Halocho #1555 - A rare Mitzvah: Eruv Tavshilin

One may not prepare from Yom Tov to Shabbat unless one does Eruv Tavshilin before Yom Tov.

This year the 7th day of Pessach is on Friday, so one needs to do Eruv Tavshilin on Thursday-Chol-Hamoed.

==> Make a note of this in your calendars - for Thursday 9 April / 20 Nissan <==

One takes Matza and a cooked or baked food that will be eaten on Shabbat and one says the Bracha:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנו בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב

One continues with the following, which must be said in a language one understands:בַּהֲדֵין עֵרוּבָא

יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לַאֲפוּיֵי, וּלְבַשּׁוּלֵי, וּלְאַטְמוּנֵי, וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרָגָא, וּלִמֶעְבֵּד כָּל צָרְכָּנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבְּתָא.

"With this Eruv we are permitted to bake, cook, keep things warm and light fire and do all that is needed from Yom Tov to Shabbat".

The Matza and food should be kept in a safe place; it they are eaten before Shabbat, a Rabbi should be consulted how to proceed.

Even those who don't have to cook for Shabbat, still need to do Eruv Tavshilin in order to light Shabbat candles (from an existing flame.)

Source: Kitzur Shulchan Aruch 102

- Danny
Tuesday, 11 Nissan 5775

יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אָסוּר לֶאֱפוֹת אוֹ לְבַשֵּׁל בִּקְדֵרָה מְיֻחֶדֶת לַשַׁבָּת, אֶלָּא עַל יְדֵי עֵרוּב תַּבְשִׁילִין, שֶׁעוֹשֶׂה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּהַינוּ שֶׁלּוֹקֵחַ אֵיזֶה תַּבְשִׁיל אוֹ צָלִי שֶׁרָאוּי לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת, וְגַם פַּת, וּמְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב. וְאוֹמֵר, בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לַאֲפוּיֵי, וּלְבַשּׁוּלֵי, וּלְאַטְמוּנֵי, וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרָגָא, וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָּנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבַּתָּא. וְאִם אֵינוֹ מֵבִין לָשׁוֹן זֹה, יֹאמַר בְּלָשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין, [בְּעֵרוּב זֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵׁל וּלְהַטְמִין וּלְהַדְלִיק נֵר וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵנוּ מִיּוֹם טוֹב לַשַׁבָּת]

צָרִיךְ שֶׁיְהֵא הַתַּבְשִׁיל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְאָכְלוֹ עִם פַּת, כְּגוֹן בְּשָֹר דָּגִים, וּבֵיצִים. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְאָכְלוֹ עִם פַּת, לֹא מַהֲנֵי. שִׁעוּר הַתַּבְשִׁיל, כַּזַּיִת. וְהַפַּת, כַּבֵּיצָה. וְיֵשׁ לְהַדֵּר אַחַר מָנָה יָפָה לִכְבוֹד הַמִּצְוָה. וְגַם הַפַּת תְּהֵא שְׁלֵמָה וְיַנִּיחָהּ בַּשַׁבָּת לְלֶחֶם מִשְׁנֶה, וּבִסְעוּדָּה שְׁלִישִׁית יִבְצַע עָלֶיהָ, שֶכֵּיוָן דְּאֶתְעֲבִיד בֵּהּ מִצְוָה חֲדָּא זִימְנָא, יִתְעַבֵיד בֵּה נַמִּי מִצְוָה אַחֲרִיתָא

Halocho #1554 - Selling Chametz to a non-Jew

Since most of us don't want to start selling Chametz on Erev Pessach, one can go to most local Rabbis and appoint them as a messenger to sell our Chametz.

The Rabbi will make a legal sale of the Chametz including a legal document and a deposit. Realize that this is a bona fide sale, and that the non-Jew is entitled to come to our homes and request we hand over our Chametz, as has occasionally happened.

After Pessach, the Rabbi goes to the non-Jew and asks to be paid the remainder of the debt and offers to buy back the Chametz from the non-Jew at a higher price. Since the non-Jew usually prefers to make a quick profit rather than paying for hundreds of items scattered throughout the city, he will sell the Chametz to the Rabbi.

One should only sell Chametz and not the containers it's in - especially not containers that require Tevila, like metal and glass, otherwise one would need to Toivel them in a Mikva after Pessach, since they belonged to a non-Jew during Pessach.

Chametz that has been sold (via the Rabbi) must be locked away so that one doesn't accidentally use it, which would be a double problem: Chametz on Pessach and stealing from the non-Jew.
Even if one has no intention of keeping Chametz in one's home, one should still go to a Rabbi to appoint him to sell ones Chametz. Why?

- A lot of products may be Chametz contrary to popular belief - depending on the latest production methods - like medications, creams, soaps or even food which one discovers later wasn't really Kosher for Pessach.

- During Pessach one may discover Chametz that one wasn't aware of, or that one forgot to get rid of in the last-minute pre-Pessach rush.

If one sold all one's Chametz then one didn't own any during Pessach.

Chametz that belonged to a Jew during Pessach may not be used after Pessach. This is a Rabbinical decree; a punishment for owning the Chametz.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 114

- Danny
Monday, 10 Nissan 5775

יִשְֹרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ חָמֵץ שֶׁלּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ בַּפֶּסַח, עוֹבֵר בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע עַל בַּל יֵרָאֵה וּבַל יִמָּצֵא. וְהֶחָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ בִּטְּלוֹ קֹדֶם פֶּסַח. וְלָכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה חָמֵץ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם, צָרִיךְ לְמָכְרוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי קֹדֶם הַפֶּסַח בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עֲדַיִן מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְלֹא יְהֵא עִנְיַן מְכִירַת חָמֵץ אֵצֶל הָאָדָם כְּמוֹ מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּגְמוֹר בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא מוֹכְרוֹ בֶּאֱמֶת לְהָאֵינוֹ יְהוּדִי מְכִירָה גְּמוּרָה וַחֲלוּטָה. וְלֹא יִמְכּוֹר בְּיֹקֶר מִן הַמְּחִיר הָרָאוּי. וּלְאַחַר הַפֶּסַח יְבַקֵּשׁ מֵאֵת הָאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיְשַׁלֵּם לוֹ אֶת הַחוֹב. וְכַאֲשֶׁר יְשִׁיבֵהוּ שֶׁאֵין לוֹ כֶּסֶף, יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִמְכּוֹר לוֹ אֶת הֶחָמֵץ עִם (הַחֶדֶר) בְּעַד כָּךְ וְכָךְ. וְלֹא יְהֵא הַדָּבָר כְּחוֹכָא בְּעָלְמָא, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים מַמָּשׁ

אָסוּר לַעֲשׂוֹת תְּנַאי עִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי, שֶׁלְּאַחַר הַפֶּסַח מְחֻיָּב הָאֵינוֹ יְהוּדִי לְמָכְרוֹ לוֹ, אוֹ שֶׁהַיִשְֹרָאֵל מְחֻיָּב לַחֲזוֹר וְלִקְנוֹתוֹ מִמִּנּוּ. אֲבָל יָכוֹל לְהַבְטִיחוֹ, שֶׁיַּחֲזוֹר לִקְנוֹתוֹ מִמֶּנּוּ וְשֶׁיִּתֵּן לוֹ רֶוַח

צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת לְאַחַר הַפֶּסַח מֵחֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל שֶׁהוּא חָשׁוּד שֶׁלֹּא מְכָרוֹ כַּדָּת

Halocho #1553 - Is burning Chametz wasteful?

The Torah forbids us to waste or destroy items that can still be used.

The Torah commands us to burn - or otherwise destroy - all Chametz in our possession on Erev Pesach morning.

Can we reconcile these 2 Halachot?

