Halocho #1518 - What happens on Tu B'Shvat?

Our Sages have designated the 15th of Shvat - Tu B'Shvat - as the boundary between one year and another for trees, since (in most years) most of the rain of the winter has already fallen by then.

Any new growth of fruit after this day, is the result of the blessing of the new year.

It is customary to pray for a beautiful Kosher Etrog on Tu B'Shvat.

Source: The Book of our Heritage, Vol I, page 346-349

- Danny
Wednesday, 15 Shvat 5775

Halocho #1517- Tomorrow is Tu B'Shvat

Tu B'Shvat starts tonight (Tuesday evening).

Tu B'Shvat - the 15th of the month of Shvat - is the New Year as far as tithing fruits is concerned.

Fruit from trees that blossomed before Tu B'Shvat belong to the previous year's Trumot & Ma'aser quota.

(Tu B'Shvat has little - if any - significance on Halachot of Shmitta.)

The custom is to eat more fruit than usual on Tu B'Shvat.

One does not say Tachanun on Tu B'Shvat, nor at Mincha the day before.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 22:8, 139:26. Rosh Hashana Mishna 1:1.

- Danny
Tuesday, 14 Shvat 5771

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, וְלֹא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט וְלֹא בַּחֲנֻכָּה וְלֹא בְּפוּרִים גָּדוֹל בּ' יָמִים, וְלֹא בְּפוּרִים קָטָן בּ' יָמִים, וְלֹא בּל"ג בָּעֹמֶר, וְלֹא בְּכָל חֹדֶשׁ נִיסָן, וְלֹא בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְלֹא בַּיָּמִים שֶבֵּין יוֹם כִּפּוּר לְסֻכּוֹת, וְלֹא מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן עַד לְאַחַר אִסְרוּ חַג דְּשָׁבוּעוֹת וְלֹא בְּאִסְרוּ חַג דְּסֻכּוֹת, בְּכָל אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם

בַּחֲמִשָּה עָשָׂר בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת. אֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן. וְנוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בּוֹ בְמִינֵי פֵרוֹת אִילָנוֹת

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים  וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ

Halocho #1516 - Which Bracha comes first?

Wednesday will be Tu B'Shvat and customarily lots of fruit will be served.

Which fruit should you choose as the one to hold in your right hand and make the Bracha on?

- If one has a favorite fruit and it's being offered, it should be used to make the Bracha.

- If one has no preference then one of the "7 species" has preference.

- If there are none of the 7 species, then one should pick a whole fruit, as opposed to a cut one.

- A Boreh Pri Ha'Etz has precedence over Boreh Pri Ha'Adama (e.g. strawberries and bananas).

The 7 species are (in order of Bracha-precedence): Bread from wheat, Cakes from wheat, Wine, Olives, Barley (baked or cooked), Dates, Grapes (in solid form), Figs, Pomegranates

Source: Kitzur Shulchan Aruch 55:1 - 3

- Danny
Monday, 13 Shvat 5771

סעיף א

מִי שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו מִינֵי פֵּרוֹת הַרְבֵּה, וְהוּא רוֹצֶה לֶאֱכוֹל מִכֻּלָּם, אִם בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, יְבָרֵךְ עַל זֶה שֶׁהוּא חָבִיב לוֹ וְחָפֵץ בּוֹ יוֹתֵר. וְאִם שְׁנֵיהֶן שָׁוִים לוֹ בַּחֲבִיבוּת, אֲזַי אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, יְבָרֵךְ עַל זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא חֲצִי פְּרִי וְהַשְּׁאָר הֵן שְׁלֵמִים. וְאִם אֵין בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה, אִם אֶחָד שָׁלֵם וְאֶחָד אֵינוֹ שָׁלֵם, שָׁלֵם עָדִיף. וְכֵן אִם אֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת אֶלָּא שֶׁאֶחָד בִּרְכָּתוֹ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, וְאֶחָד בִּרְכָּתוֹ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם, אִם הָאֶחָד חָבִיב עָלָיו, יְבָרֵךְ תְּחִלָּה עַל הֶחָבִיב. וְאִם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים לוֹ, יְבָרֵךְ תְּחִלָה עַל זֶה שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה, אֲפִלּוּ הוּא חֵצִי. וְאִם אֵין בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה, שָׁלֵם עָדִיף. וְאִם שְׁנֵיהֶם שְׁלֵמִים אוֹ שְׁנֵיהֶם חֲסֵרִים, יַקְדִּים בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ לְבוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה

סעיף ב'

אִם כֻּלָּן הֵן מִמִּין שִׁבְעָה וְשָׁוִים לוֹ בַּחֲבִיבוּת, צָרִיךְ לְהַקְדִּים אֶת זֶה שֶׁהִקְדִּימוֹ הַפָּסוּק. וְאֶרֶץ בַּתְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק, הִפְסִיק אֶת הַסֵּדֶר. נִמְצָא לְפִי זֶה, כִּי תְּמָרִים קוֹדְמִים לַעֲנָבִים, לְפִי שֶׁתְּמָרִים הֵם שֵׁנִי לְאֶרֶץ בַּתְרָא, וַעֲנָבִים הוּא שְׁלִישִׁי לְאֶרֶץ קַמָּא. וְדַוְקָא עֲנָבִים. אֲבָל יַיִן, כֵּיוָן שֶׁהוּא דָּבָר חָשׁוּב וְקָבְעוּ לוֹ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ, הוּא קוֹדֵם לְכָל הַפֵּרוֹת

סעיף ג

הָא דְּיֵשׁ מַעֲלָה לְמִין שִׁבְעָה, דַּוְקָא כְּשֶׁנִּגְמְרָה הַפְּרִי. אֲבָל פְּרִי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה אֵין לָה מַעֲלָה, דְּלָא מִשְׁתַּבֵּחַ קְרָא בְּמִדִי דְּלָא חָזִי. וְכֵן אִם אוֹכְלוֹ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתוֹ, כְּגוֹן הַכּוֹסֵס חִטָּה, אֵין לָהּ קְדִימָה

Halocho #1515 - Waking one's parents

One may not wake up one's parents even if it is going to cause one a major monetary loss. 

However if one's parents are going to suffer a monetary loss and they will be distressed over the loss then one must wake them. 

So too one should wake them for in time for prayers or for any other Mitzvah. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 143:4

- Danny
Sunday, 12 Shevat 5775

Please daven for the complete recovery of Yaakov ben Beila

הָיוּ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ יְשֵׁנִים וּמַפְתֵּחַ חֲנוּתוֹ שֶׁל הַבֵּן תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, אָסוּר לַהֲקִיצָם מִשְּׁנָתָם, אַף עַל פִּי שֶׁיַפְסִיד רֶוַח הַרְבֵּה. אֲבָל אִם יַגִּיעַ רֶוָח לְאָבִיו אִם יְקִיצוֹ, וְאִם לֹא יְקִיצוֹ יִצְטַעֵר עַל מְנִיעַת הָרֶוַח, מִצְוָה לַהֲקִיצוֹ, כֵּיוָן שֶיִשְׂמַח בָּזֶה. וְכֵן מִצְוָה לַהֲקִיצוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ לִשְׁאָר דְּבַר מִצְוָה, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם חַיָבִים בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא

Halocho #1514- May one feed the birds on Shabbat Shira?

House pets or any other animals that depend on you for their food, must be fed - even on Shabbat - before one starts eating.

Animals that do not rely on humans for their food may not be fed on Shabbat, and one may not even throw them leftovers, with the exception of stray dogs.

On Shabbat, one may not feed pigeons as they are capable of fending for themselves.

The Kitzur Shulchan Aruch (quoting the Be'er Heitev) holds that the custom to put out grain for the birds on Shabbat Shira (this week) is incorrect, since birds do not rely on humans for their food. He allows one to put out grain for them before Shabbat.

Other Rabbis disagree, and allow the Minhag of feeding birds on this Shabbath.

One may feed silkworms on Shabbat.

