Halocho #2024 - Is January the first month?

This Shabbat we will take out 3 Sifrei Torah.

The first one for the weekly Sedra: וַיִּקְרָא.

The second one for Rosh Chodesh from בְּמִדְבַּר starting from וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת.

The third one - for Maftir - where we will read Parshat הַחֹדֶשׁ starting with הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים from שְׁמוֹת Ch. 12, Verses 1-20

The Haftara will be the one for Parshat הַחֹדֶשׁ starting with - כֹּל הָעָם הָאָרֶץ יִהְיוּ אֶל הַתְּרוּמָה הַזֹּאת  - from יְחֶזְקֵאל in Ch. 45.

Parshat הַחֹדֶשׁ reminds us of the following upcoming Mitzvot:

- The month of Nissan (which begins on Shabbat) is the first month of the Jewish calendar, as the opening words of Parshat Hachodesh proclaim: "This month is for you the first month" - הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

- The laws of Korban Pesach; sacrificed on Erev Pesach in the afternoon, it had to be roasted whole and then eaten on the first night of Pesach with Matza and Marror (bitter herbs).

- Leftovers had to be burnt on the first day of Chol Hamo'ed.

- Matza needs to be made carefully to ensure it doesn't become Chametz (leaven).

- The first and last days of Pesach are Yom Tov.

- One may not own Chametz, nor eat it, during Pesach.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 140:2

- Danny
Tuesday, 26 Adar 5778

וְהַשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ. וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת, אָז הִיא פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, וְדִינָהּ כְּמוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל בַּשַׁבָּת

שמות פרק-יב: {א} וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: {ב} הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: {ג} דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת:{ד} וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה: {ה} שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ: {ו} וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם: {ז} וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם:{ח} וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ: {ט} אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ:{י} וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ: {יא} וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַה': {יב} וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה': {יג} וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: {יד} וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ:{טו} שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי:{טז} וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם:{יז} וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם: {יח} בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב:{יט} שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ: {כ} כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת

Halocho #2023 - Can Matza be folded?

Matzah is made from flour and water. Nothing else.

The water is drawn from a well or spring the night before it is used. The water for Sunday's baking is drawn on Thursday night.

The flour is ground from wheat that was harvested while still slightly green; once wheat is fully ripe it can become Chametz (leaven) even before being harvested if it comes into contact with water.

The wheat needs to be ground into flour at least 24 hours before it is used, to give it time to cool down.

18 minutes after water is added to flour the dough becomes chametz. Matzah baking happens in 18-minute batches after which all equipment is thoroughly cleaned to remove all traces of dough.

Matzah used at the Seder needs to be made with the intention of it being used for a Mitzvah; everybody involved in its production says "לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה" (for the purpose of the Mitzvah of Matza) before all activities. This is known as Shmura-Matza.

If a Matza has a fold in it, or a bubble more than a finger high (2.5 cm), then the fold or bubble are considered Chametz and need to be broken off and disposed of. The rest of the Matza can be eaten.

One is forbidden to eat Matza on Erev Pessach. Most people have the custom to stop eating Matza from Rosh Chodesh Nissan already. Some don't eat Matza an entire month before Pessach.

Source: Kitzur Shulchan Aruch: 108, 109, 110

- Danny
Monday, 25 Adar 5778

כְּתִיב וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, מִכָּאן, שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמוֹר אֶת הַחִטִּין לְשֵׁם מַצּוֹת מִצְוָה, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם מַיִם. וּלְדַעַת קְצָת מִגְּדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, צְרִיכִין שְׁמִירָה זוֹ מִיָּד מִשְּׁעַת קְצִירָה וָאֵילָךְ. אֲבָל הַמִּנְהָג הוּא כְּהַפּוֹסְקִים דְּסַגֵּי לְהוּ בִּשְׁמִירָה מִשָּׁעָה שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָן לִטְחוֹן וָאֵילֶךְ. וְאַךְ הַמְדַקְדְּקִין בַּמִצְווֹת, חוֹשְׁשִׁין לִשְׁמִירָה מִשְּׁעַת קְצִירָה, וְכֵן נָכוֹן לַעֲשׂוֹת. וְרָאוּי לְדַקְדֵּק שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ הַשִּׁבָּלִים בִּמְחֻבָּר עַד שֶׁיִּתְיַבְּשׁוּ כָּל צָרְכָּן וְיַלְבִּינוּ, כִּי אָז אִם יֵרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, יַחְמִיצוּ אֲפִלּוּ בִּמְחֻבָּר, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן צְרִיכוֹת עוֹד לַקַּרְקַע. עַל כֵּן רָאוּי וְנָכוֹן לִקְצוֹר בְּעוֹד שֶׁיֶשׁ בָּהֶן עוֹד קְצָת מַרְאֵה יַרְקוּת. וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ בְּחִטִּין שְׁמוּרוֹת מִשְּׁעַת קְצִירָה לְכָל יְמֵי הָחָג, מַה טּוֹב. וְאִם לָאו, רָאוּי לוֹ עַל כָּל פָּנִים לְהַדֵּר בָּזֶה לַמַּצּוֹת שֶׁעַל הַסֵּדֶר בִּשְׁנֵי הַלֵּילוֹת

אֵין לָשִׁין אֶת הַמַּצוֹת אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ הַלַּיְלָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁאַב אוֹתָם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְיַעַמְדוּ בְּתָלוּשׁ כָּל הַלַּיְלָה, וַאֲפִלּוּ אִם הַלַּיְלָה אָרֹךְ יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת, אָסוּר לָלוּשׁ בָּהֶן עַד אוֹר הַיּוֹם. וְאִם הַלַּיְלָה קָצָר וְאֵין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת עַד אוֹר הַיּוֹם, צְרִיכִין לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּעַבְרוּ שְׁתֵּים עֶשׂרֵה שָׁעוֹת מִשָּׁעָה שֶׁנִּשְׁאָבוּ

הָאוֹפֶה יִזָּהֵר מְאֹד לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא תִּתְכַּפֵל אֵיזוֹ מַצָּה, וְגַם שֶׁלֹּא תִגַּע אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, כִּי בְּמָקוֹם הַנְּגִיעָה, וְכֵן בְּמָּקוֹם שֶׁמִּתְכַּפֶּלֶת, אֵינָהּ נֶאֱפֵית מַהֵר וּמִתְחַמֶּצֶת. וְאִם אֵרַע שֶׁנִּתְכַּפְּלָה אוֹ שֶׁנִּתְנַפְּחָה אֵיזוֹ מַצָּה, צְרִיכִין לִשְׁבּוֹר [וּלְהַשְׁלִיך] אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא וְהוּא חָמֵץ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. אֲבָל אִם נָגְעוּ זוֹ בָּזוֹ בַּתַּנּוּר כְּשֶהֵן עֲדַיִן לַחוֹת, יֵשׁ לְהַתִּיר בְּדִיעֲבַד. מַצָּה נְפוּחָה, הַיְנוּ שֶׁנִּכָּר שֶׁנִּתְחַלְּקָה הַמַּצָּה בְּעָבְיָהּ, וְהֶחָלָל הוּא כְּמוֹ רֹחַב אֲגוּדָל

הַמַּצּוֹת שֶׁהֵם לָצֵאת בָּהֶן יְדֵי חוֹבַת אֲכִילַת מַצָּה בִּשְׁנֵי לֵילוֹת הָרִאשׁוֹנִים, נִקְרָאוֹת מַצּוֹת מִצְוָה. וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹתָן לְשֵׁם מִצְוָה, עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל גָּדוֹל בֶּן דַּעַת, שֶׁהוּא בֶּן שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְאִשָּׁה בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. וּבְכָל הָעֲשִׂיּוֹת יֹאמַר הָעוֹשֶׂה, לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה, אֲפִלּוּ בִּשְׁאִיבַת הַמַּיִם

Halocho #2022 - The week of Chol Hamo'ed; Chol or Mo'ed?

The intermediary days of Pesach and Succoth are known as חֹל הַמּוֹעֵד. Some types of work are permitted, others are forbidden.

In order to ensure that one does the laundry before the מוֹעֵד (Jewish Holiday), doing laundry is forbidden on חֹל הַמּוֹעֵד, except in extenuating circumstances:

• If it was impossible to launder before the מוֹעֵד (e.g. one was locked up in jail) then one may launder on Chol Hamo'ed
•  Baby clothes that continuously get soiled and need to be changed many times a day may be laundered on חֹל הַמּוֹעֵד

When laundering on חֹל הַמּוֹעֵד one must ensure it's done in private.

All medical procedures are allowed on חֹל הַמּוֹעֵד.

If one has the opportunity to borrow money and there's reason to believe that after Yom Tov the money will no longer be available, then one may borrow the money on חֹל הַמּוֹעֵד (even if it means writing an IOU), even if it's for a post Yom Tov business deal.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 104:13, 14, 16

- Danny
Sunday, 24 Adar 5778

אָסוּר לְכַבֵּס שׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא אִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לְכַבֵּס קֹדֶם יוֹם טוֹב. וְכֵן מִטְפָּחוֹת שֶׁמְלַפְּפִין בָּהֶן אֶת הַתִּינוֹקוֹת (חִתּוּלִים), כֵּיוָן שֶׁמַּשְׁתִּינִין תָּדִיר וּצְרִיכִין לָהֶם הַרְבֵּה, מֻתָּר לְכַבְּסָן, וְיִזָהֲרוּ לְכַבְּסָן בְּצִנְעָא

כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ רְפוּאָה, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת, בֵּין לְאָדָם בֵּין לִבְהֵמָה 

מִי שֶׁצָּרִיךְ לְמָעוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ פֶּן לֹא יִמְצָא לִלְווֹת לְאַחַר הַמּוֹעֵד, וְהַמַּלְוֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַלְווֹת לוֹ בְּלִי שְׁטָר, מֻתָּר לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַשְּׁטָר 

Halocho #2021 - What color is a Red Heifer?

This Shabbat, a second Sefer Torah is taken out for Maftir and the laws of פָּרָה אֲדֻמָּה – the Red Heifer – are read. (The beginning of Parshat חֻקַּת, Numbers 19:1-22)

There are opinions that there is a Torah obligation to hear פָּרָשַׁת פָּרָה being read, and people who don’t have access to a Minyan should find one this week.

A Kosher פָּרָה אֲדֻמָּה is a (female) cow past its second birthday that is completely ginger-brown. Even two white or black hairs near each other would invalidate it.

The non-brown part of its horns and hooves need to be filed down. Its eyes, teeth and tongue do not need to be brown.

Using the cow for any work – even to carry something – would invalidate it. Birds and insects that land on its back do not invalidate it.

The cow is slaughtered and burnt and the ashes mixed with spring water and sprinkled on people who come in contact with a corpse, on the third and seventh day of their purification process. This was a prerequisite for access to the  בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (Temple).

Since there’s a Mitzva to go into the  בֵּית הַמִּקְדָּשׁ on Pesach, we read this in anticipating of being able to implement it this year, or at least בִּמְהֵרָה בּיָמֵינוּ – soon in our lifetime.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 140:2-3, Mishna Masechet Para, Ch. 1, Rambam Hil. Para Ch. 1

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 21 Adar 5778

וְהַשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת פָּרָה. 

יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי פָּרָשַׁת זָכוֹר וּפָרָשַׁת פָּרָה, חַיָבִים לִקְרוֹתָן מִדְּאוֹרַיְתָא, וְאֵין קוֹרִין בָּהֶם קָטֹן לַמַּפְטִיר. וּבְנֵי הַיִשׁוּבִים שֶאֵין לָהֶם מִנְיָן, צְרִיכִין שֶׁיָבוֹאוּ לְמָקוֹם שֶׁיֵשׁ בּוֹ מִנְיָן. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם, לְכָל הַפָּחוֹת יִקְרְאוּ אוֹתָן בִּנְגִינוֹת כָּרָאוּי. 

Halocho #2020 - Which Haftara do we read this week?

This week we have a double Parsha: וַיַּקְהֵל-פְקוּדֵי.

When there is a double Parsha, we usually read the Haftara of the second Parsha. This week is an exception, since it's also Shabbat פָּרָשַׁת פָּרָה.

The Haftarah this week will be from יְחֶזְקֵאל Ch. 36:16-38 starting with the words בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם

This week is also Shabbat Mevorchim; Rosh Chodesh Nissan will be the following Shabbat.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 79:6, 140:2

- Danny
Wednesday, 20 Adar 5778

בְּשַׁבָּת שֶׁשְּׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת מְחֻבָּרוֹת מַפְטִירִין בַּהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה, לְבַד בְּאַחֲרֵי קְדוֹשִׁים כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרוֹת, שֶׁאָז מַפְטִירִין הֲלֹא כִּבְנֵי כֻשִׁיִּים

וְהַשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת פָּרָה

Halocho #2019 - Writing on Chol Hamo'ed

The intermediary days of Pessach and Sukkot are known as חֹל הַמּוֹעֵד. Some types of work are permitted, others are forbidden on חֹל הַמּוֹעֵד.

• Writing is only allowed in cases of need:
• Writing down information so that it won't be forgotten is allowed.
• Writing letters to friends and family is allowed.

The custom is to write the first line at an angle as a reminder that writing is only partially permitted.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 104.

- Danny
Tuesday, 19 Adar 5778

חֶשְׁבּוֹנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, שֶׁאִם לֹא יִכְתְּבֵם, יִשְׁכָּחֵם, מֻתָּר לְכָתְבָם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד. וְכֵן מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לִכְתֹּב

 אֲבָל שְׁאָר דָּבָר, אָסוּר לִכְתֹּב

 וְאִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים שֶׁכּוֹתֵב אָדָם לַחֲבֵרוֹ, נוֹהֲגִין לִכְתֹּב בְּשִׁנּוי קְצָת, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה עֲקֻמָּה

 וּלְכָל מַה שֶּׁמֻּתָּר לִכְתּוֹב, מֻתָּר גַּם כֵּן לְתַקֵּן קֻלְמוּס וּדְיו

Halocho #2018 - Working on Chol Hamo'ed

The intermediary days of Pessach and Sukkot are known as חֹל הַמּוֹעֵד during which some types of work are permitted, others are forbidden.

Chazal (our Rabbis of blessed memory) have some harsh words for those who don't honour חֹל הַמּוֹעֵד properly.

Honouring חֹל הַמּוֹעֵד includes eating meals and wearing clothes that are closer to Yom Tov standards than regular weekday standards.

On חֹל הַמּוֹעֵד one may do all work needed to prevent a monetary loss. Preparing food for חֹל הַמּוֹעֵד or the last days of Yom Tov is allowed.

Gardening is forbidden besides for picking fruit for חֹל הַמּוֹעֵד or Yom Tov, and to prevent plants dying, e.g. if they need to be irrigated. Planting is forbidden.

Cutting hair is forbidden on חֹל הַמּוֹעֵד. Cutting nails is only allowed if one also cut them before Yom Tov.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 104

- Danny
Monday, 18 Adar 5778

חֹל הַמּוֹעֵד אָסוּר בִּקְצָת מְלָאכוֹת וּמֻתָּר בִּקְצָתָן, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה לְחֹל הַמּוֹעֵד אוֹ לְיוֹם טוֹב. וְכֵן מְלָאכָה בְּדָבָר הָאָבֵד, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה יָבֹא לִידֵי הֶפְסֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד מְלָאכָה הָאֲסוּרָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְחַלֵּל אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה

עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְבַזֶּה אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַמְבַזֶּה, הַיְנוּ, שֶׁאֵינוֹ מְכַבְּדוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת. וְלָכֵן כָּל אָדָם חַיָּב לְכַבְּדוֹ כְּפִי כֹּחוֹ, וְלִלְבוֹשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים

אָסוּר לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ גִּלַּח אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא מִי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וַאֲפִלּוּ יָצָא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְגַלֵּחַ אָז 

וְלִקְצוֹץ הַצִּפָּרְנַיִם, גַּם כֵּן אָסוּר. אַךְ אִם קְצָצָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְקַצְּצָן גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְכֵן אִשָּׁה לְצֹרֶךְ טְבִילָה מֻתֶּרֶת

Halocho #2017 - Start learning about Pesach

The laws of Pesach in Shulchan Aruch begin with: "One should start learning the laws of Pesach thirty days before Pesach.”

If you fill up a storage room that you don't plan on entering again until after Pesach, you don't have to first check it for Chametz.

However, if it's within 30 days to Pesach, then you do have to check it at night with a candle before filling it.

If you forgot to check it before filling it, you have to empty it, and check it at night for Chametz with a candle.

Source: Shulchan Aruch, Orach Chaim 429:1, Kitzur Shulchan Aruch 111:12,13

- Danny
Sunday, 17 Adar 5778

חֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ בְּדִיקַת חָמֵץ, וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ אוֹצָר, פֵּרוּשׁ שֶׁרוֹצֶה לֶאֱצוֹר בְּתוֹכוֹ פֵּרוֹת אוֹ עֵצִים אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה לֹא יוּכַל לְבָדְּקוֹ, כְּשֶׁיַּגִּיעַ לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, צָרִיךְ לִבְדּוֹק תְּחִלָּה אֶת הֶחָמֵץ שָׁם בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר

 וַאֲפִלּוּ יֵשׁ עוֹד זְמַן רַב עַד הַפֶּסַח, וַאֲפִלּוּ מִיָּד לְאַחַר פֶּסַח שֶׁעָבַר. וּבְדִעֲבַד אִם לֹא בְּדָקוֹ קֹדֶם שֶׁעֲשָׂאוֹ אוֹצָר, אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן בְּדִיקַת חָמֵץ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִטְרוֹחַ עַתָּה לְפַנּוֹתוֹ וּלְבָדְקוֹ. אֲבָל אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ בְּתוֹךְ יְמֵי פֶּסַח, צָרִיךְ לְפַנּוֹתוֹ עַתָּה וּלְבָדְקוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ טֹרַח רַב וְחֶסְרוֹן כִּיס

וְאִם עוֹשֶׂה אֶת הָאוֹצָר עַל דַּעַת שֶׁלֹּא לְפַנּוֹתוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, אֲזַי יֵשׁ חִלּוּק בַּזְּמָן. אִם הוּא קֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָדְקוֹ (אֶלָּא שֶׁאִם יֵשׁ שָׁם חָמֵץ יָדוּעַ, יְבַעֲרֶנּוּ תְּחִלָּה) וְיוֹעִיל לוֹ הַבִּטּוּל, שֶׁיְבַטֵּל כָּל חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ

 אֲבָל אִם הוּא תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, חַל עָלָיו חִיּוּב בְּדִיקָה, (כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח קֹדֶם לַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם) וְצָרִיךְ לְבָדְקוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אִם שָׁכַח וְלֹא בְדָקוֹ, צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הָאוֹצָר וּלְבָדְקוֹ בַלַּיְלָה תֵּכֶף לְאַחַר שֶׁנִּזְכָּר

Halocho #2016 - Today is Shushan Purim

Today is Shushan Purim - and those cities that had walls in the time of יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן celebrate Purim today.

Today, תַּחֲנוּן, לַמְנַצֵּחַ and קל אֶרֶךְ אַפַּיִם are not said today, worldwide.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 22:8, 25:2

- Danny
Sunday, 17 Adar 5778

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, וְלֹא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט וְלֹא בַּחֲנֻכָּה וְלֹא בְּפוּרִים גָּדוֹל בּ' יָמִים, וְלֹא בְּפוּרִים קָטָן בּ' יָמִים

אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ, וְאֵלּוּ יָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ: רֹאשׁ חֹדֶשׁ, חֲנֻכָּה, וּפוּרִים, וְהוּא הַדִּין בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת בְּיוֹם י"ד וט"ו שֶׁבַּאֲדָר רִאשׁוֹן, עֶרֶב פֶּסַח, וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, תִּשְׁעָה בְּאָב. גַּם אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּבֵית הָאָבֵל

וּבַיּוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ, גַּם קל אֶרֶךְ אַפַּיִם אֵין אוֹמְרִים

Halocho #2015 - Megila reading tonight or tomorrow night?

Purim starts tonight - Wednesday night. The Megilat Esther is read twice; once tonight and once tomorrow morning.

In Jerusalem - and other cities that were walled-in at the time יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן conquered the Holy Land - we celebrate Shushan-Purim a day later and we read the Megilla on Thursday night & Friday morning.

One should wear Shabbat-clothes in honor of the Megila reading.

The custom is to give 3 coins to charity before the Megila reading. Each coin should be half the local currency - half a dollar, half a shekel, etc.

The Purim meal should begin with a Dvar-Torah. Since Purim is 30 days before Pesach, the following is an appropriate Purim-meal Dvar-Torah:

“The laws of Pesach in Shulchan Aruch begin with: One should start learning the laws of Pesach thirty days before Pesach.”

On both Purim and Shushan-Purim Tachanun, Kel-Erach-Apaim and Lamenatze'ach are not said and fasting is not allowed.

Don't forget to add עַל הַנִּסִּים during Amida and Birkat Hamazon.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:4, 5, 9, 23

- Danny, Jerusalem
Wednesday, Ta'anith Esther, 13 Adar 5778

לִכְבוֹד הַמְּגִלָּה, יֵשׁ לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת מִבָּעֶרֶב

וּכְשֶׁבָּא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, יִמְצָא בְבֵיתוֹ נֵרוֹת דּוֹלְקִים וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּה מֻצַּעַת. עַרְבִית, לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל, וְקוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ', (שֶהוּא בְּמִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶלֶת הַשַׁחַר, שֶׁנֶאֶמַר עַל אֶסְתֵּר, וְשָׁם נֶאֱמַר, אֱ-לֹהַי אֶקְרָא וְגוֹ', דְּנֶאֱמַר עַל מִקְרָא מְגִלָּה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי, חַיָב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶנֶּאֱמַר, אֱ-לֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָה לִי, וְסָמִיךְ לֵהּ, וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ') וְאַחַר כָּךְ קַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וִיהִי נֹעַם, וְאַתָּה קָדוֹשׁ, וְקַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל, וְיִתֶּן לְךָ, וּמַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס, עָלֵינוּ

מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִשְׁמוֹעַ אֶת הַמְּגִלָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ רֹב אֲנָשִׁים, מִשּׁוּם דִּבְרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ. וּלְכָל הַפָּחוֹת יִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ בְּמִנְיַן עֲשָׂרָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ בְּמִנְיָן, יִקְרָא אוֹתָהּ כָּל יָחִיד מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה עִם הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְאִם אֶחָד יוֹדֵעַ לִקְרוֹתָהּ וְהַשְּׁאָר אֵינָם יוֹדְעִים, יִקְרָא זֶה שֶׁיוֹדֵעַ, וְהֵם יִשְׁמְעוּ וְיוֹצְאִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם עֲשָׂרָה. אֲבָל בְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, אֵין אוֹמְרִים רַק בַּעֲשָׂרָה. וְאַךְ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת, יָכוֹל גַּם יָחִיד לְאָמְרָהּ

שַׁחֲרִית, מַשְׁכִּימִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת. לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת וַיָבֹא עֲמָלֵק תְּלָתָא גַבְרֵי, וְאַחַר כָּךְ חֲצִי קַדִּישׁ וּלְאַחַר שֶׁמַּכְנִיסִין אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. לְאַחַר בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין אוֹמְרִים בְּשַׁחֲרִית אֲשֶר הֵנִיא. וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵם הָקל הַמּוֹשִׁיעַ, אוֹמְרִים שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב וְכוּ'. וְאוֹמְרִים אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיוֹן, קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל. וְאֵין לַחֲלוֹץ אֶת הַתְּפִלִין עַד לְאַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ, וִיקָר, וְדָרְשֵׁינָן, אֵלּוּ תְּפִלִּין. אִם יֵשׁ מִילָה, מָלִין קֹדֶם קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, וְשָׂשׂוֹן, זוֹ מִילָה

עִיר שֶהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בָּהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָֹר וְלֹא שְכִיחִי בִּמְדִינוֹתֵינוּ

Halocho #2014 – When did Esther fast?

About 2440 years ago, two days before Pesach, Haman decreed that all the Jews would be destroyed on 13th Adar, eleven months later.

After consulting with her cousin Mordechai, Queen Esther declared a 3 days fast that lasted through the first days of Pesach, after which she went – uninvited – to the king and invited him and Haman to a wine feast.

At the wine feast, she invited them to a second wine feast where which she gained royal permission for the Jews to defend themselves.

Jews always fast and pray when going out to war, and so they did on Adar 13, 3406 (354 BCE). On Adar 14 they celebrated their victory. In commemoration, we fast on Adar 13 (tomorrow - Wednesday) and celebrate Purim on the morrow.

Ta’anis Esther is the only of the 6 fast days not mentioned in Tanach.

The fast ends when the stars become visible (a few minutes before Motzai Shabbat time), and if needed, one may eat and drink before Megila reading. However, one should not eat a meal until after hearing the Megilla.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:2,8, Esther 2:7, 3:12-9:30

- Danny
Tuesday, 10 Adar 5778

בִּימֵי מָּרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, נִקְהֲלוּ הַיְהוּדִים בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיַעְזְרֵם. וּמָצִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּלְחָמָה, הִתְעַנּוּ שֶׁיַעְזְרֵם ה'. וְגַם משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, בְּיוֹם שֶׁנִּלְחַם עִם עֲמָלֵק, הִתְעַנָּה

וְאִם כֵּן, מִסְּתָמָא גַּם אָז בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, הִתְעַנוּ בְּיוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר. וְלָכֵן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם כָּל יִשְֹרָאֵל יוֹם זֶה לְתַעֲנִית צִבּוּר

וְנִקְרָא תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְמוֹ, רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל אִישׁ בְּעֵת צָרָתוֹ, כַּאֲשֶׁר יִתְעַנֶּה וְיָשוּב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ, כְּמוֹ שֶעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָמִים הָהֵם

וּמִכָּל מָקוֹם אֵין תַּעֲנִית זוֹ חוֹבָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ אַרְבַּע הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּמִּקְרָא, וְלָכֵן יֵשׁ לְהָקֵל בָּהּ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, כְּגוֹן מְעֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת אוֹ אֲפִלּוּ חוֹלֶה קְצָת בִּכְאֵב עֵינַיִם, שֶׁאִם מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה, לֹא יִתְעַנּוּ. וְכֵן יוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֵן חָתָן בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ, אֵינָן צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת, וְיִפְרְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית אַחַר כָּךְ

אֲבָל שְׁאָר הַבְּרִיאִים, לֹא יִפְרְשׁוּ (אֶת) עַצְמָם מִן הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ וְקָשָׁה עָלָיו הַתַּעֲנִית, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת

מְגִלָּה שֶל לַיְלָה, אָסוּר לִקְרוֹת קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְטַעֵר הַרְבֵּה מֵחֲמַת הַתַּעֲנִית. אַךְ יָכוֹל לִטְעֹם קְצָת קֹדֶם הַמְּגִלָּה, כְּגוֹן קַאפֶע וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי לְהִתְחַזֵק מְעַט מֵחֻלְשַׁת הַתַּעֲנִית

Halocho #2013 - Why do we give 3 half Shekels/Dollars/Rand/Pounds?

As a reminder of the yearly מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל that was given during the month of Adar to pay for the daily sacrifices in the  בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, it is customary to give "half of the local currency"  to charity.

The custom is to give 3 halves; in Israel 3 half Shekels, in the US 3 half dollars (for a total of $1.50).

The reason for the triple halves is that in פָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא that discusses the מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל it says thrice תְּרוּמָה.

These three halves are given before Megilla reading - and are then distributed to the poor.

Children under Bar/Bat Mitzvah are exempt; some opinions exempt them until they turn 20. However, once a father has given 3-halves for a child - even once - then he has to continue doing so yearly.

(The above is not to be confused with the Mitzvah of מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים that must be done on Purim.)

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:5

- Danny Schoemann
Monday, 11 Adar 5778

נוֹהֲגִין לִתֵּן קֹדֶם פּוּרִים מַחֲצִית מִן הַמַּטְבֵּעַ הַקָבוּעַ בְאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתוֹ זְמָן, זֵכֶר לְמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים בַּאֲדָר לְצֹרֶךְ קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר

וּמִנְהָג לִתֵּן שָׁלֹשׁ מַחֲצִיּוֹת, מִשּׁוּם דִּבְפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא כְתִיב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תְּרוּמָה

 וְנוֹתְנִין בָּעֶרֶב לִפְנֵי קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וּמְחַלְּקִין אוֹתָם לַעֲנִיִים

 קָטָן, פָּטוּר. וְאִם אָבִיו נָתַן בִּשְׁבִלוֹ פַּעַם אַחַת, חַיָב לְעוֹלָם. בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּחַיָב, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּפָּטוּר, עַד שֶׁיְהֵא בֶּן עֶשְׂרִים

Halocho #2012 - What is Purim all about?

Purim celebrates the redemption from Haman's evil plot to annihilate the Jews.

He was not interested in converting them nor in capturing their land - he simply wanted to kill them. All of them; all of us.

Purim celebrates being alive, so the Mitzvos of the day are more physical than spiritual. This is the gist of the עַל הַנִּסִּים.

The  עַל הַנִּסִּים is added to בִּרְכַּת הַמָּזוֹן  before וְעַל הַכּל  and to the Amida during מוֹדִים. If עַל הַנִּסִּים is forgotten there is no need to make amends, though it can be said later (and some Siddurim have relevant instructions.)

After hearing the Megilla and sending  מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת and מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים the final Mitzvah of the day is the Purim meal.

Since the highlights of the Purim saga involved wine, there's a Mitzvah to drink more than one usually does, so that one falls asleep as a result.

However, people who can't control themselves when inebriated, or who risk missing any Mitzvah in the process, are forbidden to drink.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:2, 6, 142:6

- Danny
Sunday, 10 Adar 5778

בַּפּוּרִים, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אוֹמְרִים עַל הַנִסִּים, וְאִם שָׁכַח, דִינוֹ כְּמוֹ בַּחֲנֻכָּה 

כֵּיוָן שֶׁכָּל הַנֵּס הָיָה עַל יְדֵי הַיַיִן, וַשְׁתִּי נִטְרְדָה בְּמִשְׁתֵּה הַיַיִן וּבָאָה אֶסְתֵּר בִּמְקוֹמָהּ, וְכֵן עִנְיַן הָמָן וּמַפַּלְתּוֹ הָיָה עַל יְדֵי יַיִן, לָכֵן חִיְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְהִשְׁתַּכֵּר בַּיַיִן, וְאָמְרוּ, חַיָב אֱנָשׁ לְבַסּוּמֵי בַּפּוּרְיָא עַד דְּלָא יֵדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכָי

 וְלַפָּחוֹת יִשְׁתֶּה יוֹתֵר מֵהֶרְגֵּלוֹ, כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל, וְיִישָׁן. וּמִתּוֹךְ שֶׁיָשֵׁן, אֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכָי

 וְאוּלָם מִי שֶׁהוּא חָלוּשׁ בְּטִבְעוֹ, וְכֵן מִי שֶיוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁעַל יְדֵי כֵן יְזַלְזֵל חַס וְשָלוֹם בְּאֵיזוֹ מִצְוָה, בִּבְרָכָה, אוֹ בִּתְפִלָּה, אוֹ שֶׁיָבוֹא חַס וְשָׁלוֹם לְקַלּוּת רֹאשׁ, מוּטָב שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּר, וְכָל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם

Halocho #2011 - Remember: Come to shul this week!

There is an opinion that it's a Torah obligation to hear פָּרָשַׁת זָכוֹר being read in shul this week, and if you don't have a Minyan near home you need to go to a town with a Minyan for this Shabbat.

If a Minyan cannot be found, פָּרָשַׁת זָכוֹר should be read even without a Minyan. The verses are:

זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר-עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם:  אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחַרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱ-לֹקִים:  וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ ה' אֱ-לֹקיךָ | לְ֠ךָ מִכָּל-אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר ה' אֱ֠-לֹקיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת-זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח

Here is the English translation of the verses read for Parshas Zachor, from Devarim 25:17-19 (the last 3 verses in Parshas כִּי תֵצֵא):

Remember what Amalek did to you on the way, when you were leaving Egypt.
How he met you on the way, and smote the feeble lagging behind, when you were faint and weary; and he feared not Gcd.
Therefore it shall be, when Hashem your Gcd has given you rest from all your enemies all around, in the land which Hashem your Gcd is giving you as an inheritance to possess, you shall blot out the remembrance of Amalek from under heaven; do not forget!

 Source: Kitzur Shulchan Aruch 140:3

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 7 Adar 5778

יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי פָּרָשַׁת זָכוֹר וּפָרָשַׁת פָּרָה, חַיָבִים לִקְרוֹתָן מִדְּאוֹרַיְתָא, וְאֵין קוֹרִין בָּהֶם קָטֹן לַמַּפְטִיר. וּבְנֵי הַיִשׁוּבִים שֶאֵין לָהֶם מִנְיָן, צְרִיכִין שֶׁיָבוֹאוּ לְמָקוֹם שֶׁיֵשׁ בּוֹ מִנְיָן. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם, לְכָל הַפָּחוֹת יִקְרְאוּ אוֹתָן בִּנְגִינוֹת כָּרָאוּי

Halocho #2010 - Yahrzeit of our teacher Moses; Moshe Rabbeinu

Tomorrow, 7 Adar, is the Yahrzeit of our teacher Moses - מֹשֶׁה רַבֵּנוּ and is a Ta'anis Tzadikim.

Many Jewish Burial Societies [Chevra Kadisha] have their annual meeting tomorrow, including fasting and special prayers.

Halachot related to Moshe Rabbeinu:

When babies start talking one should teach them the verse "תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה. מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב" and שְׁמַע יִשְֹרָאֵל...", after ensuring that they are clean while being taught.

Moshe Rabbeinu went up to Har-Sinai to get the 2nd set of לוּחוֹת on a Thursday and came down on a Monday, which is why these 2 days are auspicious for praying. We, therefore, add the long "וְהוּא רַחוּם" prayer before תַּחֲנוּן on these 2 days.

There's a limit as to how long one may mourn a deceased - but even for a great Torah scholar one may not mourn longer than 30 days, as nobody can be greater than our teacher Moshe for whom it is stated "and they mourned Moshe for 30 days".

Sources: Shulchan Aruch Orach Chaim 580:2, Kitzur Shulchan Aruch 165:10, 22:9, 215:1

- Danny
Wednesday, 6 Adar 5778

אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶם צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ  וְרָאוּי לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם ...  בְּז' בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע''ה

מִיָד כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, יְלַמְּדוֹ הַפָּסוּק תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה וְגוֹ', וְכֵן פָּסוּק שְׁמַע יִשְֹרָאֵל וְגוֹ' (רַק יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיְהֵא הַתִּינוֹק נָקִי בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְלַמֵּד אוֹתוֹ). וְכֵן מְלַמְּדוֹ מְעַט מְעַט אֵיזֶה פְסוּקִים עַד שֶׁיַגִּיעַ בְכֹחוֹ לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַסֵפֶר, וְאָז ישְׂכֹּר לוֹ מְלַמֵּד

בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִשִּׁי לְפִי שֶׁהֵם יְמֵי רָצוֹן, כִּי בְּאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל קַבָּלַת לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת, עָלָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּיוֹם ה', וְיָרַד בְּיוֹם בּ', לָכֵן מַרְבִּים בָּהֶם תַּחֲנוּנִים, וְאוֹמְרִים קוֹדֶם תַּחֲנוּן, וְהוּא רַחוּם, וְאוֹמְרִים אוֹתוֹ מְעֻמָּד, וְצָרִיךְ לְאָמְרוֹ בְּכַוָּנָה, וּבִמְתִינוּת, דֶּרֶךְ תַּחֲנוּנִים

אֵין מִתְקַשִּׁין עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדָּי, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנוּדוּ לוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן. אֶלָּא עַל תִּבְכּוּ לְמֵת יוֹתֵר מִדָּי, וְאַל תָּנוּדוּ לוֹ יוֹתֵר מִכְּשִׁעוּר. הָא כֵּיצַד? שְׁלֹשָׁה יָמִים לְבֶכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד, וּשְׁלשִׁים לְגִהוּץ וּלְתִסְפֹּרֶת. מִכָּאן וְאֵילָךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִי אַתֶּם רַשָּׁאִים לְרַחֵם עָלָיו יוֹתֵר מִמֶּנִּי. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הַמִּתְקַשֶּׁה עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדָּי, עַל מֵת אַחֵר הוּא בוֹכֶה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמּוּרִים? בִּשְׁאָר הָעָם. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם, הַכֹּל לְפִי חָכְמָתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין בּוֹכִין עָלָיו יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם, דְּלָא עָדִיף מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, דִּכְתִיב בּוֹ וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה

Halocho #2009 - Destroy and remember

This Shabbat - the one before Purim - is פָּרָשַׁת זָכוֹר.

A second Sefer Torah is taken out and for Maftir we read about the obligation to annihilate the nation of Amalek and remember their wickedness.

For the Haftara we read the story of King Saul's attempt to fulfill the Mitzvah of annihilating Amalek. (Shmuel-1 Ch. 15)

Source: Kitzur Shulchan Aruch 140:2

- Danny Tuesday, 5 Adar 5778

שַׁבָּת שֶׁלִפְנֵי פּוּרִים הוּא שַׁבָּת פָּרָשַׁת זָכוֹר

Halocho #2008 - The shortest Torah Reading

At each Aliya during Torah Reading, at least 3 verses have to be read.

Even when only 3 people are called up (like on Mondays, Thursdays, and Shabbat afternoon) a total of 10 verses need to be read. The last Aliya should preferably read 4 verses.

The only exception:
On Purim, because the Torah Reading only has 9 verses in the relevant section, 3 verses are read in each Aliya for a total of 9 verses.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 23:19

- Danny
Monday, 4 Adar 5778

צָרִיךְ כָּל הָעוֹלֶה לִקְרֹת לְכָל הַפָּחוֹת גּ' פְּסוּקִים. וּבְשֵׁנִי וּבַחֲמִשִּׁי, וְכֵן בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, צְרִיכִין לִקְרֹת לְכֻלָּם, לְכָל הַפָּחוֹת עֲשָׂרָה פְּסוּקִים. וְיֵשׁ לִקְרֹת לְהַשְּׁלִישִׁי דּ' פְּסוּקִים וּבְדִיעֲבַד אִם צְרִיכִין לִקְרֹת לְכֻלָּם, לְכָל הַפָּחוֹת עֲשָׂרָה פְסוּקִים, וְיֵשׁ לִקְרֹת לְהַשְּׁלִישִׁי דּ' פְּסוּקִים. וּבְדִיעֲבַד אִם לֹא קָרְאוּ לְכֻלָּם אֶלָּא ט' פְּסוּקִים, שְׁלשָׁה לְכָל אֶחָד, יָצְאוּ

 וּבְפוּרִים שֶׁאֵין קוֹרִין לְכֻלָּם אֶלָּא ט' פְּסוּקִים זֶהוּ, מִשּׁוּם דְּסָלִיק עִנְיָנָא

Halocho #2007 - If you forget to say Al Hanisim on Purim

On Purim one adds עַל הַנִּסִּים to the Birkat Hamazon during the 2nd Bracha.

If you forgot to add עַל הַנִּסִּים and you've already said 'בָּרוּךְ אַתָּה ה then you don't have to make amends.

However, if possible you should say the following during the הָרַחֲמָן section after the 4th Bracha:

הָרַחֲמָן הוּא יַעֲשֶׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הַהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה בִּימֵי מרדכי

and then continue with the rest of the עַל הַנִּסִּים.

During every Amida of Purim, one adds עַל הַנִּסִּים during Modim.

If you forgot to add עַל הַנִּסִּים and you've already said 'בָּרוּךְ אַתָּה ה then you don't have to make amends.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 44:16, 139: 21

- Danny Schoemann
Sunday, 3 Adar 5778

בַּחֲנֻכָּה וּבַפּוּרִים אִם שָׁכַח לוֹמַר עַל הַנִּסִּים, וְלֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַשֵּׁם מֵחֲתִימַת הַבְּרָכָה, שֶׁאָמַר, בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֵינוֹ חוֹזֵר

 אַךְ בְּתוֹךְ הָרַחֲמָן יֹאמַר, הָרַחֲמָן הוּא יַעֲשֶׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הַהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ וְכוּ', בִּימֵי מָרְדְּכַי וְכוּ

אוֹמְרִים בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, עַל הַנִּסִּים. וְאִם שָׁכַח וְלֹא אֲמָרוֹ, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁאָמַר אֶת הַשֵׁם מִן בִּרְכַּת הַטּוֹב שִׁמְךָ וְכוּ', חוֹזֵר וּמַתְחִיל עַל הַנִּיסִּים. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַשֵׁם, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר

Halocho #2006 - Be happy! Adar is here

Today - Thursday - and tomorrow are Rosh Chodesh Adar.

One increases joy when Adar begins because Adar and (next month) Nissan historically have been full of miracles, including the redemption from Egypt and (nearly a millennium later) the miracle of Purim.

Adar is considered an auspicious month for the Jews.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:1

Chodesh Tov

- Danny
Thursday, 1st day Rosh Chodesh Adar 5778

מִשֶׁנִּכְנַס אֲדָר, מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה. וְיִשְֹרָאֵל שֶׁיֵשׁ לוֹ דִין וּדְבָרִים עִם גּוֹי, יִשָּׁפֵט עִמּוֹ בְּחֹדֶשׁ זֶה

Halocho #2005 - Rosh Chodesh Adar

Today is the eve of Rosh Chodesh Adar.

Tachanun is not said at Mincha on Erev Rosh Chodesh.

Some people have the custom of adding the Yom Kippur Katan prayers during Mincha. Some even fast on Erev Rosh Chodesh to atone for the sins of the past month.

Don't forget to add יַעֲלֶה וְיָבֹא during Ma'ariv and Birkat Hamazon tonight, tomorrow and Friday.

Shacharit on Rosh Chodesh includes Hallel and the Kriat HaTorah for Rosh Chodesh, where 4 people are given an Aliya.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 97:1

Chodesh Tov!

- Danny
Wednesday, 29 Shvat 5778

יֵֹש נוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאוֹמְרִים סֵדֶר יוֹם כִּפּוּר קָטָן, לְפִי שֶׁבּוֹ מִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַחֹדֶשׁ, דּוּמְיָּא דִּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמוּסָף, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. וְכָל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ

לְאַחַר הַלֵּל, אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם, וּמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין אַרְבָּעָה

טָעָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא אָמַר יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, אוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל לְזִכָּרוֹן, וְאֵינוֹ חוֹתֵם וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלָּיְלָה

Halocho #2004 - Charity before praying

It's good to give צְדָקָה - charity - before praying. This is hinted to in the verse (Psalms 17:5) "I will behold Your countenance with Tzedek"- אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ

Before prayer, one should consciously decide to love all fellow-Jews - וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ - so that our unity will make our prayers more acceptable.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 12:2

- Danny
Wednesday, 28 Shevat 5778

P.S. Tomorrow is Erev Rosh Chodesh Adar; a Yom Kippur Kattan as we learned a month ago.

טוֹב לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ

 גַּם יְקַבֵּל עָלָיו קֹדֶם כָּל תְּפִלָּה מִצְוַת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וִיכַוֵּן לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד מִיִשְֹרָאֵל כְּנַפְשׁוֹ, כִּי אִם חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ פֵּרוּד לְבָבוֹת יִשְֹרָאֵל לְמַטָּה אֲזַי גַּם לְמַעְלָה אֵין הִתְאַחֲדוּת אֲבָל הִתְאַחֲדוּת בְּגוּפֵיהֶם שֶׁלְּמַטָּה גּוֹרֵם הִתְאַחֲדוּת וּדְבֵקוּת נַפְשׁוֹתֵיהֶם לְמַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה גַּם תְּפִלּוֹתֵיהֶם מִתְאַחֲדוֹת. וְאָז בִּהְיוֹת תְּפִלּוֹתֵיהֶם כְּלוּלוֹת יַחַד, הִיא רְצוּיָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ 

Halocho #2003 - When the younger becomes Bar Mitzvah first

13 years ago - 5765 - was a leap year on the Jewish calendar; the month of Adar was doubled. This year is not a leap year.

Boys born 13 years ago in both Adar-I and Adar-II become Bar Mitzvah on the same date this year in Adar.

For example, a boy born 13 years ago on the 28th Adar-I will become Bar Mitzvah in 4 weeks time, four weeks after his friend who was born 3 days later than him - on 1 Adar-II - who becomes Bar Mitzvah on Friday.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 15:2

- Danny
Wednesday, 27 Shevat 5778

גָּדוֹל, הַיְנוּ שֶׁעָבְרוּ לוֹ שָׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְנִכְנַס לִשְׁנַת י"ד, -(וְסוֹמְכִין עַל הַחֲזָקָה דְּמִסְּתָמָא הֵבִיא בּ' שְׂעָרוֹת) כְּגוֹן שֶׁנּוֹלַד בְּרֹאשׁ-חוֹדֶשׁ נִיסָן, אֵינוֹ נַעֲשֶׂה גָּדוֹל עַד רֹאשׁ-חוֹדֶשׁ דְּהַיְינוּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה שֶׁל רֹאשׁ-חוֹדֶשׁ נִיסָן לְאַחַר י"ג שָׁנִים נַעֲשֶׂה גָּדוֹל

אִם נוֹלַד בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת בַּאֲדָר-רִאשׁוֹן, נַעֲשֶׂה גָּדוֹל גַּם-כֵּן בַּאֲדָר-רִאשׁוֹן, וְאִם כְּשֶׁנּוֹלַד הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה גָּדוֹל הִיא שָׁנָה פְּשׁוּטָה, בֵּין שֶׁנּוֹלַד בַּאֲדָר-רִאשׁוֹן, בֵּין שֶׁנּוֹלַד בַאֲדָר-שֵׁנִי, נַעֲשֶׂה גָּדוֹל בְּיוֹם זֶה בַּאֲדָר שֶׁל עַתָּה 

וְנִמְצָא, כִּי לִפְעָמִים נַעַר שֶׁנּוֹלַד קוֹדֵם לַחֲבֵרוֹ, יִתְאַחֵר יוֹתֵר לִהְיוֹת גָּדוֹל, מֵחֲבֵרוֹ שֶׁנּוֹלַד אַחֲרָיו, כְּגוֹן שֶׁנּוֹלְדוּ בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, זֶה בְּכ' לַאֲדָר-רִאשׁוֹן וְזֶה בְּי' לַאֲדָר-שֵׁנִי וְהַשָּׁנָה אֲשֶׁר נַעֲשִׂים גְּדוֹלִים, הִיא שָׁנָה פְּשׁוּטָה

Halocho #2002 - Purim gifts for your friends

One of the Mitzvot of Purim is מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת; sending at least two food items to one fellow Jew.

These 2 food items need to be ready to eat. For example fruit, wine, cake or cooked meat.

It’s commendable to send מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת to a lot of people, but it’s even better to spend more on מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים  to the poor and needy.

Both men and women need to send מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת. Men should send to men, women should send to women.

A mourner (in the 12 months for parents or 30 days for siblings, spouse or child) also needs to send מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת. One does not send מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת to a mourner unless there are no other Jews around.

One may give מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים  to a needy mourner.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 142:1, 2, 4, 7

- Danny
Sunday, 26 Shvat 5778

חַיָב כָּל אָדָם לִשְׁלוֹחַ לְכָל הַפָּחוֹת לְאָדָם אֶחָד שְׁתֵּי מָנוֹת, דִּכְתִיב, וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, מַשְׁמַע שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לָאֶחָד. וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעִים, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח

 וּמִכָּל מָקוֹם מוּטָב לְהַרְבּוֹת בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָּתוֹ וּבְמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעִים, כִּי אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְשַׂמֵחַ לֵב עֲנִיִים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת. וְהַמְשַׂמֵחַ לֵב הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ, דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים

לֹא נִקְרָא מָנוֹת אֶלָּא דָּבָר שֶׁרָאוּי לֶאֱכוֹל כְּמוֹת שֶׁהוּא בְּלִי תִקּוּן, כְּגוֹן בָּשָׂר וְדָגִים מְבֻשָּׁלִים וְלֹא חַיִּים, אוֹ מִינֵי מְתִיקָה אוֹ פֵרוֹת, אוֹ כּוֹס יַיִן וּמֵי דְבַשׁ וְכַיוֹצֵא בָהֶם

גַּם הַנָּשִׁים חַיָבוֹת בְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, תִּשְׁלַח אִשָּׁה לְאִשָּׁה וְאִישׁ לָאִישׁ

אֲבָל מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, יְכוֹלָה גַּם אִשָּׁה לִשְׁלוֹחַ לָאִישׁ, וְכֵן בַּהֵפֶךְ. קְצָת נָשִׁים סוֹמְכוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן שֶׁהֵם שׁוֹלְחִים גַּם בִּשְׁבִילָן, וְאֵינוֹ נָכוֹן, אֶלָּא יֵשׁ לְהַחְמִיר

הָאָבֵל, אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה, חַיָב בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, וְגַם לִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעֵהוּ. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִשְׁלַח דָּבָר שֶׁל שִׂמְחָה

אֲבָל לָאָבֵל, אֵין שׁוֹלְחִין מָנוֹת כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֲפִלּוּ דָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶל שִׂמְחָה. אִם הוּא עָנִי, מֻתָּר לִשְׁלוֹחַ לוֹ מָעוֹת אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל שִׂמְחָה

וְאִם אֵין בַּמָּקוֹם הַהוּא רַק הָאָבֵל עִם אַחֵר, חַיָב לִשְׁלוֹחַ לוֹ, כְּדֵי לְקַיֵם מִצְוַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת 

Halocho #2001 - Shabbat Shekalim

This week is Shabbat Shekalim and 2 Torah Scrolls are taken out.

After the regular weekly Torah Reading of Parshat מִּשְׁפָּטִים, we read the beginning of Parshat כִּי תִשָּׂא in the second Sefer Torah.

Also the Haftara is the one for Shabbat Shekalim; not for Parshat מִּשְׁפָּטִים.

This is in memory of the מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל - half-Shekel - that everybody donated yearly to finance the daily sacrifices in the Bet Hamikdash, may we merit to see it rebuilt, speedily in our days.

This Shabbat is also Shabbat Mevarchim of the upcoming month of Adar. Rosh Chodesh Adar will be in a week's time on Thursday and Friday.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 140:1

- Danny
Thursday, 23 Shvat 5778

שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים

וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת, אֲזַי הִיא שַׁבָּת שְׁקָלִים. וּמוֹצִיאִין שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תוֹרָה, בָּרִאשׁוֹן קוֹרִין שִׁשָּׁה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. בַּשֵּׁנִי, קוֹרִין לַשְׁבִיעִי בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמַתְחִילִין וּבְיוֹם הַשַׁבָּת, וְאוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ. וּבַשְּׁלִישִׁי, קוֹרִין מַפְטִיר בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים, וּמַפְטִירִין הַפְטָרַת שְׁקָלִים. אִם טָעוּ וְהִתְחִילוּ לִקְרוֹת תְּחִלָּה בְּפָרָשַת שְׁקָלִים, גּוֹמְרִים, וְהַמַּפְטִיר קוֹרֵא בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמַפְטִיר גַּם כֵּן הַפְטָרַת שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ

Halocho #2000 - Purim gifts for the poor

One of the 613 Mitzvot in the Torah is to obey the Torah Sages. The Sages instituted Purim and its Mitzvot.

One of the Mitzvot of Purim is מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים - to send gifts to at least two needy people. This gift is usually money.

Even somebody who lives off charity needs to fulfill this Mitzvah.

One needn't hand the gifts directly to the needy; one can send them via messenger (or charity organization).

Purim is the only day of the year one does not check credentials; anybody who asks for charity on Purim is given something.

Both men and women have an obligation to give מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. Men may send מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים to women and vice versa.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 142:3-4

- Danny
Wednesday, 22 Shvat 5778

כָּל אָדָם אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְֹרָאֵל הַמְקַבֵּל צְדָקָה, חַיָב לִתֵּן לְכָל הַפָּחוֹת שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִים, דְּהַיְנוּ מַתָּנָה אַחַת לְכָל אֶחָד, דִּכְתִיב, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים, מַשְׁמַע שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִים

וְאֵין מְדַקְדְּקִים בִּמְעוֹת פּוּרִים, אֶלָּא כָּל הַפּוֹשֵׁט יָד לִטּוֹל, נוֹתְנִים לוֹ

וּמִי שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם עֲנִיִים, יְעַכֵּב אֶת הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ, עַד שֶׁיִזְדַּמְּנוּ לוֹ עֲנִיִים אוֹ יִשְׁלָחֵם לָהֶם

גַּם הַנָּשִׁים חַיָבוֹת בְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, תִּשְׁלַח אִשָּׁה לְאִשָּׁה וְאִישׁ לָאִישׁ. אֲבָל מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, יְכוֹלָה גַּם אִשָּׁה לִשְׁלוֹחַ לָאִישׁ, וְכֵן בַּהֵפֶךְ. קְצָת נָשִׁים סוֹמְכוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן שֶׁהֵם שׁוֹלְחִים גַּם בִּשְׁבִילָן, וְאֵינוֹ נָכוֹן, אֶלָּא יֵשׁ לְהַחְמִי