The Mitzva to destroy Chametz can be fulfilled with a bare minimum of Chametz; preferably with leftovers that nobody would be able to use. Usable Chametz can be donated - before Pesach - to various charity organizations which will distribute it to the needy.

Alternately, Chametz can be sold to a non-Jew. More about that tomorrow.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 114

- Danny

Sunday, 9 Nissan 5775

מֻתָּר לֶאֱכוֹל חָמֵץ רַק עַד שְׁלִישׁ הַיוֹם, (וְהַיּוֹם נֶחְשָׁב מִן עֲלֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים). וּבַהֲנָאָה מֻתָּר עוֹד שָׁעָה אֶחָת. וּמֻתָּר לְמָכְרוֹ אָז לְאֵינוֹ יְהוּדִי, אֲבָל אַחַר כָּךְ אָסוּר גַּם בַּהֲנָאָה. וְצָרִיךְ לִשְׂרוֹף אֶת הֶחָמֵץ וּלְבַטְּלוֹ כָּל זְמַן שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָאָה

יִשְֹרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ חָמֵץ שֶׁלּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ בַּפֶּסַח, עוֹבֵר בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע עַל בַּל יֵרָאֵה וּבַל יִמָּצֵא. וְהֶחָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ בִּטְּלוֹ קֹדֶם פֶּסַח. וְלָכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה חָמֵץ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם, צָרִיךְ לְמָכְרוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי קֹדֶם הַפֶּסַח בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עֲדַיִן מֻתָּר בַּהֲנָאָה

Halocho #1552 - The great Shabbat Hagadol

The Jews in Egypt were commanded to take home a lamb for the pre-Exodus Seder on 10 Nissan, four days before it was going to be sacrificed.

It was a miracle that the Egyptians didn't harm the Jews when they did this, since lambs were considered sacred objects in Egypt.

Since we left Egypt on Thursday 15 Nissan, this miracle happened on a Shabbat.

To commemorate this miracle, the Shabbat before Pesach is called שַׁבָּת הַגָּדוֹל - the Great Shabbat - and a special Haftara is read; the last chapter in מַלְאָכִי which predicts the future redemption, may we merit it in our days.

The custom is to read the narrative section of the Haggada at the conclusion of the Mincha service on Shabbat Hagadol. One starts at עֲבָדִים הָיִינוּ (we were slaves) until (but not including) Rabban Gamliel's admonition to say "פֶּסַח, מַצָה וּמָרוֹר".

Source: Shulchan Aruch, Orach Chaim 430

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 6 Nissan 5775

שַׁבָּת שֶׁלִפְנֵי הַפֶסַח קוֹרִין אוֹתוֹ שַׁבָּת הַגָּדוֹל, מִפְנֵי הַנֵּס שֶׁנַּעשָׂה בּוֹ.הגה: וְהַמִּנְהָג לוֹמַר בְּמִנְחָה הַהַגָּדָה, מִתְּחִלַּת עֲבָדִים הָיִינוּ עַד לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ; וּפוֹסְקִים לוֹמַר בָּרְכִי נַפְשִׁי

Halocho #1551 - Storytelling is a Mitzva

Seder night consists of food and talk.

Food:

- On Seder night there's a Mitzva in the Torah to eat a piece of Korban Pessach on Matza with Marror (bitter herbs). Until the Bet Hamikdash (temple) is rebuilt we only have the Matza and Marror.

The minimum Torah requirement is to eat a Kezayit (an olive's worth) of Matza, which is approximately one-third of a square machine-Matza.

At a typical Seder it's customary to eat 2 Kezeitim for Motzi-Matza, a 3rd for the Hillel-sandwich and a fourth for the Afikomen.

- On Seder night there's also a Rabbinic requirement to drink 4 cups of wine.

All the above - besides for the Marror - must be eaten while leaning on ones left side.

Talk:

The rest of the Seder consists of reading the entire Haggada. However, there's no Mitzva per se, to read the Haggada.

There's a Mitzva in the Torah to tell one's children the story of the Exodus from Egypt in Question-Answer format on Seder night.

The Haggada gives a framework so that one covers all required parts of the story, which is why it's important to understand and explain all those parts of the Haggada that recount the slavery, 10 plagues and deliverance in a language that all participants understand.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 119:4, 5, 7

May we merit to eat the Korban Pessach soon, in our lifetime.

- Danny
Wednesday, 5 Nissan 5775

אַחַר כָּךְ מוֹזְגִין כּוֹס שֵׁנִי, וְהַתִּינוֹק שׁוֹאֵל מַה נִשְׁתַּנָּה. וְאִם אֵין תִּינוֹק, יִשְׁאַל בֵּן אַחֵר, אוֹ בִּתּוֹ, אוֹ חֲבֵרוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים, עֲבָדִים הָיִינוּ וְכוּ'. וְהַנָּכוֹן לְפָרֵשׁ לִבְנֵי בֵיתוֹ דִּבְרֵי הַהַגָּדָה בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּבִינִים. וְאִם גַּם בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מֵבִין לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, יֹאמַר מִתּוֹךְ הַהַגָּדָה, שֶׁהוּא עִם פֵּרוּשׁ אַשְׁכְּנָז (לוֹעֲזִי), וּלְאַחַר כָּל פִּסְקָא, יֹאמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז (לוֹעֲזִי), וּמִכָּל שֶׁכֵּן הַמַּאֲמָר רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר וְכוּ', שֶׁצְּרִיכִין לְהָבִין אֶת הַטַּעַם שֶׁל פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר. כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִוְהִיא שֶׁעָמְדָה וְכוּ', יְכַסֶּה אֶת הַמַּצּוֹת,   וְנוֹטְלִין אֶת הַכּוֹסוֹת בִּידֵיהֶם וְאוֹמְרִים וְהִיא שֶׁעָמְדָה וְכוּ' עַד מִיָּדָם, וְחוֹזֵר וּמְגַלֶּה אֶת הַמַּצוֹת. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְמַצָּה זוֹ, נוֹטֵל אֶת הַמַּחֲצִית הַמַּצָּה שֶׁבַּקְּעָרָה וּמַרְאָהּ לִבְנֵי בֵיתוֹ וְאוֹמֵר מַצָּה זוֹ וְכוּ'. וְכֵן בְּמָרוֹר זֶה, מַגְבִּיהַּ אֶת הַמָּרוֹר. אֲבָל כְּשֶׁאוֹמֵר פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים וְכוּ' לֹא יַגְבִּיהּ אֶת הַזְּרוֹעַ שֶׁהוּא זֵכֶר לַפֶּסַח, שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּאִלוּ הִקְדִּישׁוֹ לְכָךְ. וכְשֶׁמַּגִּיעַ לִלְפִיכָךְ, מְכַסֶּה אֶת הַמַּצּוֹת, וְנוֹטֵל כָּל אֶחָד אֶת הַכּוֹס בְּיָדוֹ וּמַגְבִּיהוֹ עַד שֶׁחוֹתֵם גָּאַל יִשְֹרָאֵל, וּמְבָרְכִין עַל הַכּוֹס בּוֹרֵא פְּרִי הָגָּפֶן, וְשׁוֹתִין בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל

אַחַר כָּךְ רוֹחֲצִין יְדֵיהֶם וּמְבָרְכִין עַל נְטִילַת יָדָיִם, וּמְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא עַל הַמַּצּוֹת. וּלְפִי שֶׁבְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לִבְצוֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת שְׁלֵמוֹת, וּמִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה הִיא מִן הַפְּרוּסָה, לְפִי שֶׁהַמַּצָּה נִקְרֵאת לֶחֶם עֹנִי, וְדַרְכּוֹ שֶׁל עָנִי בִּפְרוּסָה, עַל כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא, אוֹחֵז שְׁתֵּי הַמַּצּוֹת הַשְּׁלֵמוֹת בְּיָדָיו וְהַפְּרוּסָה בֵּינֵיהֶן, וּמְבָרֵךְ הַמוֹצִיא, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּצָּה הַתַּחְתּוֹנָה מִיָּדָיו, וְאוֹחֵז רַק בָּעֶלְיוֹנָה וְגַם בַּפְּרוּסָה וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה, וּבוֹצֵעַ מִן הָעֶלְיוֹנָה וְגַם מִן הַפְּרוּסָה מִכָּל אַחַת כַּזַּיִת, וְכֵן הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתוֹ וְאוֹכֵל שְׁנֵיהֶם יַחַד בַּהֲסִבָּה שְׂמָאלִית. וְאִם קָשֶׁה לוֹ לְאָכְלָם בְּפַעַם אַחַת, אוֹכֵל תְּחִלָּה אֶת הַכַּזַּיִת הַמּוֹצִיא, וְאַחַר כָּךְ הַכַּזַּיִת מִן הַפְּרוּסָה, רַק שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה בֵּינֵיהֶם כְּלָל, וְיֹאכַל שְׁתֵּיהֶן בַּהֲסִבָּה. וְנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁבְּלֵילֵי פֶּסַח אֵין טוֹבְלִין אֶת הַמַּצָּה בְּמֶלַח לֹא שֶׁל הַמּוֹצִיא וְלֹא שֶׁל מַצָּה

אַחַר כָּךְ נוֹטֵל כַּזַּיִת מָרוֹר, וְכֵן הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתוֹ, וְטוֹבְלוֹ בַּחֲרֹסֶת וּמְנַעֵר אֶת הַחֲרֹסֶת מֵעָלָיו, שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל הַמָּרוֹר, וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מָרוֹר, וְאוֹכְלוֹ בְּלֹא הֲסִבָּה. אַחַר כָּךְ נוֹטֵל מִן הַמַּצָּה הַתַּחְתּוֹנָה גַּם כֵּן כַּזַּיִת, וְגַם כַּזַּיִת מָרוֹר, וְנָכוֹן לְטָבְלוֹ גַּם כֵּן בַּחֲרֹסֶת וּלְנַעֲרוֹ מֵעָלָיו, וּמַנִּיחַ אֶת הַמָּרוֹר תּוֹךְ הַמַּצָּה וְאוֹמֵר, כֵּן עָשָׂה הִלֵּל וְכוּ', וְאוֹכֵל בַּהֲסִבָּה. שִׁעוּר כַּזַּיִת כָּתַבְנוּ בַּכְּלָלִים, שֶׁהוּא כְּמוֹ חֲצִי בֵּיצָה. אָמְנָם יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא קְצָת פָּחוֹת מִכִּשְׁלִישׁ בֵּיצָה. וְכֵיוָן דְּמָרוֹר בַּזְּמַן הַזֶה מִדְּרַבָּנָן, לָכֵן מִי שֶׁקָּשֶׁה עָלָיו לֶאֱכוֹל מָרוֹר יָכוֹל לִסְמוֹךְ עַל דֵּעָה זֹאת לֶאֱכוֹל רַק פָּחוֹת קְצָת מִכְּמוֹ שְׁלִישׁ בֵּיצָה וִיבָרֵךְ עָלָיו וּמִי שֶׁהוּא חוֹלֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכוֹל מָרוֹר כְּלָל, יִלְעוֹס עַל כָּל פָּנִים קְצָת מֵהַמִּינִים שֶׁיּוֹצְאִין בָּהֶם, אוֹ שְׁאָר עֵשֶׂב מַר עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ טַעַם מְרִירוּת בְּפִיו לְזֵכֶר בְּעָלְמָא, בְּלֹא בְּרָכָה

Halocho #1550 - Why do the firstborns fast?

Why don't firstborns celebrate the fact that they were saved from the 10th plague - the smiting of Egyptian firstborns?

On Erev Pessach - Friday next week - all firstborns will fast in memory of them fasting in Egypt on Erev Pessach, to ensure they wouldn't be punished along with the Egyptians in the 10th plague.

The Hallel said at the Seder includes praise for their delivery.

All firstborn males fast; even if they're only a firstborn to one of their parents.

Even firstborns who are exempt from Pidyon haBen - like Cohanim, Levites or being born after a stillborn - also have to fast.

The father of a young firstborn needs to fast for him.

Whether a firstborn (or his father) may attend a Se'udat Mitzva like a Siyum, Bris or Pidyon haBen and break his fast to participate in the meal, depends on local / family custom.

After breaking his fast, he can eat the rest of the day.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 113:6

- Danny
Tuesday, 4 Nissan 5775

הַבְּכוֹרִים בֵּין בְּכוֹר לְאָב בֵּין בְּכוֹר לְאֵם, מִתְעַנִּים בְּעֶרֶב פֶּסַח, אֲפִלּוּ חָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְגַם הַבָּא אַחַר הַנְּפָלִים, צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת. וְכַל זְמַן שֶׁהַבְּכוֹר קָטָן, הָאָב מִתְעַנֶּה תַּחְתָּיו. בִּסְעוּדַּת מִצְוָה אִם מֻתָּרִים לֶאֱכוֹל, תַּלְיָא בְּמִנְהַג הַמְּקוֹמוֹת

Halocho #1549 - Buying jewelry for Yom Tov

It is a Mitzva to honor Yom Tov:

- One should bathe, cut nails and get a haircut before Yom Tov.

- One shouldn't eat a meal during the second half of the afternoon on Erev Yom Tov so as not to spoil one's appetite for the festive evening meal.

- Yom Tov clothes should be nicer than Shabbat clothes

It is a Mitzva to be joyous on Yom Tov. This includes having 2 meals; one in the evening and one during the day.

The meals start with Kiddush and should include meat and delicacies and should be more elaborate than on Shabbat.

One should also provide the Neshama (soul) with Yom Tov joy by learning some Torah (e.g. Yom Tov related Halachot) at every meal.

There's a Mitzva to make others happy on Yom Tov:

- Children should be given nuts and other treats.

- Women should be given new clothes and jewelry.

- The poor and unfortunate should be invited or provided with financial support.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 103:2,3,4,7

- Danny
Monday, 3 Nissan 5775

כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְכַבֵּד אֶת הַשַׁבָּת וּלְעַנְּגוֹ, כָּךְ מִצְוָה לְכַבֵּד כָּל יָמִים טוֹבִים וּלְעַנְּגָן, שֶׁנֶּאֱמַר לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד. וְכָל יָמִים טוֹבִים, נֶאֱמַר בָּהֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ

אֵיזֶהוּ כִּבּוּד? זֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁמִּצְוָה עַל הָאָדָם לְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָרֶגֶל כְּשֶׁהוּא מְנֻוָּל. וְכֵן מִצְוָה לִרְחוֹץ בְּחַמִּין וְלָחֹף רֹאשׁוֹ וְלִטּוֹל צִפָּרְנָיו בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְכֵן מִצְוָה לָלוּשׁ פַּת בְּבֵיתוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב לִכְבוֹד יוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְכֵן אָסוּר לֶאֱכוֹל בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה כְּמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל סְעוּדַּת יוֹם טוֹב לְתֵאָבוֹן. וְאִם חָל עֶרֶב יוֹם טוֹב בַּשַׁבָּת, יֹאכַל סְעוּדָּה שְׁלִישִׁית קֹדֶם מִנְחָה קְטַנָּה. וְכֵן הַדִּין בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁהוּא עֶרֶב יוֹם טוֹב שֵׁנִי

אֵיזֶהוּ עֹנֶג? זֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁחַיָּב לֶאֱכוֹל בְּיוֹם טוֹב בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי סְעוּדוֹת, אַחַת בַּלַּיְלָה וְאַחַת בַּיּוֹם. אֲבָל סְעוּדָּה שְׁלִישִׁית, אֵין נוֹהֲגִין בּוֹ. וְחַיָּב לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן קֹדֶם סְעוּדָּה וְיִבְצַע עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת שְׁלֵמוֹת כְּמוֹ בַּשַׁבָּת. וְיַרְבֶּה בְּבָשָׂר וְיַיִן וּמִגְדָּנוֹת כְּפִי יְכָלְתּוֹ 

חַיָּב לְשַׂמֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכָל הַנִלְוִים אֵלָיו, כָּל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם אֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים, בִּבְגָדִים וְתַכְשִׁיטִים כְּפִי יְכָלְתּוֹ. וְהָאֲנָשִׁים, בְּבָשָׂר וְיַיִן. וְנוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בְּמִינֵי מַאֲכָלִים בְּיוֹם טוֹב יוֹתֵר מִבְּשַׁבָּת, כִּי בְּיוֹם טוֹב נֶאֱמַר בּוֹ שִׂמְחָה. וְלֹא בַשַׁבָּת. וְגַם בִּגְדֵי יוֹם טוֹב יִהְיוּ יְקָרִים יוֹתֵר מִשֶּׁל שַׁבָּת 

אַף עַל פִּי שֶׁהָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה בַּמּוֹעֲדוֹת הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה, לֹא יְהֵא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר, עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר, עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כְּבָר פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם. לְפִיכָךְ צְרִיכִין לַעֲסֹק גַּם בַּתּוֹרָה

וּכְשֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, חַיָּב לְהַאֲכִיל גַּם לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֻמְלָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְגוֹ'. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתֵי חֲצֵרוֹ, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לַעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ, אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה אֶלָּא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ, וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם, כָּל אוֹכְלָיו יִטַמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם. וְשִׂמְחָה כָּזֹאת, קָלוֹן הִיא לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרִיתִי פֶּרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם

Halocho #1548 - Bless the blossoms

Nissan is the time of year when trees start to blossom (in the Northern hemisphere).

The first time a year that one sees edible fruit trees blossoming one says:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם- Blessed are you Hashem, our G-d, King of the universe,

שֶׁלּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם - for nothing is lacking in His universe,

וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת - and He created in it good creatures and good trees,

לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם - to cause mankind pleasure with them.

Once the flowers have fallen off and the fruit is visible, one can no longer say this Bracha .

One only makes this Bracha once a year.

It's an ancient custom to provide the needy with money for their Pessach needs, during the early part of Nissan, up and above one's regular charity contributions.

Source: Kitzur Shulchan Aruch, 60:1, Shulchan Aruch Orach Chaim, 226:1, 429:1

- Danny
Sunday, 2 Nissan 5775

הָרוֹאֶה אִילָנֵי מַאֲכָל שֶׁמּוֹצִיאִין פֶּרַח, מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם. וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּכָל שָׁנָה. וְאִם אֵחֵר מִלְּבָרֵךְ עַד שֶׁגָּדְלוּ הַפֵּרוֹת, לֹא יטבָרֵךְ עוֹד. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם לֹא בֵּרַךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁרָאָה אֶת הַפְּרָחִים, שׁוּב לֹא יְבָרֵךְ

שׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח קֹדֶם לַפֶּסַח  שְׁלֹשִׁים יוֹם. הגה: וּמִנְהָג לִקְנוֹת חִטִּים לְחַלְּקָן לַעֲנִיִּים לְצֹרֶךְ פֶּסַח. וְכָל מִי שֶׁדָּר בָּעִיר י''ב חֹדֶשׁ צָרִיךְ  לִתֵּן לְזֶה

Halocho #1547 - Rosh Chodesh Nissan is on Shabbat

The first day of the first month - Nissan - will start on Friday night.

Don't forget הַלֵּל and יַעֲלֶה וְיָבֹא in the Amida and Birkat haMazon and אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם for Mussaf.

The first day of Nissan was the last of the 8 inaugural days of the Mishkan (tabernacle) and the first day that Aaron served as Cohen Gadol (high priest) and his 4 sons as Cohanim.

That same day, two of them - Nadav and Avihu - brought an offering, not in accordance with Halacha, and were killed by a heavenly fire.

On that day, the heads of the 12 tribes started bringing their inaugural sacrifices - one prince each day. Some people have the custom of reading that days' sacrifice during the first 12 days of Nissan. This can be found in the Siddur as the Torah Reading for Chanuka.

One does not say Tachanun during the entire month of Nissan.

One may not fast during Nissan, with the following exceptions:

- Firstborns fast on Erev Pesach (tomorrow in 2 weeks).
- Fasting for distressingly bad dreams.
- Couples getting married during Nissan, even on Rosh Chodesh, whereas on any other Rosh Chodesh the bride and groom do not fast.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 107:1,2

Shabbat Shalom & Chodesh Tov!

- Danny
Thursday, 28 Adar 5775

P.S. Today (Thursday) is Yom Kippour Kattan for Chodesh Nissan.

כָּל חֹדֶשׁ נִיסָן אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, וְלֹא צִדּוּק הַדִּין, וְאֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ בַּשַׁבָּת בְּמִנְחָה. נוֹהֲגִין מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילֵךְ לִקְרוֹת בְּכָל יוֹם פָּרָשַׁת הַנָּשִׂיא שֶׁהִקְרִיב בּוֹ בַּיּוֹם, וּבְיוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר קוֹרִין פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ, עַד כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנוֹרָה, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד שֵׁבֶט לֵוִי

אֵין מִתְעַנִּין בּוֹ אֲפִלּוּ תַּעֲנִית יַארְצַיְיט (יוֹם זִכָּרּוֹן לְהוֹרָיו). אֲבָל תַּעֲנִית חֲלוֹם, מִתְעַנִּין. וְהַבְּכוֹרִים, מִתְעַנִּין בְּעֶרֶב פֶּסַח. וְחָתָן וְכַלָּה גַּם כֵּן מִתְעַנִּין בּוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן

Halocho #1546 - Is January the first month?

This Shabbat we will take out 3 Sifrei Torah.

The first one for the weekly Sedra: וַיִּקְרָא.

The second one for Rosh Chodesh from בְּמִדְבַּר starting from וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת.

The third one - for Maftir - where we will read Parshat הַחֹדֶשׁ starting with הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים from שְׁמוֹת Ch. 12, Verses 1-20

The Haftara will be the one for Parshat הַחֹדֶשׁ starting with - כֹּל הָעָם הָאָרֶץ יִהְיוּ אֶל הַתְּרוּמָה הַזֹּאת  - from יְחֶזְקֵאל Ch. 45.

Parshat הַחֹדֶשׁ reminds us of the following upcoming Mitzvot:

- The month of Nissan (which begins on Shabbat) is the first month of the Jewish calendar, as the opening words of Parshat Hachodesh proclaim: "This month is for you the first month" - הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

- The laws of Korban Pesach; sacrificed on Erev Pesach in the afternoon, it had to be roasted whole and then eaten on the first night of Pesach with Matza and Marror (bitter herbs).

- Leftovers had to be burnt on the first day of Chol Hamo'ed.

- Matza needs to be made carefully to ensure it doesn't become Chametz (leaven).

- The first and last days of Pesach are Yom Tov.

- One may not own Chametz, nor eat it, during Pesach.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 140:2

- Danny
Wednesday, 27 Adar 5775

וְהַשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ. וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת, אָז הִיא פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, וְדִינָהּ כְּמוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל בַּשַׁבָּת

שמות פרק-יבוַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: {ב} הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: {ג} דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת:{ד} וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה: {ה} שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ: {ו} וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם: {ז} וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם:{ח} וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ: {ט} אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ:{י} וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ: {יא} וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַיהוָה: {יב} וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָה: {יג} וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: {יד} וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ:{טו} שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי:{טז} וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם:{יז} וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם: {יח} בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב:{יט} שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ: {כ} כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת

Halocho #1545 - Can Matza be folded?

Matzah is made from flour and water. Nothing else.

The water is drawn from a well or spring the night before it is used. The water for Sunday's baking is drawn on Thursday night.

The flour is ground from wheat that was harvested while still slightly green; once wheat is fully ripe it can become Chametz (leaven) even before being harvested, if it comes into contact with water.

The wheat needs to be ground into flour at least 24 hours before it is used, to give it time to cool down.

18 minutes after water is added to flour the dough becomes chametz. Matzah baking happens in 18-minute batches after which all equipment is thoroughly cleaned to remove all traces of dough.

Matzah used at the Seder needs to be made with the intention of it being used for a Mitzva; everybody involved in its production says "לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה" (for the purpose of the Mitzva of Matza) before all activities. This is know as Shmura-Matza.

If a Matza has a fold in it, or a bubble more than a finger high (2.5 cm), then the fold or bubble are considered Chametz and need to be broken off and disposed of. The rest of the Matza can be eaten.

One is forbidden to eat Matza on Erev Pessach. Most people have the custom to stop eating Matza from Rosh Chodesh Nissan already. Some don't eat Matza an entire month before Pessach.

Source: Kitzur Shulchan Aruch: 108, 109, 110

- Danny
Monday, 25 Adar 5775

כְּתִיב וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, מִכָּאן, שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמוֹר אֶת הַחִטִּין לְשֵׁם מַצּוֹת מִצְוָה, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם מַיִם. וּלְדַעַת קְצָת מִגְּדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, צְרִיכִין שְׁמִירָה זוֹ מִיָּד מִשְּׁעַת קְצִירָה וָאֵילָךְ. אֲבָל הַמִּנְהָג הוּא כְּהַפּוֹסְקִים דְּסַגֵּי לְהוּ בִּשְׁמִירָה מִשָּׁעָה שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָן לִטְחוֹן וָאֵילֶךְ. וְאַךְ הַמְדַקְדְּקִין בַּמִצְווֹת, חוֹשְׁשִׁין לִשְׁמִירָה מִשְּׁעַת קְצִירָה, וְכֵן נָכוֹן לַעֲשׂוֹת. וְרָאוּי לְדַקְדֵּק שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ הַשִּׁבָּלִים בִּמְחֻבָּר עַד שֶׁיִּתְיַבְּשׁוּ כָּל צָרְכָּן וְיַלְבִּינוּ, כִּי אָז אִם יֵרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, יַחְמִיצוּ אֲפִלּוּ בִּמְחֻבָּר, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן צְרִיכוֹת עוֹד לַקַּרְקַע. עַל כֵּן רָאוּי וְנָכוֹן לִקְצוֹר בְּעוֹד שֶׁיֶשׁ בָּהֶן עוֹד קְצָת מַרְאֵה יַרְקוּת. וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ בְּחִטִּין שְׁמוּרוֹת מִשְּׁעַת קְצִירָה לְכָל יְמֵי הָחָג, מַה טּוֹב. וְאִם לָאו, רָאוּי לוֹ עַל כָּל פָּנִים לְהַדֵּר בָּזֶה לַמַּצּוֹת שֶׁעַל הַסֵּדֶר בִּשְׁנֵי הַלֵּילוֹת

אֵין לָשִׁין אֶת הַמַּצוֹת אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ הַלַּיְלָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁאַב אוֹתָם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְיַעַמְדוּ בְּתָלוּשׁ כָּל הַלַּיְלָה, וַאֲפִלּוּ אִם הַלַּיְלָה אָרֹךְ יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת, אָסוּר לָלוּשׁ בָּהֶן עַד אוֹר הַיּוֹם. וְאִם הַלַּיְלָה קָצָר וְאֵין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת עַד אוֹר הַיּוֹם, צְרִיכִין לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּעַבְרוּ שְׁתֵּים עֶשׂרֵה שָׁעוֹת מִשָּׁעָה שֶׁנִּשְׁאָבוּ

הָאוֹפֶה יִזָּהֵר מְאֹד לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא תִּתְכַּפֵל אֵיזוֹ מַצָּה, וְגַם שֶׁלֹּא תִגַּע אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, כִּי בְּמָקוֹם הַנְּגִיעָה, וְכֵן בְּמָּקוֹם שֶׁמִּתְכַּפֶּלֶת, אֵינָהּ נֶאֱפֵית מַהֵר וּמִתְחַמֶּצֶת. וְאִם אֵרַע שֶׁנִּתְכַּפְּלָה אוֹ שֶׁנִּתְנַפְּחָה אֵיזוֹ מַצָּה, צְרִיכִין לִשְׁבּוֹר [וּלְהַשְׁלִיך] אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא וְהוּא חָמֵץ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. אֲבָל אִם נָגְעוּ זוֹ בָּזוֹ בַּתַּנּוּר כְּשֶהֵן עֲדַיִן לַחוֹת, יֵשׁ לְהַתִּיר בְּדִיעֲבַד. מַצָּה נְפוּחָה, הַיְנוּ שֶׁנִּכָּר שֶׁנִּתְחַלְּקָה הַמַּצָּה בְּעָבְיָהּ, וְהֶחָלָל הוּא כְּמוֹ רֹחַב אֲגוּדָל

הַמַּצּוֹת שֶׁהֵם לָצֵאת בָּהֶן יְדֵי חוֹבַת אֲכִילַת מַצָּה בִּשְׁנֵי לֵילוֹת הָרִאשׁוֹנִים, נִקְרָאוֹת מַצּוֹת מִצְוָה. וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹתָן לְשֵׁם מִצְוָה, עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל גָּדוֹל בֶּן דַּעַת, שֶׁהוּא בֶּן שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְאִשָּׁה בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. וּבְכָל הָעֲשִׂיּוֹת יֹאמַר הָעוֹשֶׂה, לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה, אֲפִלּוּ בִּשְׁאִיבַת הַמַּיִם

Halocho #1544 - The week of Chol Hamo'ed; Chol or Mo'ed?

The intermediary days of Pesach and Succoth are known as חֹל הַמּוֹעֵד. Some types of work are permitted, others are forbidden.

In order to ensure that one does the laundry before the מוֹעֵד (Jewish Holiday), doing laundry is forbidden on חֹל הַמּוֹעֵד, except in extenuating circumstances:

- If it was impossible to launder before the מוֹעֵד (e.g. one was locked up in jail) then one may launder on Chol Hamo'ed

- Baby clothes that continuously get soiled and need to be changed many times a day may be laundered on חֹל הַמּוֹעֵד

When laundering on חֹל הַמּוֹעֵד one must ensure it's done in private.

All medical procedures are allowed on חֹל הַמּוֹעֵד.

If one has the opportunity to borrow money and there's reason to believe that after Yom Tov the money will no longer be available, then one may borrow the money on חֹל הַמּוֹעֵד (even if it means writing an IOU), even if it's for a post Yom Tov business deal.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 104:13, 14, 16

- Danny
Sunday, 24 Adar 5775

אָסוּר לְכַבֵּס שׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא אִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לְכַבֵּס קֹדֶם יוֹם טוֹב. וְכֵן מִטְפָּחוֹת שֶׁמְלַפְּפִין בָּהֶן אֶת הַתִּינוֹקוֹת (חִתּוּלִים), כֵּיוָן שֶׁמַּשְׁתִּינִין תָּדִיר וּצְרִיכִין לָהֶם הַרְבֵּה, מֻתָּר לְכַבְּסָן, וְיִזָהֲרוּ לְכַבְּסָן בְּצִנְעָא

כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ רְפוּאָה, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת, בֵּין לְאָדָם בֵּין לִבְהֵמָה 

מִי שֶׁצָּרִיךְ לְמָעוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ פֶּן לֹא יִמְצָא לִלְווֹת לְאַחַר הַמּוֹעֵד, וְהַמַּלְוֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַלְווֹת לוֹ בְּלִי שְׁטָר, מֻתָּר לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַשְּׁטָר 

Halocho #1543 - What color is a Red Heifer?

This Shabbat, a second Sefer Torah is taken out for Maftir and the laws of פָּרָה אֲדֻמָּה – the Red Heifer – are read. (The beginning of Parshat חֻקַּת, Numbers 19:1-22)

There are opinions that there is a Torah obligation to hear פָּרָשַׁת פָּרָה being read, and people who don’t have access to a Minyan should find one this week.

A Kosher פָּרָה אֲדֻמָּה is a (female) cow past its second birthday that is completely ginger-brown. Even two white or black hairs near each other would invalidate it.

The non-brown part of its horns and hooves need to be filed down. Its eyes, teeth and tongue do not need to be brown.

Using the cow for any work – even to carry something – would invalidate it. Birds and insects that land on its back do not invalidate it.

The cow is slaughtered and burnt and the ashes mixed with spring water and sprinkled on people who come in contact with a corpse, on the third and seventh day of their purification process. This was a prerequisite for access to the Bet Hamikdash (Temple).

Since there’s a Mitzva to go into the Bet Hamikdash on Pessach, we read this in anticipating of being able to implement it this year, or at least בִּמְהֵרָה בּיָמֵינוּ – soon in our lifetime.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 140:2-3, Mishna Masechet Para, Ch. 1, Rambam Hil. Para Ch. 1

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 21 Adar 5775

וְהַשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת פָּרָה. 

יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי פָּרָשַׁת זָכוֹר וּפָרָשַׁת פָּרָה, חַיָבִים לִקְרוֹתָן מִדְּאוֹרַיְתָא, וְאֵין קוֹרִין בָּהֶם קָטֹן לַמַּפְטִיר. וּבְנֵי הַיִשׁוּבִים שֶאֵין לָהֶם מִנְיָן, צְרִיכִין שֶׁיָבוֹאוּ לְמָקוֹם שֶׁיֵשׁ בּוֹ מִנְיָן. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם, לְכָל הַפָּחוֹת יִקְרְאוּ אוֹתָן בִּנְגִינוֹת כָּרָאוּי. 

Halocho #1542 - Which Haftara do we read this week?

This week we have a double Parsha: וַיַּקְהֵל-פְקוּדֵי.

When there is a double Parsha, we usually read the Haftara of the second Parsha. This week is an exception, since it's also Shabbat פָּרָשַׁת פָּרָה.

The Haftarah this week will be from יְחֶזְקֵאל Ch. 36:16-38 starting with the words בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם

This week is also Shabbat Mevorchim; Rosh Chodesh Nissan will be the following Shabbat.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 79:6, 140:2

- Danny
Wednesday, 20 Adar 5775

Please daven for the רְפוּאָה שְׁלֵמָה of רְאוּבֵן יוֹנָה בֶּן לֵאָה מַלְכָּה recovering from bypass surgery.

בְּשַׁבָּת שֶׁשְּׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת מְחֻבָּרוֹת מַפְטִירִין בַּהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה, לְבַד בְּאַחֲרֵי קְדוֹשִׁים כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרוֹת, שֶׁאָז מַפְטִירִין הֲלֹא כִּבְנֵי כֻשִׁיִּים

וְהַשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת פָּרָה

Halocho #1541 - Writing on Chol Hamo'ed

The intermediary days of Pessach and Sukkot are known as חֹל הַמּוֹעֵד. Some types of work are permitted, others are forbidden on חֹל הַמּוֹעֵד.

- Writing is only allowed in cases of need:

- Writing down information so that it won't be forgotten is allowed.

- Writing letters to friends and family is allowed.

The custom is to write the first line at an angle as a reminder that writing is only partially permitted.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 104.

- Danny
Tuesday, 19 Adar 5775

חֶשְׁבּוֹנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, שֶׁאִם לֹא יִכְתְּבֵם, יִשְׁכָּחֵם, מֻתָּר לְכָתְבָם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד. וְכֵן מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לִכְתֹּב. אֲבָל שְׁאָר דָּבָר, אָסוּר לִכְתֹּב. וְאִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים שֶׁכּוֹתֵב אָדָם לַחֲבֵרוֹ, נוֹהֲגִין לִכְתֹּב בְּשִׁנּוי קְצָת, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה עֲקֻמָּה. וּלְכָל מַה שֶּׁמֻּתָּר לִכְתּוֹב, מֻתָּר גַּם כֵּן לְתַקֵּן קֻלְמוּס וּדְי

Halocho #1540 - Working on Chol Hamo'ed

The intermediary days of Pessach and Sukkot are known as Chol Hamo'ed during which some types of work are permitted, others are forbidden.

Chazal (our Rabbis of blessed memory) have some harsh words for those who don't honour Chol Hamo'ed properly.

Honouring Chol Hamo'ed includes eating meals and wearing clothes that are closer to Yom Tov standards than regular weekday standards.

On Chol Hamo'ed one may do all work needed to prevent a monetary loss. Preparing food for Chol Hamo'ed or the last days of Yom Tov is allowed.

Gardening is forbidden besides for picking fruit for Chol Hamo'ed or Yom Tov, and to prevent plants dying, e.g. if they need to be irrigated. Planting is forbidden.

Cutting hair is forbidden on Chol Hamo'ed. Cutting nails is only allowed if one also cut them before Yom Tov.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 104

- Danny
Monday, 18 Adar 5775

חֹל הַמּוֹעֵד אָסוּר בִּקְצָת מְלָאכוֹת וּמֻתָּר בִּקְצָתָן, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה לְחֹל הַמּוֹעֵד אוֹ לְיוֹם טוֹב. וְכֵן מְלָאכָה בְּדָבָר הָאָבֵד, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה יָבֹא לִידֵי הֶפְסֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד מְלָאכָה הָאֲסוּרָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְחַלֵּל אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה

עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְבַזֶּה אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַמְבַזֶּה, הַיְנוּ, שֶׁאֵינוֹ מְכַבְּדוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת. וְלָכֵן כָּל אָדָם חַיָּב לְכַבְּדוֹ כְּפִי כֹּחוֹ, וְלִלְבוֹשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים

אָסוּר לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ גִּלַּח אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא מִי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וַאֲפִלּוּ יָצָא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְגַלֵּחַ אָז 

וְלִקְצוֹץ הַצִּפָּרְנַיִם, גַּם כֵּן אָסוּר. אַךְ אִם קְצָצָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְקַצְּצָן גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְכֵן אִשָּׁה לְצֹרֶךְ טְבִילָה מֻתֶּרֶת

Halocho #1539   - Start learning about Pessach

The laws of Pessach in Shulchan Aruch begin with: "One should start learning the laws of Pessach thirty days before Pessach.”

If you fill up a storage room that you don't plan on entering again until after Pessach, you don't have to first check it for Chametz.

However, if it's within 30 days to Pessach, then you do have to check it at night with a candle before filling it.

If you forgot to check it before filling it, you have to empty it, and check it at night for Chametz with a candle.

Source: Shulchan Aruch, Orach Chaim 429:1, Kitzur Shulchan Aruch 111:12,13

- Danny
Sunday, 17 Adar 5775

Please daven for the רְפוּאָה שְׁלֵמָה of רְאוּבֵן יוֹנָה בֶּן לֵאָה מַלְכָּה recovering from  bypass surgery 

שׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח קֹדֶם לַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם.

חֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ בְּדִיקַת חָמֵץ, וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ אוֹצָר, פֵּרוּשׁ שֶׁרוֹצֶה לֶאֱצוֹר בְּתוֹכוֹ פֵּרוֹת אוֹ עֵצִים אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה לֹא יוּכַל לְבָדְּקוֹ, כְּשֶׁיַּגִּיעַ לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, צָרִיךְ לִבְדּוֹק תְּחִלָּה אֶת הֶחָמֵץ שָׁם בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ עוֹד זְמַן רַב עַד הַפֶּסַח, וַאֲפִלּוּ מִיָּד לְאַחַר פֶּסַח שֶׁעָבַר. וּבְדִעֲבַד אִם לֹא בְּדָקוֹ קֹדֶם שֶׁעֲשָׂאוֹ אוֹצָר, אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן בְּדִיקַת חָמֵץ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִטְרוֹחַ עַתָּה לְפַנּוֹתוֹ וּלְבָדְקוֹ. אֲבָל אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ בְּתוֹךְ יְמֵי פֶּסַח, צָרִיךְ לְפַנּוֹתוֹ עַתָּה וּלְבָדְקוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ טֹרַח רַב וְחֶסְרוֹן כִּיס. 

 

וְאִם עוֹשֶׂה אֶת הָאוֹצָר עַל דַּעַת שֶׁלֹּא לְפַנּוֹתוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, אֲזַי יֵשׁ חִלּוּק בַּזְּמָן. אִם הוּא קֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָדְקוֹ (אֶלָּא שֶׁאִם יֵשׁ שָׁם חָמֵץ יָדוּעַ, יְבַעֲרֶנּוּ תְּחִלָּה) וְיוֹעִיל לוֹ הַבִּטּוּל, שֶׁיְבַטֵּל כָּל חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ. אֲבָל אִם הוּא תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, חַל עָלָיו חִיּוּב בְּדִיקָה, (כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח קֹדֶם לַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם) וְצָרִיךְ לְבָדְקוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אִם שָׁכַח וְלֹא בְדָקוֹ, צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הָאוֹצָר וּלְבָדְקוֹ בַלַּיְלָה תֵּכֶף לְאַחַר שֶׁנִּזְכָּר. 

Halocho #1538- Megila reading tonight or tomorrow night?

Purim starts tonight - Wednesday night. The Megilat Esther is read twice; once tonight and once tomorrow morning.

In Jerusalem - and other cities that were walled-in at the time Joshua-bin-Nun conquered the Holy Land - they celebrate Shushan-Purim a day later and read the Megilla on Thursday night & Friday morning.

One should wear Shabbat-clothes in honor of the Megila reading.

The custom is to give 3 coins to charity before the Megila reading. Each coin should be half the local currency - half dollar, half shekel, etc.

The Purim meal should begin with a Dvar-Torah. Since Purim is 30 days before Pessach, the following is an appropriate Purim-meal Dvar-Torah:

“The laws of Pessach in Shulchan Aruch begin with: One should start learning the laws of Pessach thirty days before Pessach.”

On both Purim and Shushan-Purim Tachanun, Kel-Erach-Apaim and Lamenatze'ach are not said and fasting is not allowed.

Don't forget to add עַל הַנִּסִּים during Amida and Birkat Hamazon.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:4, 5, 9, 23

- Danny, Jerusalem
Wednesday, Ta'anith Esther, 13 Adar 5775

לִכְבוֹד הַמְּגִלָּה, יֵשׁ לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת מִבָּעֶרֶב. וּכְשֶׁבָּא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, יִמְצָא בְבֵיתוֹ נֵרוֹת דּוֹלְקִים וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּה מֻצַּעַת. עַרְבִית, לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל, וְקוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ', (שֶהוּא בְּמִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶלֶת הַשַׁחַר, שֶׁנֶאֶמַר עַל אֶסְתֵּר, וְשָׁם נֶאֱמַר, אֱ-לֹהַי אֶקְרָא וְגוֹ', דְּנֶאֱמַר עַל מִקְרָא מְגִלָּה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי, חַיָב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶנֶּאֱמַר, אֱ-לֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָה לִי, וְסָמִיךְ לֵהּ, וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ') וְאַחַר כָּךְ קַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וִיהִי נֹעַם, וְאַתָּה קָדוֹשׁ, וְקַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל, וְיִתֶּן לְךָ, וּמַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס, עָלֵינוּ

מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִשְׁמוֹעַ אֶת הַמְּגִלָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ רֹב אֲנָשִׁים, מִשּׁוּם דִּבְרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ. וּלְכָל הַפָּחוֹת יִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ בְּמִנְיַן עֲשָׂרָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ בְּמִנְיָן, יִקְרָא אוֹתָהּ כָּל יָחִיד מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה עִם הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְאִם אֶחָד יוֹדֵעַ לִקְרוֹתָהּ וְהַשְּׁאָר אֵינָם יוֹדְעִים, יִקְרָא זֶה שֶׁיוֹדֵעַ, וְהֵם יִשְׁמְעוּ וְיוֹצְאִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם עֲשָׂרָה. אֲבָל בְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, אֵין אוֹמְרִים רַק בַּעֲשָׂרָה. וְאַךְ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת, יָכוֹל גַּם יָחִיד לְאָמְרָהּ

שַׁחֲרִית, מַשְׁכִּימִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת. לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת וַיָבֹא עֲמָלֵק תְּלָתָא גַבְרֵי, וְאַחַר כָּךְ חֲצִי קַדִּישׁ וּלְאַחַר שֶׁמַּכְנִיסִין אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. לְאַחַר בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין אוֹמְרִים בְּשַׁחֲרִית אֲשֶר הֵנִיא. וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵם הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ, אוֹמְרִים שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב וְכוּ'. וְאוֹמְרִים אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיוֹן, קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל. וְאֵין לַחֲלוֹץ אֶת הַתְּפִלִין עַד לְאַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ, וִיקָר, וְדָרְשֵׁינָן, אֵלּוּ תְּפִלִּין. אִם יֵשׁ מִילָה, מָלִין קֹדֶם קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, וְשָׂשׂוֹן, זוֹ מִילָה

עִיר שֶהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בָּהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָֹר וְלֹא שְכִיחִי בִּמְדִינוֹתֵינוּ

Halocho #1537 – When did Esther fast?

2,371 years ago, two days before Pessach, Haman decreed that all the Jews would be destroyed on 13th Adar, eleven months later.

After consulting with her cousin Mordechai, Queen Esther declared a 3 days fast that lasted through the first days of Pessach, after which she went – uninvited – to the king and invited him and Haman to a wine feast.

At the wine feast, she invited them to a second wine feast where which she gained royal permission for the Jews to defend themselves.

Jews always fast and pray when going out to war, and so they did on Adar 13, 3406 (354 BCE). On Adar 14 they celebrated their victory. In commemoration, we fast on Adar 13 (tomorrow - Wednesday) and celebrate Purim on the morrow.

Ta’anis Esther is the only of the 6 fast days not mentioned in Tanach.

The fast ends when the stars become visible (a few minutes before Motzai Shabbat time), and if needed, one may eat and drink before Megila reading. However, one should not eat a meal until after hearing the Megilla.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:2,8, Esther 2:7, 3:12-9:30

- Danny
Tuesday, 10 Adar 5775

בִּימֵי מָּרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, נִקְהֲלוּ הַיְהוּדִים בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיַעְזְרֵם. וּמָצִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּלְחָמָה, הִתְעַנּוּ שֶׁיַעְזְרֵם ה'. וְגַם משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, בְּיוֹם שֶׁנִּלְחַם עִם עֲמָלֵק, הִתְעַנָּה. וְאִם כֵּן, מִסְּתָמָא גַּם אָז בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, הִתְעַנוּ בְּיוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר. וְלָכֵן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם כָּל יִשְֹרָאֵל יוֹם זֶה לְתַעֲנִית צִבּוּר. וְנִקְרָא תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְמוֹ, רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל אִישׁ בְּעֵת צָרָתוֹ, כַּאֲשֶׁר יִתְעַנֶּה וְיָשוּב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ, כְּמוֹ שֶעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָמִים הָהֵם. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין תַּעֲנִית זוֹ חוֹבָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ אַרְבַּע הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּמִּקְרָא, וְלָכֵן יֵשׁ לְהָקֵל בָּהּ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, כְּגוֹן מְעֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת אוֹ אֲפִלּוּ חוֹלֶה קְצָת בִּכְאֵב עֵינַיִם, שֶׁאִם מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה, לֹא יִתְעַנּוּ. וְכֵן יוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֵן חָתָן בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ, אֵינָן צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת, וְיִפְרְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית אַחַר כָּךְ. אֲבָל שְׁאָר הַבְּרִיאִים, לֹא יִפְרְשׁוּ (אֶת) עַצְמָם מִן הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ וְקָשָׁה עָלָיו הַתַּעֲנִית, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת

מְגִלָּה שֶל לַיְלָה, אָסוּר לִקְרוֹת קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְטַעֵר הַרְבֵּה מֵחֲמַת הַתַּעֲנִית. אַךְ יָכוֹל לִטְעֹם קְצָת קֹדֶם הַמְּגִלָּה, כְּגוֹן קַאפֶע וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי לְהִתְחַזֵק מְעַט מֵחֻלְשַׁת הַתַּעֲנִית

Halocho #1536 - Why do we give 3 half Shekels/Dollars/Rand/Pounds?

As a reminder of the yearly מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל that was given during the month of Adar to pay for the daily sacrifices in the Bet haMikdash, it is customary to give "half of the local currency"  to charity.

The custom is to give 3 halves; in Israel 3 half Shekels, in the US 3 half dollars (for a total of $1.50).

The reason for the triple halves is that in פָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא that discusses the מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל it says thrice תְּרוּמָה.

These 3 halves are given before Megilla reading - and are then distributed to the poor.

Children under Bar/Bat Mitzva are exempt; some opinions exempt  them until they turn 20. However, once a father has given 3-halves for a child - even once - then he has to continue doing so yearly.

(The above is not to be confused with the Mitzva of מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים that must be done on Purim.)

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:5

- Danny Schoemann
Monday, 11 Adar 5775

נוֹהֲגִין לִתֵּן קֹדֶם פּוּרִים מַחֲצִית מִן הַמַּטְבֵּעַ הַקָבוּעַ בְאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתוֹ זְמָן, זֵכֶר לְמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים בַּאֲדָר לְצֹרֶךְ קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר. וּמִנְהָג לִתֵּן שָׁלֹשׁ מַחֲצִיּוֹת, מִשּׁוּם דִּבְפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא כְתִיב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תְּרוּמָה. וְנוֹתְנִין בָּעֶרֶב לִפְנֵי קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וּמְחַלְּקִין אוֹתָם לַעֲנִיִים. קָטָן, פָּטוּר. וְאִם אָבִיו נָתַן בִּשְׁבִלוֹ פַּעַם אַחַת, חַיָב לְעוֹלָם. בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּחַיָב, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּפָּטוּר, עַד שֶׁיְהֵא בֶּן עֶשְׂרִים

Halocho #1535 - What is Purim all about?

Purim celebrates the redemption from Haman's evil plot to annihilate the Jews.

He was not interested in converting them nor in capturing their land - he simply wanted to kill them. All of them; all of us.

Purim celebrates being alive, so the Mitzvos of the day are more physical than spiritual. This is the gist of the עַל הַנִּסִּים.

It is added to בִּרְכַּת הַמָּזוֹן  before וְעַל הַכּל  and the Amida  during מוֹדִים. If עַל הַנִּסִּים is forgotten there is no need to make amends, though it can be said later (and some Siddurim have relevant instructions.)

After hearing the Megilla and sending  מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת and מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים the final Mitzva of the day is the Purim meal.

Since the highlights of the Purim saga involved wine, there's a Mitzva to drink more than one usually does, so that one falls asleep as a result.

However, people who can't control themselves when inebriated, or who risk missing any Mitzva in the process, are forbidden to drink.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 141:2, 6, 142:6

- Danny
Sunday, 10 Adar 5775

בִּימֵי מָּרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, נִקְהֲלוּ הַיְהוּדִים בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיַעְזְרֵם. וּמָצִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּלְחָמָה, הִתְעַנּוּ שֶׁיַעְזְרֵם ה'. וְגַם משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, בְּיוֹם שֶׁנִּלְחַם עִם עֲמָלֵק, הִתְעַנָּה. וְאִם כֵּן, מִסְּתָמָא גַּם אָז בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, הִתְעַנוּ בְּיוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר. וְלָכֵן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם כָּל יִשְֹרָאֵל יוֹם זֶה לְתַעֲנִית צִבּוּר. וְנִקְרָא תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְמוֹ, רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל אִישׁ בְּעֵת צָרָתוֹ, כַּאֲשֶׁר יִתְעַנֶּה וְיָשוּב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ, כְּמוֹ שֶעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָמִים הָהֵם. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין תַּעֲנִית זוֹ חוֹבָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ אַרְבַּע הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּמִּקְרָא, וְלָכֵן יֵשׁ לְהָקֵל בָּהּ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, כְּגוֹן מְעֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת אוֹ אֲפִלּוּ חוֹלֶה קְצָת בִּכְאֵב עֵינַיִם, שֶׁאִם מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה, לֹא יִתְעַנּוּ. וְכֵן יוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֵן חָתָן בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ, אֵינָן צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת, וְיִפְרְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית אַחַר כָּךְ. אֲבָל שְׁאָר הַבְּרִיאִים, לֹא יִפְרְשׁוּ (אֶת) עַצְמָם מִן הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ וְקָשָׁה עָלָיו הַתַּעֲנִית, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת

בַּפּוּרִים, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אוֹמְרִים עַל הַנִסִּים, וְאִם שָׁכַח, דִינוֹ כְּמוֹ בַּחֲנֻכָּה 

כֵּיוָן שֶׁכָּל הַנֵּס הָיָה עַל יְדֵי הַיַיִן, וַשְׁתִּי נִטְרְדָה בְּמִשְׁתֵּה הַיַיִן וּבָאָה אֶסְתֵּר בִּמְקוֹמָהּ, וְכֵן עִנְיַן הָמָן וּמַפַּלְתּוֹ הָיָה עַל יְדֵי יַיִן, לָכֵן חִיְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְהִשְׁתַּכֵּר בַּיַיִן, וְאָמְרוּ, חַיָב אֱנָשׁ לְבַסּוּמֵי בַּפּוּרְיָא עַד דְּלָא יֵדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכָי. וְלַפָּחוֹת יִשְׁתֶּה יוֹתֵר מֵהֶרְגֵּלוֹ, כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל, וְיִישָׁן. וּמִתּוֹךְ שֶׁיָשֵׁן, אֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכָי. וְאוּלָם מִי שֶׁהוּא חָלוּשׁ בְּטִבְעוֹ, וְכֵן מִי שֶיוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁעַל יְדֵי כֵן יְזַלְזֵל חַס וְשָלוֹם בְּאֵיזוֹ מִצְוָה, בִּבְרָכָה, אוֹ בִּתְפִלָּה, אוֹ שֶׁיָבוֹא חַס וְשָׁלוֹם לְקַלּוּת רֹאשׁ, מוּטָב שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּר, וְכָל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם