Thursday, September 3, 2015

Halocho #1651 - May one smell an Etrog?

One does not shake the four species on Shabbat.

The Lulav, Haddasim and Aravot are Muktza on Shabbat.

The Etrog is not Muktza and one may smell it on Shabbat, after making the Bracha that one makes upon smelling any pleasant smelling fruit (that one isn't about to eat):

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
הַנּוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת

On the other days of Sukkoth one should not smell the Etrog.

One should not smell the Haddasim during the entire 7 days of Sukkoth.

An Etrog may be returned to its wrapping on Shabbat and Yom Tov, but may not be wrapped in a new wrapper, since the wrapper will absorb the aroma of the Etrog. One may not add aroma to materials on Shabbat and Yom Tov.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 137:7

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 19 Elul 5775


הֲדַס שֶׁל מִצְוָה, אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, אֲפִילוּ בְּשַׁבָּת. אֲבָל בְּאֶתְרוֹג, מֻתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ בְּשַׁבָּת, וּמְבָרְכִין עָלָיו, הַנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת. וּבִשְׁאָר יְמֵי הֶחָג, אֵין לְהָרִיחַ בּוֹ אֲפִילוּ שֶׁלֹא בִשְׁעַת נְטִילָתוֹ לָצֵאת בּוֹ, מִשׁוּם דְּיֵשׁ סָפֵק בְּרָכָה. הַלּוּלָב, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בַשַׁבָּת אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּמְקוֹמוֹ, מִשׁוּם דַּהֲוֵי מֻקְצֶה. אֲבָל הָאֶתְרוֹג, כֵּיוָן שֶׁיְכוֹלִין לְהָרִיחַ בּוֹ, אֵינוֹ מֻקְצֶה, וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ. וּמֻתָּר לִתְּנוֹ לְתוֹךְ הַמּוֹכִין שֶׁהָיָה בָּהֶם קֹדֶם יוֹם טוֹב, שֶׁכְּבָר קָלְטוּ הָרֵיחַ. אֲבָל לֹא יִתְּנֶנוּ לְתוֹךְ מוֹכִין חֲדָשִׁים אוֹ לְבֶגֶד, מִשׁוּם דְּמוֹלִיד רֵיחָא

Wednesday, September 2, 2015

Halocho #1650 - Tell me about the Lulav


On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

The Lulav is a palm branch that is still closed. Once the leaves start fanning out, it's no longer a Lulav.

A Lulav has a spine from which the leaves protrude; this spine needs to be facing you when you shake the four species. The Lulav spine should be straight, a slight curvature towards you is allowed.

The Lulav spine must be at least 4 Tefachim (32 cm - 13") long. This is measured from the bottom of the lowest "leaf" to the bottom of the highest "leaf".

Each "leaf" is made of 2 parts that are connected (and will eventually open up into a V-shaped palm leaf). If these double-leaves start separating then the Lulav may no longer be Kosher. Special care should be taken that the highest leaves remain coupled.

Source: Shulchan Aruch 645. Ktiva Vechatima Tova

- Danny
Wednesday, 18 Elul 5775


לוּלָב שֶׁנִּפְרְדוּ עָלָיו זֶה מֵעַל זֶה וְלֹא נִדַּלְדְּלוּ כְּעָלֵי הַחֲרָיוֹת, כָּשֵׁר, אֲפִלּוּ לֹא אֲגָדוֹ. הגה: (מִיהוּ) וּמִכָּל מָקוֹם מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר בְּלוּלָב שֶׁאֵין עָלָיו פְּרוּדוֹת לְגַמְרֵי
נִפְרְצוּ עָלָיו, וְהוּא שֶׁיִּדַּלְדְּלוּ מִשִּׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב כַּעֲלֵי הַחֲרָיוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינָן עוֹלִים עִם הַשִּׁדְרָה אֶלָּא תְּלוּיִין לְמַטָּה פָּסוּל. הגה: וְכָל שֶׁכֵּן אִם נִפְרְצוּ וְנֶעֶקְרוּ לְמַטָּה מִן הַשִּׁדְרָה, דְּפָסוּל אֲפִלּוּ אֲגָדָןוְכֵן אִם נִתְקַשּׁוּ הֶעָלִין כְּעֵץ וְאֵינָן יְכוֹלִין לְחַבְּרָן אֶל הַשִּׁדְרָה, פָּסוּלוְכָל זֶה בְּרֹב  עָלִין, אֲבָל אִם מִעוּט עָלָיו נַעֲשׂוּ כָּךְ וּשְׁאָר עָלִין נִשְׁאֲרוּ וַעֲדַיִן הַלּוּלָב נִשְׁאַר מְכֻסֶּה בְּעָלִין, כָּשֵׁר

בְּרִיַּת עָלִין שֶׁל לוּלָב כָּךְ הִיא: כְּשֶׁהֵם גְּדֵלִים, גְּדֵלִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם וּדְבוּקִים מִגַּבָּן, וְגַב שֶׁל שְׁנֵי עָלִין הוּא הַנִּקְרָא תִּיֹּמֶת; נֶחְלְקָה הַתִּיֹּמֶת בְּרֹב הֶעָלִיןפְּסוּלָה; הָיוּ עָלָיו אַחַת אַחַת מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ וְלֹא הָיָה תִּיֹּמֶת, אוֹ שֶׁכָּל עָלָיו כְּפוּלִים מִצִּדּוֹ הָאֶחָד וְצַד הַשֵּׁנִי עָרֹם בְּלֹא עָלִין, פָּסוּל. הגה: וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים לוֹמַר דְּאִם נֶחְלַק הֶעָלֶה הָעֶלְיוֹן הָאֶמְצָעִי שֶׁעַל הַשִּׁדְרָה עַד הַשִּׁדְרָה, מִקְרֵי נֶחְלְקָה הַתִּיֹּמֶת וּפָסוּל; וְהָכֵי נוֹהֲגִיןמִיהוּ לְכַתְּחִלָּה, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, נוֹהֲגִין לִטֹּל לוּלָב שֶׁלֹּא נֶחְלַק הֶעָלֶה הָעֶלְיוֹן כְּלָל כִּי יֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ בְּנֶחְלַק קְצָת; וְאִם אוֹתוֹ הֶעָלֶה אֵינוֹ כָּפוּל מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, פָּסוּל

נִקְטַם רֹאשׁוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטְמוּ רֹב הֶעָלִין הָעֶלְיוֹנִים, פָּסוּל. הגה: וְאִם נִקְטַם הֶעָלֶה הָעֶלְיוֹן הָאֶמְצָעִי שֶׁעַל הַשִּׁדְרָה, פָּסוּלוְדַוְקָא דְּאִכָּא אַחֵר, אֲבָל לֵיכָּא אַחֵר, מְבָרְכִים עָלָיו




Tuesday, September 1, 2015

Halocho #1649 - Tell me about the Aravot

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

The Arava comes from a known type of willow tree with long leaves, non-serrated edges, and its bough turns red when mature.

The Arava must be at least 3 Tefachim (24 cm - 10") long.

If possible one should get Aravot from a tree that grows alongside a river.

Willows dry up very quickly. A wilted Arava is not Kosher. Some say that once its leaves start drooping it is not fresh enough to be a Kosher Arava.

Many have the Minhag to get fresh Aravot every day of Chol Hamo'ed Sukkoth.

