Thursday, October 13, 2016

Halocho #1798 - Chol Hamo'ed; Chol or Mo'ed?

The intermediary days of Pessach and Sukkot are known as חֹל הַמּוֹעֵד. Some types of work are permitted, others are forbidden.

Chazal (our Rabbis of blessed memory) have some harsh words for those who don't honour חֹל הַמּוֹעֵד properly. Honouring חֹל הַמּוֹעֵד includes eating meals and wearing clothes that are closer to Yom Tov standards than regular weekday standards.

On חֹל הַמּוֹעֵד one may do all work needed to prevent a monetary loss.

Preparing food for חֹל הַמּוֹעֵד or the last days of Yom Tov is allowed.

Gardening is forbidden besides for picking fruit for חֹל הַמּוֹעֵד or Yom Tov, and to prevent plants from dying, e.g. if they need to be irrigated. Planting is forbidden.

Cutting hair is forbidden on חֹל הַמּוֹעֵד. Cutting nails is only allowed if one also cut them before Yom Tov.

Writing down information so that it won't be forgotten is allowed. Writing letters to friends and family is allowed. The custom is to write the first line at an angle as a reminder that writing is only partially permitted.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 104.

Shabbat Shalom & Chag Same'ach

- Danny
Thursday, 11 Tishrei 5777


חֹל הַמּוֹעֵד אָסוּר בִּקְצָת מְלָאכוֹת וּמֻתָּר בִּקְצָתָן, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה לְחֹל הַמּוֹעֵד אוֹ לְיוֹם טוֹב. וְכֵן מְלָאכָה בְּדָבָר הָאָבֵד, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה יָבֹא לִידֵי הֶפְסֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד מְלָאכָה הָאֲסוּרָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְחַלֵּל אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה 

עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְבַזֶּה אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַמְבַזֶּה, הַיְנוּ, שֶׁאֵינוֹ מְכַבְּדוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת. וְלָכֵן כָּל אָדָם חַיָּב לְכַבְּדוֹ כְּפִי כֹּחוֹ, וְלִלְבוֹשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים

מְלֶאכֶת דָּבָר הָאָבֵד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גַּם עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אַחֵר, אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר

כָּל מְלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אִם יֵשׁ כָּאן יִשְֹרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ מַה לֶּאֱכֹל כָּרָאוּי לְחֹל הַמּוֹעֵד וְיוֹם טוֹב, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן עַל יָדוֹ, כְּדֵי שֶׁיְהֵא לוֹ מַה לֶּאֱכוֹל. וּמִכָּל מָקוֹם יַעֲשֶׂה בְּצִנְעָא, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹתָן עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אַךְ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, מֻתָּר

אָסוּר לְזַבֵּל שָׂדֵהוּ. וַאֲפִלּוּ לְהַכְנִיס שָׁם צֹאן בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁם זֶבֶל, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אָסוּר

זְרִיעָה, אֲסוּרָה. וְאִם יֵשׁ לוֹ זְרָעִים, שֶׁאִם לֹא יַשְׁקֵם בְּמַיִם יִפָּסְדוּ לְגַמְרֵי, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָם


 אָסוּר לִתְלוֹשׁ אוֹ לִקְצוֹץ שׁוּם דָּבָר מִן הַמְחֻבָּר אִם לֹא יִתְקַלְקְלוּ הַפֵּרוֹת עַד לְאַחַר יוֹם טוֹב, כִּי אִם מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכוֹל בַּמּוֹעֵד. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְצַמְצֵם, אֶלָּא תוֹלֵשׁ בְּהַרְוָחָה, וְאִם יוֹתִיר, יוֹתִיר. וְכֵן עֵצִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַסָּקָה בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְקַצְּצָם מִמְחֻבָּר. וְאִם צָרִיךְ לִתְלוֹש בִֹּשְבִיל לְהַאֲכִיל לַבְּהֵמָה, יַעֲֹשֶה בְֹשִנוּי וְאָסוּר לְלַקֵּט עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה לְיַפּוֹתוֹ לַחֲרִישָׁה

אָסוּר לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ גִּלַּח אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא מִי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וַאֲפִלּוּ יָצָא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְגַלֵּחַ אָז

וְלִקְצוֹץ הַצִּפָּרְנַיִם, גַּם כֵּן אָסוּר. אַךְ אִם קְצָצָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְקַצְּצָן גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְכֵן אִשָּׁה לְצֹרֶךְ טְבִילָה מֻתֶּרֶת

חֶשְׁבּוֹנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, שֶׁאִם לֹא יִכְתְּבֵם, יִשְׁכָּחֵם, מֻתָּר לְכָתְבָם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד. וְכֵן מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לִכְתֹּב. אֲבָל שְׁאָר דָּבָר, אָסוּר לִכְתֹּב. וְאִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים שֶׁכּוֹתֵב אָדָם לַחֲבֵרוֹ, נוֹהֲגִין לִכְתֹּב בְּשִׁנּוי קְצָת, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה עֲקֻמָּה. וּלְכָל מַה שֶּׁמֻּתָּר לִכְתּוֹב, מֻתָּר גַּם כֵּן לְתַקֵּן קֻלְמוּס וּדְיוֹ


Monday, October 10, 2016

Halocho #1797 - The Yom Kippour Mitzva

There is a Mitzva in the Torah unique to Yom Kippour: afflicting oneself.

To fulfill this Mitzva properly one should keep in mind that the Yom Kippour restrictions are a fulfillment of this 25-hour long Mitzva. This Mitzva includes the following prohibitions:

- On Yom Kippour one may not eat nor drink, even when Yom Kippour is on Shabbat. If fasting will affect your health, contact a doctor and a Rabbi for instructions.

- On Yom Kippour one may not bathe; one may not even get wet unnecessarily. Upon awakening and after relieving oneself one can wash until the knuckles. Before Birkat Cohanim, the Cohanim wash until their wrists.

- On Yom Kippour no anointing is allowed. This includes perfumes and deodorants.

- On Yom Kippour one may not wear leather shoes.

- On Yom Kippour one may not have marital relations.

All the above are forbidden from candle-lighting on Erev Yom Kippour (Tuesday afternoon, this week) until after Havdala some 25 hours later.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 133:1

Gmar Vechatima Tova

- Danny
Monday, 8 Tishrei 5777


יוֹם הַכִּפּוּרִים, אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָה, בִּרְחִיצָה, בְּסִיכָה, בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָה. וְאָסוּר בְּכָל מְלָאכָה וְטִלְטוּל, כְּמוֹ בַּשַׁבָּת. וְכֵיוָן שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, לָכֵן אֲסוּרִים בְּכָל אֵלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם אֵיזֶה זְמָן קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשּׁוֹת, וְכֵן בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים זְמַן מֻעָט לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים. 

הַכֹּהֲנִים שֶׁעוֹלִים לַדּוּכָן, כֵּיוָן שֶׁלַּדּוכָן צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם עַד הַזְּרוֹעַ

סִיכָה, אֲסוּרָה, אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל לְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָה, וַאֲפִלּוּ עַל מִקְצָת גּוּפוֹ

נְעִילַת הַסַּנְדָּל, יֵשׁ אוֹסְרִין אֲפִלּוּ בְּסַנְדָּל שֶל עֵץ שֶׁאֵינוֹ חָפוּי בְּעוֹר. אֲבָל שֶׁל גֶּמִי אוֹ קַשׁ אוֹ בֶגֶד, מֻתָּר

Sunday, October 9, 2016

Halocho #1796 - First pay then Apologize

Yom Kippur does not atone for misdeeds done against fellow-Jews unless one first asks them for forgiveness.

One should be careful to repay all overdue loans and debts before Yom Kippur; after which one can beg for forgiveness for the delay.

If one is being asked for forgiveness, one should not be stubborn nor vengeful; rather one should be forgiving, the same way one hopes that Hashem will be forgiving of our sins.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 131:4

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a year full of good tidings.

- Danny
Sunday, 7 Tishrei 5777

עבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֶמַר, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. כְּלוֹמַר, חַטֹּאתֵיכֶם שֶׁהֵם לִפְנֵי ה' בִּלְבַד, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. אֲבָל מַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ

לָכֵן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַקְדֵּק, שֶׁאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁלֹּא כַדִּין, יַחֲזִיר לוֹ וִיפַיֵס אוֹתָן. וְאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא מְסֻפָּק בּוֹ, אִם הוּא שֶׁלוֹ עַל פִּי הַדִּין אוֹ לֹא, יוֹדִיע לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲמֹד עִמּוֹ מִיָד לְאַחַר יוֹם הַכִפּוּרִים לְדִין הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וִיקַבֵּל עָלָיו בֶּאֶמֶת לְקַיֵם כַּאֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי בֵּית הַדִּין

וְגַם אִם לֹא חָטָא כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים, צָרִיךְ לְפַיְסוֹ, וּמְחֻיָב לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ לְפַיְסוֹ. אַךְ אִם קָשֶׁה עָלָיו, אוֹ שֶׁהוּא מֵבִין כִּי יוֹתֵר קָרוֹב שֶׁיִתְפַּיֵס עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, יַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֶמְצָעִי

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר מְבַקְשִׁין מִמֶּנוּ מְחִילָה, יִמְחוֹל בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא יְהֵא אַכְזָרִי, כִּי אֵין זֶה מִמִּדַּת יִשְֹרָאֵל, אֶלָּא מִמִּדַּת עֵשָׂו, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר, וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח. וְכֵן הוּא אוֹמֵר עַל הַגִבְעוֹנִים, לְפִי שֶׁלֹּא מָחֲלוּ וְלֹא נִתְפַּיְסוּ, וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְֹרָאֵל הֵמָה. אֲבָל דַרְכָּן שֶׁל זֶרַע יִשְֹרָאֵל הוּא לִהְיוֹת קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת

 וּכְשֶׁהַחוֹטֵא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחוֹל, יִמְחוֹל בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. וַאֲפִלּוּ הֵצֵר לוֹ הַרְבֵּה, לֹא יִקֹּם וְלֹא יִטֹּר. וְאַדְרַבָּה, אִם הַחוֹטֵא אֵינוֹ מִתְעוֹרֵר לָבוֹא אֵלָיו לְבַקֵּשׁ מְחִילָה, יֵשׁ לוֹ לְהָאִישׁ הֶעָלוּב לְהַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ שֶׁחָטָא, כְּדֵי שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ מְחִילָה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲבִיר שִׂנְאָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֵין תְּפִלָתוֹ נִשְׁמַעַת, חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו

Thursday, October 6, 2016

Halocho #1795 - Shabbat of Teshuva - Shabbat Shuva


The Shabbat during the עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה is called שַׁבָּת שׁוּבָה, based on the opening words of the Haftarah (from הוֹשֵׁעַ Ch. 14:2)- שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל  - Repent, O Israel!


This week is one of the 6 weeks when one does not call up a child under Bar Mitzva to read the Maftir and Haftarah.

The other instances are: Zachor, Para, 7th day of Pessach, 1st day of Shavuoth and Chazon.

The custom is to call up an important person to Maftir this week.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 79:9, 130:5

Shabbat Shalom,

- Danny
Thursday, 4 Tishrei 5777


קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ שֶׁיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין, וְיוֹדֵעַ לְחַתֵּךְ אֶת הָאוֹתִיּוֹת בְּטוֹב, עוֹלֶה לְמַפְטִיר בַּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב, מִלְּבַד בְּפָרָשַׁת זָכוֹר וּבְפָרָשַׁת פּרָה (כְּדְלְקַמָּן סִימָן ק"מ) וּבְשַׁבָּת שׁוּבָה, וְכֵן בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁמַּפְטִירִין הַשִּׁירָה, נוֹהֲגִין שֶׁאֵין קָטֹן עוֹלֶה לְמַפְטִיר. וְכֵן בְּיוֹם רִאשׁוֹן דְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁמַּפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה דִּיחֶזְקֵאל, נוֹהֲגִין לִקְרֹוֹא דַּוְקָא גָּדוֹל וְחָכָם. וְכֵן בְּשַׁבָּת חֲזוֹן נוֹהֲגִין לִקְרוֹא אֶת הָרַב לַמַפְטִיר

בְּשַׁבָּת שׁוּבָה, יֵשׁ לִקְרוֹת לַמַּפְטִיר, אָדָם חָשׁוּב

Wednesday, October 5, 2016

Halocho #1794 - Today (Wednesday) is a fast day; צוֹם גְּדַלְיָה

On the 3rd of Tishrei גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם was killed. Who was גְּדַלְיָה?

After the destruction of the first בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, the wicked נְבוּכַדְנֶצַר appointed גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם as Governor over the remnants of the Jews in Land of Israel . After גְּדַלְיָה was killed they escaped to Egypt  and the land became desolate.

(Some say that Gedalya ben Achikam was killed on Rosh Hashanah and the fast was deferred till after Yom Tov.)

This tragic event is the reason that today is a fast day. The fast begins Wednesday at dawn and ends at nightfall (a few minutes before the time for Motzai Shabbat).

Pregnant and nursing mothers are exempt from fasting.

Anybody who isn't healthy shouldn't fast. When in doubt, consult your LOR (Local Orthodox Rabbi).

Children are not allowed to fast.

Those who are not fasting should limit their food intake to the bare minimum; only bread and water if possible.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 121:2, 9

Have a meaningful fast

- Danny Schoemann
Wednesday, 3 Tishrei 5777 - צוֹם גְּדַלְיָה

מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לְהִתְעַנּוֹת בַּיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ. וְתַכְלִית הַתַּעֲנִית הִיא, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת לְפַקֵּחַ עַל דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה

וְאֵלּוּ הֵן הַיָּמִים: א. שְׁלשָׁה בְּתִשְׁרִי בּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. שֶׁלְאַחַר שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִשְׁאִירוֹ נְבוּכַדְנֶצַר בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, וַיְשִׂימֵהוּ לְרֹאשׁ עַל יִשְֹרָאֵל. וְעַל יְדֵי שֶׁנֶּהֱרַג, גָּלוּ כֻּלָּן וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם לַאֲלָפִים, וְנִכְבְּתָה גַּחֶלֶת יִשְֹרָאֵל הַנִּשְׁאֶרֶת.


עֻבָּרוֹת וּמֵנִיקוֹת הַמִּצְטַעֲרוֹת, פְּטוּרוֹת מִלְּהִתְעַנּוֹת. וְכֵן חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, לֹא יִתְעַנֶּה. וּמִכָּל מָקוֹם אַף מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכֹל, לֹא יִתְעַנֵּג אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא יֹאכַל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לִבְרִיאוּת גּוּפוֹ. וְכֵן הַקְּטַנִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם חַיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת, מִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ בָּהֶם דַּעַת לְהִתְאַבֵּל, רָאוּי לְחַנְּכָם, שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילָם רַק לֶחֶם וּמַיִם, לְהִתְאַבֵּל עִם הַצִּבּוּר

Thursday, September 29, 2016

Halocho #1793 - Warning! The King is arriving!

A main theme of Rosh Hashanah is Hashem's reign over the entire world. This sovereignty is displayed by His ability to judge the world.

As a result, from Rosh Hashanah until Yom Kippour is over, we replace "Gcd" with "King" in various places in davening (prayers).

1. The ending of the 3rd Bracha of the Amida  - אַתָּה קָדוֹשׁ - changes to הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש. If you forget, you have to restart the Amida, unless you caught yourself immediately. (Immediately means: you didn't yet have time to say 3 words.) If you're not sure what you said, you also have to restart the Amida.

2. The end of the 11th Bracha in the weekday Amida - הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ - changes to הַמֶלֶךְ הַמִֹּשְפָט. If you forget or are not sure what you said then you continue. No correction is needed.

3. Friday night during מָגֵן אָבוֹת we replace "הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ" with הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש. If you forget, no correction is needed.

From Rosh Hashanah until after Yom Kippour we add four phrases to the Amida.

- During the 1st Bracha: זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים

- During the 2nd Bracha: מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים

- After Modim: וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ

- Before the last Bracha: בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם

If you only remember after concluding that Bracha, no correction is needed. Until saying "בָּרוּךְ אַתָּה" you should make amends.

 Source: Kitzur Shulchan Aruch 129:3, 4 5

 Ktiva Vechatima Tova; wishing you a sweet and healthy year.

 - Danny
Thursday, 26 Elul 5773



כָּל הַשָּׁנָה, אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה, הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חוּץ מִן רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש, הַמֶלֶךְ הַמִֹּשְפָט. לְפִי שֶׁבְּיָמִים הָאֵלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה מַלְכוּתוֹ לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹלָם. אִם טָעָה וְאָמַר הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ, אוֹ שֶׁהוּא מְסֻפָּק אִם אָמַר הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ אוֹ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש, אִם נִזְכַּר תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר לְרֹאשׁ, וְכֵן הַדִּין בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר כְּדֵי דִּבּוּר, אֲזַי בְּהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה, (אֲפִלּוּ מִסְּפֵקָא), מִפְּנֵי שֶֹׁשָׁלֹשׁ הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נֶחְשָׁבוֹת כְּאֶחָת (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן יט סָעִיף ב). וַאֲפִלּוּ שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לַחֲזוֹר לָרֹאֹשׁ, וּצְרִיכִין לוֹמַר קְדֻשָּׁה שֵׁנִית. אֲבָל בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, אֲפִלּוּ יָחִיד, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר אֲפִלּוּ לְאוֹתָהּ בְּרָכָה, כֵּיוַן שֶׁהִזְכִּיר תֵּבַת מֶלֶךְ בִּבְרָכָה זֹאת. בְּכָל הַשָּׁנָה אִם טָעָה וְאָמַר, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר 

בְּשַׁבָּת עַרְבִית, בְּבִרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע מָגֵן אָבוֹת וְכוּ', אוֹמְרִים גַּם כֵּן בִּמְקוֹם הָאֵ-ל הָקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְאִם טָעָה שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וְאָמַר הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ, אִם נִזְכַּר מִיָּד תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, חוֹזֵר וְאוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש וְכוּ', אֲבָל לְאַחַר כָּךְ, אֵינוֹ חוֹזֵר

אִם שָׁכַח זָכְרֵנוּ, אוֹ מִי כָּמוֹךָ, וּכְתֹב, בְּסֵפֶר חַיִּים, וְלֹא נִזְכַּר עַד שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה', כֵּיוָן שֶׁאָמַר אֶת הַשֵּׁם, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה וּמִתְפַּלֵּל כַּסֵּדֶר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר. וְכֵן אִם שָׁכַח לוֹמַר וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ וְחָתַם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וַאֲפִלּוּ לֹא אָמַר עֲדַיִן רַק בָּרוּךְ אַתָּה ה', חוֹתֵם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְאוֹמֵר אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ וְכוּ

Wednesday, September 28, 2016

Halocho #1655 - The symbolic Rosh Hashanah menu

At the רֹאשׁ הַשָּׁנָה evening meal, it's customary to eat foods that symbolize a שָׁנָה טוֹבָה - a Good New Year. The bread from הַמּוֹצִיא is dipped in honey and after eating it the יְהִי רָצוֹן is said praying for a sweet new year.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶתְחַדֵש עָלֵינוּ שָנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה

Then one dips an apple in honey, says the Bracha בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ on the apple  and eats some. One then says the יְהִי רָצוֹן again.

There are various other foods that are eaten with their appropriate יְהִי רָצוֹן; one may even add new ones.

One tries to have only sweet items on the menu; no food cooked in vinegar, for example. The custom is to not eat nuts.

One should remember to learn some תּוֹרָה at the Yom Tov meals; some learn a chapter of מִשְׁנָיוֹת מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, which has 4 chapters; one for each meal.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 129:9

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָּה

- Danny
Wednesday, 25 Elul 5776

בִּסְעוּדַת הַלַּיְלָה, נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סִימָנִים לְשָׁנָה טוֹבָה. טוֹבְלִין פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבָשׁ

 וְאַחַר שֶׁאָכַל כַּזַּיִת, אוֹמֵר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָּה

 וְאַחַר כָּךְ טוֹבֵל קְצָת תַּפּוּחַ מָתוֹק בִּדְבַשׁ וּמְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וְאוֹכְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר גַּם כֵּן יְהִי רָצוֹן וְכוּ

וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל רֹאשׁ שֶׁל בַּעַל חַי וְאוֹמְרִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ

 וְיֵשׁ לְהַדֵּר אַחַר רֹאשׁ כֶּבֶשׂ, שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק

 וְגַם יְרָקוֹת אוֹכְלִים אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בַּמְּדִינָה הַהוּא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה. כְּמוֹ זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. גַם אוֹכְלִים אוֹתָן הַיְרָקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּמְּדִינָה הַהִיא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה, כְּמוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ מֶעהרֶען (גֶּזֶר), וְאוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ

וְיֵשׁ נוֹהֲגִין גַּם כֵּן לְהַדֵּר לֶאֱכֹל דָּגִים, שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כְּמוֹ הַדָגִים. וְאֵין לְבַשֵּׁל אוֹתָם בְּחֹמֶץ, כִּי אֵין אוֹכְלִים דְּבָרִים חֲמוּצִים אוֹ מְרִירִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאוֹכְלִין בָּשָׂר שָׁמֵן וְכָל מִינֵי מְתִיקָה

 גַּם נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים וְלוּזִים, כִּי אֱגוֹז בְּגִמַטְרִיָּא ח"ט, וְגַם מַרְבִּים כִּיחָה וְנִיעָה הַמְבַטְּלִים אֶת הַתְּפִלָּה

וְיֵשׁ לִלְמֹד עַל הַשֻּׁלְחָן תּוֹרָה. וְנוֹהֲגִין קְצָת לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה

Tuesday, September 27, 2016

Halocho #1792 - What should I think about when hearing the Shofar?

The blast of the Shofar should remind us to awaken from our spiritual slumber and start taking our Torah study and Mitzvah observance seriously.

Hearing the Shofar being blown on Rosh Hashanah is a Torah commandment!

This crucial detail should not be forgotten when reflecting on the various symbolic reasons given for Shofar blowing.

One should not talk after hearing the Bracha on the Shofar until after hearing 100 blasts from the Shofar so as not to interrupt between the Bracha and fulfilling the Mitzvah as prescribed by Chazal. This means not talking until after Mussaf.

(As a general rule one shouldn't ever talk during prayer services. On Rosh Hashanah there's another reason why not to so.)

At a minimum, one should be careful not to talk after the Bracha until hearing the first set of 30 Shofar blasts.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 129:15

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a year with lots of time to learn Torah,

- Danny
Tuesday, 24 Elul 5776

כְּשֶׁהַתּוֹקֵעַ אוֹמֵר אֶת הַבְּרָכוֹת, אַל יֹאמְרוּ הַקָּהָל, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, אַךְ יִשְׁמְעוּ הֵיטֵב אֶת הַבְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּל בְּרָכָה יֹאמְרוּ בְּכַוָּנָה אָמֵן

וְאָסוּר לְהַפְסִיק מִכָּאן עַד לְאַחַר כָּל הַתְּקִיעוֹת שֶׁבַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה. וְעַל כֵּן אֵין לַשַּׁמָּשׁ לְהַכְרִיז, שְׁתִיקָה יָפָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אַף שֶׁהוּא נוֹהֵג כֵּן בְּפַעַם אַחֶרֶת 

נוֹהֲגִין הָעוֹלָם לוֹמַר בֵּין הַסְּדָרִים יְהִי רָצוֹן וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס בַּמַּחֲזוֹרִים. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּפֶּה שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם. וּבְהַרְבֵּה קְהִלּוֹת אֵין אוֹמְרִים כְּלָל אֶת הַיְהִי רָצוֹן, וְכֵן נָכוֹן יוֹתֵר

 וְהָעִקָּר הוּא לְהִתְעוֹרֵר אָז בִּתְשׁוּבָה בְּלֵב שָׁלֵם וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ג הֲלָכָה ד), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב, רֶמֶז יֵשׁ בָּהּ, כְּלוֹמַר, עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם, וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם, וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְזִכְרוּ בּוֹרְאֲכֶם אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְהַבְלֵי הַזְּמָן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְהֵטִיבוּ דַּרְכְּיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם. יַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחְשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה וְכוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ

Monday, September 26, 2016

Halocho #1791 - Does one say Shehechiyanu on candle-lighting?

The blessing of שֶׁהֶחֱיָנוּ "... who has kept us alive, sustained us and enabled us to reach this occasion" - is recited during קִּדּוּשׁ on all nights of Yom Tov, except on the last days of פֶּסַח.

There are two Minhagim (customs) regarding שֶׁהֶחֱיָנוּ at candle-lighting on Yom Tov candles:

- Some women have the Minhag of saying שֶׁהֶחֱיָנוּ when lighting Yom-Tov candles (except on the last days of פֶּסַח).

- Others never say שֶׁהֶחֱיָנוּ  at candle-lighting

If a woman makes her own קִּדּוּשׁ she must be careful to only say שֶׁהֶחֱיָנוּ once; either at candle-lighting or during קִּדּוּשׁ.

On the second night of רֹאשׁ הַשָּׁנָה there's a Halachic debate if שֶׁהֶחֱיָנוּ is required. To be on the safe side, one should wear a new item of clothing, or see a new fruit (that one hasn't tasted yet this season) while saying שֶׁהֶחֱיָנוּ on the second night of רֹאשׁ הַשָּׁנָה; both during קִּדּוּשׁ and during candle lighting (if applicable).

If one does not have a new item of clothing, nor a new fruit, on the second night of רֹאשׁ הַשָּׁנָה, one still says שֶׁהֶחֱיָנוּ.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 103:4, 129:23

K'tiva V'chatima Tova; wishing you a year full of happy tidings

- Danny
Monday, 23 Elul 5776

בְּכָל יוֹם טוֹב, בַּקִּדּוּשׁ שֶׁבַּלַיְלָה אוֹמְרִים לְאַחֲרָיו בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל שִׂמְחַת הֶחָג, חוּץ מִלֵּיל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְלֵיל שְׁמִינִי, שֶׁאֵין מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהַנָּשִׁים, בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת אֵין לָהֶן לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ בְּשׁוּם יוֹם טוֹב. וּקְצָתָן נוֹהֲגוֹת לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ (חוּץ מִלֵּיל ז' וְלֵיל ח' שֶׁל פֶּסַח) וְלָא מָחֵינָן לְהוּ

שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּיוֹם אֶחָד הֵן חֲשׁוּבִים, וּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן וְלָכֵן נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים, אִם לְבָרֵךְ בְּלֵיל שֵׁנִי בַּקִּדּוּשׁ וְכֵן בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת וְכֵן בַּתְּקִיעוֹת שֶׁל הַיּוֹם שֵּׁנִי שֶׁהֶחֱיָּנוּ אוֹ לֹא, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים, כֵּיוָן דִּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן וּכְבָר בֵּרַךְ שֶׁהֶחֱיָּנוּ בָּרִאשׁוֹן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עוֹד בַּשֵּׁנִי. וְעַל כֵּן נוֹהֲגִים שֶׁבְּקִדּוּשׁ לֵיל שֵׁנִי, מַנִּיחִין עַל הַשֻּׁלְחָן פְּרִי חָדָֹש, שֶׁתְּהֵא בִרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁבַּקִּדּוּשׁ גַּם עַל הַפְּרִי, אוֹ שֶׁלּוֹבֵשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ. וְאִם אֵין לוֹ אֵינוֹ מְעַכֵּב, וְאוֹמֵר שֶׁהֶחֱיָנוּ בַּקִּדּוּשׁ (כִּי אָנוּ תּוֹפְסִין הָעִקָּר כְּהַפּוֹסְקִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ) וְכֵן הָאִשָּׁה בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּלֵיל שֵׁנִי (אִם נוֹהֶגֶת לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ אֲזַי עַל כָּל פָּנִים) אִם אֶפְשָׁר, תִּלְבַּשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ אוֹ תַנִּיחַ פְּרִי חָדָשׁ, שֶׁתְּהֵא בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ גַּם עַל זֶה. וְאִם אֵין לָהּ, אֵינוֹ מְעַכֵּב. וְכֵן הַתּוֹקֵעַ בְּיוֹם שֵׁנִי, אִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לוֹ לִלְבּוֹשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ. וְאִם חָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת אֵינוֹ צָרִיךְ, דְּהָא עֲדַיִן לֹא בֵּרְכוּ שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל הַשּׁוֹפָר


Sunday, September 25, 2016

Halocho #1790 - If it rains, does one sleep in the Sukkah?

Since the Mitzvah of Sukkah is to move out of the house and into the Sukkah for the duration of Sukkoth, one should really sleep in the Sukkah.

People who are meticulous about their Mitzvah observance will not even take a nap outside the Sukkah. Their entire family moves into the Sukkah; husband, wife and children.

There are numerous reasons why not to sleep in a Sukkah. However, if the Sukkah is not fit for sleeping (e.g. it's too dangerous) then the Sukkah is not Kosher even for eating in.

The slightest precipitation renders the Sukkah unfit for sleeping and one should then sleep indoors. Once one lies down inside one is exempt from returning to the Sukkah the entire night, even if the Sukkah subsequently dries.

Women are exempt from the Mitzvah of Sukkah, as it's a time-bound Mitzvah.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 135:8, 9, 10

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a year with lots of time to learn Torah,

- Danny
Sunday, 22 Elul 5776

שֵׁנָה, אֲפִלּוּ אַרְעַי, מִדִּינָא צְרִיכָה סֻכָּה. וְכֵן עוֹשִׂין הַמְדַקְדְּקִין בַּמִצְוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ שְׁנַת אַרְעַי אֵינָם יְשֵׁנִים חוּץ לַסֻּכָה. וְעַתָּה שֶׁנּוֹהֲגִים הַרְבֵּה לְהָקֵל בַּשֵׁנָה, כָּתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כַּמָּה טְעָמִים, לְלַמֵּד קְצָת זְכוּת עֲלֵיהֶם. אֲבָל כָּל יְרֵא שָׁמַיִם, רָאוּי לוֹ לְהַחְמִיר וְלַעֲשׂוֹת סֻכָּה, שֶׁיוּכַל לָדוּר שָׁם עִם אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא דָר בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, אִם אֶפְשָׁר לוֹ. וּלְכָל הַפָּחוֹת שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לִישֹׁן שָׁם הוּא לְבַדּוֹ. וְאִם אֵינָהּ כֵּן, אֲפִלּו בְדִיעֲבַד, הִיא פְסוּלָה


יָרְדוּ גְשָׁמִים, פָּטוּר מִן הַסֻכָּה. בְּאֵיזֶה גְשָׁמִים פָּטוּר? אִם יָרְדוּ כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא מְשַׁעֵר, שֶׁאִם הָיוּ נוֹפְלִים כָּךְ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל, הָיָה מִתְקַלְקֵל, אֲפִלּוּ אֵין לְפָנָיו הַתַּבְשִׁיל, אוֹ שֶׁהוּא מְשַׁעֵר, שֶׁאִם הָיוּ נוֹפְלִים לְתוֹךְ הַחֶדֶר שֶׁהוּא בּוֹ, הָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם לְחֶדֶר אַחֵר, אָז יוֹצֵא גַּם מִן הַסֻּכָה לַבָּיִת. וְאִם הִתְחִיל לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, וְאַחַר כָּךְ יָרְדוּ גְשָׁמִים וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת, וְהִתְחִיל לֶאֱכֹל גַּם בַּבַּיִת, אוֹ שֶׁמֵּחֲמַת הַגְּשָׁמִים הִתְחִיל מִתְּחִלָּה לֶאֱכֹל בַּבַּיִת, וְאַחַר כָּךְ פָּסְקו הַגְשָׁמִים, גוֹמֵר סְעוּדָתוֹ בַּבַּיִת וְאֵינוֹ מְחֻיָב לָלֶכֶת בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה מִבֵּיתוֹ לְתוֹךְ הַסֻּכָּה. וְכֵן כְֹּשֶהָעֵת קַר וְהַמַּאֲכָלִים נִקְרָשִׁים בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה, פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה וְאוֹכֵל בַּבָּיִת


לְעִנְיַן שֵׁנָה בַּסֻּכָּה, גַּם גְּשָׁמִים מֻעָטִין הֲוֵי צַעַר לִישֹׁן, וְיָכוֹל לָצֵאת. וְאִם יָצָא לְבֵיתוֹ וְשָׁכַב לִישֹׁן, וְאַחַר כָּךְ פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, אוֹ שֶׁמִּתְּחִלָּהּ שָׁכַב בְּבֵיתוֹ לִישֹׁן מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְאַחַר כָּךְ פָּסְקוּ, אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ לַסֻּכָּה כָּל הַלַּיְלָה, אֶלָּא יָשֵׁן בְּבֵיתוֹ עַד הַבֹּקֶר

Thursday, September 22, 2016

Halocho #1789 - May one smell an Etrog?

One does not shake the four species on Shabbat.

The Lulav, Haddasim and Aravot are Muktza on Shabbat.

An Etrog is not Muktza and one may smell it on Shabbat, after making the Bracha that one makes upon smelling any pleasant smelling fruit (that one isn't about to eat):

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
הַנּוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת

On the other days of Sukkoth, one should not smell the Etrog.

One should not smell the Haddasim during the entire 7 days of Sukkoth.

An Etrog may be returned to its wrapping on Shabbat and Yom Tov, but may not be wrapped in a new wrapper, since the wrapper will absorb the aroma of the Etrog. One may not add aroma to materials on Shabbat and Yom Tov.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 137:7

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 19 Elul 5776


הֲדַס שֶׁל מִצְוָה, אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, אֲפִילוּ בְּשַׁבָּת. אֲבָל בְּאֶתְרוֹג, מֻתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ בְּשַׁבָּת, וּמְבָרְכִין עָלָיו, הַנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת. וּבִשְׁאָר יְמֵי הֶחָג, אֵין לְהָרִיחַ בּוֹ אֲפִילוּ שֶׁלֹא בִשְׁעַת נְטִילָתוֹ לָצֵאת בּוֹ, מִשׁוּם דְּיֵשׁ סָפֵק בְּרָכָה. הַלּוּלָב, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בַשַׁבָּת אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּמְקוֹמוֹ, מִשׁוּם דַּהֲוֵי מֻקְצֶה. אֲבָל הָאֶתְרוֹג, כֵּיוָן שֶׁיְכוֹלִין לְהָרִיחַ בּוֹ, אֵינוֹ מֻקְצֶה, וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ. וּמֻתָּר לִתְּנוֹ לְתוֹךְ הַמּוֹכִין שֶׁהָיָה בָּהֶם קֹדֶם יוֹם טוֹב, שֶׁכְּבָר קָלְטוּ הָרֵיחַ. אֲבָל לֹא יִתְּנֶנוּ לְתוֹךְ מוֹכִין חֲדָשִׁים אוֹ לְבֶגֶד, מִשׁוּם דְּמוֹלִיד רֵיחָא

Wednesday, September 21, 2016

Halocho #1788 - Tell me about the Aravot

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

The Arava comes from a known type of willow tree with long leaves, non-serrated edges, and its bough turns red when mature.

The Arava must be at least 3 Tefachim (24 cm - 10") long.

If possible one should get Aravot from a tree that grows alongside a river.

Willows dry up very quickly. A wilted Arava is not Kosher. Some say that once its leaves start drooping it is not fresh enough to be a Kosher Arava.

Many have the Minhag to get fresh Aravot every day of Chol Hamo'ed Sukkoth.

An Arava is no longer Kosher if most of its leaves have come off, or its tip is cut off.

This can happen if they are wilted, have been shaken too hard or while replacing them.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 136:5, 6

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a healthy, wealthy year to come,

- Danny
Wednesday, 18 Elul 5776

הָעֲרָבָה, יְדוּעָה. הֶעָלֶה מָשׁוּךְ, וּפִיו חָלָק, וְהַקָּנֶה אָדֹם. וַאֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ יָרוֹק, כָּשֵׁר, כֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁהוּא שׁוֹהֶה בָּאִילָן, מִתְאַדֵּם. וְרֹב מִין זֶה גָּדֵל אֵצֶל הַנְּחָלִים, וְעַל כֵּן נִקְרָא עַרְבֵי נָחַל. וַאֲפִלּוּ הַגְּדֵלִים בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁאִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לְהַדֵּר לִקַּח מֵאוֹתָן הַגְּדֵלִים אֵצֶל נָחַל. שִׁעוּר הָעֲרָבָה, כְּשִׁעוּר הַהֲדָס. 

עֲרָבָה שֶׁיָבְשָׁה, אוֹ שֶׁנָּשְׁרוּ רֹב הֶעָלִין שֶׁלָּהּ, אוֹ שֶׁנִּקְטַם רֹאשׁ הָעֵץ שֶׁלָּה, פְּסוּלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם אִם נִדַּלְדְּלוּ הֶעָלִין מִן הַקָּנֶה וּתְלוּיִים לְמַטָּה, פְּסוּלָה. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ מְאֹד גַּם בָּעֲרָבָה, כִּי לִפְעָמִים מֵחֲמַת שֶׁתּוֹחֲבִין אוֹתָהּ אֶל הַלּוּלָב אוֹ עַל יְדֵי הַנִּעְנוּעִין, נוֹשְׁרִין הֶעָלִין, וְאָז פְּסוּלָה

Tuesday, September 20, 2016

Halocho #1787 - Tell me about the Haddas - Myrtle?

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

Each Haddas is a branch of a myrtle bush, and must be at least 3 Tefachim (24 cm - 10") long.

Myrtle leaves grow on the stem in groups of three or more. A Kosher Haddas needs to be Meshulash; with each group of leaves growing out of the branch at exactly the same height.

Preferably the Haddas should be Meshulash its entire length, though it's Kosher if only the top half is Meshulash.

The entire Haddas needs to be covered in leaves, the top of the lower leaves must reach the bottom of the higher ones.

Myrtle bushes have berries growing on them. A Haddas should not have any berries on it; berries should be removed (with their stems) before Yom Tov.

Make sure that the top of the Haddas is not cut off, it usually ends in a set of tiny leaves.

Haddasim need to be kept fresh; dried out Haddasim are not Kosher.

Source: Shulchan Aruch 646.

Ktiva Vechatima Tova; wishing you a year full of good news,

- Danny
Tuesday, 14 Elul 5776

הַהֲדַס צָרִיךְ לִהְיוֹת מְשֻׁלָשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיוֹצְאִין בּוֹ מִכָּל קֵן וָקֵן שְׁלֹשָה עָלִין בְּשׁוּרָה אַחַת בְּשָׁוֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶחָד גָּבוֹהַּ אוֹ נָמוּךְ מֵחֲבֵרָיו. וּצְרִיכִין שֶׁיִהְיוּ הֶעָלִין חוֹפִין אֶת עֵצוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁרֹאשׁ כָּל עָלֶה, יַגִּיעַ לְמַעְלָה מֵעֻקְצָהּ שֶל הֶעָלֶה שֶׁלְּמָעְלָה. וּבְתוֹךְ אֵלּוּ הַהֲדַסִּים הַמּוּבָאִים מִמֶּרְחָק, בְּדֹחַק שֶׁיִּמָּצְאוּ כְּשֵׁרִים, וּצְרִיכִין לְבָדְקָם. וְהַיָרֵא דְבַר ה', יְהַדֵּר לִקְנוֹת הֲדַסִּים לַחִים יְרֻקִּים מְשֻׁלָּשִׁים וּמְהֻדָּרִים. וְהַגְּדֵלִים בִּמְדִינָתֵנוּ, צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בָּם אִם אֵינָם מֻרְכָּבִים, וְאִם לִא גָדְלוּ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב. וְכֵן צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בָּזֶה בַּלּוּלָבִין הַגְּדֵלִים בִּמְדִינָתֵנוּ. אִם אֵין בְּנִמְצָא הֲדַסִּים מְשֻׁלָּשִים, יִטֹּל שֶׁאֵינָם מְשֻׁלָּשִׁים, וְלֹא יְבָרֵךְ

Monday, September 19, 2016

Halocho #1786 - Tell me about the Etrog

On Sukkoth there's a Mitzvah to shake the four species; a Lulav, 3 Haddasim, 2 Aravot and an Etrog.

The Etrog is a citron; Citrus Medica.

It is held in one's left hand when shaking the four species, with the stem (where it was cut off the tree) facing downwards.

By nature the Etrog tree is very soft (mine buckled during a light Jerusalem snow storm), therefore it is often grafted onto other trees to make it stronger. An Etrog from a grafted tree cannot be used when shaking the four species.

(Grafted fruit is Kosher to eat, despite the prohibition against grafting trees.)

The Etrog needs to be whole; scratches and dents may invalidate it.

The Etrog should not have dark dots on it, though it may have light scabs that are a result of leaves and thorns brushing against it while it grows. (Etrog trees have thorns that grow to about 2" long.)

The "nose" of the Etrog - from where it starts getting narrow - should be perfectly clean.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 174:2, Shulchan Aruch 648

Ktiva Vechatima Tova

- Danny
Monday, 16 Elul 5776


לוֹקְחִין שְׁלשָׁה בַּדֵּי הֲדַס וּשְׁנֵי בַדֵּי עֲרָבָה, (וְאֵין לְהוֹסִיף), וְאוֹגְדִין אוֹתָם עִם הַלּוּלָב, שֶׁיִהְיוּ כֻלָּן אֲגֻדָּה אֶחָת. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיִהְיוּ כֻלָּם כְּדֶרֶךְ גְּדִילָתָן, דְהַיְנוּ מְקוֹם הַחֲתָךְ לְמַטָּה, שֶׁאִם נִתְהַפֵּךְ אֲפִלּוּ רַק בַּד אֶחָד, גַּם בְּדִיעֲבַד אֵינוֹ יוֹצֵא

אָסוּר לְקַיֵם הַמֻּרְכָּב כִּלְאָיִם. אֲבָל הַפְּרִי הַגָּדֵל מִמֶּנּוּ, מֻתָּר. וּמֻתָּר לִקַּח עָנָף מִן הַמֻּרְכָּב וּלְנָטְעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר

Thursday, September 15, 2016

Halocho #1785 - Laws of somebody who doesn’t keep Shabbat

Keeping Shabbat is equivalent to keeping the entire Torah, and transgression it is equivalent to denying the entire Torah. 

Somebody who transgresses Shabbat in public (i.e. 10 Jews know about it) is like a non-Jew in many aspects. E.g.: If he touches wine it becomes forbidden (Yayin Nesech), the foods he cooks or bakes are Bishul Akum. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 72:1-2

שַׁבָּת קֹדֶשׁ הוּא הָאוֹת הַגָּדוֹל וְהַבְּרִית, שֶׁנָּתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָדַעַת כִּי בְּשֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְשַׁבָּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהוּא יְסוֹד הָאֱמוּנָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שְׁקוּלָה שַׁבָּת כְּכָל הַמִצְוֹת. כָּל הַמְשַׁמֵּר אֶת הַשַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, כְּאִלּוּ מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַשַׁבָּת, כְּאִלּוּ כָּפַר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (רמב"ם סוֹף הלכות שַׁבָּת ומגיד משנה שָׁם, וחיי"א ריש הלכות שַׁבָּת). וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֶזְרָא, וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְגוֹ' וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת וְגוֹ', וְאֶת שַׁבָּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם

וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַשַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא, הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְכָל דְּבָרָיו. אִם נוֹגֵעַ בְּיַיִן אוֹסְרוֹ. וְהַפַּת שֶׁהוּא אוֹפֶה הֲוֵי כְּמוֹ פַּת שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים. וְכֵן הַתַּבְשִׁיל שֶׁהוּא מְבַשֵּׁל, הֲוֵי כְּמוֹ בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ל"ח). וּפַרְהֶסְיָא הֲוֵי בִּפְנֵי עֲשָׂרָה מִיִשְֹרָאֵל. וְלָאו דַּוְקָא שֶׁעושֶׁה בִּפְנֵיהֶם מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁיּוֹדְעִין מֵהָעֲבֵרָה (ש"ך סִימָן קנ"ז סָעִיף קטן ד'), דְּהָכִי מוּכָח בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, גַּבֵּי וְהָא אֶסְתֵּר פַּרְהֶסְיָא הֲוָה. וְכֵן כָּתַב הַפְּרִי מְגָדִים (יו"ד סִימָן ב'. שפ"ד סָעִיף קטן י"ז), פִּרְסוּם הֲוֵי עֲשָׂרָה מִיִשְֹרָאֵל אוֹ שֶׁיֵּדַע שֶׁיִּתְפַּרְסֵם

Wednesday, September 14, 2016

Halocho #1784 - Using wool and linen

The Torah prohibits wearing clothes made of both wool and linen - this is known as Sha'atnez - שַׁעַטְנֵז.

Even a single woolen thread in a linen garment is שַׁעַטְנֵז, and a single linen thread in a woolen garment is שַׁעַטְנֵז.

Threads made of a mixture of linen and wool may not be used.

Woolen garments with linen patches are also forbidden.

However, clothes made of leather - even if the wool is still attached - can be sewn with linen.
One cannot cover oneself with שַׁעַטְנֵז.

One may not sit on שַׁעַטְנֵז. Hand towels, beach towels, tablecloths, pillows, blankets, slippers, mattresses and curtains all have to be שַׁעַטְנֵז-free.

The Parochet covering the Aaron HaKodesh can have שַׁעַטְנֵז, as nobody would warm themselves with it.

If a wagon or convertible has a שַׁעַטְנֵז cover then one has to be careful not to lean on the cover.

One may create, own and sell שַׁעַטְנֵז.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 176: 1, 2, 4-8


צֶמֶר רְחֵלִים וְאֵילִים עִם פִּשְׁתָּן, אָסוּר מִשוּם כִּלְאַיִם, בֵּין שֶׁתָּפַר בֶּגֶד צֶמֶר עִם בֶּגֶד פִּשְׁתָן אֲפִלּוּ בְחוּטֵי מֶשִׁי אוֹ בְּחוּטֵי קַנַבּוֹס, בֵּין שֶׁתָּפַר בֶּגֶד צֶמֶר בְּחוּטֵי פִֹשְתָּן אוֹ בְּהִפּוּךְ, בֵּין שֶׁקָּשַר חוּטֵי פִשְׁתָּן עִם חוּטֵי צֶמֶר אוֹ שֶׁקְּלָעָן יַחַד, כָּל אֵלּוּ אֲסוּרִין מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת וְקָשָׁר אוֹ שֶׁתָּכַף שְׁתֵּי תְכִיפוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָשַׁר, הֲוֵי חִבּוּר לְכִלְאָיִם. וְעַל כֵּן אָסוּר לְחַבֵּר בֶּגֶד צֶמֶר בְּבֶגֶד פִּשְׁתָּן אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מַחַט  בְּלֹא חוּט

עוֹרוֹת הַכְּבָשִׂים שֶׁעוֹשִׂין מֵהֶן בְּגָדִים, מֻתָּר לְתָפְרָן בְּחוּטֵי פִשְׁתָּן וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְנִימוֹת שֶל הַצֶמֶר אֵינָן חוּטִין, וְלָא חֲשִׁיבֵי, וּבָטְלֵי

מִטְפַּחַת הַיָדַיִם, וְכֵן מִטְפַּחַת שֶׁמְּקַנְחִין בָּהּ אַחַר הָרְחִיצָה, וּמִטְפַּחַת הַשֻׁלְחָן שֶׁאוֹכְלִין עָלָיו וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, וְכֵן מַפָּה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁקּוֹרִין עָלָיו, אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. וְכֵן וִילוֹן, אָסוּר לַעֲשׂוֹת מִכִּלְאָיִם. אֲבָל פָּרֹכֶת שֶׁלִּפְנֵי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, מֻתָּר

עֲגָלוֹת (קוטש) שׁיֵשׁ לָהֶן מִכְסֶה שֶׁהַשָׂרִים הוֹלְכִין בָּהֶן, וְיֵשׁ מֵהֶן מְחֻפּוֹת מִבִּפְנִים בְּבִגְדֵי צֶמֶר שֶׁהֵם כִּלְאַיִם, כִּי מִסְּתָמָא נִתְפְּרוּ בְּחוּטֵי פִשְתָן, מֻתָּר לָלֶכֶת בָּהֶם, וּבִלְבַד שֶׁיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִשָּׁעֵן בַּצְּדָדִים שֶׁיֵשׁ שָׁם כִּלְאָיִם. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת עַל הַכָּרִים, שֶׁהֵן כִּלְאָיִם. וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ לֵישֵׁב עַל הַכָּרִים, כֵּיוָן שֶׁעֲשׂוּיִים בְּאֹפֶן שֶׁאֵינָם נִכְפָּפִים עַל צְדָדֵי הָאָדָם

Tuesday, September 13, 2016

Halocho #1783 - Understanding one's prayers

During Elul one gets ready for the upcoming Days of Judgement (Rosh Hashana and Yom Kippur) with a three-pronged approach:

1. Teshuva; repenting. Improving one's Mitzva observance.

2. Tefilla; praying. Asking Hashem for help and praising and thanking Him for being good to us.

3. Tzedaka; giving charity to those less fortunate than ourselves.

In order to pray properly, one needs to understand what one is saying. If one is not fluent in Hebrew, one should get a Siddur and Machzor with an English translation.

One should remember that one is praying - talking - to the One Above. If one's thoughts wander during prayers one should pause and recollect one's thoughts.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 18: 3-4.

Ktiva Vechatima Tova; with wishes for a Happy New Year,

- Danny
Tuesday, 10 Elul 5776

הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע, שֶׁהַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה' וְיָעִיר הַכַּוָּנָה וְיָסִיר כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת אוֹתוֹ, עַד שֶׁתִּשָׁאֵר מַחְשַׁבְתוֹ וְכַוָּנָתוֹ זַכָּה בִּתְפִלָּתוֹ, וְיַחְשֹׁב כִּי אִלּוּ הָיָה מְדַבֵּר לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, בְּוַדַּאי הָיָה מְסַדֵּר דְּבָרָיו, וּמְכַוֵּן בָּהֶם יָפֶה, לְבַל יִכָּשֵׁל, קַל וָחֹמֶר לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן לְפָנָיו אֵת מַחְשַׁבְתוֹ, כִּי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַמַּחְשָׁבָה כְּמוֹ דִּבּוּר, וְכָל הַמַּחְשָׁבוֹת הוּא חוֹקֵר, וְקוֹדֶם הַתְּפִלָּה יַחְשֹׁב מֵרוֹמְמוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְֹשִפְלוּת הָאָדָם, וְיָסִיר כָּל תַּעֲנוּגֵי אָדָם מִלִּבּוֹ

הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְכַוֵּן בְּלִבּוֹ פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁהוּא מוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִין לִבָּם, תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ וּכְבָר נִדְפְּסוּ הַרְבֵּה סִדּוּרִים, עִם פֵּרוּשׁ אַשְׁכְּנַז, וְיָכוֹל כָּל אָדָם לִלְמֹד וּלְהָבִין מַה שֶּׁהוּא מִתְפַּלֵּל, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת, לְכָל הַפָּחוֹת צָרִיךְ שֶיַחְֹשֹב בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בִּדְבָרִים הַמַּכְנִיעִים אֵת הַלֵּב, וּמְכַוְּנִים אֵת לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאִם תָּבֹא לוֹ מַחְשָׁבָה זָרָה בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה יִשְׁתֹּק וְיַמְתִּין עַד שֶׁתִּתְבַּטֵל הַמַחְשָׁבָה

Monday, September 12, 2016

Halocho #1782 - Are your Mezuzot Kosher?

Some people have the custom to get their Tefillin and Mezuzot checked yearly during the month of Elul.

At the very least one should check one's Mezuzot twice every 7 years.

Tefillin that are used daily do not need to be checked unless they get wet. However, one should check them every few years since they do wear out eventually.

Tefillin that are only used occasionally should be checked twice every 7 years.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 128:3, 11:25, 10:26

Ktiva Vechatima Tova

- Danny

Monday, 9 Elul 5776

אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, נוֹהֲגִין לִבְדֹּק בְּחֹדֶשׁ זֶּה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁלָּהֶן. וְכָל אֲשֶׁר יִמָּצֵא שָׁם בֶּדֶק בִּשְׁאָר מִצְוֹת, יְתַקְּנוֹ 

מְזוּזַת הַיָּחִיד נִבְדֶּקֶת בְּשֶׁבַע שָׁנִים, וְשֶׁל רַבִּים (שֶׁאֵין לְהַטְרִיחַ עֲלֵיהֶם) נִבְדֶּקֶת שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹבֵל 

תְּפִלִּין שֶׁהֻחְזְקוּ בְּכַשְׁרוּת, מִן הַדִּין כָּל זְמַן שֶׁהַבַּיִת שָׁלֵם, גַּם הַפָּרָשִׁיּוֹת הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקָתָן וְאֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה. וּמִכָּל מָקוֹם נָכוֹן לְבָדְקָן, מִפְּנֵי שֶׁלִּפְעָמִים מִתְקַלְקְלִין מִן הַזֵּעָה. וְאִם אֵינוֹ מֵנִיחַ אוֹתָן אֵלָּא לִפְרָקִים, צְרִיכִין בְּדִיקָה שְׁתֵּי פְעָמִים בְּכָל שֶׁבַע שָׁנִים, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִתְעַפָּשׁוּ. וְכֵן אִם נִקְרַע הַבַּיִת, צְרִיכִין גַּם הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּדִיקָה. וְכֵן אִם נָשְׁרוּ בַמָּיִם. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵין לוֹ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְבָדְקָן וְלַחֲזֹר לְתָפְרָן, יָנִיחֵן כָּךְ בְּלֹא בְדִיקָה, שֶלֹּא יִתְבַּטֵּל מִמִצְוַת תְּפִלִּין, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם

Sunday, September 11, 2016

Halocho #1781 - Talking can kill you!

According to some opinions, yesterday (7 Elul) the 10 spies died as a punishment for talking evil about the land of Israel.

Any speech that can result in a person being harmed - emotionally, financially or otherwise - even if it's accurate - is usually forbidden.

When there's a real need for the information to be passed along - e.g. to prevent harm to others - it is often permitted to relay the information. One needs to learn the Halachot of when this applies, since sometimes it's forbidden to withhold the information, other times it's forbidden to relay the information.

Source: Orach Chaim 580:2, Chofetz Chaim, Hil. Shmiras Halashon, Intro.

Ktiva Vechatima Tova

- Danny
Sunday, 8 Elul 5776

Thursday, September 8, 2016

Halocho #1780 - Prepare for Shabbos

From the verse "זָכֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת" - "remember the day of Shabbos" we learn to keep Shabbos in mind all week;  special food (that remain fresh) should be reserved for Shabbos.

On Friday it's a Mitzva to get up early to go shopping for Shabbos; this can even be done before Shacharis if need be, as long as you don't miss your Minyan.

However, items that require preparation should be bought on Thursday already. Ezra already instituted doing laundry on Thursday in anticipation of Shabbos.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 72:4

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 5 Elul 5776

כְּתִיב זָכֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. פֵּרוּשׁ שֶׁיִּזְכּוֹר בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לוֹ דְּבַר מַאֲכָל חָשׁוּב שֶׁאֵינוֹ שָׁכִיחַ בְּכָל יוֹם וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַלְקֵל, יִקְנֵהוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת, מִצְוָה שֶׁיַּשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לִקְנֹת צָרְכֵי שַׁבָּת. וְיכוֹל לִקְנוֹת גַּם קֹדֶם הַתְּפִלָּה ובִלְבַד שֶׁלֹּא יְאַחֵר עַל יְדֵי זֶה תְּפִלַּת צִבּוּר. וְטוֹב יוֹתֵר לִקְנֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת לִכְבוֹד שַׁבָּת, מִלִּקְנֹת בְּיוֹם ה'. אַךְ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ הֲכָנָה, יִקְנֶה בְּיוֹם ה'. וְעַל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא קוֹנֶה, יֹאמַר לִכְבוֹד שַׁבָּת. מִתַּקָּנַת עֶזְרָא, שֶׁיִּהְיוּ מְכַבְּסִין הַבְּגָדִים בַּחֲמִשִּׁי בְּשַׁבָּת לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְלֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת צָרִיךְ לְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי שַׁבָּת

Wednesday, September 7, 2016

Halocho #1779 - Excel in one Mitzva

Doing Teshuva - repenting - is a Mitzva mentioned in the Torah.

Even though Hashem is prepared to accept our Teshuva all year round, the days from Rosh Chodesh Elul until Yom Kippour are an auspicious period for improving one's ways.

This period dates back to when Moshe went up to Har Sinai to receive the second set of Luchot; Moshe went up on Rosh Chodesh Elul and returned 40 days later on Yom Kippour with the second set of Luchot.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 128: 1

At the very least one should choose one Mitzva or Halacha to improve on, during this period.

Ktiva Vechatima Tova

- Danny
Wednesday, 4 Elul 5776

מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, הֵמָּה יְמֵי רָצוֹן. וְאַף כִּי בְּכָל הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מִן הַשָּׁבִים אֵלָיו בְּלֵב שָׁלֵם, מִכָּל מָקוֹם יָמִים אֵלּוּ מֻבְחָרִים יוֹתֵר וּמְזֻמָּנִים לִתְשׁוּבָה, לִהְיֹתָם יְמֵי רַחֲמִים וִימֵי רָצוֹן, כִּי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, עָלָה משֶׁה אֶל הַר סִינַי לְקַבֵּל לוּחוֹת שְׁנִיּיּם, וְנִשְׁתֵּהָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם, וְיָרַד בַּעֲשָֹרָה בְּתִשְׁרִי, שֶׁהָיָה אָז גְּמַר כַּפָּרָה. וּמִן אָז הֻקְדְּשׁוּ יָמִים אֵלּוּ לִימֵי רָצוֹן, וְיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִֹשְרִי לְיוֹם הַכִּפּוּרִים

Tuesday, September 6, 2016

Halocho #1778 - Good year wishes

From the beginning of the month of Elul until after Yom Kippur, one should add seasonal greetings when writing to friends.

This can be done at the start or end of the letter.

One should wish them - or bless them - with a good year; to be inscribed in the book of good life.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 128: 2

כְּתִיבָה וְחֲתִימָה טוֹבָה; with wishes for a year full of blessings

- Danny
Tuesday, 3 Elul 5776

מִשֶנִּכְנַס אֱלוּל עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּשֶׁכּוֹתֵב אָדָם אִגֶּרֶת לַחֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לִרְמֹז בָּהּ בִּתְחִלָּתָהּ אוֹ בְסוֹפָהּ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ עָלָיו וּמְבָרְכוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה בִּימֵי הַדִּין, הַבָּאִים לְטוֹבָה, לְהִכָּתֵב וּלְהֵחָתֵם בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים

Monday, September 5, 2016

Halocho #1777 - When do Selichot start?

Starting today - Monday - Sephardim started saying סְלִיחוֹת before שַׁחֲרִית and will continue doing so the entire month of אֱלוּל until עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים.

This year סְלִיחוֹת - for Ashkenazim - starts on Sunday (22 Elul / 25 September), 9 days before רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

סְלִיחוֹת usually start the Sunday before רֹאשׁ הַשָּׁנָה, however, we need at least 4 days of סְלִיחוֹת. So this year - since רֹאשׁ הַשָּׁנָה is on Monday-Tuesday, we start a week earlier.

סְלִיחוֹת should be said before Shacharit, towards the end of the night. The end of the night is an עֵת רָצוֹן; an auspicious time when Hashem is more receptive to listening to one's prayers.

When arising for סְלִיחוֹת one should wash one's hands even if it's still night, and make the Bracha עַל נְטִילַת יָדַיִם.

One should also say the 2 Brachot of בִּרְכַּת הַתּוֹרָה before saying סְלִיחוֹת.

After Selichot one should wash one's hands again (if the first washing was pre-dawn), but one does not repeat the Bracha.

One should preferably stand during סְלִיחוֹת. During the "Kel Melech", 13 Middot and the Viddui one must stand.

The Chazzan for סְלִיחוֹת should preferably be a Torah Scholar, well liked, and if possible married with children and over 30 years of age. However, any Jew can be a Chazzan as long as the community approves. The same applies to the Chazzan for רֹאשׁ הַשָּׁנָה and Yom Kippur as well as the person blowing the Shofar.

On Shabbat, סְלִיחוֹת are not said.

Source: Shulchan Aruch 581, 4, 5, 6

Ktiva Vechatima Tova; may all your prayers be answered,

Chodesh Tov

- Danny
Monday, 2 Elul 5776


מִיּוֹם רִאשׁוֹן [בַּשַׁבָּת] שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וָאֵילָךְ, מַשְׁכִּימִין לִסְלִיחוֹת. וְאִם חָל רֹאשׁ הַשָׁנָה בְּיוֹם שֵׁנִי אוֹ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, מַתְחִילִין מִיּוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ הַקֹּוֹדֵם. וּכְשֶׁמַּשְׁכִּימִין, צְרִיכִין לִטּוֹל יְדֵיהֶם וּלְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם וּבִרְכַּת הַתּוֹרָה. וְאַחַר הַסְּלִיחוֹת יִטּוֹל יָדָיו שֵׁנִית בְּלֹא בְּרָכָה

שְּׁלִיחַ הַצִבּור שֶׁאוֹמֵר סְלִיחוֹת, יִתְעַטֵּף בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל אַשְׁרֵי. וּלְפִי שֶׁיֵשׁ סָפֵק אִם יְבָרֵךְ בְּרָכָה עַל טַלִּית שֶׁלּוֹ כְּשֶׁלּוֹבְשׁוֹ בַּלַּיְלָה אוֹ לֹא יְבָרֵךְ, עַל כֵּן לֹא יִטֹל אֶת שֶׁלוֹ, וְגַם לֹא טַלִּית הַקָּהָל, אֶלָּא יִשְׁאַל לוֹ טַלִּית מֵאַחֵר. וְאִם אֵין בַּנִּמְצָא טַלִּית כְּלָל, יְכוֹלִין לוֹמַר סְלִיחוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת גַּם בְּלֹא טַלִּית. יֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל סְלִיחוֹת, מִתְפַּלֵּל גַּם שַׁחֲרִית וּמִנְחָה וְגַם מַעֲרִיב שֶׁלְּפָנָיו, וְהוּא קוֹדֵם לְאָבֵל וּלְמוֹהֵל וּלְ"יָאר צַייט" [לְבַעַל יוֹם זִכָּרוֹן]. טוֹב לַעֲמֹד בַּאֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת. וּמִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ, יַעֲמֹד לְכָל הַפָּחוֹת בַּאֲמִירַת אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב וְגוֹ' וּשְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִדּוֹת 


יְדַקְדְּקוּ לִבְחוֹר שְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיִּתְפַּלֵּל סְלִיחוֹת וּבַיָמִים הַנוֹרָאִים, אִישׁ שֶׁהוּא הָגוּן וְגָדוֹל בַּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּפִי מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא. וְגַם שֶׁיִּהְיֶה בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, שֶׁאָז כְּבָר נָחָה רְתִיחַת הַדָּם שֶׁל בַּחֲרוּתוֹ וְנִכְנַע לִבּוֹ. וְגַם יְהֵא נָשׂוּי וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים, שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ לִבּוֹ וּמַפִּיל תַּחֲנוּנִים מִקִּירוֹת הַלֵּב. וְכֵן יְדַקְדְּקוּ לִבְחוֹר תּוֹקֵעַ שֶׁיִּתְקַע שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְכֵן הַמַּקְרֶא לִפְנֵי הַתּוֹקֵעַ, שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, כְּפִי מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לָהֶם לִמְצֹא. מִיהוּ כָּל יִשְֹרָאֵל כְּשֵׁרִים לַכֹּל, רַק שֶׁיְהֵא מְרֻצֶּה לַקָּהָל. וְאִם רוֹאֶה מַחֲלֹקֶת בַּדָּבָר, יִמְנַע עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן 

Sunday, September 4, 2016

Halocho #1776 - Why do we blow the Shofar during Elul?

Today - Sunday - is the second day of Rosh Chodesh Elul; the first day of the month of Elul.

The coming 40 days, starting today, correspond to the 40 days that Moshe spent on Har Sinai, to receive the 2nd set of Luchot (Tablets with the 10 commandments written on them).

Moshe came down with these Luchot on Yom Kippur. Ever since, these 40 days are especially auspicious for Teshuva; repenting.

The custom is to blow the Shofar after Shacharit (the morning prayers) from today, until Friday, 27 Elul (30 September), as a reminder to start improving one's Torah observance and to repent for past misdeeds.

On Erev Rosh Hashana, the Shofar is not blown, in order to create a division between the custom of blowing Shofar in Elul and the Torah-commandment to blow Shofar on Rosh Hashana.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 128:1, 2

Starting tomorrow - Monday - Sefardim say Selichot before Shacharit and continue doing so the entire month of Elul until Erev Yom Kippur.

Chodesh Tov

- Danny
Sunday, 2nd day Rosh Chodesh Elul 5776

מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, הֵמָּה יְמֵי רָצוֹן

נוֹהֲגִין לִתְקֹעַ שׁוֹפָר בְּחֹדֶשׁ זֶה. וּמַתְחִילִין בְּיוֹם בּ' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְתוֹקְעִין בְּכָל יוֹם לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה תְּקִיעָה, חוּץ מֵעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁמַּפְסִיקִין בּוֹ, כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין תְּקִיעוֹת רְשׁוּת לִתְקִיעוֹת מִצְוָה. וְטַעַם הַתְּקִיעוֹת בְּחֹדֶשׁ זֶה כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הָעָם לִתְשׁוּבָה, כִּי כֵן הוּא הַטֶּבַע שֶׁל הַשּׁוֹפָר לְעוֹרֵר וּלְהַחְרִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְעָם לֹא ?יֶחֱרָדוּ

Thursday, September 1, 2016

Halocho #1775 - Shabbat Rosh Chodesh and Rosh Chodesh

The 2 days of Rosh Chodesh Ellul start on Friday evening.

On Rosh Chodesh, one adds יַעֲלֶה וְיָבוֹא into Birkat Hamazon and the Amida.

On Shabbat - first day Rosh Chodesh - we will take out 2 Sifrei Torah after Hallel. In the first one, we will call up at least 7 people to read from Parshat רְאֵה .
Then we call up the Maftir to read from the 2nd Sefer Torah: וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת and וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם from Parshat פִּינְחָס.

During the 7 weeks following the fast of 9 B'Av we read the שִׁבְעָה דְּנֶחָמָתָא - the Seven Haftarot of Consolation from יְשַׁעְיָהוּ.

However, since it is Shabbat-Rosh Chodesh, Ashkenazi communities will read the regular Shabbat-Rosh-Chodesh Haftarah of הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי - since it also talks about the consolation (consisting of the last chapter in Sefer יְשַׁעְיָהוּ).

In 2 weeks time - on Shabbat כִּי תֵצֵא they will read the missed Haftara עֲנִיָּה סוֹעֲרָה together with the regular one רָנִי עֲקָרָה, as they are one chapter (Ch. 54) in יְשַׁעְיָהוּ.

For Mussaf this week one says the אַתָּה יָצַרְתָּ version (usually found on the bottom half of the Shabbat Mussaf pages) which includes both Shabbat and Rosh Chodesh.

On Sunday - second day Rosh Chodesh - we will call up 4 people to read from the Torah, between Hallel and Mussaf.

Source: Shulchan Aruch, Orach Chaim 425, Kitzur Shulchan Aruch 128:4

Chodesh Tov and Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 28 Menachem Av 5776

רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע וְאוֹמֵר יַעֲלֶה וְיָבֹא בָּעֲבוֹדָה, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּיַעֲלֶה וְיָבֹא, וּמוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִין בָּרִאשׁוֹן שִׁבְעָה בְּסֵדֶר הַיּוֹם, וּבַשֵּׁנִי קוֹרֵא מַפְטִיר וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וּמַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, חוּץ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁמַּפְטִירִין עֲנִיָּה סֹעֲרָה. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי (טוּר וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר וּמִנְהָגִים) וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ


מִשַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב וּלְהַלָּן, מַפְטִירִין בְּשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, שִׁבְעָה דְּנֶחָמָתָא. וְאִם חָל א' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל בַּשַׁבָּת, דּוֹחִין עֲנִיָּה סוֹעֲרָה וּמַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם כֵּן מִנֶּחָמוֹת יְרוּשָׁלָיִם. וּבְשַׁבָּת פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא, שֶׁאָז מַפְטִירִין רָנִי עֲקָרָה, מַשְׁלִימִין עָלֶיהָ גַּם עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, שֶׁהִיא סְמוּכָה לָהּ. אִם טָעָה בְּשַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְאָמַר עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ לְאַחֲרֶיהָ, יֹאמַר גַּם הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וִיבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר הַבְּרָכוֹת, יֹאמַר הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי בְּלֹא בְּרָכוֹת. וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל בְּאֶחָד בַּשַׁבָּת, דּוֹחִין הַפְטָרַת מָחָר חֹדֶשׁ, שֶׁאֵין בָּהּ מִנֶּחָמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וּמַפְטִירִין עֲנִיָּה סוֹעֲרָה