Halocho #2114- May one say Tehillim by heart?

The Torah is divided into two parts: The written-law (Tanach) and the oral-law (Mishna and Talmud).

Even if one knows parts of the written-law by heart, one should be careful not say them without a text.

The exception being those verses that everybody knows by heart, like those תְהִלִּים said often during prayers like אַשְׁרֵי.

If possible, one should pray from a Siddur, since Davening includes many verses that not everybody knows by heart.

Blind people are allowed to say everything by heart.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 1:6

- Danny
Tuesday, 19 Menachem Av 5778

מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים וְכֵן שְׁאָר פָּרָשִׁיּוֹת מִתּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁאֵינָם שְׁגוּרִים בְּפִי הַכֹּל, אָסוּר לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה

אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה, יֶשׁ לוֹ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה. וְסוּמָא מֻתָּר

Halocho #2113 - How do I know if a fruit is Kosher?

Fresh fruit is always Kosher, however, it may have an עָרְלָה  (tree less than 3 years old) problem, as we've learned in the past few days.

When in doubt if the tree is less than 4 years old:

- In Israel, the fruit from such a tree is forbidden. (This is one of the reasons that fruit needs Rabbinic Supervision in Israel. Other issues include Shmita, נֶטַע רְבָעִי - the 4th year fruit - and the separation of Terumot and Ma'asrot.)

- Outside of Israel, the fruit is allowed, as long as you don’t pick it yourself. This is the way Moshe was given the Halocho at Har Sinai.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 173, Mishna Orlo, 3:9

- Danny
Monday, 18 Menachem Av 5778

סְפֵק עָרְלָה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר, וּבְסוּרְיָא מֻתָּר, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט

Halocho #2112 - What comes after Orlo?

Orlo - עָרְלָה - is the Torah prohibition of eating fruit from trees less than 3 years old, as per last Wednesday's Halocho.

In the 4th year, the fruit is called נֶטַע רְבָעִי and needs to be "redeemed" by transferring its status onto a coin. The coin needs to be worth at least a "Peruta" (0.025 grams of pure silver; about 1 US penny at today's rate.)

In Israel one makes a Bracha when redeeming  נֶטַע רְבָעִי:

אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן נֶטַע רְבָעִ...

One then says "I am redeeming the נֶטַע רְבָעִי into this coin". The coin is then destroyed and disposed of. Instead of a coin, one can use fruit worth about 1 penny, which then needs to be destroyed.

After redeeming them, the נֶטַע רְבָעִי - the 4th year fruit - can be eaten, anywhere by anybody.

Sources: Kitzur Shulchan Aruch 173:2

- Danny
Sunday, 17 Menachem Av 5778

בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, נִקְרְאוּ הַפֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי, וּצְרִיכִין פִּדְיוֹן

 כֵּיצַד פּוֹדֶה אוֹתָן? תּוֹלְשָׁן לְאַחַר שֶׁנִגְמְרוּ כָּל צָרְכָּן, וְנוֹטֵל מַטְבֵּעַ כֶּסֶף אוֹ פֵּרוֹת שֶׁל הֶתֵּר שָׁוִּין פְּרוּטָה, וְאוֹמֵר "בָּזֶה אֲנִי פוֹדֶה פֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי אֵלּוּ". וְנוֹטֵל הַמַּטְבֵּעַ אוֹ הַפֵּרוֹת וְשּׁוֹחֲקָן וְזוֹרְקָן בַּנָּהָר

 וְאֵין מְבָרְכִין בְּחוּץ לָאָרֶץ עַל הַפִּדְיוֹן

Halocho #2111 - Shabbat Nachamu

Usually the Haftara is connected to the weekly Torah Reading.

During the 7 weeks following the fast of Tish'a b'Av we read the שִׁבְעָה דְּנֶחָמָתָא - the Seven Haftarot of Consolation from Yeshayahu.

Even though in 2 week's time -  it will be Shabbat-Rosh Chodesh Elul - we will read the regular Shabbat-Rosh-Chodesh Haftarah of הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, that's because it also talks about the consolation.

Two weeks later - on Shabbat כִּי תֵצֵא we will read the missed Haftara - עֲנִיָּה סוֹעֲרָה - after the regular one - רָנִי עֲקָרָה - as together they are a single chapter (Ch. 54) in יְשַׁעְיָהוּ.

Shabbat Nachamu - this week - is named after the opening words of the first of the Seven Haftarot of Consolation: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי  - Hashem instructs the prophet Yeshayahu to "Console, console My people". (Isaiah Ch. 40)

Source: Kitzur Shulchan Aruch 128:4

Reminder: No Tachanun this afternoon, nor on Friday - Tu B'Av.

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 14 Menachem Av 5778

מִשַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב וּלְהַלָּן, מַפְטִירִין בְּשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, שִׁבְעָה דְּנֶחָמָתָא

וְאִם חָל א' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל בַּשַׁבָּת, דּוֹחִין עֲנִיָּה סוֹעֲרָה וּמַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם כֵּן מִנֶּחָמוֹת יְרוּשָׁלָיִם. וּבְשַׁבָּת פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא, שֶׁאָז מַפְטִירִין רָנִי עֲקָרָה, מַשְׁלִימִין עָלֶיהָ גַּם עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, שֶׁהִיא סְמוּכָה לָהּ

אִם טָעָה בְּשַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְאָמַר עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ לְאַחֲרֶיהָ, יֹאמַר גַּם הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וִיבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר הַבְּרָכוֹת, יֹאמַר הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי בְּלֹא בְּרָכוֹת

 וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל בְּאֶחָד בַּשַׁבָּת, דּוֹחִין הַפְטָרַת מָחָר חֹדֶשׁ, שֶׁאֵין בָּהּ מִנֶּחָמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וּמַפְטִירִין עֲנִיָּה סוֹעֲרָה

Halocho #2110 - Three years of Orlo for trees

For 3 years after planting a tree, one may not eat its fruit, nor derive any benefit from the fruit, peels or pits. This is a Torah prohibition and applies to trees planted anywhere on the planet by anybody. 

How to count these 3 years: 

- Trees planted until Tu B'av (Friday - 15th of the month of Av; 45 days before Rosh Hashana) have their first birthday on Rosh Hashana, and 2 years later they turn "three years old". 

- Trees planted less than 45 days before Rosh Hashana need to count three years from their first Rosh Hashana. 

The laws of Orlo apply to trees grown from shoots or pits, and sometimes to trees that have been replanted. A tree that was cut and its stump is less than 1 Tefach (about 9 cm - 3.5 inches) high becomes Orlo again. 

One does not say Tachanun on Tu B'Av (Friday) nor at Mincha the afternoon before (Thursday afternoon). A bride and groom do not fast on their wedding day if it's on Tu B'Av. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 22:8, 146:2, 173:1,3,4


- Danny
Wednesday, 13 Menachem Av 5778

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב ... בְּכָל אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם

בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּבְאִסְרוּ חַג דְּשָׁבוּעוֹת, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָר בְּאָב, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, וְכֵן בַּחֲנֻכָה, וּבְשׁוּשַׁן פּוּרִים, אֵין מִתְעַנִּין

כָּל עֵץ מַאֲכָל, בֵּין שֶׁל יִשְֹרָאֵל בֵּין שֶׁל גּוֹי, וַאֲפִלּוּ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת מִנְּטִעָתוֹ, הַפֵּרוֹת וְהַגַּרְעִינִין וְהַקְּלִפּוֹת, הַכֹּל אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵלּוּ, אֵין מוֹנִים מִיּוֹם לְיוֹם, אֶלָּא אִם נָטַע קֹדֶם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, כֵּיוָן שֶׁיֵשׁ אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נֶחְשֶׁבֶת לוֹ הַשָּׁנָה, מִשּׁוּם דְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם הֵמָּה יְמֵי קְלִיטָה, וְאַחַר כָּךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָׁנָה נֶחְשָׁבִים שָׁנָה, וְשׁוּב מוֹנֶה שְׁתֵּי שָׁנִים מִתִּשְׁרֵי. אֲבָל אִם נָטַע מִיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְאֵילַךְ, לֹא נֶחְשֶׁבֶת שָׁנָה זֹאת לִכְלוּם, וּמוֹנֶה מִתִּשְׁרֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים

בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, נִקְרְאוּ הַפֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי, וּצְרִיכִין פִּדְיוֹן. כֵּיצַד פּוֹדֶה אוֹתָן. תּוֹלְשָׁן לְאַחַר שֶׁנִגְמְרוּ כָּל צָרְכָּן, וְנוֹטֵל מַטְבֵּעַ כֶּסֶף אוֹ פֵּרוֹת שֶׁל הֶתֵּר שָׁוִּין פְּרוּטָה, וְאוֹמֵר, בָּזֶה אֲנִי פוֹדֶה פֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי אֵלּוּ. וְנוֹטֵל הַמַּטְבֵּעַ אוֹ הַפֵּרוֹת וְשּׁוֹחֲקָן וְזוֹרְקָן בַּנָּהָר. וְאֵין מְבָרְכִין בְּחוּץ לָאָרֶץ עַל הַפִּדְיוֹן

אֶחָד הַנּוֹטֵעַ גַּרְעִין אוֹ עָנָף אוֹ שֶׁעָקַר אִילָן וּנְטָעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, חַיָבִים בָּעָרְלָה. אֲבָל הַמַּרְכִּיב עָנָף בְּאִילָן אַחֵר, וְכֵן הַמַּבְרִיךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׁה גּוּמָא בָּאָרֶץ וּמַשְׁפִּיל אֶחָד מֵעַנְפֵי הָאִילָן וּמַטְמִין אֶמְצָעוּתוֹ בָאָרֶץ וְרֹאשׁוֹ יוֹצֵא מִצַּד אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁחֲתָכוֹ מִֵעִקַּר הָאִילָן, בְּחוּץ לַאָרֶץ אֵין בּוֹ מְשׁוּם עָרְלָה

אִילָן שֶׁנִּקְצַץ, אִם נִשְׁאַר גָבוֹהַּ מֵהָאָרֶץ טֶפַח, אֲזַי מַה שֶּׁגָּדַל אַחַר כָּךְ, אֵינוֹ חַיָב בָּעָרְלָה. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁאַר טֶפַח, חַיָב בָּעָרְלָה. וּמוֹנִין הַשָּׁנִים מִשְּׁעַת הַקְּצִיצָה. וְאִילָן שֶׁנֶּעֶקַר וְנִשְּׁאַר מִשָּׁרָשָיו מְחֻבָר, אֲפִלּוּ רַק כָּעֳבִי הַמַּחַט שֶׁמּוֹתְחִין בָּהּ הַבֶּגֶד, לְאַחַר אֲרִיגָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיָכוֹל לִחְיוֹת בְּלִי תוֹסֶפֶת עָפָר וּפָטוּר, וַאֲפִלּוּ הוֹסִיף עָלָיו עָפָר הַרְבֵּה

Halocho #2109 - Why is Tu B'Av a joyous day?

Tu B'Av will be on this Friday, Erev Shabbat.

A number of joyous events happened over the years on Tu B'Av.

- It was the day the Generation-of-the-Wilderness realized that the sin of the spies had been forgiven, in the year 2488.

- It was the day that the tribes were allowed to intermarry, including orphaned daughters (as per בְּמִדְבַּר Ch. 36:8) once all those who conquered the Land had passed away.

- On the same day the tribe of Binyamin was allowed to intermarry with other tribes, after the scandal of Giv'ah (as per שֹׁפְטִים Ch. 19 - 21), around the year 2524.

- It was the day that King הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה removed the blockades that the wicked King יָרָבְעָם בֶּן נְבָט had placed on the roads, preventing the Jews from going to Jerusalem for the Festivals about 75 years earlier, around the year 3040.

- It was the day the Romans allowed those massacred by the wicked Hadrian in Beitar to be buried, some time after he died in 138 (C.E).

- It was the day they stopped chopping wood for the altar in the Bet Hamikdash every year, as it marks the end of "summer" (as per Rashi on בְּרֵאשִׁית Ch. 8:22) and the start of the 2 months of "heat". The wood had to be worm free to be used on the altar, and had to be fully dried before the rainy season.

This gave everybody more time for learning Torah - and therefore Tu B'Av is the Joyous Day of Increased Torah Learning (and one does not say Tachanun on Tu B'Av nor during Mincha the day before.)

Source: The Book of our Heritage, Vol 3 page 307-313, (Kitzur Shulchan Aruch 22:8)

- Danny
Tuesday, 12 Menachem Av 5778

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב ... בְּכָל אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם

Halocho #2108 - Tikun Chatzot

If possible, one should awaken at midnight and say תִּקּוּן חֲצוֹת; lamenting the destruction of the Bet Hamikdash and the resultant loss of Torah learning as well as the numerous Mitzvot we can no longer do.

If getting up at midnight is not an option, one should get up before dawn to say Tikun Chatzot.

After תִּקּוּן חֲצוֹת one should learn some Torah; Mishna or Tehillim or Mussar.

At the very latest one needs to awaken in time to get to shul before they start morning prayers.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 1:5

- Danny
Monday, 11 Menachem Av 5778

אִם אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁכִּים וְלָקוּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲרֹךְ אָז תִּקּוּן חֲצוֹת, מַה טּוֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת וְגוֹ'. וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹנֵן בָּעֵת הַהִיא, שֶׁנֶּאֱמַר, ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ, וְאוֹמֵר, אוֹי לַבָּנִים שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי וְהִגְלֵיתִים לְבֵין הָאֻמּוֹת

 וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָקוּם בַּחֲצוֹת, יִתְגַּבֵּר עַל כָּל פָּנִים לָקוּם קֹדֶם עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָעִירָה שָּׁחַר, אֲנִי מְעוֹרֵר אֶת הַשַּׁחַר וְאֵין הַשַּׁחַר מְעוֹרֵר אוֹתִי

וְגַם לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה, יָכוֹל לַעֲרֹךְ תִּקּוּן חֲצוֹת, וְאַחַר כָּךְ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אִישׁ אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ. וְשִׁעוּר מִשְׁנָיוֹת קוֹדֵם לְכָל דָּבָר (וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִנְשָׁמָה, מִשְׁנָה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה). וְאִם אֵינוֹ בַר הָכֵי, יַעֲסֹק בַּתְּהִלִּים וּמַעֲמָדוֹת וְסִפְרֵי מוּסָר

וְטוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה, מֵהַרְבּוֹת בְּלֹא כַוָּנָה

תָּנָא רַבִּי חִיָּא, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'. פֵּרוּשׁ, שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא אָז כְּנֶגְדֶּךָ. עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, נִקְרָא עֶבֶד ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כָּל עַבְדֵי ה' הָעוֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵילוֹת 

וּבַלֵּילוֹת הַקְּצָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁכִּים כָּל כָּךְ, לְכָל הַפָּחוֹת יִתְאַמֵּץ לָקוּם בְּעוֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זְמָן לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר

Halocho #2107 - Havdala this week

Since the fast has already begun, one cannot make הַבְדָּלָה on מוֹצָאֵי שַׁבָּת, this week.

What one does, once it's מוֹצָאֵי שַׁבָּת:

- Before removing one's shoes and doing any work one says בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.

The Kitzur recommends one says the longer version:

בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְֹרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל

In either version, one does NOT say "Hashem, Elokeinu Melech HaOlam"

- Upon seeing a flame, one says the Bracha of בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. 

Typically this will be done in shul after the Amida; somebody will light a Havdala candle. 

If one is not going to shul, one can light one's own Havdala candle for this purpose.

- In the Amida one says אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ like on every Motzai Shabbat. 

If one forgets, one does not make amends. However, if one didn't say אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ then one cannot eat after the fast until one has heard הַבְדָּלָה.

- Havdala is done on Sunday night, after the fast.

No candle and no spices. Only wine. Only בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן and the long הַמַּבְדִּיל Bracha are said.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 125:6, 96:5

Shabbat Shalom,

Danny
Thursday, 7 Av 5778

מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנֵּר, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וּבִשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ

אֲבָל אֵין מַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס עַד מוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, וְאָז הוּא מַבְדִּיל עַל הַכּוֹס. אֲבָל אֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא עַל הַבְּשָׂמִים וְלֹא עַל הַנֵּר, אֲפִלוּ לֹא בֵרַךְ עָלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת

וְיַזְהִיר לִבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ מְלָאכָה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת

וְאִם שָׁכַח לוֹמַר אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ, אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר אֶלָּא גּוֹמֵר תְּפִלָּתוֹ  שֶׁהֲרֵי יַבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב עַל הַכּוֹס, וְלֹא יִטְעֹם קֹדֶם. וְאִם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, יֹאמַר תְּחִלָּה הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ וְכוּ' בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת

גַּם מְלָאכָה אֵין לַעֲשׂוֹת קֹדֶם הַבְדָּלָה, וְהַנָּשִׁים שֶׁצְּרִיכוֹת לְהַדְלִיק נֵרוֹת קֹדֶם הַבְדָּלָה, יֹאמְרוּ תְּחִלָּה, בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְֹרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל

BTW: Those who need to break their fast also have to make הַבְדָּלָה (just the Bracha on the grape juice and the long HaMavdil) before they eat.

Halocho #2106 - When can I do laundry & have a haircut?

The (deferred) fast of Tish'a B'Av will be on Sunday.

On Sunday night - after the fast - one may not eat meat nor drink wine. It's inappropriate to go from mourning to feasting.

Music and dancing are also still forbidden on Sunday night. 

Laundry, shaving and haircuts are allowed on Sunday night after the fast.

Once Monday morning dawns, all forms of "3-weeks" mourning are suspended.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 125:7 (and "Halachos of the 3 weeks" by Rav Shimon Eider זצ"ל)

Danny
Wednesday, 6 Av 5778

תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בַּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְיוֹם רִאשׁוֹן, בַּלַּיְלָה שֶׁלְאַחַר הַתַּעֲנִית, אֲסוּרִים בְּבָשָׂר וָיָיִן כְּמוֹ בִּשְׁאָר תִּשְׁעָה בְּאָב, מִפְּנֵי אֲבֵלוּת הַיּוֹם. אֲבָל לְמָחָר, מֻתָּרִים מִיָּד בַּכֹּל

Halocho #2105 - Who must fast on 9 B'Av?

On Tisha B'Av (from sunset on Shabbat afternoon - until nightfall on Sunday evening) almost everybody needs to fast.

Pregnant and nursing mothers need to fast on 9 B'Av even if it causes them discomfort, unless it's dangerous to their health.

When in doubt, consult your LOR (Local Orthodox Rabbi).

During the first 7 days after childbirth, a mother is not allowed to fast.

Anybody who isn't healthy should only fast for a few hours. This includes a mother between 7 and 30 days after childbirth unless she feels up to fasting. When in doubt, consult your LOR.

Children are not allowed to fast.

Those who are not fasting should limit their food intake to the bare minimum; only bread and water if possible.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 124:6

Danny
Tuesday, 5 Av 5778

אֲפִלּוּ עֻבָּרוֹת וּמֵנִיקוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְטַעֲרוֹת הַרְבֵּה, צְרִיכוֹת לְהַשְׁלִים הַתַּעֲנִית, אִם לֹא בִּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ חַס וְשָׁלוֹם לְסַכָּנָה

אֲבָל חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, יֵשׁ לְהָקֵל שֶׁלֹּא יַשְׁלִים הַתַּעֲנִית, רַק יִתְעַנֶּה אֵיזֶה שָׁעוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵן אִם חָלוּשׁ בְּטִבְעוֹ

וְיוֹלֶדֶת לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם נַמִּי דִּינָהּ כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹלָה. אַךְ אִם מַרְגֶּשֶׁת בְּעַצְמָהּ שֶׁהִיא בְּרִיאָה לְגַמְרֵי וְהַתַּעֲנִית לֹא יַזִּיק לָהּ, יֵשׁ לָהּ לְהַשְׁלִים

וְאֵלּוּ שֶׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל בְּתִשְׁעָה בְּאָב, לֹא יִתְעַנְּגוּ בְּמַאֲכָלִים, אֶלָּא בִּכְדֵי צֹרֶךְ בְּרִיאוּת הַגּוּף

Halocho #2104 - Learning Torah on Shabbat, 9th of Av

Since the fast of תִּשְׁעָה בְּאָב is on Shabbat, we will fast on Sunday, 10 Av (22 July).

On Shabbat, we say אָב הָרַחֲמִים  at שַׁחֲרִית, but we don't say  צִדְקָתְךָ צֶדֶק nor פִּרְקֵי אָבוֹת at מִנְחָה.

On Shabbat, it's preferable to only learn those sections that one is allowed to study on the fast of תִּשְׁעָה בְּאָב. This includes Halachot of the fast and those sections of Tanach and Talmud that discuss the destruction of the Bet HaMikdash.

However, one may review the weekly Parsha, with Rashi and Targum.

(It's better to continue learning one's regular Torah studies rather than sit idle.)

Source: Kitzur Shulchan Aruch 125:3,4

Danny
Monday, 4 Av 5778

אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וּמַזְכִּירִין נְשָׁמוֹת בְּשַׁחֲרִית. אֲבָל בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ צֶדֶק.

תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בַּשַׁבָּת יֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לִלְמֹד כִּי אִם דְבָרִים הַמֻּתָּרִים לִלְמֹד בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים פִּרְקֵי אָבוֹת. אֲבָל לִקְרוֹת הַסִּדְרָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, מֻתָּר וּמִכָּל שֶׁכֵּן קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹ

 וְאִם חָל עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב [בַּשַׁבָּת] אָסוּר לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בְּלִמּוּד כְּמוֹ בִּשְׁאָר תִּשְׁעָה בְּאָב

Halocho #2103 - The fast is on Sunday, what about Shabbat?

Since the 9th of Av is on Shabbat, we will fast on Sunday, 10 Av (22 July).

On Shabbat, one may eat meat and wine, until a few minutes before sunset - שְׁקִיעַת הַחַמָּה.

After sunset, one may not eat or drink anything, until after the fast (Sunday evening).

However, one does not remove one's shoes nor sit on the ground (or low stools) until after the Chazzan has said בָּרְכוּ.

If Maariv begins some time after Motzai Shabbat time, or one is not going to shul, then one removes one's shoes at Motzai Shabbat time, after saying בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.

בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְֹרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל

If one eats the 3rd meal after מִנְחָה, then it should not be with a big crowd. One's regular guests are allowed to join, and one may make בִּרְכַּת הַמָּזוֹן with a זִמּוּן.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 125:1,2

Danny
Sunday, 3 Av 5778

תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחַל בְּאֶחָד בַּשַׁבָּת אוֹ שֶׁחָל בַּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְאֶחָד בַּשַׁבָּת, אוֹכְלִין בַּשַׁבָּת בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יָיִן. וַאֲפִלּוּ בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית שֶׁלְּאַחַר מִנְחָה, מֻתָּר בַּכֹּל, אַךְ לֹא יֵשֵׁב אָז בִּסְעוּדַת חֲבֵרִים

 אִם חָל בְּרִית מִילָה, יַעֲשׂוּ הַסְּעוּדָה קֹדֶם מִנְחָה

אֲבָל מֻתָּר לֶאֱכוֹל עִם בְּנֵי בֵיתוֹ, וְיָכוֹל לְבָרֵךְ בְּזִמּוּן. וְצָרִיךְ לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם, כִּי בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אָסוּר בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּרְחִיצָה

 אַךְ הַמִּנְעָלִים לֹא יַחֲלוֹץ עַד לְאַחַר בָּרְכוּ. וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר חוֹלֵץ קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל וְהוּא רַחוּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ, וְיֹאמַר מִתְּחִלָּה בִּרְכַּת הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת 

לֵיל שַׁבָּת שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב, אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, אִם לֹא כְּשֶׁחָל אָז לֵיל טְבִילָתָהּ

Halocho #2102 - No more meat leftovers!

From Rosh Chodesh Av (starting tonight - Thursday evening) until after the fast is the period known as the "9 days".

The custom is to not eat meat and chicken and to not drink wine during the "9 days", except on Shabbat.

Food cooked together with meat should not be eaten - even if one doesn't eat the meat.

Those who need to eat meat (or drink wine) for health reasons, may do so. If possible, even they should refrain (with the Doctor's permission) from the 7th of Av; the day the Romans entered the Bet Hamikdash.

At a סְעוּדַּת מִצְוָה - a Brit, Pidyon HaBen or Siyum - one may serve meat and wine. Besides for close family, one may invite up to 10 friends one would normally invite.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 122:8

Chodesh Tov and Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 29 Tammuz 5778

מִנְהָג בְּכָל יִשְֹרָאֵל שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּתִשְׁעַת יָמִים שֶׁמִן רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַד לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, וְאָסוּר אֲפִלּוּ בְּתַבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בּוֹ בָּשָׂר אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֻׁמָּן. וַאֲפִלּוּ בְּשַׂר עוֹף, אָסוּר

וְאַךְ מִי שֶׁמַּאַכְלֵי חָלָב מַזִיקִין לוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל בְּשַׂר עוֹף. וּלְצֹרֶךְ חוֹלֶה, הַכֹּל מֻתָּר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵינוֹ קָשֶׁה לוֹ, יֵשׁ לוֹ לְהַפְסִיק, שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן ז' בְּאָב וּלְהַלָּן. וְכֵן נוֹהֲגוֹת קְצָת יוֹלְדוֹת לְהִמָנַע מִבָּשָׂר וְיַיִן מז' בְּאָב וָאֵילָךְ, כִּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִכְנְסוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַהֵיכָל

וּבִסְעוּדַּת מִצְוָה, כְּגוֹן מִילָה וּפִדְיוֹן הַבֵּן, וְסִיּוּם מַסֶּכְתָּא גַּם כֵּן, מֻתָּרִין בְּבָשָׁר וְיָיִן. וְחוּץ מֵאֲבוֹתָיו וְאֶחָיו וּבָנָיו, וְחוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שַׁיָּכוּת לַמִּצְוָה, יָכוֹל לְהַזְמִין עוֹד עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְרֵעוּת. אֲבָל רַק אוֹתָן שֶׁגַּם בְּפַעַם אַחֶרֶת הָיוּ בָּאִין אֵלָיו אֶל הַמִּשְׁתֶה. וְכָל זֹאת מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב רַק אוֹתָם שֶׁגַּם בְּפַעַם אַחֵר הָיוּ בָּאִין אֵלָיו אֶל הַמִּשְׁתֶּה. וְכָל זֹאת מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם, אֲבָל לֹא אַחַר כָּךְ

וְהַסְּעֻדָּה שֶׁנּוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי הַמִּילָה, אֵינָהּ סְעֻדַּת מִצְוָה  וַאֲסוּרִין בְּבָשָׂר וָיַיִן, אֶלָּא יֵשׁ לַעֲשׂוֹתָהּ בְּמַאַכְלֵי חָלָב

וְכוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם יֵשׁ תִּינוֹק שֶׁיִשְׁתֶה רֹב הַכּוֹס, נוֹתְנִין לוֹ. וְאִם לָאו, יָכוֹל הַמַּבְדִּיל בְּעַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת

Halocho #2101 - Don't interrupt the voyage

This week we read the double Parsha of מַּטּוֹת and מַסְעֵי. Parshat מַסְעֵי begins by listing the 42 encampments the wandering Jews had during their 40 years in the desert.

All 42 encampments should be read together during the same "Aliya".

Source: Kitzur Shulchan Aruch 78:4

After the last Aliya the congregation says "חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזַּק" in honour of finishing the 4th Chumash - בְּמִדְבַּר.

The Haftara this week is שִׁמְעוּ - the 2nd chapter of יִרְמְיָהוּ; a continuation of last week's Haftara.

- Danny
Wednesday, 28 Tamuz 5778

אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מַסָּעוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת וְאֵלֶּה מַסְעֵי, אֵין לְהַפְסִיק בָּהֶם, שֶׁהֵם נֶגֶד שֵׁם מ"ב (מגן אברהם) תכ"ח

בִֹּשְלֹשֶׁת הַשַׁבָּתוֹת שֶׁבֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב, מַפְטִירִין גּ' דְּפֻרְעָנוּתָא, שֶׁהֵן, דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ, שִׁמְעוּ דְּבַר ה', חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ, וְסִימָנָם דש"ח

 וְאִם טָעָה וְקָרָא בַּשַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה דְּיוֹמָא, מַפְטִירִין בַּשַׁבָּת הַבָּאָה, דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ וְגַם, שִׁמְעוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ

Halocho #2100 - Last chance for laundry

When the month of Av begins, one diminishes joy. From Rosh Chodesh Av until after the fast is the period known as the "9 days".

During the "9 days" one does not do any laundry even if one only intends wearing the clothes after the "9 days".

One may not even give laundry to a non-Jew to wash during the "9 days", but a Jew may do laundry for non-Jews.

One does not wear freshly laundered clothes during the "9 days" except on Shabbat. This does not apply to garments worn directly on the body; undergarments, socks, PJs and the like.
One may not change bed linens, tablecloths and towels during the 9 days.

The "9 days" starts on Thursday evening ( Rosh Chodesh Av) and ends 10 days later on Sunday after nightfall.

==> Therefore it's advisable to prepare a week's supply of shirts, pants, skirts, etc. by wearing them for a short while before Thursday evening, Rosh Chodesh. One can also prepare towels by using them once.

Baby clothing that get dirty all the time and needs to be changed many times a day are exempt from the above and may be laundered and used during the "9 days".

Anything halachically required for her "7 clean days", a Niddah may launder and wear during the "9 days".

Source: Kitzur Shulchan Aruch 122:9

To see a chart (in Hebrew in PDF) with the differences between Ashkenazi and Sefardi customs in the 3 weeks, go to http://tinyurl.com/Halocho9days

- Danny
Tuesday, 27 Tamuz 5778


וְכֵן אֵין מְכַבְּסִין בְּתִשְׁעָה יָמִים אֵלּוּ. וַאֲפִלּוּ חָלוּק אוֹ בֶּגֶד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְלָבְשׁוֹ עַד אַחַר הַתַּעֲנִית. וַאֲפִלּוּ לְתִתָּם לְכוֹבֶסֶת אֵינוֹ יְהוּדִי אָסוּר. וְיִשְֹרָאֵלית, מֻתֶּרֶת לְכַבֵּס בִּגְדֵי אֵינָם יְהוּדִים. וּמִכָּל מָקוֹם בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בָּהּ תִּשְׁעָה בְּאָב יֵשׁ לָהּ לִזָּהֵר. וְכֵן אָסוּר בְּתִשְׁעָה יָמִים אֵלוּ לִלְבּוֹשׁ אוֹ לְהַצִּיעַ אֲפִלּוּ הַמְכֻבָּסִין מִקֹּדֶם. רַק לִכְבוֹד שַׁבָּת, מֻתָּר לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי פִּשְׁתָּן, וּלְהַצִּיעַ עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת לְבָנִים, וּלְהַחֲלִיף מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם וּמַגָּבוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁאָר שַׁבָּתוֹת. אֲבָל סְדִינִים לְבָנִים, אָסוּר לְהַצִּיעַ. וְאִשָּׁה שֶׁצְּרִיכָה לִלְבּוֹשׁ לְבָנִים לִסְפֹּר ז' נְקִיִּים, מֻתֶּרֶת לְכַבֵּס וְלִלְבּוֹשׁ. וְכֵן הַמִּטְפָּחוֹת שֶׁמְלַפְּפִין בָּהֶן אֶת הַתִּינוֹקוֹת [חִתּוּלִים], שֶׁמְלַכְלְכִין אוֹתָן תָּדִיר, מֻתָּר לְכַבְּסָן

Halocho #2099 - What about Havdala this week?

During the "9 days" (which start on Friday) one does not drink wine except on Shabbat. What about הַבְדָּלָה , which is said after Shabbat?

One makes הַבְדָּלָה as usual this week using wine (and spices and a candle).

If there is a small child who can drink most of the cup of wine, then one gives it to him to drink.

If not, then the person making הַבְדָּלָה drinks the wine.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 122:8

Some people have the custom of using beer for הַבְדָּלָה this week. If one uses beer for הַבְדָּלָה then the first Bracha needs to be שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ instead of בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

Source: Halachos of the 3 weeks by Rav Shimon Eider זצ"ל page 7

My Rosh Yeshiva - Rav Shlomo Zalman Auerbach זצ"ל - always used wine for הַבְדָּלָה and always drank it himself.

- Danny
Monday, 26 Tamuz 5778

מִנְהָג בְּכָל יִשְֹרָאֵל שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּתִשְׁעַת יָמִים שֶׁמִן רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַד לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב... וְכוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם יֵשׁ תִּינוֹק שֶׁיִשְׁתֶה רֹב הַכּוֹס, נוֹתְנִין לוֹ. וְאִם לָאו, יָכוֹל הַמַּבְדִּיל בְּעַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת

Halocho #2098 - Should I keep the Bet Hamikdash in mind?

After the destruction of the Bet Hamikdash, certain types of joy were forbidden and certain acts of mourning were instituted זֵכֶר לַחֻרְבָּן - as a reminder of the destruction.

One may not plaster one's entire house; a square Ama (~50 cm x 50 cm) of wall opposite [or above] the front door should be left bare to recall the destruction.
The reason many people don't do so nowadays is unclear.

A woman should never wear all her jewelry at the same time.

Some ashes are placed on a groom's head before the Chuppa (wedding ceremony) on the spot where he usually wears his Tefilin.

A bride's veil should not have gold or silver threads.

A plate is broken at the engagement and a cup under the Chuppa.

All these [and more] are done זֵכֶר לַחֻרְבָּן - as a reminder of the destruction.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 126:1,2

- Danny
Sunday, 25 Tamuz 5778

מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁבְּכָל שִׂמְחָה יְהֵא בָּהּ זֵכֶר לַחֻרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם וְגוֹ' אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. וְגָזְרוּ שֶׁלֹּא יִבְנֶה לוֹ יִשְֹרָאֵל בִּנְיָן מְסֻיָּד וּמְצֻיָּר כְּבִנְיָן הַמְּלָכִים. וְלֹא יְסַיֵּד אֶת כָּל בֵּיתוֹ בְּסִיד, אֶלָּא טָח בֵּיתוֹ בְּטִיט וְסָד בְּסִיד, וּמַנִּיחַ בּוֹ אַמָּה עַל אַמָּה כְּנֶגֶד הַפֶּתַח בְּלֹא סִיד, כְּדֵי לִזְכֹּר הַחֻרְבָּן. וּמַה שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כֵן עַתָּה, לֹא יָדַעְנוּ טַעַם בָּרוּר

וְכֵן תִּקְּנוּ שֶׁהָעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לְאוֹרְחִים, אֲפִלּוּ סְעוּדַת מִצְוָה, לֹא יִתֵּן כָּל הַתַּבְשִׁילִין הָרְאוּיִין לַסְּעוּדָה, וְכֵן הָאִשָּׁה לֹא תִּתְקַשֵּׁט בְּכָל תַּכְשִׁיטֶיהָ בְּפַעַם אֶחָת. וְהֶחָתָן קֹדֶם חֻפָּתוֹ, נוֹתְנִים אֵפֶר עַל רֹאשׁוֹ בִּמְקוֹם הַנָּחַת תְּפִלִּין. וְהַמִּכְסֶה שֶׁמְכַסִּים בָּהּ אֶת הַכַּלָּה, לֹא יִהְיוּ בוֹ חוּטֵי כֶסֶף אוֹ זָהָב. גַּם נוֹהֲגִין שֶׁבִּשְׁעַת כְּתִיבַת הַתְּנָאִין, אַחַר קְרִיאָתָן, שׁוֹבְרִין קְדֵרָה לַעֲשׂוֹת זֵכֶר לַחֻרְבָּן, אֲבָל יֵשׁ לִקַּח קְדֵרָה שְׁבוּרָה. וְתַחַת הַחֻפָּה שׁוֹבֵר הֶחָתָן כְּלִי זְכוּכִית, וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כּוֹס שָׁלֵם

Halocho #2097 - Cutting nails during the 3 weeks?

One may cut one's nails during the 3 weeks, until the week in which תִּשְׁעָה בְּאָב falls.

On each Shabbat of the "3 weeks" we read a Haftara in which the prophet warned about the destruction of the Bet Hamikdash.

The first week (this week) we read the first chapter of יִרְמִיָּהוּ, which is the Haftara for מַּטּוֹת in most Chumashim.

The second week we read most of the second chapter of יִרְמִיָּהוּ.

The third week we read the first chapter of יְשַׁעְיָהוּ - Chazon; most of it in the sad tune that Megilat Eicha is read.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 122:6, 5

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 22 Tamuz 5778

קְצִיצַת הַצִּפָּרְנַיִם, אֵין לֶאֱסֹר, רַק בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחַל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב. וְאִשָּׁה לְצֹרֶךְ טְבִילָתָהּ מֻתֶּרֶת גַּם אָז. וְכֵן הַמּוֹהֵל יָכוֹל לְתַקֵּן צִפָּרְנָיו לְצֹרֶךְ הַפְּרִיעָה

בִֹּשְלֹשֶׁת הַשַׁבָּתוֹת שֶׁבֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב, מַפְטִירִין גּ' דְּפֻרְעָנוּתָא, שֶׁהֵן, דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ, שִׁמְעוּ דְּבַר ה', חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ, וְסִימָנָם דש"ח

וְאִם טָעָה וְקָרָא בַּשַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה דְּיוֹמָא, מַפְטִירִין בַּשַׁבָּת הַבָּאָה, דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ וְגַם, שִׁמְעוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ. חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת, מַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּפְטִירִין שִׁמְעוּ

Halocho #2096 - Why be sad when visiting the Kotel?

The Kotel ("Wailing Wall") is the Western retaining wall of the Temple Mount where the בֵּית הַמִּקְדָשׁ (Temple) stood until it was destroyed some 1,950 years ago.

The Kotel "plaza" is outside the Temple Mount. Every prayer of ours - Amida and Birkat Hamazon - includes a supplication to once again be able to serve Hashem on the other side of the Kotel; from inside the rebuilt בֵּית הַמִּקְדָשׁ.

When seeing the place where the בֵּית הַמִּקְדָשׁ stood, one needs to do Kri'a; tear one's clothes in the same way that mourners do.

One only needs to tear Kri'a if one hasn't been in Jerusalem for more than 30 days.

Source Shulchan Aruch, Orach Chaim 561

The prevalent Yerushalmi custom is to not tear Kri'a on days one doesn't say Tachanun, including Friday afternoons.

- Danny
Monday, 23 Tammuz 5778

סימן תקסא - דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחרבנן, ובו ה' סעיפים

א: הָרוֹאֶה עָרֵי יְהוּדָה בְּחֻרְבָּנָן אוֹמֵר: "עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר", וְקוֹרֵעַ וְאֵינוֹ חַיָּב לִקְרֹעַ אֶלָּא כְּשֶׁמַּגִּיעַ סָמוּךְ לָהֶם כְּמִן הַצּוֹפִים לִירוּשָׁלַיִם 

ב: הָרוֹאֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּחֻרְבָּנָהּ, אוֹמֵר: צִיּוֹן הָיְתָה מִדְבַּר שְׁמָמָה וְקוֹרֵע; וּכְשֶׁרוֹאֶה  בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אוֹמֵר: "בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ (בּוֹ) אֲבוֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחְמָדֵנוּ הָיָה לְחָרְבָּה",  וְקוֹרֵעַ. וּמֵהֵיכָן חַיָּב לִקְרֹעַ, מִן הַצּוֹפִים; וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּרְאֶה הַמִּקְדָּשׁ קוֹרֵעַ קֶרַע אַחֵר, וְכָל קְרִיעָה טֶפַח; וְאִם בָּא דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, שֶׁאָז רוֹאֶה הַמִּקְדָּשׁ תְּחִלָּה, קוֹרֵעַ עַל הַמִּקְדָּשׁ, טֶפַח, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּרְאֶה יְרוּשָׁלַיִם מוֹסִיף עַל קֶרַע רִאשׁוֹן כָּל שֶׁהוּא

ג: אִם קָרַע עַל אַחַת מֵעָרֵי יְהוּדָה, אֵינוֹ חוֹזֵר וְקוֹרֵעַ כְּשֶׁיִּרְאֶה שְׁאָר עָרֵי יְהוּדָה; חוּץ מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁחוֹזֵר וְקוֹרֵעַ עָלֶיהָ קֶרַע אַחֵר בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וְאִם קָרַע עַל יְרוּשָׁלַיִם תְּחִלָּה, אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרֹעַ עַל שְׁאָר עָרֵי יְהוּדָה

ד: כָּל הַקְּרָעִים הָאֵלּוּ בְּיָדוֹ וּמְעֻמָּד, וְקוֹרֵעַ כָּל כְּסוּתוֹ שֶׁעָלָיו עַד שֶׁיְּגַלֶּה אֶת לִבּוֹ, וְאֵינוֹ  מְאַחֶה קְרָעִים אֵלּוּ לְעוֹלָם; אֲבָל רַשַּׁאי לְשָׁלְלָן, לְמָלְלָן, לְלַקְּטָן וּלְתָפְרָן כְּמִין סֻלָּמוֹת

ה: הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא  לִירוּשָׁלַיִם, הוֹלֵךְ וּבָא תּוֹךְ ל' יוֹם, אֵינוֹ קוֹרֵעַ קֶרַע אַחֵר; וְאִם לְאַחַר ל' יוֹם, חוֹזֵר וְקוֹרֵעַ וְהוּא הַדִּין בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבַמִּקְדָּשׁ

Halocho #2095 - May one get engaged during the 3 weeks?

We learned that the destruction of the בֵּית הַמִּקְדָשׁ (Temple) started on 17 Tammuz with the breaching of the walls, and ended 3 weeks later when it was set alight.

During this period of mourning, we do not get married.

Getting engaged is permitted during the 3 weeks.

Until Rosh Chodesh Av one may even celebrate with a festive meal, but without music and dancing. After Rosh Chodesh Av one may not have a festive meal, but one may serve refreshments.

One may even get engaged on a fast day, but no food may be served.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 122:1

- Danny
Tuesday, 20 Tamuz 5778

אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים, אֲפִלּוּ מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִיֵּם מִצְוַת פְּרוּ וּרְבוּ. אֲבָל לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִין, אֲפִלּוּ בִּסְּעוּדָּה, מֻתָּר עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב

 וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילָךְ, אַף עַל גַּב דְּמֻתָּר גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִין, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לַעֲשׂוֹת סְעוּדָּה, אַךְ יְכוֹלִין לֶאֱכֹל מִינֵי מִרְקַחַת וְכַדּוֹמֶה

Halocho #2094 - Is all music forbidden in the 3 weeks?

The period between the fast of 17 Tammuz and the fast of תִּשְׁעָה בְּאָב three weeks later is known as בֵּין הַמְּצָרִים, or "The 3 Weeks".

Since the destruction of the בֵּית הַמִּקְדָשׁ (Temple) started on 17 Tammuz with the breaching of the walls, and ended 3 weeks later when it was set alight, this period of 3 weeks has been set aside as a time of mourning. 

The custom is to forbid music, weddings, haircuts and shaving during the 3 weeks.

If one plays a musical instrument for a living, one may continue to do so for non-Jews until Rosh Chodesh Av.

Some have the custom of refraining from meat and wine during the entire 3 weeks, except on Shabbat and at a סְעוּדַת מִצְוָה (like at a Brit Mila). Everybody refrains from eating meat & drinking wine during the 9 days, except on Shabbat and a סְעוּדַת מִצְוָה.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 122:1

- Danny
Monday, 19 Tammuz 5778

כֵּיוָן שֶׁבְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הִתְחִילוּ צָרוֹת הַחֻרְבָּן, לָכֵן נוֹהֲגִין קְצָת אֲבֵלוּת מִיּוֹם זֶה עַד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב. וְרָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת בְּכָל יוֹם לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם

אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים, אֲפִלּוּ מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִיֵּם מִצְוַת פְּרוּ וּרְבוּ. אֲבָל לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִין, אֲפִלּוּ בִּסְּעוּדָּה, מֻתָּר עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב. וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילָךְ, אַף עַל גַּב דְּמֻתָּר גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִין, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לַעֲשׂוֹת סְעוּדָּה, אַךְ יְכוֹלִין לֶאֱכֹל מִינֵי מִרְקַחַת וְכַדּוֹמֶה

 יִשְֹרָאֵל שֶׁפַּרְנָסָה שֶׁלוֹ בִּכְלֵי זֶמֶר, מֻתָּר לְנַגֵּן בְּבֵית אֵינוֹ יְהוּדִי בִּכְדֵי פַּרְנָסָתוֹ עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ. אֲבָל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ עַד אַחַר הַתַּעֲנִית, אָסוּר. וְיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַצְמוֹ גַּם כֵּן אָסוּר, וְכֵן עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת

וְיֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, אִם לֹא בַּשַׁבָּת אוֹ סְעוּדַת מִצְוָה

וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מִסְתַּפְּרִין בְּיָמִים אֵלּוּ, לֹא שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ וְלֹא שְׂעַרוֹת הַזָּקָן וְלֹא כָּל שֵֹעַר שֶׁבְּגוּפוֹ. וְאָסוּר לַגְּדוֹלִים לְסַפֵּר אֶת הַקְּטַנִּים

Halocho #2093 - Why do we fast on the 17th Tamuz?

Today - Sunday - is the [deferred] fast of 17 Tamuz which commemorates 5 major misfortunes which happened to the Jewish people on this date:

• Moshe Rabbeinu broke the Luchot - the tablets - upon seeing the Golden Calf being worshiped

• The daily Tamid sacrifice was suspended in the first Bet Hamikdash as a result of the siege

• At the time of the 2nd Bet Hamikdash, the walls of Jerusalem were breached by the enemy, three weeks before the destruction

• Apustumus the wicked [Roman] burned a Sefer Torah

• An idol was placed in the Bet Hamikdash

On every fast-day there is Kriat HaTorah (Torah Reading) at both Shacharit and Mincha.

At מִּנְחָה, the 3rd Aliya also reads the Haftarah (דִּרְשׁוּ from Yeshayahu 55:6). Only somebody who is fasting should be called up to the Torah on a fast day.

During the מִּנְחָה Amida, individuals add the "עֲנֵנוּ" prayer into the 16th Bracha; שְׁמַע קוֹלֵנוּ. If one forgets, one does not need to make amends. If one remembers in time, one may say עֲנֵנוּ before taking 3 steps back at the end of the Amida.

The Chazzan adds עֲנֵנוּ during both שַׁחֲרִית and מִּנְחָה, as a separate Bracha before רְפָאֵנוּ. if he forgets he adds it into שְׁמַע קוֹלֵנוּ.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 23:15, 19:14, 20:8

Have a meaningful fast,

- Danny
Sunday, 17 Tamuz 5778

שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, בּוֹ אֵרְעוּ חָמֵשׁ צָרוֹת, • נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת כְּשֶׁיָּרַד משֶׁה מִן הָהָר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה, וְזֶה הָיָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז. • וְנִתְבַּטֵּל קָרְבַּן הַתָּמִיד. • וְהָבְקְעָה הָעִיר בְּחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. אַף עַל גָב דִּבְחֻרְבָּן הָרִאשׁוֹן הָבְקְעָה בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, דִּכְתִיב (ירמיה נב), בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְגוֹ' וַתִּבָּקַע הָעִיר וְגוֹ'. אֲבָל בַּחֻרְבָּן הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ הָבְקְעָה הָעִיר. וְחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי חֲמִירָא לָן. (וְעוֹד אִיתָא בַּיְרוּשַׁלְמִי, דְּגַם בָּרִאשׁוֹן הָיָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי הַצָּרוֹת, טָעוּ בַּחֶשְׁבּוֹן). • וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוּמוּס הָרָשָׁע אֶת הַתּוֹרָה, • וְהָעֳמַד צֶלֶם בַּהֵיכָל עַל יְדֵי רִשְׁעֵי יִשְֹרָאֵל, וְזֶה גָּרַם חֻרְבָּנוֹ וְגָלֻיּוֹתֵנוּ

בְּתַעֲנִית צִבּוּר כְּשֶׁקּוֹרִין וַיְחַל, אֵין קוֹרִין לַעֲלֹת לַתּוֹרָה אֶלָּא לְמִי שֶׁמִּתְעַנֶּה

בְּיוֹם הַתַּעֲנִית בֵּין בְּתַעֲנִית צִבּוּר בֵּין בְּתַעֲנִית יָחִיד, אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה בְּבִרְכַּת שְׁמַע קוֹלֵנוּ, עֲנֵנוּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לִבְכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה יְסַיֵּם כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ'. וְאִם שָׁכַח מִלּוֹמַר עֲנֵנוּ, אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֵת הַשֵּׁם מִבִּרְכַּת שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמְרוֹ, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁגָּמַר כָּל הַתְּפִלָּה, לְאַחַר אֱלֹהַי נְצֹר קוֹדֶם שֶׁיַּעֲקֹר רַגְלָיו, אוֹמְרוֹ עַד בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה וּמְסַיֵּם יִהְיוּ לְרָצוֹן וְכוּ', וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁעָקַר רַגְלָיו, אֵינוֹ אוֹמְרוֹ עוֹד כְּלָל

בְּתַעֲנִית צִבּוּר וְיֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עֲשָׂרָה שֶׁמִּתְעַנִּים וּמַשְׁלִימִים, אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּשַׁחֲרִית וּבְמִנְחָה עֲנֵנוּ קדֶם רְפָאֵנוּ. וְאִם טָעָה וְלֹא אֲמָרוֹ, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁאָמַר אֵת הַשֵּׁם, מִן הַבְּרָכָה רוֹפֵא חוֹלֵי, חוֹזֵר וְאוֹמֵר עֲנֵנוּ וּרְפָאֵנוּ. אֲבָל לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֵת הַשֵּׁם, גּוֹמֵר הַבְּרָכָה רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל, וְאוֹמֵר עֲנֵנוּ בְּתוֹךְ בִּרְכַּת שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, וְחוֹתֵם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה כְּמוֹ יָחִיד. וְאִם שְׁכָחוֹ גַּם שָׁם, אוֹמְרוֹ לְאַחַר סִיּוּם הַתְּפִלָּה בְּלֹא חֲתִימָה