An Arava is no longer Kosher if most of its leaves have come off, or its tip is cut off.

This can happen if they are wilted, have been shaken too hard or while replacing them.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 136:5, 6

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a healthy, wealthy year to come,

- Danny
Tuesday, 17 Elul 5775


הָעֲרָבָה, יְדוּעָה. הֶעָלֶה מָשׁוּךְ, וּפִיו חָלָק, וְהַקָּנֶה אָדֹם. וַאֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ יָרוֹק, כָּשֵׁר, כֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁהוּא שׁוֹהֶה בָּאִילָן, מִתְאַדֵּם. וְרֹב מִין זֶה גָּדֵל אֵצֶל הַנְּחָלִים, וְעַל כֵּן נִקְרָא עַרְבֵי נָחַל. וַאֲפִלּוּ הַגְּדֵלִים בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁאִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לְהַדֵּר לִקַּח מֵאוֹתָן הַגְּדֵלִים אֵצֶל נָחַל. שִׁעוּר הָעֲרָבָה, כְּשִׁעוּר הַהֲדָס. 




עֲרָבָה שֶׁיָבְשָׁה, אוֹ שֶׁנָּשְׁרוּ רֹב הֶעָלִין שֶׁלָּהּ, אוֹ שֶׁנִּקְטַם רֹאשׁ הָעֵץ שֶׁלָּה, פְּסוּלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם אִם נִדַּלְדְּלוּ הֶעָלִין מִן הַקָּנֶה וּתְלוּיִים לְמַטָּה, פְּסוּלָה. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ מְאֹד גַּם בָּעֲרָבָה, כִּי לִפְעָמִים מֵחֲמַת שֶׁתּוֹחֲבִין אוֹתָהּ אֶל הַלּוּלָב אוֹ עַל יְדֵי הַנִּעְנוּעִין, נוֹשְׁרִין הֶעָלִין, וְאָז פְּסוּלָה

Monday, August 31, 2015

Halocho #1648 - Tell me about the Haddas - Myrtle?

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

Each Haddas is a branch of a myrtle bush, and must be at least 3 Tefachim (24 cm - 10") long.

Myrtle leaves grow on the stem in groups of three or more. A Kosher Haddas needs to be Meshulash; with each group of leaves growing out of the branch at exactly the same height.

Preferably the Haddas should be Meshulash its entire length, though it's Kosher if only the top half is Meshulash.

The entire Haddas needs to be covered in leaves, the top of the lower leaves must reach the bottom of the higher ones.

Myrtle bushes have berries growing on them. A Haddas should not have any berries on it; berries should be removed (with their stems) before Yom Tov.

Make sure that the top of the Haddas is not cut off, it usually ends in a set of tiny leaves.

Haddasim need to be kept fresh; dried out Haddasim are not Kosher.

Source: Shulchan Aruch 646.

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a year full of good news,

- Danny
Tuesday, 14 Elul 5775

הַהֲדַס צָרִיךְ לִהְיוֹת מְשֻׁלָשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיוֹצְאִין בּוֹ מִכָּל קֵן וָקֵן שְׁלֹשָה עָלִין בְּשׁוּרָה אַחַת בְּשָׁוֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶחָד גָּבוֹהַּ אוֹ נָמוּךְ מֵחֲבֵרָיו. וּצְרִיכִין שֶׁיִהְיוּ הֶעָלִין חוֹפִין אֶת עֵצוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁרֹאשׁ כָּל עָלֶה, יַגִּיעַ לְמַעְלָה מֵעֻקְצָהּ שֶל הֶעָלֶה שֶׁלְּמָעְלָה. וּבְתוֹךְ אֵלּוּ הַהֲדַסִּים הַמּוּבָאִים מִמֶּרְחָק, בְּדֹחַק שֶׁיִּמָּצְאוּ כְּשֵׁרִים, וּצְרִיכִין לְבָדְקָם. וְהַיָרֵא דְבַר ה', יְהַדֵּר לִקְנוֹת הֲדַסִּים לַחִים יְרֻקִּים מְשֻׁלָּשִׁים וּמְהֻדָּרִים. וְהַגְּדֵלִים בִּמְדִינָתֵנוּ, צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בָּם אִם אֵינָם מֻרְכָּבִים, וְאִם לִא גָדְלוּ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב. וְכֵן צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בָּזֶה בַּלּוּלָבִין הַגְּדֵלִים בִּמְדִינָתֵנוּ. אִם אֵין בְּנִמְצָא הֲדַסִּים מְשֻׁלָּשִים, יִטֹּל שֶׁאֵינָם מְשֻׁלָּשִׁים, וְלֹא יְבָרֵךְ

Sunday, August 30, 2015

Halocho #1647 - Tell me about the Etrog

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

The Etrog is a citron; Citrus Medica.

It is held in one's left hand when shaking the four species, with the stem (where it was cut off the tree) facing downwards.

By nature the Etrog tree is very soft (mine buckled during a light Jerusalem snow storm), therefore it is often grafted onto other trees to make it stronger. An Etrog from a grafted tree cannot be used when shaking the four species.

(Grafted fruit is Kosher to eat, despite the prohibition against grafting trees.)

The Etrog needs to be whole; scratches and dents may invalidate it.

The Etrog should not have dark dots on it, though it may have light scabs that are a result of leaves and thorns brushing against it while it grows. (Etrog trees have thorns that grow to about 2" long.)

The "nose" of the Etrog - from where it starts getting narrow - should be perfectly clean.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 174:2, Shulchan Aruch 648

Ktiva Vechatima Tova

- Danny
Sunday, 15 Elul 5775


לוֹקְחִין שְׁלשָׁה בַּדֵּי הֲדַס וּשְׁנֵי בַדֵּי עֲרָבָה, (וְאֵין לְהוֹסִיף), וְאוֹגְדִין אוֹתָם עִם הַלּוּלָב, שֶׁיִהְיוּ כֻלָּן אֲגֻדָּה אֶחָת. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיִהְיוּ כֻלָּם כְּדֶרֶךְ גְּדִילָתָן, דְהַיְנוּ מְקוֹם הַחֲתָךְ לְמַטָּה, שֶׁאִם נִתְהַפֵּךְ אֲפִלּוּ רַק בַּד אֶחָד, גַּם בְּדִיעֲבַד אֵינוֹ יוֹצֵא

אָסוּר לְקַיֵם הַמֻּרְכָּב כִּלְאָיִם. אֲבָל הַפְּרִי הַגָּדֵל מִמֶּנּוּ, מֻתָּר. וּמֻתָּר לִקַּח עָנָף מִן הַמֻּרְכָּב וּלְנָטְעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר

Thursday, August 27, 2015

Halocho #1646 - Vinegar

Vinegar made from non-Kosher wine or grape juice is not Kosher.

Vinegar made from Kosher wine or grape juice that was not boiled, can still become non-Kosher if a non-Jew touches it, unless it's so strong that it bubbles when poured onto the ground.

On Shabbat it's forbidden to add liquids into vinegar with the intent of making more vinegar.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 80:56, 47:10

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 12 Elul 5775


חֹמֶץ יַיִן שֶׁנַּעֲשָׂה מִיַּיִן כָּשֵׁר, אִם הוּא חָזָק כָּל כָּךְ שֶׁמְּבַעְבֵּעַ כְּשֶׁשּׁוֹפְכִין אוֹתוֹ עַל הָאָרֶץ, שׁוּב אֵינוֹ נֶאֱסָר בְּמַגַּע עוֹבֵד כּוֹכָבִים. אֲבָל אִם נַעֲשָׂה מִסְּתָם יֵינָם, לְעוֹלָם הוּא בְּאִסּוּרוֹ

בְּשַׁבָּת אָסוּר לִשְׁפֹּוֹךְ לְתוֹךְ הַחֹמֶץ שְׁאָר מַשְׁקִים, שֶׁיִּתְהַוּוּ גַּם כֵּן חֹמֶץ


Tuesday, August 25, 2015

Halocho #1645 - Understanding one's prayers

During Elul one gets ready for the upcoming Days of Judgement (Rosh Hashana and Yom Kippur) with a three-pronged approach:


  • Teshuva; repenting. Improving one's Mitzva observance.



  • Tefilla; praying. Asking Hashem for help and praising and thanking Him for being good to us.



  • Tzedaka; giving charity to those less fortunate than ourselves.


In order to pray properly one needs to understand what one is saying. If one is not fluent in Hebrew, one should get a Siddur and Machzor with an English translation.

One should remember that one is praying - talking - to the One Above. If one's thoughts wander during prayers one should pause and recollect one's thoughts.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 18: 3-4.

Ktiva Vechatima Tova; with wishes for a Happy New Year,

- Danny
Tuesday, 10 Elul 5775

הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע, שֶׁהַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה' וְיָעִיר הַכַּוָּנָה וְיָסִיר כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת אוֹתוֹ, עַד שֶׁתִּשָׁאֵר מַחְשַׁבְתוֹ וְכַוָּנָתוֹ זַכָּה בִּתְפִלָּתוֹ, וְיַחְשֹׁב כִּי אִלּוּ הָיָה מְדַבֵּר לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, בְּוַדַּאי הָיָה מְסַדֵּר דְּבָרָיו, וּמְכַוֵּן בָּהֶם יָפֶה, לְבַל יִכָּשֵׁל, קַל וָחֹמֶר לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן לְפָנָיו אֵת מַחְשַׁבְתוֹ, כִּי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַמַּחְשָׁבָה כְּמוֹ דִּבּוּר, וְכָל הַמַּחְשָׁבוֹת הוּא חוֹקֵר, וְקוֹדֶם הַתְּפִלָּה יַחְשֹׁב מֵרוֹמְמוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְֹשִפְלוּת הָאָדָם, וְיָסִיר כָּל תַּעֲנוּגֵי אָדָם מִלִּבּוֹ



הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְכַוֵּן בְּלִבּוֹ פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁהוּא מוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִין לִבָּם, תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ וּכְבָר נִדְפְּסוּ הַרְבֵּה סִדּוּרִים, עִם פֵּרוּשׁ אַשְׁכְּנַז, וְיָכוֹל כָּל אָדָם לִלְמֹד וּלְהָבִין מַה שֶּׁהוּא מִתְפַּלֵּל, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת, לְכָל הַפָּחוֹת צָרִיךְ שֶיַחְֹשֹב בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בִּדְבָרִים הַמַּכְנִיעִים אֵת הַלֵּב, וּמְכַוְּנִים אֵת לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאִם תָּבֹא לוֹ מַחְשָׁבָה זָרָה בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה יִשְׁתֹּק וְיַמְתִּין עַד שֶׁתִּתְבַּטֵל הַמַחְשָׁבָה

Monday, August 24, 2015

Halocho #1644 - Are your Mezuzot Kosher?

Some people have the custom to get their Tefillin and Mezuzot checked yearly during the month of Elul.

At the very least one should check one's Mezuzot twice every 7 years.

Tefillin that are used daily do not need to be checked unless they get wet. However, one should check them every few years since they do wear out eventually.

Tefillin that are only used occasionally should be checked twice every 7 years.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 128:3, 11:25, 10:26

Ktiva Vechatima Tova

- Danny
Monday, 9 Elul 5775


אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, נוֹהֲגִין לִבְדֹּק בְּחֹדֶשׁ זֶּה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁלָּהֶן. וְכָל אֲשֶׁר יִמָּצֵא שָׁם בֶּדֶק בִּשְׁאָר מִצְוֹת, יְתַקְּנוֹ 

מְזוּזַת הַיָּחִיד נִבְדֶּקֶת בְּשֶׁבַע שָׁנִים, וְשֶׁל רַבִּים (שֶׁאֵין לְהַטְרִיחַ עֲלֵיהֶם) נִבְדֶּקֶת שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹבֵל 

תְּפִלִּין שֶׁהֻחְזְקוּ בְּכַשְׁרוּת, מִן הַדִּין כָּל זְמַן שֶׁהַבַּיִת שָׁלֵם, גַּם הַפָּרָשִׁיּוֹת הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקָתָן וְאֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה. וּמִכָּל מָקוֹם נָכוֹן לְבָדְקָן, מִפְּנֵי שֶׁלִּפְעָמִים מִתְקַלְקְלִין מִן הַזֵּעָה. וְאִם אֵינוֹ מֵנִיחַ אוֹתָן אֵלָּא לִפְרָקִים, צְרִיכִין בְּדִיקָה שְׁתֵּי פְעָמִים בְּכָל שֶׁבַע שָׁנִים, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִתְעַפָּשׁוּ. וְכֵן אִם נִקְרַע הַבַּיִת, צְרִיכִין גַּם הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּדִיקָה. וְכֵן אִם נָשְׁרוּ בַמָּיִם. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵין לוֹ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְבָדְקָן וְלַחֲזֹר לְתָפְרָן, יָנִיחֵן כָּךְ בְּלֹא בְדִיקָה, שֶלֹּא יִתְבַּטֵּל מִמִצְוַת תְּפִלִּין, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם


Sunday, August 23, 2015

Halocho #1643 - Talking can kill you!

According to some opinions, yesterday (7 Elul) the 10 spies died as a punishment for talking evil about the land of Israel.

Any speech that can result in a person being harmed - emotionally, financially or otherwise - even if it's accurate - is usually forbidden.

When there's a real need for the information to be passed along - e.g. to prevent harm to others - it is often permitted to relay the information. One needs to learn the Halachot of when this applies, since sometimes it's forbidden to withhold the information, other times it's forbidden to relay the information.

Source: Orach Chaim 580:2, Chofetz Chaim, Hil. Shmiras Halashon, Intro.

Ktiva Vechatima Tova

- Danny
Sunday, 8 Elul 5775



Thursday, August 20, 2015

Halocho #1642 - Removing nails and hangnails on Shabbat

One may not cut off hangnails on Shabbat; not with an instrument, nor by hand and not even by biting it off.

(Hangnail: A small piece of dead skin at the side or the base of a fingernail that is partly detached from the rest of the skin.)

One may not cut nails on Shabbat. If a nail is partly disconnected it may not be detached on Shabbat.

If a nail is almost completely detached - and will eventually fall off - and it's causing discomfort, one can remove it by hand but not with an instrument.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 80:55

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 5 Elul 5775

צִיצִין שֶׁהֵן כְּמִין רְצוּעוֹת דַּקּוֹת שֶׁפֵּרְשׂוּ מֵעוֹר הָאֶצְבַּע סְבִיב הַצִּפֹּרֶן, אָסוּר לְהָסִירָן, בֵּין בִּכְלִי בֵּין בְּיָּד בֵּין בְּשִּׁנַּיִם. וְצִפֹּרֶן שְׁנִפְּרַשׁ רֻבּוֹ וּקָרוֹב לְהִנָּתֵק וּמְצַעֲרוֹ, מֻתָּר לְהֲסִירוֹ בְּיָּד, אֲבָל לֹא בִּכְלִי. וְאִם לֹא פֵּרַשׁ רֻבּוֹ, אָסוּר לַהֲסִירוֹ אֲפִלּוּ בְּיָּד

Wednesday, August 19, 2015

Halocho #1641 - Excel in one Mitzva

Doing Teshuva - repenting - is a Mitzva mentioned in the Torah.

Even though Hashem is prepared to accept our Teshuva all year round, the days from Rosh Chodesh Elul until Yom Kippour are an auspicious period for improving one's ways.

This period dates back to when Moshe went up to Har Sinai to receive the second set of Luchot; Moshe went up on Rosh Chodesh Elul and returned 40 days later on Yom Kippour with the second set of Luchot.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 128: 1

At the very least one should choose one Mitzva or Halacho to improve on, during this period.

Ktiva Vechatima Tova

- Danny
Wednesday, 4 Elul 5775


מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, הֵמָּה יְמֵי רָצוֹן. וְאַף כִּי בְּכָל הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מִן הַשָּׁבִים אֵלָיו בְּלֵב שָׁלֵם, מִכָּל מָקוֹם יָמִים אֵלּוּ מֻבְחָרִים יוֹתֵר וּמְזֻמָּנִים לִתְשׁוּבָה, לִהְיֹתָם יְמֵי רַחֲמִים וִימֵי רָצוֹן, כִּי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, עָלָה משֶׁה אֶל הַר סִינַי לְקַבֵּל לוּחוֹת שְׁנִיּיּם, וְנִשְׁתֵּהָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם, וְיָרַד בַּעֲשָֹרָה בְּתִשְׁרִי, שֶׁהָיָה אָז גְּמַר כַּפָּרָה. וּמִן אָז הֻקְדְּשׁוּ יָמִים אֵלּוּ לִימֵי רָצוֹן, וְיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִֹשְרִי לְיוֹם הַכִּפּוּרִים

Tuesday, August 18, 2015

Halocho #1640 - Good year wishes

From the beginning of the month of Elul until after Yom Kippur, one should add seasonal greetings when writing to friends.

This can be done at the start or end of the letter.

One should wish them - or bless them - with a good year; to be inscribed in the book of good life.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 128: 2

כְּתִיבָה וְחֲתִימָה טוֹבָה; with wishes for a year full of blessings

- Danny
Tuesday, 3 Elul 5775

מִשֶנִּכְנַס אֱלוּל עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּשֶׁכּוֹתֵב אָדָם אִגֶּרֶת לַחֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לִרְמֹז בָּהּ בִּתְחִלָּתָהּ אוֹ בְסוֹפָהּ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ עָלָיו וּמְבָרְכוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה בִּימֵי הַדִּין, הַבָּאִים לְטוֹבָה, לְהִכָּתֵב וּלְהֵחָתֵם בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים

Monday, August 17, 2015

Halocho #1639 - When do Selichot start?

Starting today - Monday - Sephardim started saying סְלִיחוֹת before שַׁחֲרִית and will continue doing so the entire month of אֱלוּל until עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים.

This year סְלִיחוֹת - for Ashkenazim - starts on Sunday (22 Elul / 6 September), 9 days before רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

סְלִיחוֹת usually start the Sunday before רֹאשׁ הַשָּׁנָה, however, we need at least 4 days of סְלִיחוֹת. So this year - since רֹאשׁ הַשָּׁנָה is on Monday-Tuesday, we start a week earlier.

סְלִיחוֹת should be said before Shacharit, towards the end of the night. The end of the night is an עֵת רָצוֹן; an auspicious time when Hashem is more receptive to listening to one's prayers.

When arising for סְלִיחוֹת one should wash one's hands even if it's still night, and make the Bracha עַל נְטִילַת יָדַיִם.

One should also say the 2 Brachot of בִּרְכַּת הַתּוֹרָה before saying סְלִיחוֹת.

After Selichot one should wash one's hands again (if the first washing was pre-dawn), but one does not repeat the Bracha.

One should preferably stand during סְלִיחוֹת. During the "Kel Melech", 13 Middot and the Viddui one must stand.

The Chazzan for סְלִיחוֹת should preferably be a Torah Scholar, well liked and if possible married with children and over 30 years of age. However, any Jew can be a Chazzan as long as the community approves. The same applies to the Chazzan for רֹאשׁ הַשָּׁנָה and Yom Kippur as well as the person blowing the Shofar.


סְלִיחוֹת are not said on Shabbat.

Source: Shulchan Aruch 581, 4, 5, 6

Ktiva Vechatima Tova; may all your prayers be answered,

Chodesh Tov

- Danny
Monday, 2 Elul 5775



מִיּוֹם רִאשׁוֹן [בַּשַׁבָּת] שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וָאֵילָךְ, מַשְׁכִּימִין לִסְלִיחוֹת. וְאִם חָל רֹאשׁ הַשָׁנָה בְּיוֹם שֵׁנִי אוֹ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, מַתְחִילִין מִיּוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ הַקֹּוֹדֵם. וּכְשֶׁמַּשְׁכִּימִין, צְרִיכִין לִטּוֹל יְדֵיהֶם וּלְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם וּבִרְכַּת הַתּוֹרָה. וְאַחַר הַסְּלִיחוֹת יִטּוֹל יָדָיו שֵׁנִית בְּלֹא בְּרָכָה

שְּׁלִיחַ הַצִבּור שֶׁאוֹמֵר סְלִיחוֹת, יִתְעַטֵּף בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל אַשְׁרֵי. וּלְפִי שֶׁיֵשׁ סָפֵק אִם יְבָרֵךְ בְּרָכָה עַל טַלִּית שֶׁלּוֹ כְּשֶׁלּוֹבְשׁוֹ בַּלַּיְלָה אוֹ לֹא יְבָרֵךְ, עַל כֵּן לֹא יִטֹל אֶת שֶׁלוֹ, וְגַם לֹא טַלִּית הַקָּהָל, אֶלָּא יִשְׁאַל לוֹ טַלִּית מֵאַחֵר. וְאִם אֵין בַּנִּמְצָא טַלִּית כְּלָל, יְכוֹלִין לוֹמַר סְלִיחוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת גַּם בְּלֹא טַלִּית. יֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל סְלִיחוֹת, מִתְפַּלֵּל גַּם שַׁחֲרִית וּמִנְחָה וְגַם מַעֲרִיב שֶׁלְּפָנָיו, וְהוּא קוֹדֵם לְאָבֵל וּלְמוֹהֵל וּלְ"יָאר צַייט" [לְבַעַל יוֹם זִכָּרוֹן]. טוֹב לַעֲמֹד בַּאֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת. וּמִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ, יַעֲמֹד לְכָל הַפָּחוֹת בַּאֲמִירַת אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב וְגוֹ' וּשְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִדּוֹת (עַיֵּן סִימָן נו). דִּין אֲמִירַת הַוִּדּוּי, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קלא סָעִיף ט


יְדַקְדְּקוּ לִבְחוֹר שְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיִּתְפַּלֵּל סְלִיחוֹת וּבַיָמִים הַנוֹרָאִים, אִישׁ שֶׁהוּא הָגוּן וְגָדוֹל בַּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּפִי מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא. וְגַם שֶׁיִּהְיֶה בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, שֶׁאָז כְּבָר נָחָה רְתִיחַת הַדָּם שֶׁל בַּחֲרוּתוֹ וְנִכְנַע לִבּוֹ. וְגַם יְהֵא נָשׂוּי וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים, שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ לִבּוֹ וּמַפִּיל תַּחֲנוּנִים מִקִּירוֹת הַלֵּב. וְכֵן יְדַקְדְּקוּ לִבְחוֹר תּוֹקֵעַ שֶׁיִּתְקַע שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְכֵן הַמַּקְרֶא לִפְנֵי הַתּוֹקֵעַ, שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, כְּפִי מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לָהֶם לִמְצֹא. מִיהוּ כָּל יִשְֹרָאֵל כְּשֵׁרִים לַכֹּל, רַק שֶׁיְהֵא מְרֻצֶּה לַקָּהָל. וְאִם רוֹאֶה מַחֲלֹקֶת בַּדָּבָר, יִמְנַע עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן (


Sunday, August 16, 2015

Halocho #1638 - Why do we blow the Shofar during Elul

Today - Sunday - is the second day of Rosh Chodesh Elul; the first day of the month of Elul.

The coming 40 days, starting today, correspond to the 40 days that Moshe spent on Har Sinai, to receive the 2nd set of Luchot (Tablets with the 10 commandments written on them).

Moshe came down with these Luchot on Yom Kippur. Ever since, these 40 days are especially auspicious for Teshuva; repenting.

The custom is to blow the Shofar after Shacharit (the morning prayers) from today, until Friday, 27 Elul (11 September), as a reminder to start improving one's Torah observance and to repent for past misdeeds.

On Erev Rosh Hashana, the Shofar is not blown, in order to create a division between the custom of blowing Shofar in Elul and the Torah-commandment to blow Shofar on Rosh Hashana.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 128:1, 2

Starting tomorrow - Monday - Sefardim say Selichot before Shacharit and continue doing so the entire month of Elul until Erev Yom Kippur.

Chodesh Tov

- Danny
Sunday, 2nd day Rosh Chodesh Elul 5775

מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, הֵמָּה יְמֵי רָצוֹן

נוֹהֲגִין לִתְקֹעַ שׁוֹפָר בְּחֹדֶשׁ זֶה. וּמַתְחִילִין בְּיוֹם בּ' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְתוֹקְעִין בְּכָל יוֹם לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה תְּקִיעָה, חוּץ מֵעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁמַּפְסִיקִין בּוֹ, כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין תְּקִיעוֹת רְשׁוּת לִתְקִיעוֹת מִצְוָה. וְטַעַם הַתְּקִיעוֹת בְּחֹדֶשׁ זֶה כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הָעָם לִתְשׁוּבָה, כִּי כֵן הוּא הַטֶּבַע שֶׁל הַשּׁוֹפָר לְעוֹרֵר וּלְהַחְרִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ

Thursday, August 6, 2015

Halocho #1637 - Watering meat on Shabbat

Meat has to Kashered (soaked, salted and rinsed to remove the blood) within 3 days of being slaughtered.

If this is not possible then the meat has to be hosed down every 3 days.

It is forbidden to hose down meat on Shabbat. However one may ask a non-Jew to do so, to prevent the meat from becoming forbidden.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 36:27, 80:56

This week is Shabbat-Mevorchim Chodesh Elul. Rosh Chodesh Elul will be the following Shabbat and Sunday (Aug. 15-16).

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 21 Menachem Av 5775

בָּשָׂר שֶׁשָּׁהָה גּ' יָמִים מֵעֵת לְעֵת (קוֹדֶם מְלִיחָה) אָסוּר לַבִּשּׁוּל אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁרָה בֵּינְתָיִם

בָּשָׂר שֶׁלֹּא נִמְלַח וְחָל יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ בַּשַׁבָּת, שֶׁאִם לֹא יְדִיחוּהוּ יְהֵא נֶאֱסָר, יֵשׁ לַהֲדִיחוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אֲבָל עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל, אָסוּר


Wednesday, August 5, 2015

Halocho #1636 - Wash your face daily

Upon awakening, one should wash one's hands from a cup, alternating between the right and left hand until each hand is washed 3 times.

Two reasons are given:
- You are starting a new day of serving Hashem; similar to a Cohen who had to wash his hands before serving in the Bet Hamikdash.

- Part of the soul leaves the body when one sleeps, therefore sleeping is considered a mini-death which generates impurity which needs to be washed away.

One should then wash one's face in honor of one's Maker, since the Pasuk says that man was created in Hashem's image.

One should be careful to dry one's hands and face, for health reasons.

One should also rinse one's mouth, in anticipation of saying Hashem's name during prayers.

On fast-days one may not rinse one's mouth.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 2:1, 3, 121:10

- Danny

לְפִי שֶׁהָאָדָם כַּאֲשֶׁר קָם מִמִּטָּתוֹ שַׁחֲרִית הוּא כְּמוֹ בְרִיָּה חֲדָשָׁה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לָכֵן צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּשׁ וְלִטֹּל יָדָיו מִן הַכְּלִי, כְּמוֹ כֹּהֵן שֶׁהָיָה מְקַדֵּשׁ יָדָיו בְּכָל יוֹם מִן הַכִּיּוֹר קֹדֶם עֲבוֹדָתוֹ. וְסֶמֶךְ לִנְטִילָה זוֹ מִן הַמִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶרְחַץ בְּנִּקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה' לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וְגוֹ'. וְעוֹד יֵשׁ טַעַם לִנְטִילָה זֹאת, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּא רוּחַ הַטֻּמְאָה וְשׁוֹרֶה עַל גּוּפוֹ. וּכְשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, מִסְתַּלֵּק רוּחַ הַטֻּמְאָה מִכָּל גּוּפוֹ חוּץ מִן אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר מֵעֲלֵיהֶן עַד שֶׁשּׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מַיִם בְּסֵרוּגִים. וְאָסוּר לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם אִם לֹא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל מְאֹד

נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית הִיא בְּדֶרֶךְ זֶה. נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בְּיַד יְמִינוֹ וְנוֹתְנוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וְשׁוֹפֵךְ תְּחִלָּה עַל יַד יָמִין, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בִימִינוֹ וְשׁוֹפֵךְ עַל יַד שְׂמֹאל. וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְטוֹב לִטְּלָן עַד פֶּרֶק הַזְּרוֹעַ. אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, דַּי עַד קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. וְרוֹחֵץ פָּנָיו לִכְבוֹד יוֹצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. וְגַם יִרְחַץ פִּיו מִפְּנֵי הָרִירִים שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. וְאַחַר כָּךְ מְנַגֵּב יָדָיו. וְיִזָּהֵר לְנַגֵּב פָּנָיו יָפֶה

לִרְחוֹץ פִּיו בְּמַיִם בְּשַׁחֲרִית, אָסוּר בְּכָל תַּעֲנִית צִבּוּר

Tuesday, August 4, 2015

Halocho #1635- May one say Tehillim by heart?

The Torah is divided into two parts: The written-law (Tanach) and the oral-law (Mishna and Gemara).

Even if one knows parts of the written-law by heart, one should be careful not say them without a text.

The exception being those verses that everybody knows by heart, like those Tehillim said often during prayers like אַשְׁרֵי.

If possible, one should pray from a Siddur, since Davening includes many verses that not everybody knows by heart.

Blind people are allowed to say everything by heart.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 1:6

- Danny
Tuesday, 19 Menachem Av 5775


מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים וְכֵן שְׁאָר פָּרָשִׁיּוֹת מִתּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁאֵינָם שְׁגוּרִים בְּפִי הַכֹּל, אָסוּר לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה. אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה, יֶשׁ לוֹ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה. וְסוּמָא מֻתָּר







Monday, August 3, 2015

Halocho #1634 - How do I know if fruit is Kosher?


Fresh fruit is always Kosher, however it may have an עָרְלָה  (tree less than 3 years old) problem, as we've learned in the past few days.

When in doubt if the tree is less than 4 years old:

- In Israel the fruit from such a tree is forbidden. (This is one of the reasons that fruit needs Rabbinic Supervision in Israel. Other issues include Shmita, נֶטַע רְבָעִי - the 4th year fruit - and the separation of Terumot and Ma'asrot.)

- Outside of Israel the fruit is allowed, as long as you don’t pick it yourself. This is the way Moshe was given the Halocho at Har Sinai.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 173, Mishna Orlo, 3:9

- Danny
Monday, 18 Menachem Av 5775


סְפֵק עָרְלָה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר, וּבְסוּרְיָא מֻתָּר, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט

Sunday, August 2, 2015

Halocho #1633 - What comes after Orlo?

Orlo - עָרְלָה - is the Torah prohibition of eating fruit from trees less than 3 years old, as per last Wednesday's Halocho.


In the 4th year the fruit is called נֶטַע רְבָעִי and needs to be "redeemed" by transferring its status onto a coin. The coin needs to be worth at least a "Peruta" (0.025 grams of pure silver; about 1¼ US pennies at today's rate.)

In Israel one makes a Bracha when redeeming  נֶטַע רְבָעִי:

אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן נֶטַע רְבָעִ...

One then says "I am redeeming the נֶטַע רְבָעִי into this coin". The coin is then destroyed and disposed of. Instead of a coin one can use fruit worth about 1¼ pennies, which then needs to be destroyed.

After redeeming them, the נֶטַע רְבָעִי - the 4th year fruit - can be eaten, anywhere by anybody.

Sources: Kitzur Shulchan Aruch 173:2

- Danny
Sunday, 17 Menachem Av 5775



בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, נִקְרְאוּ הַפֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי, וּצְרִיכִין פִּדְיוֹן. כֵּיצַד פּוֹדֶה אוֹתָן? תּוֹלְשָׁן לְאַחַר שֶׁנִגְמְרוּ כָּל צָרְכָּן, וְנוֹטֵל מַטְבֵּעַ כֶּסֶף אוֹ פֵּרוֹת שֶׁל הֶתֵּר שָׁוִּין פְּרוּטָה, וְאוֹמֵר "בָּזֶה אֲנִי פוֹדֶה פֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי אֵלּוּ". וְנוֹטֵל הַמַּטְבֵּעַ אוֹ הַפֵּרוֹת וְשּׁוֹחֲקָן וְזוֹרְקָן בַּנָּהָר. וְאֵין מְבָרְכִין בְּחוּץ לָאָרֶץ עַל הַפִּדְיוֹן

Thursday, July 30, 2015

Halocho #1632 - Shabbat Nachamu

Usually the Haftara is connected to the weekly Torah Reading.

During the 7 weeks following the fast of 9 B'Av we read the שִׁבְעָה דְּנֶחָמָתָא - the Seven Haftarot of Consolation from Yeshayahu.

However, in 2 week's time, since it will be Shabbat-Rosh Chodesh Elul, we will read the regular Shabbat-Rosh-Chodesh Haftarah of הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי - since it also talks about the consolation.

2 weeks later - on Shabbat כִּי תֵצֵא we then read the missed Haftara עֲנִיָּה סוֹעֲרָה after the regular one רָנִי עֲקָרָה as together they are one chapter (Ch. 54) in יְשַׁעְיָהוּ.

This Shabbat is named after the opening words of the first of the Seven Haftarot of Consolation: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי  - Hashem instructs the prophet Yeshayahu to "Console, console My people". (Isaiah Ch. 40)

Source: Kitzur Shulchan Aruch 128:4

Reminder: No Tachanun this afternoon, as Friday is Tu B'Av.

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 14 Menachem Av 5775


מִשַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב וּלְהַלָּן, מַפְטִירִין בְּשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, שִׁבְעָה דְּנֶחָמָתָא. וְאִם חָל א' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל בַּשַׁבָּת, דּוֹחִין עֲנִיָּה סוֹעֲרָה וּמַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם כֵּן מִנֶּחָמוֹת יְרוּשָׁלָיִם. וּבְשַׁבָּת פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא, שֶׁאָז מַפְטִירִין רָנִי עֲקָרָה, מַשְׁלִימִין עָלֶיהָ גַּם עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, שֶׁהִיא סְמוּכָה לָהּ. אִם טָעָה בְּשַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְאָמַר עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ לְאַחֲרֶיהָ, יֹאמַר גַּם הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וִיבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר הַבְּרָכוֹת, יֹאמַר הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי בְּלֹא בְּרָכוֹת. וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל בְּאֶחָד בַּשַׁבָּת, דּוֹחִין הַפְטָרַת מָחָר חֹדֶשׁ, שֶׁאֵין בָּהּ מִנֶּחָמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וּמַפְטִירִין עֲנִיָּה סוֹעֲרָה

Wednesday, July 29, 2015

Halocho #1631 - Three years of Orlo for trees


For 3 years after planting a tree, one may not eat its fruit, nor derive any benefit from the fruit, peels or pits. This is a Torah prohibition and applies to trees planted anywhere on the planet by anybody. 


How to count these 3 years: 

- Trees planted until Tu B'av (Friday - 15th of the month of Av; 45 days before Rosh Hashana) have their first birthday on Rosh Hashana, and 2 years later they turn "three years old". 

- Trees planted less than 45 days before Rosh Hashana need to count three years from their first Rosh Hashana. 

The laws of Orlo apply to trees grown from shoots or pits, and sometimes to trees that have been replanted. A tree that was cut and its stump is less than 1 Tefach (about 9 cm - 3.5 inches) high becomes Orlo again. 

One does not say Tachanun on Tu B'Av (Friday), nor at Mincha the afternoon before (Thursday afternoon). A bride and groom do not fast on their wedding day if it's on Tu B'Av. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 22:8, 146:2, 173:1,3,4

Note: because this year is Shmita - the 7th year - one is not allowed to plant trees or anything else in Israel, this year, until after Rosh HaShana.

