Halocho #70 - Destroy and remember

This Shabbos - the one before Purim - is Parshas Zochor. A second Sefer Torah is taken out and for Maftir we read about the obligation to annihilate the nation of Amolek and remember their wickedness. (Read it in English at the bottom of this post). For the Haftoro we read the story of King Saul's attempt to fulfill the mitzva of annihilating Amolek. (Shmuel-1 Ch. 15) There is an opinion that it's a Torah obligation to hear Parshas Zochor being read in shul, and if you don't have a minyan near home you need to go to a town with a minyan for this Shabbos. If a minyan cannot be found, Parshas Zochor should be read even without a Minyan. Here is the English translation of the verses read for Parshas Zochor, from Dvorim 25:17-19 (the last 3 verses in Parshas Ki-Tzeizei): Remember what Amolek did to you on the way, when you were coming out of Egypt. How he met you on the way, and smote the feeble behind you, when you were faint and weary; and he feared not G-d. Therefore it shall be, when Hashem your G-d has given you rest from all your enemies round about, in the land which Hashem your G-d is giving you for an inheritance to possess, that you shall blot out the remembrance of Amolek from under heaven; do not forget. This is from http://www.answers.com/topic/deuteronomy-25 and slightly edited to remove the archaic English. Each verse has a multitude of explanations and interpretations. - Danny (who works at Answers.com) Source: KSA 140:2-3

סעיף ב - שבת שלפני פורים הוא פרשת זכור והשבת שלפני ראש חדש ניסן הוא פרשת החדש, ואם חל ראש חדש בשבת אז הוא פרשת החדש, ודינו כמו ראש חדש אדר שחל בשבת. והשבת שלפני פרשת החדש הוא פרשת פרה. סעיף ג - יש אומרים כי פרשת זכור ופרשת פרה חייבים לקרותם מדאורייתא, ואין קורין בהם קטן למפטיר, ובני הישובים שאין להם מנין צריכין שיבאו למקום שיש מנין, ואם אי אפשר להם, לכל הפחות יקראו אותן בנגינות כראוי. יז זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים. יט וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח.