Halocho #2184 - Davening changes on Chanukah

Chanukah begins on Sunday evening.

Tachanun is not said on Chanukah, starting from Mincha the day before. 

Kel Erech Apa'im - א-ל ארך אפים - is not said before Kriat HaTorah on Chanukah. 

Lamenatze'ach- למנצח - is not said after Ashrei during Chanukah.

 One does not fast on Chanukah, except for a Ta'anit Chalom (fasting after a worrisome dream).

The full Hallel is said on all 8 days of Chanuka. This is the only time the full Hallel is said on Rosh Chodesh. (Usually, on Rosh Chodesh we leave out 2 half-paragraphs.) 

Al HaNisim is added in the Amida (during Modim; the 2nd to last Bracha) and Birkat Hamazon (during the second Bracha). 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 22:8, 25:2, 139:21-22

Shabbat Shalom,

- Danny
Thursday, 21 Kislev 5779

N.B. This week is Shabbat Mevorchim of Chodesh Tevet. Rosh Chodesh will be on Shabbat Chanukah and on Sunday, 7th day of Chanuka.

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן ... וְלֹא בַּחֲנֻכָּה ... בְּכָל אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם

אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ, וְאֵלּוּ יָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ: רֹאשׁ חֹדֶשׁ, חֲנֻכָּה, וּפוּרִים, וְהוּא הַדִּין בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת בְּיוֹם י"ד וט"ו שֶׁבַּאֲדָר רִאשׁוֹן, עֶרֶב פֶּסַח, וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, תִּשְׁעָה בְּאָב. גַּם אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּבֵית הָאָבֵל, וּבַיּוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ, גַּם אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אֵין אוֹמְרִים

כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, אוֹמְרִים בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, עַל הַנִּסִּים. וְאִם שָׁכַח וְלֹא אֲמָרוֹ, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁאָמַר אֶת הַשֵׁם מִן בִּרְכַּת הַטּוֹב שִׁמְךָ וְכוּ', חוֹזֵר וּמַתְחִיל עַל הַנִּיסִּים. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַשֵׁם, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר. וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן, עַיֵן לְעֵיל סִימָן מד, סָעִיף טז

כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, גּוֹמְרִים אֶת הַהַלֵּל, וְאֵין אוֹמְרִים, לֹא תַחֲנוּן, וְלֹא אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְלֹא לַמְנַצֵּחַ, וְלֹא צִדְקָתְךָ צֶדֶק

Halocho #2183 - Working on Chanukah

All work is permitted on Chanukah. However, women have a custom not to do any work during the first half-hour after lighting. The reason is that the women were oppressed by the enemy even more than the men, with the law of jus primae noctis. 

Another reason being that the miracle was done by a woman; a daughter of Yochanan the High Priest cut off their king's head after making him drowsy with wine and cheese. 

This is also the reason some have the custom to eat dairy on Chanukah. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 139:3

- Danny 
Wednesday, 20 Kislev 5779

בַּחֲנֻכָּה, מֻתָּר בַּעֲשִׂיַת מְלָאכָה. אַךְ הַנָּשִׁים נוֹהֲגוֹת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כָּל זְמַן שֶׁהַנֵרוֹת בַּבַּיִת דּוֹלְקִים, וְאֵין לְהָקֵל לָהֶן

וְהַטַּעַם שֶׁהַנָּשִׁים מַחְמִירוֹת יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶהַגְּזֵרָה הָיְתָה קָשָׁה עַל בְּנוֹת יִשְֹרָאֵל, שֶׁגָזְרוּ, בְּתוּלָה הַנִשֵּׂאת, תִּבָּעֵל לַהֶגְמוֹן תְּחִלָּה

 וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁהַנֵּס נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אִשָׁה, בַּת יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר מְאֹד, וּבִקְּשָׁהּ הַמֶּלֶךְ הַצּוֹרֵר שֶתִּשְׁכַּב עִמּוֹ, וְאָמְרָה לוֹ, שֶׁתְּמַלֵּא בַקָּשָׁתוֹ, וְהֶאֱכִילַתּוּ תַּבְשִׁילֵי גְבִינָה, כְּדֵי שֶׁיִצְמָא וְיִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר וְיִישַׁן וְיֵרָדֵם. וְכֵן הָיָה, וְחָתְכָה אֶת רֹאשׁוֹ וְהֱבִיאַתּוּ לִירוּשָׁלָיִם. וְכִרְאוֹת שַׂר צְבָאָם כִּי אָבַד מַלְכָּם, וַיָנוּסוּ

וְלָכֵן קְצָת נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב בַּחֲנֻכָּה, זֵכֶר לַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי חָלָב

Halocho #2182 - Freed from prison

Today - 19 Kislev - 220 years ago, the first Lubavitcher Rebbe was freed from prison. When a person is released from prison he needs to say the HaGomel blessing:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לוֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם

הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת

שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב

Blessed are You, Hashem our G-d, King of the Universe,

Who does good to the undeserving,

for having dealt kindly with me.

This should be said in the presence of a Minyan (besides for the one making the blessing). Those present then respond:

מִי שֶׁגּמָלְךָ טוֹב

הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוֹב סֶלָה

He who has shown you kindness,

should deal kindly with you forever.

If possible, this should be said within 3 days of being released. 

While it is customary to say this after the Torah Reading, if this would require delaying it past the 3rd day, then it should be said before. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 61:1, 2

- Danny
Tuesday, 19 Kislev 5779

אַרְבָּעָה צְרִיכִים לְהוֹדוֹת. יוֹרְדֵי הַיָּם כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם, וְכֵן הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת אוֹ בִּשְׁאָר דֶּרֶךְ שֶׁמֻּחְזָק שֶׁיֶּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם, וּבִכְלָל זֶה גַּם מִי שֶׁהָיָה בְּסַכָּנָה אַחֶרֶת וְנִצֹּל הֵימֶנָּה, כְּגוֹן שֶׁנָּפַל עָלָיו כֹּתֶל אוֹ נְגָחוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׁבָּאוּ עָלָיו לִסְטִים בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹדְדֵי לַיְלָה וְנִצַּל מֵהֶם וְכַדּוֹמֶה, וּמִי שֶׁהָיָה חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, כְּגוֹן מַכָּה שֶׁל חָלָל, אוֹ שֶׁהָיָה מוּטָל בַּמִּטָּה שְׁלשָׁה יָמִים מֵחֲמַת הַחֹלִי וְנִתְרַפֵּא וְהוֹלֵךְ עַל בָּרְיוֹ

וּמִי שֶהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, אֲפִלּוּ רַק עַל עִסְקֵי מָמוֹן וְיָצָא. וְסִימָנְךָ וְכָל הַחַיִּי"ם יוֹדוּךָ סֶלָה, חוֹלֶה, יִסּוּרִים, יָם, מִדְבָּר

מַה מְבָרֵךְ? בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב

וְהַשּׁוֹמְעִים אוֹמְרִים, מִי שֶׁגּמָלְךָ טוֹב הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוֹב סֶלָה

צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה זֹאת בִּפְנֵי עֲשָׂרָה, חוּץ מִמֶּנּוּ, וּשְׁנַיִם מֵהֶם יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּהֲלָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר, וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ. וְאִם אֵינָם נִמְצָאִים לוֹ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אֵינוֹ מְעַכֵּב

וְנוֹהֲגִין לְבָרֵךְ כְשֶׁעוֹלֶה לַתּוֹרָה, לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. וּלְכַתְּחִלָּה אֵין לְאַחֲרָה יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים. וְלָכֵן אִם נִצַּל בְּיוֹם בּ', יְבָרֵךְ מִיָּד בְּלֹא סֵפֶר תּוֹרָה, וְלֹא יַמְתִּין עַד יוֹם ה'

וְכֵן אִם הָיָה אָבֵל, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, לֹא יַמְתִּין אֶלָּא יְבָרֵךְ מִיָּד. אַךְ יְבָרֵךְ מְעֻמָּד בִּפְנֵי עֲשָׂרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי

וּבְדִיעֲבַד אִם אֵחֵר יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים, יָכוֹל לְבָרֵךְ גַּם אַחַר כָּךְ 

Halocho #2181 - Oil or candles for Chanukah?

For lighting Shabbat candles one may only use a combination of fuel and wicks that together produce a steady non-flickering light. 

For Chanukah, one may use any fuel and wick combination that will burn for the required time. 

Preferably one should use something that provides a steady light, like our candles. 

Best is to use olive oil, since the Chanukah miracle happened with olive oil. Wicks should be made of cotton wool. 

There is no need to use new wicks every night. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 139:4

- Danny
Monday, 18 Kislev 5779

כָּל הַשְׁמָנִים כְּשֵׁרִים לְנֵר חֲנֻכָּה. וּמִכָּל מָקוֹם מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִקַּח שֶׁמֶן זַיִת דֻמְיָא דְנֵס שֶׁבַּמִקְדָּשׁ, שֶׁהָיָה בְּשֶׁמֶן זָיִת

וְאִם אֵינוֹ מָצוּי, יִבְרוֹר שְׁאָר שֶׁמֶן שֶׁאוֹרוֹ זַךְ וְנָקִי, אוֹ נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה, שֶׁגַּם כֵּן אוֹרָן זָךְ

וְלֹא יִהְיוּ שְׁנַיִם קְלוּעִים בְּיַחַד, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כִּמְדוּרָה, אֶלָּא כָּל נֵר, יְחִידִי. וְלֹא יַעֲשֶׂה מִשַּׁעֲוָה שֶׁל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, מִשׁוּם דְּמָאִיס

וְכֵן כָּל הַפְּתִילוֹת כְּשֵׁרוֹת לְנֵר חֲנֻכָּה, וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, לִקַּח צֶמֶר גֶפֶן (בוים וואל). וְאֵין צָרִיךְ בְּכָל לַיְלָה פְּתִילוֹת חֲדָשׁוֹת, אֶלָּא מַדְלִיק גַּם בָּרִאשׁוֹנוֹת, עַד שֶׁיִכְלוּ

Halocho #2180 - Should one use a Silver Menorah?

If one uses clay lamps for the Menorah then one has to replace them every night. 

When using glass holders one must make sure they are clean; not oily or smoky from the previous night. 

Best is to use a nice metal Menorah. If one can afford it, one should buy a silver Menorah to beautify the Mitzva. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 139:5

- Danny
Sunday 17, Kislev 5779

אִם מַדְלִיק בְּנֵר שֶל חֶרֶס, כֵּיוָן שֶׁהִדְלִיק בּוֹ לַיְלָה אֶחָד, נַעֲשָׂה יָשָׁן, וְאֵין מַדְלִיקִין בּוֹ בַּלַּיְלָה הַשֵׁנִי, מִשּׁוּם דְּמָאִיס

 וְעַל כֵּן תִּהְיֶה לוֹ מְנוֹרָה נָאָה שֶׁל מִינֵי מַתֶּכֶת. וּמִי שֶׁיָדוֹ מַשֶּׂגֶת, יִקְנֶה מְנוֹרָה שֶׁל כֶּסֶף לְהִדּוּר מִצְוָה

Halocho #2179 - The Shalom Zachor

Today - 14 Kislev - 3,575 years ago the first of the 12 tribes was born. Reuven was born in the year 2,194 and lived for 144 (or 145) years.

It's customary to serve fruit and drinks on the Friday night before a baby's Brit Mila. This is called a Shalom Zachor and is considered a Se'udat Mitzva.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 163:8

Shabbat Shalom,

- Danny
Thursday, 14 Kislev 5779

נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה בְּיוֹם הַמִּילָה. שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְֹרָאֵל בְּשִׂמְחָה (כְּמוֹ מִצְוַת מִילָה), עֲדַיִן עוֹשִׂין בְּשִׂמְחָה. וּכְתִיב, שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ וְגוֹ', וְדָרְשֵׁינָן, זוֹ מִילָה

וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה הֲגוּנָה וּמְקַמֵּץ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בְּקַאפֶע וּמִינֵי מְתִיקָה וְכַדּוֹמֶה, לֹא יָפֶה עוֹשֶׂה. מִי שֶמַּזְמִינִין אוֹתוֹ לִסְעוּדַת בְּרִית מִילָה, וְיוֹדֵעַ שֶׁיֵשׁ שָׁם אֲנָשִּׁים מְהֻגָּנִים, מְחֻיָּב גַּם הוּא לָלֶכֶת

עוֹד נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה בְּמִינֵי פֵרוֹת וּמַשְׁקִין בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁקֹּדֶם הַמִּילָה, וְגַם זוֹהִי סְעוּדַת מִצְוָה

עוֹד נוֹהֲגִין, שֶׁבַּלַּיְלָה שֶׁלִפְנֵי הַמִּילָה, מִתְקַבְּצִין בְּבֵית הַתִּינוֹק וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וְעוֹשִֹין קְצָת סְעוּדָה, וְזוֹ אֵין לָהּ דִּין סְעוֹדַת מִּצְוָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִנְהָג בְּעָלְמָא

Halocho #2178 - Must a Menorah be straight?

The wicks on a Menorah must all be at the same level; you cannot have some higher and some lower. 

The Shamash should be higher. Its purpose is to provide light so that you don't use the Chanukah lights which are for "display and not for use". 

The wicks should be far enough away from each other that they don't join and become a torch. If using candles they mustn't be close enough to melt each other. 

The wicks do not have to be in a straight line; a Menorah can be shaped as a semi-circular or even a full circle. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 139:9

- Danny
Wednesday, 13 Kislev 5779

הַנֵּרוֹת, יִהְיוּ בְּשׁוּרָה אַחַת בְּשָׁוֶה, לֹא אֶחָד גָּבוֹהַּ וְאֶחָד נָמוּךְ

וְיִהְיֶה הֶפְסֵק בֵּין נֵר לְנֵר, שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב הַלַהַב שֶׁל זֶה לָזֶה וְיִהְיֶה כְּמוֹ מְדוּרָה. וּבְנֵרוֹת שֶׁל שַעֲוָה, יִהְיֶה הֶפְסֵק, שֶׁלֹּא יִתְחַמֵּם זֶה מִזֶּה וְתִטֹּף הַשַּׁעֲוָה וְיִתְקַלְקָלו

מִלֵּא קְעָרָה שֶׁמֶן וְהִקִּיפָּהּ פְּתִילוֹת, אִם כָּפָה עָלֶיהָ כְּלִי, כָּל פְּתִילָה עוֹלָה בִּשְׁבִיל נֵר אֶחָד. לֹא כָּפָה עָלֶיהָ כְּלִי, אֲפִלוּ לְנֵר אֶחָד, אֵינָהּ עוֹלָה, לְפִי שֶׁהִיא כִּמְדוּרָה

נֵר שֶׁיֶשׁ לוֹ שְׁנֵי פִּיוֹת אוֹ יוֹתֵר, לֹא יַדְלִיקוּ בוֹ שְנַיִם אֲפִלוּ בַּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא הֶכֵּר כַּמָּה נֵרוֹת מַדְלִיקִין

Halocho #2177- How long must the Chanukah Menorah burn?

On weekdays the Chanukah lights should be lit at nightfall and should be able to burn for at least 30 minutes. 

Chanukah lights can already be lit from Plag HaMincha (75 Halachic minutes before nightfall). At Chanukah time in the Northern Hemisphere, this may be as short as 50 minutes before nightfall. (Try http://tinyurl.com/luach to get your local time.) 

Even when lighting earlier, the Menorah has to burn until 30 minutes after nightfall. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 139:10

There are 2 opinions regarding nightfall: Some say it refers to dusk, other say it refers to 3 stars appearing (like Motzai Shabbat). Everybody should follow their family custom. 

- Danny
Tuesday, 12 Kislev 5779

מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה

זְמַן הַדְלָקָתָן, מִיָד בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים, וְלֹא יְאֻחָר. וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר קֹדֶּם הַהַדְלָקָה, אֲפִלּוּ לִלְמֹד. רַק אִם לֹא הִתְפַּלֵּל מַעֲרִיב, יִתְפַּלֵּל תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יַדְלִיק

וְקֹדֶם שֶׁיַדְלִיק, יְקַבֵּץ כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ לְפִרְסוּמֵי מִלְּתָא

וְצָרִיךְ לָתֵת שֶמֶן, שֶׁיִדְלְקוּ לְכָל הַפָּחוֹת חֲצִּי שָׁעָה

וּבְדִיעֲבַד אִם לֹא הִדְלִיק מִיָד, יָכוֹל לְהַדְלִיק בִּבְרָכָה כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי בֵיתוֹ נֵעוֹרִים. אֲבָל לְאַחַר שֶׁבְּנֵי בֵיתוֹ יְשֵׁנִים, תוּ לֵיכָּא פִּרְסוּמֵי נִסָּא, וְיַדְלִיק בְּלֹא בְרָכָה

אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לְהַדְלִיק בַּלַּיְלָה, יָכוֹל לְהַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ וּלְהַדְלִיק מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, דְּהַיְנוּ שָׁעָה וּרְבִיעִית קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, וְהַיְנוּ שָׁעָה זְמַנִּית, לְפִי עֵרֶךְ הַיוֹם

וּבִימֵי חֲנֻכָּה שֶׁהַיָמִים קְצָרִים, אִם הַיּוֹם אָרֹךְ רַק עֶשֶׂר שָׁעוֹת עַל הָאוּהר (עַל הַשָּׁעוֹן), אֲזַי פְּלַג הַמִּנְחָה, הֲוֵי שָׁעָה אַחַת וּשְׁתֵּי מִינוּטִין (דַקוֹת) וָחֵצִי וּבִלְבַד שֶׁיִתֵּן שֶׁמֶן כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ דּוֹלְקִים עַד חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים

וְאִם אֵינָם דּוֹלְקִים כָּךְ, לֹא קִיֵם הַמִּצְוָה

Halocho #2176 - Dealing with abusive parents

If a person is wearing his finest and chairing a large meeting, and his father or mother come and tear his clothes and hit him over the head and spit in his face, he may NOT embarrass them nor cause them pain nor display any anger towards them.

Rather one should remain silent and fear one's Father in Heaven who commanded us to respect and honor one's parents.

However one may demand payment for the damage, and even take them to Bet Din if needed.

One may move away from one's parents - and ask other people to look after them - if one isn't capable of dealing with their emotional state.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 143:2, 16

- Danny Monday, 11 Kislev 5779

אֵיזֶהוּ מוֹרָא? לֹא יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ הַמְיֻחָס לוֹ לַעֲמֹד שָׁם בְּסוֹד זְקֵנִים עִם חֲבֵרָיו אוֹ מָקוֹם הַמְיֻחָד לוֹ לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא יֵשֵׁב בְּמָקוֹם הַמְיֻחָד לוֹ לְהָסֵב בְּבֵיתוֹ, וְלֹא יִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא יַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו בְּפָנָיו, אֲפִלּו לוֹמַר, נִרְאִין דִּבְרֵי אַבָּא

 עַד הֵיכָן מוֹרָאָם? הַיָה הַבֵּן לָבוּשׁ חֲמוּדוֹת וְיושֵׁב בְּרֹאשׁ הַקָּהָל, וּבָאוּ אָבִיו אוֹ אִמוֹ וְקָרְעוּ אֶת בְּגָדָיו, וְהִכּוּהוּ עַל רִאשׁוֹ, וְיָרְקוּ בְפָנָיו, לֹא יַכְלִים אוֹתָם וְלֹא יְצַעֵר בִּפְנֵיהֶם וְלֹא יִכְעַס כְּנֶגְדָּם, אֶלָּא יִשְׁתֹּק וְיִירָא מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה בְּכָךְ

. אֲבָל יָכוֹל לִתְבֹּעַ אוֹתָם לַדִּין עַל הַהֶפְסֵד

מִי שֶׁנִטְרְפָה דַעְתּוֹ שֶׁל אָבִיו אוֹ שֶׁל אִמּוֹ, מִשְׁתַּדֵּל לִנְהֹג עִמָּהֶם כְּפִי דַעְתָּם, עַד שֶׁיְרַחֵם ה' עֲלֵיהֶם

וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד מִפְּנֵי שֶׁנִשְׁתַּטּוּ בְיוֹתֵר, יַנִּיחֵם וְיֵלֶךְ לוֹ וִיצַוֶּה לַאֲחֵרִים, לְהַנְהִיגָם כָּרָאוּי לָהֶם

Halocho #2175 - Remembering miracles

192 years ago on 10 Kislev the 2nd Lubavitcher Rebbe - Rabbi Dovber Schneuri זצ"ל - was released from Czarist imprisonment.

Anytime a miracle happens to you, you should give charity and have in mind that it is instead of bringing a קָרְבַּן תּוֹדָה - a  Thanksgiving sacrifice.

One should also fix or establish something for the public good.

On the yearly anniversary of the miracle, one should seclude oneself and spend the day thanking Hashem for the miracle.

One should also publicize the miracle.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 61:3

- Danny
Sunday, 10 Kislev 5779

מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס, יֵשׁ לוֹ לְהַפְרִישׁ לִצְדָקָה מָמוֹן כְּפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ, וִיחַלֵּק לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה

וְיֹאמַר: הֲרֵינִי נוֹתֵן מָעוֹת אֵלוּ לִצְדָקָה, וִיהִי רָצוֹן שֶׁיְהֵא נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי תוֹדָה - וְעַיֵּן סֵדֶר אֲמִירַת קָרְבַּן תּוֹדָה בַּסֵּפֶר חַיֵּי אָדָם סוֹף חֵלֶק רִאשׁוֹן

 וְטוֹב וְרָאוּי לוֹ לְתַקֵּן אֵיזֶה צָרְכֵי רַבִּים בָּעִיר

וּבְכָל שָׁנָה בַּיּוֹם הַזֶּה יִתְבּוֹדֵד לְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְלִשְׂמוֹחַ וּלְסַפֵּר אֶת הַנֵּס

Halocho #2174 - Prepare for Shabbos all week long

From the verse "זָכֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת" - "remember the day of Shabbos" we learn that it's a Mitzvah to keep Shabbos in mind all week; special food (that remain fresh) should be reserved for Shabbos.

When shopping for Shabbat one should say  "לִכְבוֹד שַׁבָּת" as one purchases each item. 

On Friday it's a Mitzvah to get up early to go shopping for Shabbos; this can even be done before Shacharis if need be, as long as you don't miss your Minyan.

However, items that require preparation should be bought on Thursday already. 

Ezra-the-scribe instituted doing laundry on Thursday in anticipation of Shabbos.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 72:4

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 5 Elul 5776

כְּתִיב זָכֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. פֵּרוּשׁ שֶׁיִּזְכּוֹר בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לוֹ דְּבַר מַאֲכָל חָשׁוּב שֶׁאֵינוֹ שָׁכִיחַ בְּכָל יוֹם וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַלְקֵל, יִקְנֵהוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת

 וּבְעֶרֶב שַׁבָּת, מִצְוָה שֶׁיַּשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לִקְנֹת צָרְכֵי שַׁבָּת. וְיכוֹל לִקְנוֹת גַּם קֹדֶם הַתְּפִלָּה ובִלְבַד שֶׁלֹּא יְאַחֵר עַל יְדֵי זֶה תְּפִלַּת צִבּוּר

וְטוֹב יוֹתֵר לִקְנֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת לִכְבוֹד שַׁבָּת, מִלִּקְנֹת בְּיוֹם ה'. אַךְ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ הֲכָנָה, יִקְנֶה בְּיוֹם ה'. וְעַל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא קוֹנֶה, יֹאמַר לִכְבוֹד שַׁבָּת

מִתַּקָּנַת עֶזְרָא, שֶׁיִּהְיוּ מְכַבְּסִין הַבְּגָדִים בַּחֲמִשִּׁי בְּשַׁבָּת לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְלֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת צָרִיךְ לְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי שַׁבָּת

Halocho #2173 - Do married daughters have to respect their parents?

Sons and daughters both have the same obligation to fear and respect their parents.

However, if a daughter has a conflict between respecting her parents or her husband, then her husband has priority.

However, if her husband doesn't mind, then her parents have priority.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 143:13

- Danny
Wednesday, 6 Kislev 5779

אֶחָד הַאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָׁה, חַיָבִים בְּכִבּוּד אָב וָאֵם, אֶלָּא שֶׁהָאִשָׁה הַנְּשׂוּאָה לְבַעַל, כֵּיוָן שֶהִיא מְשֻׁעְבֶּדֶת לַבַּעַל, לְפִיכָךְ הִיא פְּטוּרָה מִכִּבּוּד אָב וָאֵם

 וְאַךְ אִם בַּעְלָה אֵינוֹ מַקְפִּיד עָלֶיהָ, מְחֻיֶבֶת בְּכָל דָּבָר שֶׁאֶפְשָר לָהּ

Halocho #2172 - Don't listen to your parents??

We already learned that if a parent requests one to sin, one must not obey. When else do you not have to obey your parents? 

If your parents don't approve of your choice of marriage partner, you do not have to obey them (at your own risk). 

If you want to go learn Torah somewhere, and you are convinced that only there can you fulfill your potential, and your parents do not want you to go there, you do not have to obey them. 

We learn this from this weeks Parsha; Yaakov's parents instructed him to go to Uncle Lavan, and Yaakov decided to detour to the Bet Hamidrash of Ever for 14 years. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 143:12

- Danny
Tuesday, 5 Kislev 5779

אִם הַבֵּן רוֹצֶה לָלֶכֶת לְאֵיזֶה מָקוֹם לִלְמֹד תּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁם תִּהְיֶה לוֹ תּוֹעֶלֶת יוֹתֵר מִבְּכָאן, וְהָאָב מוֹחֶה בְיָדוֹ מֵאֵיזֶה טַעַם, אֵינוֹ חַיָב לִשְׁמֹעַ לְאָבִיו, דְּתַלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל מִכִּבּוּד אָב וָאֵם

כִּדְמָצִינוּ בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, כְּשֶׁהָלַךְ מִיִצְחָק, נִטְמַן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶל עֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְעָסַק בַּתּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לְבֵית לָבָן וְנִשְׁתָּהָה שָׁם וּבַדֶּרֶךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְנֶעֱנַשׁ עַל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁלֹּא קִיֵם כִּבּוּד אָב, וְנֶעְלַם מִמֶּנוּ יוֹסֵף עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וְעַל אֵלּוּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה, לֹא נֶעֱנָשׁ

וְכֵן אִם הַבֵּן רוֹצֶה לִשָׂא אִשָׁה, וְהָאָב אֵינוֹ מִתְרַצֶה, אֵין הַבֵּן חַיָב לִשְׁמֹעַ לוֹ

Halocho #2171 - Yahrzeit on non-existing days

Yesterday we learned that the months of Marcheshvan and Kislev sometimes both have 30 days, sometimes both have 29 days and sometimes follow the regular order with Marcheshvan having 29 days and Kislev 30. 

The 30th day of the month, as well as the first day of the month, are Rosh Chodesh. If the month has only 29 days then there's only one day of Rosh Chodesh. 

If a person died on 30 Marcheshvan, do we say he died on the last day of Marcheshvan or on Rosh Chodesh Kislev? 

- If the year of the first anniversary also has a 30 Marcheshvan then the Yahrzeit will henceforth always be on the first day of Rosh Chodesh Kislev; be it 30 Marcheshvan or 1 Kislev. (Next year - 5780 - also has a 30 Marchesvan and a 30 Kislev.)

- If the year of the first anniversary does not have a 30 Marcheshvan then the Yahrzeit will henceforth always be on the last day of Marcheshvan; be it 30 Marcheshvan (1st day Rosh Chodesh) or 29 Marcheshvan (Erev Rosh Chodesh). 

In this last case, if possible Kaddish should also be said on Rosh Chodesh. 

The same would apply for somebody who passed away on 30 Kislev.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 221:4

- Danny
Monday, 4 Kislev 5779

חֹדֶשׁ חֶשׁוְן, לִפְעָמִים הוּא מָלֵא, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאָז רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא שְׁנֵי יָמִים. יוֹם רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא יוֹם הַשְּׁלשִׁים שֶׁל חֶשׁוְן וְשַׁיָךְ לוֹ, וְיוֹם שֵׁנִי דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא יוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל כִּסְלֵו. וְכֵן בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא שְׁנֵי יָמִים, יוֹם הָרִאשׁוֹן הוּא יוֹם הַשְּׁלשִׁים שֶׁל חֹדֶשׁ שֶׁעָבַר וְשַׁיָךְ לוֹ

 וְלִפְעָמִים הוּא חָסֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם. וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא אֵינוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד. וְכֵן חֹדֶשׁ כִּסְלֵו לְפְעָמִים מָלֵא, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא רַק יוֹם אֶחָד

 וּמִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו כְּשֶׁהָיָה רַק יוֹם אֶחָד, אֲזַי בְּשָׁנָה שֶׁיִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנֵי יָמִים, יַחֲזִיק אֶת הַיָארְצַייט בְּיוֹם שֵׁנִי דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ כִּסְלֵו, שֶׁגַּם הַמִּיתָה הָיְתָה בְּאֶחָד בְּכִסְלֵו

 וְאָמְנָם מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּיוֹם רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו כְּשֶׁהָיָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁנֵי יָמִים, הִנֵּה בְּשָׁנָה שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו אֵינוֹ רַק יוֹם אֶחָד, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק מָתַי יַחֲזִיק אֶת הַיָארְצַייט, אִם בְּתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים בְּחֶשׁוְן כֵּיוָן שֶׁמֵּת בְּסוֹף חֶשׁוְן, אוֹ כֵּיוָן דְּבִנְדָרִים הוֹלְכִין אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, יַחֲזִיק אֶת הַיָארְצַייט בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו כְּמוֹ שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ

 וְיֵשׁ לִנְהוֹג כֵּן: אִם בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה הַבָּאָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו הוּא רַק יוֹם אֶחָד, יַחֲזִיק אֶת הַיָארְצַייט בְּתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים בְּחֶשׁוְן, וְכֵן לְעוֹלָם כְּשֶׁיִהְיֶה חֶשׁוְן חָסֵר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם לְמָחֳרָתוֹ בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֵין שָׁם אֲבֵלִים, יֶשׁ לוֹ גַם כֵּן לוֹמַר קַדִּישׁ וּלְהִתְפַּלֵל לִפְנֵי הַתֵּבָה, רַק לֹא יַסִּיג גְּבוּל אֲחֵרִים

 אֲבָל אִם גַּם בַּשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה הַבָּאָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו הוּא שְׁנֵי יָמִים, אֲזַי קוֹבֵעַ אֶת הַיָארְצַייט לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְיַחֲזִיקֶנּוּ כֵן לְעוֹלָם. וְגַם כְּשֶׁיִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ רַק יוֹם אֶחָד, יַחֲזִיקֶנּוּ אָז בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְהוּא הַדִּין לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת

Halocho #2170 - How many days are there in Marcheshvan and Kislev?

Some years the Jewish calendar has 12 months and some years (7 out of 19) are leap years with 13 months.

This year is a leap year; after Shevat we will have Adar-Rishon and then Adar-Sheini and only then Nissan.

Jewish months alternate between being 29 and 30 days long.

However, the months of Marcheshvan and Kislev sometimes both have 30 days (a full year), sometimes both have 29 days (a missing year) and sometimes follow the regular order with Marcheshvan having 29 days and Kislev 30.

As a result, Chanuka (which starts on 25 Kislev and lasts 8 days) sometimes ends on 2 Tevet and sometimes on 3 Tevet.

This year is a "full" year; both Marcheshvan and  Kislev have 30 days and Chanuka ends on 2 Tevet.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 221:4, 5

- Danny
Sunday, 3 Kislev 5779

חֹדֶשׁ חֶשׁוְן, לִפְעָמִים הוּא מָלֵא, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאָז רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא שְׁנֵי יָמִים. יוֹם רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא יוֹם הַשְּׁלשִׁים שֶׁל חֶשׁוְן וְשַׁיָךְ לוֹ, וְיוֹם שֵׁנִי דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא יוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל כִּסְלֵו (וְכֵן בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא שְׁנֵי יָמִים, יוֹם הָרִאשׁוֹן הוּא יוֹם הַשְּׁלשִׁים שֶׁל חֹדֶשׁ שֶׁעָבַר וְשַׁיָךְ לוֹ). וְלִפְעָמִים הוּא חָסֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם. וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא אֵינוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד

וְכֵן חֹדֶשׁ כִּסְלֵו לְפְעָמִים מָלֵא, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא רַק יוֹם אֶחָד

וְכֵיוָן שֶרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת הוּא לִפְעָמִים רַק יוֹם אֶחָד, דְּהַיְנוּ יוֹם שִׁשִּׁי דַחֲנֻכָּה, וַהֲוֵי יוֹם שִׁשִּׁי דַחֲנֻכָּה אֶחָד בְּטֵבֵת, יוֹם שְׁבִיעִי שְׁנַיִם בְּטֵבֵת, וְיוֹם שְׁמִינִי שְׁלשָׁה בְטֵבֵת, וְלִפְעָמִים שְׁנֵי יָמִים, דְּהַיְנוּ יוֹם שִׁשִּׁי וְיוֹם שְׁבִיעִי דַּחֲנֻכָּה, וְאָז הֲוֵי יוֹם שְׁבִיעִי דַּחֲנֻכָּה אֶחָד בְּטֵבֵת, וְיוֹם שְּׁמִינִי שְׁנַיִם בְּטֵבֵת, לָכֵן מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ יָארְצַייט בְּיָמִים אֵלּוּ, לֹא יִטְעֶה לִמְנוֹת לִימֵי חֲנֻכָּה, כִּי צָרִיךְ לִמְנוֹת לִימֵי הַחֹדֶשׁ

Halocho #2169 - Forgot Ya'aleh Vayavoh on Rosh Chodesh?

Today (Thursday) and tomorrow (Erev Shabbat) is Rosh Chodesh Kislev; the 9th month. 

On Rosh Chodesh one adds יַעֲלֶה וְיָבֹא in Birkat Hamazon (grace after meals); forgetting to do so (night or day) does not require amendment. 

However, if one noticed the omission after finishing the third blessing - בּוֹנֶה בְּרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם - but before beginning the fourth blessing, there is a special blessing that is to be said before proceeding:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם

אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן

Many Sidurim include this blessing. If one does not know this blessing, one may proceed as usual, omitting it. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 44:13

Chodesh Tov and Shabbat Shalom,

- Danny
Thursday, 1st day Rosh Chodesh Kislev 5779

טָעָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא אָמַר יַעֲלֶה וְיָבֹא, אוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל לְזִכָּרוֹן, וְאֵינוֹ חוֹתֵם, וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלָּיְלָה

וּבְחֹל הַמּוֹעֵד אִם לֹא אָמַר יַעֲלֶה וְיָבֹא יֹאמַר בָּרוּךְ אַתָה ה' אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן מוֹעֲדִים לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה אֶת יוֹם חַג (פְּלוֹנִי) הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשְֹרָאֵל וְהַזְּמַנִּים

וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמֵר, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשְֹרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן

וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל הַבְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ אֵינוֹ חוֹזֵר לְרֹאשׁ מִשּׁוּם דִּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבְחֹל הַמּוֹעֵד אֵינוֹ מְחֻיָּב לֶאֱכֹל פַּת דַּוְקָא

Halocho #2168 - Erev Rosh Chodesh

Tomorrow - Thursday - is the first day of  Rosh Chodesh Kislev. 

Tachanun is not said at Mincha on Erev Rosh Chodesh. 

Some people have the custom of adding the Yom Kippour Katan prayers during Mincha. Some even fast on Erev Rosh Chodesh to atone for the sins of the past month. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 97:1

- Danny
Wednesday, 29 Marcheshvan 5779

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ ... בְּכָל אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם

יֵֹש נוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאוֹמְרִים סֵדֶר יוֹם כִּפּוּר קָטָן, לְפִי שֶׁבּוֹ מִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַחֹדֶשׁ, דּוּמְיָּא דִּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמוּסָף, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. וְכָל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ 

Halocho #2167 - Contradicting and correcting one's parents

One may not contradict one's parents. One may also not correct them. 

However, if a parent is doing something against Halacha, one should say to them "Doesn't it say in the Torah such-and-such?". This should be said in a questioning manner and not as a rebuke. The parent will then understand how to correct their behavior. 

Though one may not contradict one's parents, if a parent requests that one transgress a Halacha, one may not obey them. This is because both parents and children are required to obey Hashem.  


Source: Kitzur Shulchan Aruch 143:11

- Danny
Tuesday, 28 Marcheshvan 5779

רָאָה לְאָבִיו שֶׁעוֹבֵר עַל דִבְרֵי תוֹרָה, לֹא יֹאמַר לוֹ, עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ, אַבָּא, כְּתִיב בַּתּוֹרָה כָּךְ וְכָךְ, כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹאֵל מִמֶּנוּ, וְלֹא כְּמַזְהִירוֹ, וְהָאָב יָבִין מֵעַצְמוֹ וְלֹא יִתְבַּיֵשׁ

אָמַר לוֹ אָבִיו לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, בֵּין עַל מִצְוַת עֲשֵׂה בֵּין עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, אֲפִלּוּ עַל מִצְוָה שֶל דִּבְרֵיהֶם, לֹא יִשְׁמַע לוֹ, דִּכְתִיב, אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוֹ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱ-לֹקיכֶם, סָמַךְ שַׁבָּת לְמוֹרָא אָב וָאֵם, לוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁהִזְהַרְתִּיךָ עַל מוֹרָא אָב וָאֵם, אִם אָמַר לְךָ חַלֵּל אֶת הַשַׁבָּת, אַל תִּשְׁמַע לוֹ

וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַמִצְוֹת. אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, אַתָּה וְאָבִיךָ חַיָבִים בִּכְבוֹדִי. לְפִיכָךְ לֹא תִשְׁמַע לוֹ לְבַטֵּל אֶת דְּבָרָי

וְגַם מִצְוֹת דְּרַבָּנָן, דִּבְרֵי הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הֵן, דִּכְתִיב, לֹא תָסוּר וְגוֹ'. אָמַר לוֹ אָבִיו, שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִם פְּלוֹנִי וְשֶׁלֹּא יִמְחוֹל לוֹ, וְהַבֵּן הָיָה רוֹצֶה לְהִתְפַּיֵס, אֵין לוֹ לָחוּשׁ לִפְקֻדַּת אָבִיו, כִּי אָסוּר לִשְׂנֹא שׁוּם יְהוּדִי אִם לֹא כְּשֶׁרוֹאֵהוּ שֶהוּא עוֹבֵר עֲבֵרָה, וְנִמְצָא שֶהָאָב צִוָּהוּ לַעֲבוֹר עַל דִבְרֵי תוֹרָה

Halocho #2166 - Blessing the month

This Shabbat is "Shabbat Mevarchim": There's an ancient custom to bless the upcoming month on the Shabbat before Rosh Chodesh, before Mussaf. 

This is not to be confused with Sanctifying the Month that was done by Av Bet Din when the new moon appeared. 

Nevertheless, the custom is to stand when the Chazzan announces which day(s) will be Rosh Chodesh, since the sanctification of the month was done while standing. 

Source: Mishna Berura 417:1

- Danny
Thursday, 23 Marcheshvan 5779

מנהג קדמונינו לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש חוץ מלפני ראש חודש תשרי ורמז לזה בכסה ליום חגנו. ויש מקומות שאין נוהגין לברך ראש חודש אב משום שהוא חודש של פורעניות

 ואין ברכת ראש חודש כקידוש החודש שהיה מלפנים אלא שמודיעים להעולם מתי יחול ראש חודש ויזהרו בכל הלכות החודש

 ומכל מקום נהגו לעמוד בשעת אמירת ראש חודש פלוני ביום פלוני דוגמת קידוש החודש שהיה מעומד