Source Kitzur Shulchan Aruch 87:18

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 8 Shvat 5775

Kitzur Shulchan Aruch:

בְּהֵמוֹת, חַיּוֹת וְעוֹפוֹת הַגְּדֵלִים בַּבַּיִת, שֶׁמְּזוֹנוֹתֵיהֶן מוּטָלִין עָלֶיךָ, מֻתָּר לָתֵת לָהֶם מְזוֹנוֹת בַּשַׁבָּת. אֲבָל אוֹתָן שֶׁאֵינָן גְּדֵלִים בַּבַּיִת וְאֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶן עָלֶיךָ, אָסוּר לִטְרוֹחַ בִּשְׁבִיל לִתֵּן לָהֶם מְזוֹנוֹת. וַאֲפִלּוּ לְהַשְׁלִיךְ לִפְנֵיהֶם, אָסוּר. וְלָכֵן אָסוּר לִתֵּן מְזוֹנוֹת לִפְנֵי הַיּוֹנִים, לְפִי שֶׁיּוֹצְאִין וְאוֹכְלִין בַּשָּׂדֶה. נוֹתְנִין מְזוֹנוֹת לִפְנֵי כֶּלֶב. וַאֲפִלּוּ שֶׁל הֶפְקֵר, יֵשׁ קְצָת מִצְוָה לִתֵּן לוֹ מְעַט מְזוֹנוֹת, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַס עָלָיו עַל שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מוּעָטִין, וּמַשְׁהֶה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו שְׁלשָׁה יָמִים. יֵשׁ נוֹהֲגִין לָתֵת חִטִּים לִפְנֵי הָעוֹפוֹת בְּשַׁבָּת שִׁירָה, וְאֵינוֹ נָכוֹן, שֶׁהֲרֵי אֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶן עָלֶיךָ 

Aruch Hashulchan 324:

יש מתרעמים על המנהג בשבת שירה לזרוק חטין לפני העופות. אבל נראה לי דמנהג ישראל תורה, שהרי אין אנו טורחים בשבילם, אלא בשבילנו, דמרגלא בפי ההמון שהעופות אמרו שירה על הים, ולכן אנו מחזירים להם טובה, ואם כן הכוונה כדי לזכור שמחת... שירת הים ולית לן בה, ויש מי שכתב דכיון דכוונתינו לשם מצוה מותר. 

The Maharal MiPrague:

שהמלמדים יאספו הילדים בחצר בהכ"נ להודיעם על המנהג לפזר חטים בשבת שירה

Halocho #1513 - Preparing the weekly Parsha

It's a Mitzvah to review the week's Torah-Reading by reading it twice in the original and once with the (Aramaic) Onkelus translation.

One who doesn't understand (or appreciate) Onkelus may read Rashi instead, or even an English translation.

One may start on Sunday already and one should finish before the Torah is read on Shabbat morning.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 72:11

- Danny
Wednesday, 8 Shevat 5775

חַיָּב כָּל אָדָם לְהַשְׁלִים פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּקְרָא בְּכָל שָׁבוּעַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם

וּמִיּוֹם רִאשׁוֹן וָאֵילַךְ חָשׁוּב עִם הַצִּבּוּר, (שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר פָּרָשָׁה זוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה). אֲבָל הַמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר הִיא לִקְרֹתָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם

וְיֵשׁ לִקְרוֹת כָּל פָּרָשָׁה, דְּהַיְנוּ פְּתוּחָה אוֹ סְתוּמָה, שְׁנֵי פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ הַתַּרְגּוּם עָלֶיהָ, (כֵּן הִסְכִּים הַגָּאוֹן הָרַב רַבִּי אֵלִיָהוּ מִוִילְנָא זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה) וַאֲפִלּוּ הַפָּרָשָׁה מְסַיֶּמֶת בְּאֶמְצַע פָּסוּק, יַפְסִיק שָׁם. וּבַגְּמָר יֵשׁ לוֹמַר אַחַר הַתַּרְגּוּם פָּסוּק אֶחָד בַּתּוֹרָה, כְּדֵי לְסַיֵּם בַּתּוֹרָה. וְטוֹב שֶׁלֹּא יַפְסִיק בְּשִׂיחָה בֵּין הַקְּרִיאָה. וְנוֹהֲגִין לִקְרוֹת גַּם הַהַפְטָרָה

וְיֵשׁ נוֹהֲגִין עוֹד לוֹמַר אַחַר כָּךְ שִׁיר הַשִּׁירִים

וּמִי שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ רַק חֻמָּשׁ בְּלִי תַּרְגּוּם, יִקְרָא שְׁתֵּי פְּעָמִים מִקְרָא. וּכְשֶׁיָּבוֹא לְמָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תַּרְגּוּם, יִקְרָא הַתַּרְגּוּם

גַּם יֵשׁ לוֹ לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם, לִלְמוֹד פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י עַל הַסִּדְרָה, וְאִם לָאו בַּר הָכִי הוּא יִלְמַד פֵּרוּשׁ אַשְׁכְּנַזִי (לוֹעֲזִי) עַל הַסִּדְרָה, כְּגוֹן סֵפֶר "צְאֶינָה וּרְאֶינָה" וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיָּבִין עִנְיַן הַסִּדְרָה

Halocho #1512 - Treat your parents the Torah way!

Honoring Parents: 

Honoring parents includes feeding them, clothing and covering them as well as accompanying them.

All the above must be done cheerfully - as the attitude counts more than the actions; one gets punished for being dour around one's parents even if one treats them with delicacies.

Respecting parents: 

One may not sit nor stand in one's parents designated place in shul or at home or anywhere else where they may have a designated place.

One may not contradict one's parents.

One may not approve of one's parents in their presence (e.g. I see your point) as this indicates that one would have the ability to say otherwise.

Even if parents insult one in public one may not upset them, though one may take legal action to recuperate any monetary loss they caused.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 143:1, 3

- Danny
Tuesday, 7 Shevat 5775

אֵיזֶהוּ מוֹרָא. לֹא יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ הַמְיֻחָס לוֹ לַעֲמֹד שָׁם בְּסוֹד זְקֵנִים עִם חֲבֵרָיו אוֹ מָקוֹם הַמְיֻחָד לוֹ לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא יֵשֵׁב בְּמָקוֹם הַמְיֻחָד לוֹ לְהָסֵב בְּבֵיתוֹ, וְלֹא יִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא יַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו בְּפָנָיו, אֲפִלּו לוֹמַר, נִרְאִין דִּבְרֵי אַבָּא. עַד הֵיכָן מוֹרָאָם. הַיָה הַבֵּן לָבוּשׁ חֲמוּדוֹת וְיושֵׁב בְּרֹאשׁ הַקָּהָל, וּבָאוּ אָבִיו אוֹ אִמוֹ וְקָרְעוּ אֶת בְּגָדָיו, וְהִכּוּהוּ עַל רִאשׁוֹ, וְיָרְקוּ בְפָנָיו, לֹא יַכְלִים אוֹתָם וְלֹא יְצַעֵר בִּפְנֵיהֶם וְלֹא יִכְעַס כְּנֶגְדָּם, אֶלָּא יִשְׁתֹּק וְיִירָא מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה בְּכָךְ. אֲבָל יָכוֹל לִתְבֹּעַ אוֹתָם לַדִּין עַל הַהֶפְסֵד.

אֵיזֶהוּ כָבוֹד? מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לד סָעִיף ו). וְּיִתְּנֶנוּ לוֹ בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. שֶׁאֲפִלוּ מַאֲכִילוֹ בְּכָל יוֹם פְּטוּמוֹת, וְהֶרְאָה לוֹ פָּנִים זוֹעֲפוֹת, נֶעֱנָשׁ עָלָיו. 

Halocho #1511 - Bikur Cholim - Visiting the sick

It's a Mitzvah to visit sick people irrelevant of the social standing of the visitor or the patient.

Close friends and family may visit immediately, but others should wait until the 4th day, so as not to aggravate his Mazal and give his the "sick" title.

However if a person becomes very ill very suddenly then all may visit immediately.

One may visit numerous times a day - as long as it doesn't bother the patient.

How to behave when doing Bikur Cholim:

When visiting the sick one may not sit on a chair of he's lying on the floor, in deference to the Shechina which is above the sick person's head. If he's in a bed, one may sit on a chair.

The main point of visiting the sick is to find out if one can help him in anyway, so that he feels he has friends who care about him and in order to pray for him.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 193:1-3

- Danny
Monday, 6 Shevat 5775

סימן קצג - הלכות בקור חולים :

סעיף א' - כְּשֶׁחָלָה הָאָדָם, מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לְבַקְרוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּהַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמְּבַקֵּר חוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּפָסוּק וַיֵרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, מְלַמֵּד שֶׁבָּא אֵלָיו לְבַקֵּר הַחוֹלֶה. הַקְּרוֹבִים וְהַחֲבֵרִים שֶׁרְגִילִים לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ תָמִיד, הֵמָה הוֹלְכִים לְבַקְּרוֹ מִיָד כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהוּא חוֹלֶה. אֲבָל הָרְחוֹקִים שֶׁאֵינָם רְגִילִים בְּבֵיתוֹ, לֹא יִכָּנְסוּ מִיָד, כִּי הֵיכִי דְלָא לִתְרַע מַזָּלֵהּ לְהַטִּיל עָלָיו שֵׁם חוֹלֶה. וְאֵינָם נִכְנָסִים עַד לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים. וְאִם קָפַץ עָלָיו הַחוֹלִי, גַּם הָרְחוֹקִים נִכְנָסִים מִיָד. אֲפִלּוּ הַגָּדוֹל, יֵלֵךְ לְבַקֵּר אֶת הַקָּטָן, וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְעָמִים בַּיוֹם. וְכָל הַמּוֹסִיף, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָטֹרַח עַל הַחוֹלֶה. הַשּׂוֹנֵא לֹא יְבַקֵּר אֶת שׂוֹנְאוֹ הַחוֹלֶה, וְלֹא יְנַחֲמֶנּוּ כְּשֶׁהוּא אָבֵל, שֶלֹּא יַחְשׂב שֶׁשָּׂמֵחַ לְאֵידוֹ. אֲבָל מֻתָּר לְלַוּותוֹ, וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ, שֶׁיֹּאמְרוּ כִּי הוּא שָׂמֵחַ לְאֵידוֹ, בַּאֲשֶׁר זֶהוּ סוֹף כָּל אָדָם. (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן רז סָעִיף ב, דְּהַחוֹלֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲמֹד אֲפִלּוּ מִפְּנֵי נָשִׂיא. וְאִם רוֹצֶה לַעֲמֹד, אֵין אוֹמְרִים לוֹ שֵׁב). 

סעיף ב' - כְּשֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, לֹא יֵשֵׁב הַמְבַקֵּר עַל גַּבֵּי כִסֵּא שֶׁגָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶהַשְׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, ה' יִסְעָדֶנוּ עַל עֶרֶשׂ דְוָי. אֲבָל כְּשֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, מֻתָּר לַמְבַקֵּר לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא וְסַפְסָל .

סעיף ג'  - עִקַּר מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים הוּא לְעַיֵן בְּצָרְכֵי הַחוֹלֶה מַה הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ, וְשֶׁיִמְצָא נַחַת רוּחַ עִם חֲבֵרָיו, וְגַם שֶׁיִתֵּן דַעְתּוֹ עָלָיו וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָיו. וְאִם בִּקֵּר וְלֹא בִקֵּשׁ, לֹא קִיֵם אֶת הַמִּצְוָה. וְלָכֵן אֵין מְבַקְּרִין בְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַיוֹם, מִפְּנֵי שֶׁאָז כָּל חוֹלֶה מֵקֵל עָלָיו חָלְיוֹ וְלֹא יָחוּשׁ לְבַקֵש עָלָיו רַחֲמִים. וְלֹא בְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַיוֹם, שֶׁאָז מַכְבִּיד עָלָיו חָלְיוֹ וְיִתְיָאֵשׁ מִלְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. 

Halocho #1510 - Looking after your health and possessions

The same way it's a Mitzvah to preserve one's health and wellbeing – so too it's a Mitzvah to look after one's possessions; not to lose, break or waste them.

Anybody who breaks vessels, tears clothes, wastes edible food, wastes money or throws away objects that other people could use has done the Aveira of לֹא תַשְׁחִית.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 190:3

- Danny
Sunday, 5 Shevat 5775

כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּגוּפוֹ שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ וְשֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַזִּיקוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּמָמוֹנוֹ שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ וְשֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַזִּיקוֹ. וְכָל הַמְשַּׁבֵּר כְּלִי, אוֹ קוֹרֵעַ בֶּגֶד, אוֹ מְאַבֵּד מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה אוֹ מְמָאֲסָם, אוֹ זוֹרֵק מָעוֹת לְאִבּוּד, וְכֵן הַמְקַלְקֵל שְׁאָר כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיֵהָנוּ בוֹ בְּנֵי אָדָם, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָּהּ וְגוֹ'.‏ 

Halocho #1509 - Laws of somebody who doesn’t keep Shabbat

Keeping Shabbat is equivalent to keeping the entire Torah, and transgressing Shabbat is equivalent to denying the entire Torah.

Somebody who transgresses Shabbat on purpose, in public, (i.e. 10 Jews know about it) is like a non-Jew in many aspects: If he touches wine it becomes forbidden (Yayin Nesech), the food he cooks or bakes are Bishul Akum.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 72:1-2

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 2 Shevat 5775

סעיף א': שַׁבָּת קֹדֶשׁ הוּא הָאוֹת הַגָּדוֹל וְהַבְּרִית, שֶׁנָּתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָדַעַת כִּי בְּשֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְשַׁבָּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהוּא יְסוֹד הָאֱמוּנָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שְׁקוּלָה שַׁבָּת כְּכָל הַמִצְוֹת. כָּל הַמְשַׁמֵּר אֶת הַשַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, כְּאִלּוּ מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַשַׁבָּת, כְּאִלּוּ כָּפַר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֶזְרָא, וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְגוֹ' וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת וְגוֹ', וְאֶת שַׁבָּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם. ‏‏‏

סעיף ב' : וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַשַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא, הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְכָל דְּבָרָיו. אִם נוֹגֵעַ בְּיַיִן אוֹסְרוֹ. וְהַפַּת שֶׁהוּא אוֹפֶה הֲוֵי כְּמוֹ פַּת שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים. וְכֵן הַתַּבְשִׁיל שֶׁהוּא מְבַשֵּׁל, הֲוֵי כְּמוֹ בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים. וּפַרְהֶסְיָא הֲוֵי בִּפְנֵי עֲשָׂרָה מִיִשְֹרָאֵל. וְלָאו דַּוְקָא שֶׁעושֶׁה בִּפְנֵיהֶם מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁיּוֹדְעִין מֵהָעֲבֵרָה, דְּהָכִי מוּכָח בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, גַּבֵּי וְהָא אֶסְתֵּר פַּרְהֶסְיָא הֲוָה. וְכֵן כָּתַב הַפְּרִי מְגָדִים, פִּרְסוּם הֲוֵי עֲשָׂרָה מִיִשְֹרָאֵל אוֹ שֶׁיֵּדַע שֶׁיִּתְפַּרְסֵם. 

Halocho #1508 - Hallel on Rosh Chodesh

Today (Wednesday) is Rosh-Chodesh Shevat.

Hallel is recited on Rosh Chodesh and

Mo'adim during Shacharit between the Chazzan's repetition of the Amida and Reading the Torah.

One needs to stand during the recitation of הַלֵּל, which preferably should be recited with a Minyan. If one comes to shul late, one joins the Minyan in their recitation of הַלֵּל, even if one has not yet prayed.

If one already started פּסוּקֵי דְּזִמְרָה and the Minyan begins הַלֵּל , one joins them. However one doesn’t say the Bracha before and after הַלֵּל, relying instead on בָּרוּךְ שֶׁאָמַר and יִשְׁתַּבַּח.

This applies only to days like Rosh Chodesh (excluding Tevet) when one says the "half"-Hallel.

One should not interrupt the recitation of הַלֵּל .

Source: Kitzur Shulchan Aruch 97:4

Chodesh Tov!

- Danny,
Rosh Chodesh Shevat 5775

הַלֵּל צָרִיךְ לְאָמְרוֹ בַּעֲמִידָה וְלֹא יַפְסִיק בּוֹ. וְיִשְׁתַּדֵּל לְאָמְרוֹ עִם הַצִּבּוּר. וְלָכֵן אִם בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת סָמוּךְ לְהַלֵּל, יֹאמַר הַלֵּל עִם הַצִּבּוּר וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. וְאִם הוּא עוֹמֵד בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, (דְּהַיְנוּ מִן הוֹדוּ עַד לְאַחַר אָז יָשִׁיר) יִקְרָא הַלֵּל עִם הַצִּבּוּר וְלֹא יְבָרֵךְ לֹא בִּתְחִלָּה וְלֹא בַסוֹף, כִּי בִּרְכַּת בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וּבִרְכַּת יִשְׁתַּבַּח, עָלוּ לוֹ גַּם לְהַלֵּל. וְדַוְקָא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁאוֹמְרִים הַהַלֵּל רַק בְּדִלּוּג, וְכֵן בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְיָמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל פֶּסַח.‏ 

Halocho #1507 - May one fast on Rosh Chodesh?

Tonight (Tuesday night) and tomorrow - is Rosh Chodesh Shevat.

It’s a mitzvah to eat a bigger meal on Rosh Chodesh.

One may do work on Rosh Chodesh, but one may not fast nor say eulogies.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 97:2, 3, 6

- Danny
Tuesday, 29 Tevet 5775

Halocho #1506 - Erev Rosh Chodesh is Yom Kippour Kattan

Some have the custom of fasting on the eve of Rosh Chodesh (the new Jewish [lunar] month) and adding the Yom Kippour Kattan prayers (during Mincha).

Source: Kitzur Shulchan Aruch 97:1

Tomorrow - Tuesday - will be Erev Rosh Chodesh Shevat

- Danny
Monday, 28 Tevet 5775

יֵֹש נוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאוֹמְרִים סֵדֶר יוֹם כִּפּוּר קָטָן, לְפִי שֶׁבּוֹ מִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַחֹדֶשׁ, דּוּמְיָּא דִּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמוּסָף, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. וְכָל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ (עַיֵּן פרי חדש)(תי"ז)‏. 

Halocho #1505 - Horse power

It’s a Mitzvah to help horses that are pulling a wagon and are struggling due to the incline or the rough terrain – even if they don’t belong to Jew.

One should prevent the rider from whipping them unnecessarily to try get them to pull more than they can.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 191:2

- Danny
Sunday, 27 Tevet 5775

Halocho #1504 - Prepare for Shabbat

From the Pasuk "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" - "remember the day of Shabbat" we learn that it's a Mitzvah to keep Shabbat in mind all week; all special food should be reserved for Shabbat.

On Friday it's a Mitzvah to get up early to go shopping for Shabbat. This can even be done before Shacharit if need be (as long as you don't miss your Minyan).

However, items that require preparation should be bought on Thursday already.

Ezra the Scribe (who lived about 2,500 years ago) already instituted doing laundry on Thursday in anticipation of Shabbat.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 72:4

This week is Shabbat Mevorchim of Chodesh Shevat. Rosh Chodesh Shevat will
be on Wednesday

Shabbat Shalom uMevorach

- Danny
Thursday, 24 Tevet 5775

Halocho #1503- One may not harm animals

It’s a Torah prohibition to cause pain to animals – and a Mitzvah to prevent such pain and even cure animals (even if they don’t belong to a Jew).

However, if an animal is causing harm to humans, or can be used to help cure humans, then one may kill it (as humanely as possible) for we see that the Torah allows one to eat meat.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 191:1
- Danny
Wednesday, 23 Tevet 5775

Halocho #1502 – Protection from dangerous items

Any life threatening danger needs preventive protection as appropriate.

E.g. a well or pit needs a fence or a cover strong enough to ensure nobody falls in.

Similarly one may not own a dangerous dog nor a shaky ladder.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 190:1-2
- Danny
Tuesday, 22 Tevet 5775

Halocho #1501- A fence around your roof

It's a Mitzvah to put a fence around ones roof to prevent people from falling off. 

The fence must be at least 10 Tefachim (80 cm - 30") high and must be strong enough that a person can lean on it and not fall. 

A roof that is never used does not need a fence.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 190:1
- Danny
Monday, 21 Tevet 5775

Halocho #1500 - Learn some Torah every day

After the daily Shacharit (morning prayers) you should have an immutable fixed time to learn some Torah. 

Even the potential of earning a lot of money should not void this fixed time. 

In an emergency, at the very least you should learn one Pasuk or one Halacha, and remember to catch up on your daily quota when you free up. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 27:1

- Danny
Sunday, 20 Tevet 5775

Halocho #1499 - Snow on Shabbat

On Shabbat one may not crush snow or hail, causing them to dissolve.

One may put snow or hail into liquids where they will dissolve by themselves.

On Shabbat one may not shake a black garment to remove the snow or dust from it.

Source: Kitzur Sulchan Aruch 80: 14, 39.

Shabbat Shalom,

- Danny Schoemann
Thursday, 17 Tevet 5775

Halocho #1498 - Noise pollution

If one has a neighbor who suffers from headaches caused by noise, one must be considerate and be careful not to make unnecessary noise. E.g.: one may not use a hammer if a neighbor will hear it and suffer.

The same would apply to loud music during siesta time or after they have put their kids to bed.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 184:4
- Danny
Wednesday, 16 Tevet 5775

Halocho #1497 - Let the animals eat

We learnt yesterday that while an animal is working with food, one is not allowed to muzzle it.

If the animal cannot eat the food because it's thirsty, one has to provide it with water, so that it can eat.

If the food in question is harmful (or dangerous) for the animal, then one can muzzle it, so as to prevent it getting harmed. One does not have to provide it with alternate food, if it's not feeding time.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 186:3

- Danny
Tuesday, 15 Tevet 5775

Halocho #1496 - Muzzling animals

While an animal is working with food, one is not allowed to muzzle it.

This is a Torah prohibition (דברים פרק-כה) for which one would get 39 lashes for transgressing it, as it says: לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ - do not muzzle an ox while it is threshing.

This applies to all animals - Kosher or nor, and to all types of work with food that is attached to the ground.

Even preventing the animal from eating by telling at it, so that it is afraid to eat, is forbidden.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 186:1

- Danny
Monday, 14 Tevet 5775

Halocho #1495 - Hitting as an educational tool

One is not allowed to hit one's servants, even as a means to force them to obey.

Halachically, one may hit one's own children - including adopted children - if done in a way that will educate them to be upright people.

Before hitting, one should first try explaining the issue; if that fails and one must resort to hitting, one must be careful not to be cruel; one may not beat up a kid to vent one's anger.

It is forbidden to forewarn a child that they will be hit later, as this can traumatize the child. If hitting is called for, one either hits or one keeps quiet about it.

It is forbidden to hit children who will hit back - even if they are not yet Bar Mitzva - since one causes them to sin.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 184:2, 143:18: 165:1

- Danny
Sunday, 13 Tevet 5775

Halocho #1494 - Why do we fast today?

Today -  Thursday 10 Tevet - we fast to commemorate the beginning of the siege against Jerusalem.

Almost 2,500 years ago the wicked King Nebuchadnezzar laid siege against Jerusalem which culminated in the destruction of the first Bet Hamikdash, a year and a half later.

This is the King Nebuchadnezzar of Babylon in whose court Daniel (who survived the lion's den) served.

The purpose of the fast is to awaken us to repent; if the Bet Hamikdash has not been rebuilt then we suffer from similar deficiencies that caused it to be destroyed.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 121:3

Trivia: We did not fast on Asara B'Tevet during 2014; we will fast twice on Asara B'Tevet during 2015. :-)

- Danny
Thursday, 10 Tevet 5775