- Danny
Wednesday, 13 Menachem Av 5775


אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב ... בְּכָל אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם

בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּבְאִסְרוּ חַג דְּשָׁבוּעוֹת, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָר בְּאָב, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, וְכֵן בַּחֲנֻכָה, וּבְשׁוּשַׁן פּוּרִים, אֵין מִתְעַנִּין

כָּל עֵץ מַאֲכָל, בֵּין שֶׁל יִשְֹרָאֵל בֵּין שֶׁל גּוֹי, וַאֲפִלּוּ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת מִנְּטִעָתוֹ, הַפֵּרוֹת וְהַגַּרְעִינִין וְהַקְּלִפּוֹת, הַכֹּל אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵלּוּ, אֵין מוֹנִים מִיּוֹם לְיוֹם, אֶלָּא אִם נָטַע קֹדֶם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, כֵּיוָן שֶׁיֵשׁ אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נֶחְשֶׁבֶת לוֹ הַשָּׁנָה, מִשּׁוּם דְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם הֵמָּה יְמֵי קְלִיטָה, וְאַחַר כָּךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָׁנָה נֶחְשָׁבִים שָׁנָה, וְשׁוּב מוֹנֶה שְׁתֵּי שָׁנִים מִתִּשְׁרֵי. אֲבָל אִם נָטַע מִיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְאֵילַךְ, לֹא נֶחְשֶׁבֶת שָׁנָה זֹאת לִכְלוּם, וּמוֹנֶה מִתִּשְׁרֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים

בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, נִקְרְאוּ הַפֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי, וּצְרִיכִין פִּדְיוֹן. כֵּיצַד פּוֹדֶה אוֹתָן. תּוֹלְשָׁן לְאַחַר שֶׁנִגְמְרוּ כָּל צָרְכָּן, וְנוֹטֵל מַטְבֵּעַ כֶּסֶף אוֹ פֵּרוֹת שֶׁל הֶתֵּר שָׁוִּין פְּרוּטָה, וְאוֹמֵר, בָּזֶה אֲנִי פוֹדֶה פֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי אֵלּוּ. וְנוֹטֵל הַמַּטְבֵּעַ אוֹ הַפֵּרוֹת וְשּׁוֹחֲקָן וְזוֹרְקָן בַּנָּהָר. וְאֵין מְבָרְכִין בְּחוּץ לָאָרֶץ עַל הַפִּדְיוֹן

אֶחָד הַנּוֹטֵעַ גַּרְעִין אוֹ עָנָף אוֹ שֶׁעָקַר אִילָן וּנְטָעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, חַיָבִים בָּעָרְלָה. אֲבָל הַמַּרְכִּיב עָנָף בְּאִילָן אַחֵר, וְכֵן הַמַּבְרִיךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׁה גּוּמָא בָּאָרֶץ וּמַשְׁפִּיל אֶחָד מֵעַנְפֵי הָאִילָן וּמַטְמִין אֶמְצָעוּתוֹ בָאָרֶץ וְרֹאשׁוֹ יוֹצֵא מִצַּד אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁחֲתָכוֹ מִֵעִקַּר הָאִילָן, בְּחוּץ לַאָרֶץ אֵין בּוֹ מְשׁוּם עָרְלָה

אִילָן שֶׁנִּקְצַץ, אִם נִשְׁאַר גָבוֹהַּ מֵהָאָרֶץ טֶפַח, אֲזַי מַה שֶּׁגָּדַל אַחַר כָּךְ, אֵינוֹ חַיָב בָּעָרְלָה. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁאַר טֶפַח, חַיָב בָּעָרְלָה. וּמוֹנִין הַשָּׁנִים מִשְּׁעַת הַקְּצִיצָה. וְאִילָן שֶׁנֶּעֶקַר וְנִשְּׁאַר מִשָּׁרָשָיו מְחֻבָר, אֲפִלּוּ רַק כָּעֳבִי הַמַּחַט שֶׁמּוֹתְחִין בָּהּ הַבֶּגֶד, לְאַחַר אֲרִיגָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיָכוֹל לִחְיוֹת בְּלִי תוֹסֶפֶת עָפָר וּפָטוּר, וַאֲפִלּוּ הוֹסִיף עָלָיו עָפָר הַרְבֵּה


Tuesday, July 28, 2015

Halocho #1630 - Why is Tu B'Av a joyous day?


Tu B'Av will be on this Friday, Erev Shabbat.

A number of joyous events happened over the years on Tu B'Av.

- It was the day the Generation-of-the-Wilderness realized that the sin of the spies had been forgiven, in the year 2488.

- It was the day that the tribes were allowed to intermarry, including orphaned daughters (as per בְּמִדְבַּר Ch. 36:8) once all those who conquered the Land had passed away.

- On the same day the tribe of Binyamin were allowed to intermarry with other tribes, after the scandal of Give'ah (as per שֹׁפְטִים Ch. 19 - 21), around the year 2524.

- It was the day that King הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה removed the blockades that the wicked King יָרָבְעָם בֶּן נְבָט had placed on the roads, preventing the Jews from going to Jerusalem for the Festivals about 75 years earlier, around the year 3040.

- It was the day the Romans allowed those massacred by the wicked Hadrian in Beitar to be buried, some time after he died in 138 (C.E).

- It was the day they stopped chopping wood for the altar in the Bet Hamikdash every year, as it marks the end of "summer" (as per Rashi on בְּרֵאשִׁית Ch. 8:22) and the start of the 2 months of "heat". The wood had to be worm free to be used on the altar, and had to be fully dried before the rainy season.

This gave everybody more time for learning Torah - and therefore Tu B'Av is the Joyous Day of Increased Torah Learning (and one does not say Tachanun on Tu B'Av.)

Source: The Book of our Heritage, Vol 3 page 307-313, (Kitzur Shulchan Aruch 22:8)

- Danny
Tuesday, 12 Menachem Av 5775

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב ... בְּכָל אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם

Monday, July 27, 2015

Halocho #1629 - Tikun Chatzot

If possible, one should awaken at midnight and say תִּקּוּן חֲצוֹת; lamenting the destruction of the Bet Hamikdash and the resultant loss of Torah learning as well as the numerous Mitzvot we can no longer do.

If getting up at midnight is not an option, one should get up before dawn to say Tikun Chatzot.

After תִּקּוּן חֲצוֹת one should learn some Torah; Mishna or Tehillim or Mussar.

At the very latest one needs to awaken in time to get to shul before they start morning prayers.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 1:5

- Danny
Tuesday, 11 Menachem Av 5775


אִם אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁכִּים וְלָקוּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲרֹךְ אָז תִּקּוּן חֲצוֹת, מַה טּוֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת וְגוֹ'. וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹנֵן בָּעֵת הַהִיא, שֶׁנֶּאֱמַר, ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ, וְאוֹמֵר, אוֹי לַבָּנִים שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי וְהִגְלֵיתִים לְבֵין הָאֻמּוֹת
 וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָקוּם בַּחֲצוֹת, יִתְגַּבֵּר עַל כָּל פָּנִים לָקוּם קֹדֶם עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָעִירָה שָּׁחַר, אֲנִי מְעוֹרֵר אֶת הַשַּׁחַר וְאֵין הַשַּׁחַר מְעוֹרֵר אוֹתִי
וְגַם לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה, יָכוֹל לַעֲרֹךְ תִּקּוּן חֲצוֹת, וְאַחַר כָּךְ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אִישׁ אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ. וְשִׁעוּר מִשְׁנָיוֹת קוֹדֵם לְכָל דָּבָר (וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִנְשָׁמָה, מִשְׁנָה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה). וְאִם אֵינוֹ בַר הָכֵי, יַעֲסֹק בַּתְּהִלִּים וּמַעֲמָדוֹת וְסִפְרֵי מוּסָר
וְטוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה, מֵהַרְבּוֹת בְּלֹא כַוָּנָה
תָּנָא רַבִּי חִיָּא, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'. פֵּרוּשׁ, שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא אָז כְּנֶגְדֶּךָ. עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, נִקְרָא עֶבֶד ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כָּל עַבְדֵי ה' הָעוֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵילוֹת 
וּבַלֵּילוֹת הַקְּצָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁכִּים כָּל כָּךְ, לְכָל הַפָּחוֹת יִתְאַמֵּץ לָקוּם בְּעוֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זְמָן לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר




Sunday, July 26, 2015

Halocho #1628 - One may not learn Torah today

On the fast of Tish'a B'Av - today - Sunday - it is forbidden to learn Torah, since Torah learning gladdens the heart.

However, one does not skip the "Torah learning" parts of prayers, including אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן.

One may learn Halachot related to the day itself and study stories related to the destruction of the Bet haMikdash. See the Hebrew for details.

Source: Kitzur Shulchan Aruch  124:5

The fast of 9 B'Av commemorates 5 tragedies that befell the Jewish people on that date:

- It was decreed that the generation which left Egypt would remain in the desert for 40 years and not enter the land of Israel, after believing the inaccurate report of 10 of the 12 spies over 3,000 years ago

- The first Bet Hamikdash (Holy Temple) was destroyed on 9 B'Av almost 2,500 years ago.

- The second Bet Hamikdash (Holy Temple) was destroyed on 9 B'Av about 1950 years ago.

- The city of Betar was captured and tens of thousands of Jews were killed about 1,800 years ago.

- The wicked Turnus Rufus plowed the site of the Bet Hamikdash and its surroundings and renamed it Aelia Capitolina, about 1,800 years ago.

- Since these tragedies occurred on 9 B'Av, it was decreed as a day of fasting and mourning.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 121:5

Other tragedies that happened on 9 B'Av:

- 4,000 Jews were expelled from England by King Edward I in the year 5050 (18 July 1290)

- 300,000 Jews were expelled from Spain by Isabella of Castile and Ferdinand II of Aragon in the year 5252 (2 August 1492)

- Word War 1 started in 5674 - 1 August 1914 - with Germany declaring war on Russia

- Danny
Jerusalem, Sunday,  10 Av 5775


דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשַׂמְּחִין אֶת הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב
וְלָכֵן אָסוּר בְּתִשְׁעָה בְּאָב לִלְמֹד תּוֹרָה, כִּי אִם בִּדְבָרִים שֶׁמַּעֲצִיבִים אֶת לִבּוֹ, כְּגוֹן בְּסֵפֶר יִרְמִיָּה בַּדְּבָרִים הָרָעִים שֶׁבּוֹ, וּפְסוּקֵי נֶחָמָה שֶׁבּוֹ יְדַלֵּג. וְכֵן פֻּרְעָנִיּוֹת עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁכְּתוּבוֹת שָׁם יְדַלֵּג

וְכֵן מֻתָּר לִלְמֹד בְּסֵפֶר אִיּוֹב, וּמִדְרַשׁ אֵיכָה, וּגְמָרָא פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין וְכוּ', דְּמַיְרֵי בְּדִינֵי אָבֵל וּמְנֻדֶּה, וּבַהַגָּדָה דְּפֶרֶק הַנִּזָּקִין, וִירוּשַׁלְמִי סוֹף מַסֶּכֶת תַּעֲנִית, דְּמַיְרֵי מֵחֻרְבָּן

וְאַף בְּאֵלוּ שֶׁהוּא מֻתָּר לִלְמֹד, אָסוּר לְעַיֵּן בָּהֶם אֵיזֶה קֻשְׁיָא וְתֵרוּץ אוֹ דְרוּשׁ, כִּי מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב. וְכָל מַה שֶּׁמֻּתָּר הָאָדָם לִלְמֹד בְּעַצְמוֹ, מֻתָּר לִלְמֹד גַּם עִם תִּינוֹקוֹת

 מֻתָּר לִקְרוֹת כָּל סֵדֶר הַיּוֹם, אֲפִלּוּ אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן. וְסֵדֶר מַעֲמָדוֹת אֵין לוֹמַר, אֲפִלוּ מִי שֶׁרָגִיל לְאָמְרוֹ בְּכָל יוֹם

וְתִשְׁעָה בְּאָב, בּוֹ בַיּוֹם נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבַּמִּדְבָּר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, כִּי אָז חָזְרוּ הַמְרַגְלִים, וּבָכוּ יִשְֹרָאֵל בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, וְנִקְבַּע לִבְכִיָּה לְדוֹרוֹת
וּבוֹ בַיּוֹם הָיָה הַחֻרְבָּן הַגָּדוֹל שֶׁנֶּחְרַב בּוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשוֹן 
וְגַם הַשֵּׁנִי
וְנִלְכְּדָה הָעִיר בֵּיתָר, שֶׁהָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה, וְהָיוּ בָּהּ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מִיִשְֹרָאֵל
 וּבוֹ בַיּוֹם חָרַשׁ טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת הַהֵיכָל וְאֶת סְבִיבָיו, וְנִתְקַיֵּם הַפָּסוּק צִיּוֹן שָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ

Thursday, July 23, 2015

Halocho #1627 - Havdala this week

Since the fast has already begun, one cannot make Havdala on Motzai Shabbat, this week.

What one does, once it's Motzai Shabbat:

- Before removing one's shoes and doing any work one says בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.

The Kitzur recommends one says the longer version:


בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְֹרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל
In either version, one does NOT say "Hashem, Elokeinu Melech HaOlam"

- Upon seeing a flame, one says the Bracha of בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. 

Typically this will be done in shul after the Amida; somebody will light a Havdala candle. 
If one is not going to shul, one can light one's own Havdala candle for this purpose.

- In the Amida one says אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ like on every Motzai Shabbat. 

If one forgets, one does not make amends. However, if one didn't say אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ then one cannot eat after the fast until one has heard Havdala.

- Havdala is done on Sunday night, after the fast.

No candle and no spices. Only wine. Only בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן and the long הַמַּבְדִּיל Bracha are said.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 125:6, 96:5

Shabbat Shalom,

Danny
Thursday, 7 Av 5775


מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנֵּר, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וּבִשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ. אֲבָל אֵין מַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס עַד מוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, וְאָז הוּא מַבְדִּיל עַל הַכּוֹס. אֲבָל אֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא עַל הַבְּשָׂמִים וְלֹא עַל הַנֵּר, אֲפִלוּ לֹא בֵרַךְ עָלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְיַזְהִיר לִבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ מְלָאכָה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת. וְאִם שָׁכַח לוֹמַר אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ, אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר אֶלָּא גּוֹמֵר תְּפִלָּתוֹ  שֶׁהֲרֵי יַבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב עַל הַכּוֹס, וְלֹא יִטְעֹם קֹדֶם. וְאִם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, יֹאמַר תְּחִלָּה הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ וְכוּ' בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת

גַּם מְלָאכָה אֵין לַעֲשׂוֹת קֹדֶם הַבְדָּלָה, וְהַנָּשִׁים שֶׁצְּרִיכוֹת לְהַדְלִיק נֵרוֹת קֹדֶם הַבְדָּלָה, יֹאמְרוּ תְּחִלָּה, בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְֹרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל