzvah, the item with more Mitzvos is held in the more highly regarded hand. Most Sephardic Jews follow this ruling. (Shulchan Aruch Siman 651:3 and Mishna Berura S"K 18)

However, the Rama (ibid.) rules that left handed people should switch the order and hold the Lulav in their strong hand (left) and the Esrog in their weaker hand (right). Most Ashkenazic Jews follow this ruling.

An ambidextrous person should take the Lulav in his right hand and the Esrog in the left hand. (ibid.)

If the Lulav was held in the wrong hand, the obligation has been satisfied (Rama ibid.)

However, if it was taken in the wrong hands it is best to be stringent and take the Lulav and Esrog again in the correct hands without reciting a new Bracha. (Mishna Berura S"K 19)

Many left handed people are stringent after taking the Lulav in their left and the Esrog in their right (or vice versa) to repeat the process the other way around (without a new Bracha) to satisfy the rulings of both the Shulchan Aruch and the Rama. (See Kaf HaChaim 651:38. See also Orchos Rabbeinu Vol. 2 page 288 that the Steipler Zatzal, who was a lefty and an Ashkenazi, followed the ruling of the Shulchan Aruch regarding this Halacha and not the Rama)

Go to http://tinyurl.com/leftiesinhalacha for a full overview of all Halachot related to lefties, including what lefties do in the following cases:

• The groom uses his right hand to hold the ring and to place it onto the right index finger of the bride
• When putting on shoes in the morning, one first puts on the right shoe, but first ties the left one
• When putting on an article of clothing, one should start with covering the right side
• The right hand should be washed first
• Holding the Tzitzis in one's left hands, near the heart, during the recitation of Krias Shema
• Tefillin which are bound to the left arm
• Covering one's eyes with the right hand when saying the first Pasuk of Shma
• After completing Shemona Esrei, bowing to the right, then to the left
• Handing over and holding or carrying a Sefer Torah with one's right hand
• A "Kos Shel Bracha" - the cup of wine should be held in one's right hand
• At the Seder, there is a Mitzvah to eat  while leaning on one's left
• Tearing Kriah for mourners
• The Shofar should be placed on the right side of one's mouth
• Vidui; pounding one's heart with the right hand
• When setting up and holding the Arba Minim, the three Hadasim should be tied onto the right side

All the halachot at http://tinyurl.com/leftiesinhalacha are based on a Sefer titled "Ish Iter- The left handed person" by haRav Chaim Kanievsky Shlita

- Danny
Tuesday, 21 Elul 5777

Halocho #1904 - If it rains, does one sleep in the Sukkah?

Since the Mitzvah of סֻכָּה is to move out of the house and into the סֻכָּה for the duration of סֻכּוֹת, one should really sleep in the סֻכָּה.

People who are meticulous about their Mitzvah observance will not even take a nap outside the סֻכָּה. Their entire family moves into the סֻכָּה; husband, wife and children.

There are numerous reasons why not to sleep in a סֻכָּה. However, if the סֻכָּה is not fit for sleeping (e.g. it's too dangerous) then the סֻכָּה is not Kosher even for eating in.

The slightest precipitation renders the סֻכָּה unfit for sleeping and one should then sleep indoors. Once one lies down indoors, one is exempt from returning to the סֻכָּה the entire night, even if the סֻכָּה subsequently dries.

Women are exempt from the Mitzvah of סֻכָּה, as it's a time-bound Mitzvah.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 135:8, 9, 10, 15

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a year with lots of time to learn Torah,

- Danny
Monday, 20 Elul 5777

שֵׁנָה, אֲפִלּוּ אַרְעַי, מִדִּינָא צְרִיכָה סֻכָּה. וְכֵן עוֹשִׂין הַמְדַקְדְּקִין בַּמִצְוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ שְׁנַת אַרְעַי אֵינָם יְשֵׁנִים חוּץ לַסֻּכָה. וְעַתָּה שֶׁנּוֹהֲגִים הַרְבֵּה לְהָקֵל בַּשֵׁנָה, כָּתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כַּמָּה טְעָמִים, לְלַמֵּד קְצָת זְכוּת עֲלֵיהֶם

 אֲבָל כָּל יְרֵא שָׁמַיִם, רָאוּי לוֹ לְהַחְמִיר וְלַעֲשׂוֹת סֻכָּה, שֶׁיוּכַל לָדוּר שָׁם עִם אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא דָר בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, אִם אֶפְשָׁר לוֹ. וּלְכָל הַפָּחוֹת שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לִישֹׁן שָׁם הוּא לְבַדּוֹ. וְאִם אֵינָהּ כֵּן, אֲפִלּו בְדִיעֲבַד, הִיא פְסוּלָה

יָרְדוּ גְשָׁמִים, פָּטוּר מִן הַסֻכָּה. בְּאֵיזֶה גְשָׁמִים פָּטוּר? אִם יָרְדוּ כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא מְשַׁעֵר, שֶׁאִם הָיוּ נוֹפְלִים כָּךְ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל, הָיָה מִתְקַלְקֵל, אֲפִלּוּ אֵין לְפָנָיו הַתַּבְשִׁיל, אוֹ שֶׁהוּא מְשַׁעֵר, שֶׁאִם הָיוּ נוֹפְלִים לְתוֹךְ הַחֶדֶר שֶׁהוּא בּוֹ, הָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם לְחֶדֶר אַחֵר, אָז יוֹצֵא גַּם מִן הַסֻּכָה לַבָּיִת

וְאִם הִתְחִיל לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, וְאַחַר כָּךְ יָרְדוּ גְשָׁמִים וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת, וְהִתְחִיל לֶאֱכֹל גַּם בַּבַּיִת, אוֹ שֶׁמֵּחֲמַת הַגְּשָׁמִים הִתְחִיל מִתְּחִלָּה לֶאֱכֹל בַּבַּיִת, וְאַחַר כָּךְ פָּסְקו הַגְשָׁמִים, גוֹמֵר סְעוּדָתוֹ בַּבַּיִת וְאֵינוֹ מְחֻיָב לָלֶכֶת בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה מִבֵּיתוֹ לְתוֹךְ הַסֻּכָּה. וְכֵן כְֹּשֶהָעֵת קַר וְהַמַּאֲכָלִים נִקְרָשִׁים בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה, פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה וְאוֹכֵל בַּבָּיִת

לְעִנְיַן שֵׁנָה בַּסֻּכָּה, גַּם גְּשָׁמִים מֻעָטִין הֲוֵי צַעַר לִישֹׁן, וְיָכוֹל לָצֵאת. וְאִם יָצָא לְבֵיתוֹ וְשָׁכַב לִישֹׁן, וְאַחַר כָּךְ פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, אוֹ שֶׁמִּתְּחִלָּהּ שָׁכַב בְּבֵיתוֹ לִישֹׁן מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְאַחַר כָּךְ פָּסְקוּ, אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ לַסֻּכָּה כָּל הַלַּיְלָה, אֶלָּא יָשֵׁן בְּבֵיתוֹ עַד הַבֹּקֶר

נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִסֻּכָּה, וְאַף עַל פִּי כֵן רַשָׁאִין לְבָרֵךְ

Halocho #1903 - Tell me about the Lulav

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

The לוּלָב is a palm branch that is still closed. Once the leaves start fanning out, it's no longer a לוּלָב .

A לוּלָב has a spine from which the leaves protrude; this spine needs to be facing you when you shake the four species. The לוּלָב  spine should be straight, a slight curvature towards you is allowed.

The לוּלָב spine must be at least 4 טְפָחִים - about 32 cm - 13" - long. This is measured from the bottom of the lowest "leaf" to the bottom of the highest "leaf".

Each "leaf" is made of 2 parts that are connected (and will eventually open up into a V-shaped palm leaf). If these double-leaves start separating then the לוּלָב may no longer be Kosher. Special care should be taken that the highest leaves remain coupled.

Source: Shulchan Aruch 645. Ktiva Vechatima Tova

- Danny
Sunday, 19 Elul 5777

וְיֵשׁ לְהַדֵר לִקְנוֹת לוּלָב חָדָשׁ, כִּי לוּלָב הַיָבֵשׁ אֵינוֹ כָּשֵׁר אֶלָּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּכֹל שֶכָּלְתָה הַיַרְקוּת שֶבּוֹ, הֲוֵי יָבֵשׁ. שִׁעוּר הַלּוּלָב, שֶׁתִּהְיֶה הַשִׁדְרָה חוּץ מִן הֶעָלִין הָעֶלְיוֹנִים, אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, שְׁלשָׁה עָשָֹר אֲגוּדָלִין וּשְׁלִישׁ גוּדָל סַגֵי

Halocho #1902 - May one smell an Etrog?

One does not shake the four species on שַׁבָּת.

The Lulav, Haddasim and Aravot are מֻקְצֶה on שַׁבָּת.

The אֶתְרוֹג is not מֻקְצֶה and one may smell it on שַׁבָּת- after making the Bracha of:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם

הַנּוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת

On the other days of סֻכּוֹת one should not smell the אֶתְרוֹג.

One should not smell the הֲדַסִּים during the entire 7 days of סֻכּוֹת.

An אֶתְרוֹג may be returned to its wrapping on Shabbat and Yom Tov, but may not be wrapped in a new wrapper - since the wrapper will absorb the aroma of the אֶתְרוֹג - and one may not add aroma to materials on Shabbat and Yom Tov.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 137:7

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 16 Elul 5777

הֲדַס שֶׁל מִצְוָה, אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, אֲפִילוּ בְּשַׁבָּת

אֲבָל בְּאֶתְרוֹג, מֻתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ בְּשַׁבָּת, וּמְבָרְכִין עָלָיו, הַנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת. וּבִשְׁאָר יְמֵי הֶחָג, אֵין לְהָרִיחַ בּוֹ אֲפִילוּ שֶׁלֹא בִשְׁעַת נְטִילָתוֹ לָצֵאת בּוֹ, מִשׁוּם דְּיֵשׁ סָפֵק בְּרָכָה

הַלּוּלָב, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בַשַׁבָּת אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּמְקוֹמוֹ, מִשׁוּם דַּהֲוֵי מֻקְצֶה

אֲבָל הָאֶתְרוֹג, כֵּיוָן שֶׁיְכוֹלִין לְהָרִיחַ בּוֹ, אֵינוֹ מֻקְצֶה, וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ. וּמֻתָּר לִתְּנוֹ לְתוֹךְ הַמּוֹכִין שֶׁהָיָה בָּהֶם קֹדֶם יוֹם טוֹב, שֶׁכְּבָר קָלְטוּ הָרֵיחַ. אֲבָל לֹא יִתְּנֶנוּ לְתוֹךְ מוֹכִין חֲדָשִׁים אוֹ לְבֶגֶד, מִשׁוּם דְּמוֹלִיד רֵיחָא

Halocho #1901 - Tell me about the Aravot

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

The עֲרָבָה comes from a known type of willow tree with long leaves, non-serrated edges, and its bough turns red when mature.

The עֲרָבָה must be at least 3 Tefachim (24 cm - 10") long.

If possible one should get Aravot from a tree that grows alongside a river.

Willows dry up very quickly. A wilted עֲרָבָה is not Kosher. Some say that once its leaves start drooping it is not fresh enough to be a Kosher עֲרָבָה.

Many have the Minhag to get fresh Aravot every day of חֹל הַמּוֹעֵד Sukkoth.

An עֲרָבָה is no longer Kosher if most of its leaves have come off, or its tip is cut off.

This can happen if they are wilted, or have been shaken too hard or while replacing them.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 136:5, 6, 7 and 137:6

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a healthy, wealthy year to come,

- Danny
Wednesday, 15 Elul 5777

הָעֲרָבָה, יְדוּעָה. הֶעָלֶה מָשׁוּךְ, וּפִיו חָלָק, וְהַקָּנֶה אָדֹם. וַאֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ יָרוֹק, כָּשֵׁר, כֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁהוּא שׁוֹהֶה בָּאִילָן, מִתְאַדֵּם. וְרֹב מִין זֶה גָּדֵל אֵצֶל הַנְּחָלִים, וְעַל כֵּן נִקְרָא עַרְבֵי נָחַל. וַאֲפִלּוּ הַגְּדֵלִים בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁאִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לְהַדֵּר לִקַּח מֵאוֹתָן הַגְּדֵלִים אֵצֶל נָחַל. שִׁעוּר הָעֲרָבָה, כְּשִׁעוּר הַהֲדָס

עֲרָבָה שֶׁיָבְשָׁה, אוֹ שֶׁנָּשְׁרוּ רֹב הֶעָלִין שֶׁלָּהּ, אוֹ שֶׁנִּקְטַם רֹאשׁ הָעֵץ שֶׁלָּה, פְּסוּלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם אִם נִדַּלְדְּלוּ הֶעָלִין מִן הַקָּנֶה וּתְלוּיִים לְמַטָּה, פְּסוּלָה. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ מְאֹד גַּם בָּעֲרָבָה, כִּי לִפְעָמִים מֵחֲמַת שֶׁתּוֹחֲבִין אוֹתָהּ אֶל הַלּוּלָב אוֹ עַל יְדֵי הַנִּעְנוּעִין, נוֹשְׁרִין הֶעָלִין, וְאָז פְּסוּלָה

צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶלֹּא יִקְצֹץ הַיִשְֹרָאֵל בְּעַצְמוֹ מִן הָאִילָן אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַמִּנִים לְצָרְכּוֹ, אֲפִלּוּ נָתַן לוֹ בַּעַל הַקַרְקַע רְשׁוּת, אֶלָּא גּוֹי אוֹ יִשְֹרָאֵל אַחֵר יִקְצְצֵם וְיִקַּח מִמֶּנוּ

מֻתָּר לְהַחֲזִיר הַלּוּלָב בְּיוֹם טוֹב לַמַּיִם וּלְהוֹסִיף עָלָיו מַיִם, אָבָל לֹא יַחֲלִיף. וּבְחֹל הַמּוֹעֵד, מִצְוָה לְהַחֲלִיף אֶת הַמַּיִם, כְּדֵי שֶׁיִשָּׁאֵר הַלּוּלָב לַח וּמְהֻדָר. וְנוֹהֲגִין לִקַח בְּחֹל הַמּוֹעֵד בְּכָל יוֹם עֲרָבָה חֲדָשָׁה לַלּוּלָב, וְהוּא הִדּוּר מִצְוָה

Halocho #1900 - Tell me about the Haddas - Myrtle?

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

Each הֲדַס is a branch of a myrtle bush, and must be at least 3 Tefachim (24 cm - 10") long.

Myrtle leaves grow on the stem in groups of three or more. A Kosher הֲדַס needs to be מְשֻׁלָּשׁ; i.e. each group of leaves growing out of the branch at exactly the same height.

Preferably the הֲדַס should be מְשֻׁלָּשׁ its entire length, though it's Kosher if only the top half is מְשֻׁלָּשׁ.

The entire הֲדַס needs to be covered in leaves, the top of the lower leaves must reach the bottom of the higher ones.

Myrtle bushes have berries growing on them. A הֲדַס should not have any berries on it; berries should be removed (with their stems) before Yom Tov.

Make sure that the top of the הֲדַס is not cut off, it usually ends in a set of tiny leaves.

Haddasim need to be kept fresh; dried out הֲדַסִּים are not Kosher.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 136:2-3

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a year full of good news,

- Danny
Tuesday, 14 Elul 5777

הַהֲדַס צָרִיךְ לִהְיוֹת מְשֻׁלָשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיוֹצְאִין בּוֹ מִכָּל קֵן וָקֵן שְׁלֹשָה עָלִין בְּשׁוּרָה אַחַת בְּשָׁוֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶחָד גָּבוֹהַּ אוֹ נָמוּךְ מֵחֲבֵרָי

 וּצְרִיכִין שֶׁיִהְיוּ הֶעָלִין חוֹפִין אֶת עֵצוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁרֹאשׁ כָּל עָלֶה, יַגִּיעַ לְמַעְלָה מֵעֻקְצָהּ שֶל הֶעָלֶה שֶׁלְּמָעְלָה

שִׁעוּר הַהֲדַס, שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, סַגֵּי בַּעֲשָׂרָה גוּדָלִין. וְיִהְיֶה כָּל הַהֲדַס מִלְּמַטָּה עַד לְמַעְלָה, מְשֻׁלָּשׁ. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, אִם לְמַטָּה הַמֻּעָט אֵינוֹ מְשֻׁלָּשׁ, וְהָרֹב שֶׁלְּמַעְלָה מְשֻׁלָּשׁ, גַּם כֵּן כָּשֵׁר

 צְרִיכִין לְדַקְדֵּק, שֶׁלֹּא יִשְּׁרוּ הֶעָלִין מִן הַהֲדַס, כִּי אִם נָשְׁרוּ אֲפִלּוּ מִקְצָת עָלִין, יֵשׁ כַּמָּה חִלּוּקֵי דִינִים, וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם

Halocho #1899 - Tell me about the Etrog

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

The Etrog is a citron; Citrus Medica.

The Etrog is held in one's left hand when shaking the four species, with the stem (where it was cut off the tree) facing downwards.

By nature, the Etrog tree is very soft (mine buckled during a light Jerusalem snow storm), therefore it is often grafted onto other trees to make it stronger. An Etrog from a grafted tree cannot be used when shaking the four species.

(Grafted fruit is Kosher to eat, despite the prohibition against grafting trees.)

The Etrog needs to be whole; scratches and dents may invalidate it.

The Etrog should not have dark dots on it, though it may have light scabs that are a result of leaves and thorns brushing against it while it grows. (Etrog trees have thorns that grow to about 2" long.)

The "nose" of the Etrog - from where it starts getting narrow - should be perfectly clean.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 174:2, Shulchan Aruch 648

Ktiva Vechatima Tova

- Danny
Monday, 13 Elul 5777

אָסוּר לְקַיֵם הַמֻּרְכָּב כִּלְאָיִם. אֲבָל הַפְּרִי הַגָּדֵל מִמֶּנּוּ, מֻתָּר. וּמֻתָּר לִקַּח עָנָף מִן הַמֻּרְכָּב וּלְנָטְעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר

אֶתְרוֹג שֶׁנִּקַּב נֶקֶב  מְפֻלָּשׁ כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל; וְשֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ, אִם הָיָה כְּאִיסָר, פָּסוּל; וְאִם חָסֵר כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּגַם בְּנֶקֶב מְפֻלָּשׁ בָּעֵינָן חִסָרוֹן מַשֶּׁהוּ; וְשֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ, בְּחִסָרוֹן כְּאִיסָר

 הגה: וְנָהֲגוּ לְהַכְשִׁיר הַנְּקָבִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּאִילָן עַל יְדֵי קוֹצִים, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חִסָּרוֹן, שֶׁזֶּהוּ דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן; מִיהוּ אִם רוֹאֶה שֶׁאֵין הָעוֹר וְהַבָּשָׂר קַיָּם תּוֹךְ הַנֶּקֶב, פָּסוּל לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ; וּבִשְׁעַת הַדַּחַק יֵשׁ לְהָקֵל כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, לְהַכְשִׁיר חִסָּרוֹן שֶׁאֵינוֹ כְּאִיסָר וְאֵינוֹ נֶקֶב מְפֻלָּשׁ

מֵחוֹטְמוֹ וָאֵילָךְ, דְּהַיְנוּ מִמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל לְשַׁפֵּעַ עַד הַפִּטְמָא, פּוֹסֵל חַזָּזִית וְכָל שִׁנּוּי מַרְאֶה בְּכָל שֶׁהוּא; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּהוּא הַדִּין דְּיָבֵשׁ פּוֹסֵל שָׁם בְּכָל שֶׁהוּא

Halocho #1898 - Understanding one's prayers

During Elul one gets ready for the upcoming Days of Judgement (Rosh Hashana and Yom Kippur) with a three-pronged approach:

1. Teshuva; repenting. Improving one's Mitzva observance.

2. Tefilla; praying. Asking Hashem for help and praising and thanking Him for being good to us.

3. Tzedaka; giving charity to those less fortunate than ourselves.

In order to pray properly, one needs to understand what one is saying. If one is not fluent in Hebrew, one should get a Siddur and Machzor with an English translation.

One should remember that praying is essentially talking  to the One Above. If one's thoughts wander during prayers one should pause and recollect one's thoughts.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 18: 3-4.

Ktiva Vechatima Tova; with wishes for a Happy New Year,

- Danny
Sunday, 12 Elul 5777

מִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע, שֶׁהַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה' וְיָעִיר הַכַּוָּנָה וְיָסִיר כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת אוֹתוֹ, עַד שֶׁתִּשָׁאֵר מַחְשַׁבְתוֹ וְכַוָּנָתוֹ זַכָּה בִּתְפִלָּתוֹ, וְיַחְשֹׁב כִּי אִלּוּ הָיָה מְדַבֵּר לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, בְּוַדַּאי הָיָה מְסַדֵּר דְּבָרָיו, וּמְכַוֵּן בָּהֶם יָפֶה, לְבַל יִכָּשֵׁל, קַל וָחֹמֶר לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן לְפָנָיו אֵת מַחְשַׁבְתוֹ, כִּי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַמַּחְשָׁבָה כְּמוֹ דִּבּוּר, וְכָל הַמַּחְשָׁבוֹת הוּא חוֹקֵר, וְקוֹדֶם הַתְּפִלָּה יַחְשֹׁב מֵרוֹמְמוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְֹשִפְלוּת הָאָדָם, וְיָסִיר כָּל תַּעֲנוּגֵי אָדָם מִלִּבּוֹ

הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְכַוֵּן בְּלִבּוֹ פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁהוּא מוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִין לִבָּם, תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ וּכְבָר נִדְפְּסוּ הַרְבֵּה סִדּוּרִים, עִם פֵּרוּשׁ אַשְׁכְּנַז, וְיָכוֹל כָּל אָדָם לִלְמֹד וּלְהָבִין מַה שֶּׁהוּא מִתְפַּלֵּל, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת, לְכָל הַפָּחוֹת צָרִיךְ שֶיַחְֹשֹב בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בִּדְבָרִים הַמַּכְנִיעִים אֵת הַלֵּב, וּמְכַוְּנִים אֵת לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאִם תָּבֹא לוֹ מַחְשָׁבָה זָרָה בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה יִשְׁתֹּק וְיַמְתִּין עַד שֶׁתִּתְבַּטֵל הַמַחְשָׁבָה