Wednesday, November 22, 2017

Halocho #1947 - May a worker go on a starvation diet?

In this week's Parsha we learn that Yaakov said to Lavan's daughters - כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן - "with all my might I worked for your father".

All employees have to work to the best of their ability.

A worker may not fast (besides on obligatory fast days) nor go on a starvation diet, if that will have a negative effect on his work.

This includes teachers as well as any other paid employee.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 185:6

- Danny
Wednesday, 4 Kislev 5778


כְּדֶרֶךְ שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מֻזְהָר שֶׁלֹּא לִגְזֹל שְׂכַר הֶעָנִי וְלֹא לְאַחֲרוֹ, כָּךְ הֶעָנִי מֻזְהָר שֶׁלֹא יִבָּטֵל מִמְּלֶאכֶת בַּעַל הַבָּיִת. וְחַיָב לַעֲבוֹד בְּכָל כֹּחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. לְפִיכָךְ אֵין הַפּוֹעֵל רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַלַּיְלָה וּלְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ בַיּוֹם, (שֶׁכְּבָר נֶחֱלַשׁ מֵהַלַּיְלָה), וְכֵן אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּבְהֶמְתּוֹ בַלַּיְלָה וּלְהַשְׂכִּירָהּ בַּיוֹם

וְאֵין הַפּוֹעֵל רַשַּׁאי לְהַרְעִיב וּלְסַגֵּף עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי מַחֲלִישׁ כֹּחוֹ וְלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת בַּעַל הַבִַּיִת כָּרָאוּי. וְכֵן הוּא דִּין הַמְלַמֵּד 


Tuesday, November 21, 2017

Halocho #1946 - Is moonlighting allowed?

In this week's Parsha we learn that Yaakov said to Lavan's daughters - כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן - "with all my might I worked for your father".

All employees have to work to the best of their ability.

A worker may not take on an extra night job if that will affect his performance the next day.

If one hires out one's animals, then one may not work with them at night if that will tire them out the next day.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 185:6

- Danny
Tuesday, 3 Kislev 5778


כְּדֶרֶךְ שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מֻזְהָר שֶׁלֹּא לִגְזֹל שְׂכַר הֶעָנִי וְלֹא לְאַחֲרוֹ, כָּךְ הֶעָנִי מֻזְהָר שֶׁלֹא יִבָּטֵל מִמְּלֶאכֶת בַּעַל הַבָּיִת

וְחַיָב לַעֲבוֹד בְּכָל כֹּחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן

 לְפִיכָךְ אֵין הַפּוֹעֵל רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַלַּיְלָה וּלְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ בַיּוֹם, (שֶׁכְּבָר נֶחֱלַשׁ מֵהַלַּיְלָה), וְכֵן אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּבְהֶמְתּוֹ בַלַּיְלָה וּלְהַשְׂכִּירָהּ בַּיוֹם

 וְאֵין הַפּוֹעֵל רַשַּׁאי לְהַרְעִיב וּלְסַגֵּף עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי מַחֲלִישׁ כֹּחוֹ וְלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת בַּעַל הַבִַּיִת כָּרָאוּי. וְכֵן הוּא דִּין הַמְלַמֵּד 

Monday, November 20, 2017

Halocho #1945 - Come to Israel!

Living in Eretz Yisrael is a Mitzvah. Walking 4 Amot (~2 m.) in Eretz Yisrael is a Mitzvah. Even moving to Eretz Yisrael is considered part of the Mitzvah.

One may not leave Eretz Yisrael except to learn Torah, get married, to escape from danger or for business trips.

Source: Shulchan Aruch Orach Chaim 248:4 and ספר המצות הקצר - מצות לא תעשה קצב

- Danny
Monday, 2 Kislev 5778

וְהָעוֹלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִם נִזְדַּמְּנָה לוֹ שַׁיָּרָא אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כֵּיוָן דִּדְבַר מִצְוָה הוּא, יָכוֹל לִפְרֹשׁ; וּפוֹסֵק עִמָּהֶם לִשְׁבֹּת, וְאִם אַחַר שֶׁיִּהְיוּ בַּמִּדְבָּר לֹא יִרְצוּ לִשְׁבֹּת עִמּוֹ, יָכוֹל לָלֶכֶת עִמָּהֶם חוּץ לַתְּחוּם, מִפְּנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ

ואסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ - לעולם; אלא ללמוד תורה, או לישא אשה, או להציל מן העכו"ם; וכן יוצא הוא לסחורה

 אבל לצאת לשכון בחוץ לארץ, אסור - אלא אם כן חזק הרעב שם

 כל השוכן בארץ ישראל - עונותיו מחולין. אפילו הלך בה ארבע אמות - זוכה לחיי העולם הבא. וכן הקבור בה - נתכפרו לו עונותיו

 ולעולם ידור בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה עכו"ם, ולא ידור בחוץ לארץ, אפילו בעיר שרובה ישראל - שכל היוצא לחוץ לארץ, כאילו עובד עבודה זרה

Sunday, November 19, 2017

Halocho #1944 - Ya'aleh VeYavo - it's Rosh Chodesh!

Today (Sunday) is Rosh Chodesh Kislev.

One needs to add יַעֲלֶה וְיָבוֹא  into the 17th Bracha of the Amida - רְצֵה.

If one forgot to do so during the Amida of מַעֲרִיב one does not need to make amends; since the Sanhedrin did not sanctify the month at night.

If one forgot to add  יַעֲלֶה וְיָבוֹא during שַׁחֲרִית or מִנְחָה then one has to return to the 17th Bracha of the Amida - רְצֵה  and make amends.

If one already finished the Amida - by saying  יִהְיוּ לְרָצוֹן  - then one needs to restart the Amida.

One also needs to add  יַעֲלֶה וְיָבוֹא  into Birkat Hamazon.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 19:10

Chodesh Tov

- Danny
Sunday, Rosh Chodesh Kislev 5778

שָׁכַח יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשַׁחֲרִית אוֹ בְּמִנְחָה, וּבְחֹל הַמּוֹעֵד, בֵּין בְּשַׁחֲרִית בֵּין בְּמִנְחָה בֵּין בְּמַעֲרִיב, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁאָמַר יִהְיוּ לְרָצוֹן, חוֹזֵר וּמַתְחִיל רְצֵה, וַאֲפִלּוּ אִם נִזְכַּר קוֹדֵם שֶׁהִתְחִיל מוֹדִים, כֵּיוָן שֶׁסִּיֵּם בִּרְכַּת הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, צָרִיךְ לְהַתְחִיל רְצֵה 

 אַךְ אִם נִזְכַּר קוֹדֶם בִּרְכַּת הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, אוֹמְרוֹ שָׁם וּמְסַיֵּם וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ וְכוּ', וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ', חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה

וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שָׁכַח יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּמַעֲרִיב, בֵּין שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא בּ' יָמִים, בֵּין שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא יוֹם א', כֵּיוָן שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה' וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר, אֶלָּא מְסַיֵּם הַמַחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן וְגוֹמֵר תְּפִלָּתוֹ. וְהַטַּעַם בָּזֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְקַדְּשִׁין אֵת הַחֹדֶשׁ בַּלַּיְלָה

Thursday, November 16, 2017

Halocho #1943 - Shabbat is Erev Rosh Chodesh Kislev

This Sunday is Rosh Chodesh Kislev.

When the 3rd Shabbat meal continues into the night, one still inserts  רְצֵה  during Birkas Hamazon.

When one starts a meal on Erev Rosh Chodesh and eats a כַּזַּיִת (the size of an olive – 27 c.c.) of bread after dark, one inserts  יַעֲלֶה וְיָבוֹא into Birkat Hamazon.

What happens when both of the above happen together?

If Rosh Chodesh is on Sunday and one eats a כַּזַּיִת of bread after dark during the 3rd Shabbat meal, then one inserts both  רְצֵה and  יַעֲלֶה וְיָבוֹא during Birkat Hamazon.

However, some argue that mentioning both is a contradiction – since Shabbat and Rosh Chodesh aren’t on the same day.

Therefore one should be careful not to eat [bread] after dark at the 3rd Shabbat meal when Rosh Chodesh is on Sunday.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 44:17

Shabbat Shalom and Chodesh Tov

- Danny
Thursday, 27 Marchesvan 5778



הָיָה אוֹכֵל בַּשַׁבָּת וְחָשְׁכָה לוֹ, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן הוּא לֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית, אוֹמֵר רְצֵה, וְכֵן בְּיוֹם טוֹב, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וַחֲנֻכָּה וּפוּרִים, כֵּיוָן שֶׁהַתְחָלַת הַסְּעוּדָה הָיְתָה בַּיּוֹם, צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעִנְיָן הַיּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁמְּבָרֵךְ בַּלָּיְלָה

וְאִם אָכַל שֶׁהַתְחָלַת הַסְּעוּדָּה הָיְתָה בַּיּוֹם, צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעִנְיַן הַיּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁמְבָרֵךְ בַּלַּיְלָה

וְאִם אָכַל בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְנִמְשְׁכָה סְעוּדָּתוֹ גַּם תּוֹךְ הַלַּיְלָה, וְאָכַל גַּם בַּלַּיְלָה כַּזַּיִת פַּת, וּלְמָחָר הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אוֹמֵר רְצֵה וְגַם יַעֲלֶה וְיָבֹא. וְכֵן בַּחֲנֻכָּה וּפּוּרִים. וְיֵשׁ חוֹלְקִין, מִשׁוּם דַּהֲוֵי כְּתַרְתֵּי דְּסָתְרֵי

 עַל כֵּן יֵשׁ לִמְנוֹעַ שֶׁלֹּא לֶאֱכוּל אָז בַּלָיְלָה 

Wednesday, November 15, 2017

Halocho #1942 - Tomorrow is Yom Kippur Kattan

The day before Rosh Chodesh is called Yom Kippur Kattan.

If Rosh Chodesh is on Shabbat or Sunday then Yom Kippur Kattan is on Thursday.

In certain communities, Mincha (the afternoon prayers) on Yom Kippur Kattan includes prayers asking for repentance, so as to begin the new month with a "clean slate".

Some even have the custom to fast on Yom Kippur Kattan.

Tomorrow - Thursday - is Yom Kippur Kattan. Rosh Chodesh Kislev will be on Sunday.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 97:1, 128:1

- Danny
Wednesday, 26 Marcheshvan 5778

יֵֹש נוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאוֹמְרִים סֵדֶר יוֹם כִּפּוּר קָטָן, לְפִי שֶׁבּוֹ מִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַחֹדֶשׁ, דּוּמְיָּא דִּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמוּסָף, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. וְכָל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ 

וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת, מַקְדִּימִין לְיוֹם חֲמִישִּׁי שֶׁלְּפָנָיו

Tuesday, November 14, 2017

Halocho #1941 - The year 5778


Some years the Jewish calendar have 12 months, the rest (7 out of 19) are leap-years with 13 months.

This year - 5778 - has 12 months; as opposed to next year where the 11th month - Shevat - was followed by Adar-I and then Adar-II. This year we only have a single Adar.

Jewish months alternate between being 29 and 30 days long.

However, the months of Marcheshvan and Kislev sometimes both have 30 days (a full year), sometimes both have 29 days (a missing year) and sometimes follow the regular order with Marcheshvan having 29 days and Kislev 30.

As a result, Chanukah (which starts on 25 Kislev and lasts 8 days) sometimes ends on 2 Tevet and sometimes on 3 Tevet.

This year - 5778 - is a "regular year" with Marcheshvan having 29 days and Kislev having 30 days.

As a result, events that happened during a full year on the 30th of Marcheshvan don't have a "date". The custom for Yahrzeits to commemorate somebody who passed away on 30 Marcheshvan is as follows:

- If, on the first anniversary there was no 30th Marcheshvan then the Yahrzeit is on the 29th Marcheshvan whenever there's no 30 Marcheshvan. However, Kaddish should also be said on the morrow (1 Kislev) if possible.

- If, on the first anniversary there was a 30th Marcheshvan then the Yahrzeit is on 1 Kislev whenever there is no 30 Marcheshvan.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 221:4

- Danny
Tuesday, 25 Marcheshvan 5778

חֹדֶשׁ חֶשׁוְן, לִפְעָמִים הוּא מָלֵא, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאָז רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא שְׁנֵי יָמִים. יוֹם רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא יוֹם הַשְּׁלשִׁים שֶׁל חֶשׁוְן וְשַׁיָךְ לוֹ, וְיוֹם שֵׁנִי דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא יוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל כִּסְלֵו (וְכֵן בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא שְׁנֵי יָמִים, יוֹם הָרִאשׁוֹן הוּא יוֹם הַשְּׁלשִׁים שֶׁל חֹדֶשׁ שֶׁעָבַר וְשַׁיָךְ לוֹ). וְלִפְעָמִים הוּא חָסֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם. וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא אֵינוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד

 וְכֵן חֹדֶשׁ כִּסְלֵו לְפְעָמִים מָלֵא, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא רַק יוֹם אֶחָד

וּמִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו כְּשֶׁהָיָה רַק יוֹם אֶחָד, אֲזַי בְּשָׁנָה שֶׁיִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנֵי יָמִים, יַחֲזִיק אֶת הַיָארְצַייט בְּיוֹם שֵׁנִי דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ כִּסְלֵו, שֶׁגַּם הַמִּיתָה הָיְתָה בְּאֶחָד בְּכִסְלֵו

 וְאָמְנָם מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּיוֹם רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו כְּשֶׁהָיָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁנֵי יָמִים, הִנֵּה בְּשָׁנָה שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו אֵינוֹ רַק יוֹם אֶחָד, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק מָתַי יַחֲזִיק אֶת הַיָארְצַייט, אִם בְּתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים בְּחֶשׁוְן כֵּיוָן שֶׁמֵּת בְּסוֹף חֶשׁוְן, אוֹ כֵּיוָן דְּבִנְדָרִים הוֹלְכִין אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, יַחֲזִיק אֶת הַיָארְצַייט בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו כְּמוֹ שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ

וְיֵשׁ לִנְהוֹג כֵּן: אִם בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה הַבָּאָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו הוּא רַק יוֹם אֶחָד, יַחֲזִיק אֶת הַיָארְצַייט בְּתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים בְּחֶשׁוְן, וְכֵן לְעוֹלָם כְּשֶׁיִהְיֶה חֶשׁוְן חָסֵר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם לְמָחֳרָתוֹ בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֵין שָׁם אֲבֵלִים, יֶשׁ לוֹ גַם כֵּן לוֹמַר קַדִּישׁ וּלְהִתְפַּלֵל לִפְנֵי הַתֵּבָה, רַק לֹא יַסִּיג גְּבוּל אֲחֵרִים

 אֲבָל אִם גַּם בַּשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה הַבָּאָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו הוּא שְׁנֵי יָמִים, אֲזַי קוֹבֵעַ אֶת הַיָארְצַייט לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְיַחֲזִיקֶנּוּ כֵן לְעוֹלָם. וְגַם כְּשֶׁיִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ רַק יוֹם אֶחָד, יַחֲזִיקֶנּוּ אָז בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְהוּא הַדִּין לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת

Monday, November 13, 2017

Halocho #1940 - Finder's keepers?


If you find Jewish property that is obviously lost, you have an obligation to return it to its owner.

However, if the object was "put down" and not dropped, then you are not allowed to move it; if you move it you are preventing the owner from finding it.

When in doubt, leave it alone, unless you know who the owner is and you will return it to them immediately.

Similarly, if you can prevent somebody else's property from being destroyed, damaged or stolen, you have an obligation to do so.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 187:1, 3

- Danny
Monday, 24 Marcheshvan 5778



הָרוֹאֶה אֲבֵדַת יִשְֹרָאֵל, חַיָב לִטַּפֵּל בָּהּ לַהֲשִׁיבָהּ לִבְעָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר, הָשֵב תְּשִׁיבֵם. וְכֵן כָּל מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהַצִּיל שֶׁלֹּא יֹּאבַד, חַיָב לְהַצִּיל, וְהוּא בִּכְלַל הֲשָׁבַת אֲבֵדָה


כָּל הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה, בֵּין שֶׁיֵשׁ בָּהּ סִימָן בֵּין שֶׁאֵין בָּהּ סִימָן, אִם מְצָאָהּ דֶּרֶךְ הַנָּחָה, כְּגוֹן טַלִּית וְקַרְדֹּם בְּצַד הַגָּדֵר, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם הִנִּיחָם שָׁם בְּכַוָּנָה אוֹ אִבְּדָם שָׁם, אָסוּר לִגַּע בָּהֶם

Sunday, November 12, 2017

Halocho #1939 - Being responsible to the last minute

When returning an object that you were asked to safeguard, or when returning a loan, it must be returned to the person who gave it to you.

Giving it to a member their household is not acceptable;  if something happens to the item you would be held responsible.

However, giving it to the owner's spouse is permitted, unless you were explicitly asked not to do so, since spouses trust each other to look after each other's property.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 188:5

- Danny
Sunday, 23 Marcheshvan 5778


כְּשֶׁבָּא לְהַחֲזִיר אֶת הַפִּקָּדוֹן, לֹא יַחֲזִירֶנּוּ לְאֶחָד מִּבְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁל הַמַּפְקִיד שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. וְכֵן כְּשֶׁבָּא לְהַחֲזִיר לוֹ אֵיזֶה חֵפֶץ שֶׁהִשְׁאִיל לוֹ אוֹ לִפְרֹעַ חוֹבוֹ

 אֲבָל יָכוֹל לְהַחֲזִיר לְאִשְׁתּוֹ, כִּי מִן הַסְּתָם הִיא נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְהַבַּעַל מַפְקִיד כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדָהּ

Thursday, November 9, 2017

Halocho #1938 - Trees on Shabbat


Moving objects that are Muktza is not allowed on Shabbat. 

Touching Muktza on Shabbat is allowed if it will not move.

However, one may not use a tree on Shabbat even if it is solid and will not move; one may not climb on it, nor hang from it.

One may not hang things onto trees on Shabbat, nor remove items hanging on trees.

One may not tie an animal by its leash to a tree on Shabbat.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 80:60

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 20 Marcheshvan 5778

אִילָן בֵּין שֶׁהוּא לַח בֵּין שֶׁהוּא יָבֵשׁ, אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ שׁוּם תַּשְׁמִישׁ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְנִידוֹ. (דְּאִם מְנִידוֹ, בְּלָאו הֲכִי אִכָּא אִסּוּר מֻקְצֶה). אֵין עוֹלִין בּוֹ, וְאֵין נִתְלִין בּוֹ

 וְאָסור לְהַנִּיחַ עָלָיו אֵיזֶה חֵפֶץ אוֹ לִטְּלוֹ מִמֶּנּוּ אוֹ לִקְשׁוֹר בּוֹ בְּהֵמָה וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. וַאֲפִלּוּ בִּצִדְדֵי הָאִילָן, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ

וְלָכֵן אִם סַל תָּלוּי עָלָיו, אָסוּר לִטּוֹל אֵיזֶה דָּבָר מִתּוֹךְ הַסַּל, אוֹ לִתֵּן לְתוֹכוֹ, דְּהַסַּל הֲוֵי צְדָדֵי הָאִילָן

 אֲבָל אִם יָתֵד תָּקוּעָה בָּאִילָן וְעָלֶיהָ תָּלוּי סַל, מֻתָּר לִטּוֹל מִתּוֹכוֹ אוֹ לִתֵּן לְתוֹכוֹ, מִשּׁוּם דְּאָז הֲוֵי הַסַּל צִדֵּי צְדָדִין. וְהַסַּל, אָסוּר לִקַּח מִשָּׁם אוֹ לִתְלוֹתוֹ שָׁם, מִשׁוּם דְּמִשְׁתַּמֵּשׁ בַּיָתֵד דַּהֲוֵי צִדְדֵי הָאִילָן

Wednesday, November 8, 2017

Halocho #1937 - Looking after other people's objects

If somebody gave you an object to look after, you have to safeguard it in the best possible way for that object; some items need to be locked away, others need to be aerated, etc.

Even if you are careless about looking after your own items, you still have to guard other people's items properly.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 188:3

- Danny
Wednesday, 19 Marchesvan 5778

חַיָב לִשְׁמֹר אֶת הַפִּקָּדוֹן בְּאֹפֶן הַיוֹתֵר טוֹב כְּפִי הַדֶּרֶךְ לִשְׁמֹר חֲפָצִים כָּאֵלּוּ. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא אֵינוֹ מְדַקְדֵק כָּל כָּךְ בִּשְׁמִירַת חֲפָצִים שֶׁלּוֹ בַּפִּקָּדוֹן, חַיָב לְדַקְדֵּק יוֹתֵר

Tuesday, November 7, 2017

Halocho #1936 - May you use something you're safeguarding?

If somebody gave you an object to look after, then you may not use it without their explicit permission.

Even if you are certain that the owner does not mind, it's better not to use it.

This is forbidden even if the object will not suffer any wear and tear from being used.

Letting other people use the object is absolutely forbidden.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 188:2

- Danny
Tuesday, 18 Marchesvan 5778



הַמַּפְקִיד שְׁאָר חֵפֶץ אֵצֶל חֲבֵרוֹ, אָסוּר לְהַנִּפְקָד לְהִשְּׁתַּמֵּשׁ בְּחֵפֶץ זֶה לְצָרְכּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֵפֶץ מִתְקַלְקֵל כְּלָל בְּתַשְׁמִישׁ זֶה, מִכָּל מָקוֹם הֲוֵי שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדָּעַת

 וְשׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת, גַּזְלָן הוּא. וְאִם יָדוּעַ בְּבֵרוּר שֶׁאֵין הַמַּפְקִיד מַקְפִּיד עָלָיו, מֻתָּר. וְיֵשׁ אוֹסְרִין גַּם בָּזֶה, מִשּׁוּם דְּפִקָּדוֹן אֲפִלּוּ בְדָבָר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד, אָסוּר, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי שׁוֹלֵחַ יָד בַּפִּקָּדוֹן גַּם בִּכְהַאי גַּוְנָא. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר

Monday, November 6, 2017

Halocho #1935 - Lending out borrowed money

Yesterday we learned that if you borrow or hire something, you are not allowed to let other people use it, without explicit permission from the original owner.

Money is different. You may lend out money that you borrowed, since the lender does not expect you to return the same coins and bills.

However, if you are expected to return those same bills and coins, then you may not lend them to others.

For example, if they are collector's items, or they are tied up and you are safeguarding them - not using them as a loan - then you may not let others use them.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 188:1

- Danny
Monday, 17 Marchesvan 5778

הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, עַתָּה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁכָּל עֲסָקֵינוּ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְהַכֹּל צְרִיכִין לְמָעוֹת, מִן הַסְּתָם נִתְרַצָּה הַמַּפְקִיד, שֶׁהַנִּפְקָד יוֹצִיאֵן כְּשֶׁיִצְטָרֵךְ

וְלָכֵן מֻתָּר לוֹ לְהוֹצִיאָן, וַהֲרֵי הֵן אֶצְלוֹ כְּמוֹ מִלְוֶה, אֶלָּא אִם כֵּן גִּלָּה הַמַּפְקִיד דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ בְּכָךְ, כְּגוֹן שֶׁחֲתָמָן אוֹ קְשָרָן בְּקֶשֶׁר מְשֻׁנֶּה, אָז אֵין הַנִּפְקָד רַשַּׁאי לְהוֹצִיאָן

Sunday, November 5, 2017

Halocho #1934 - Borrowers can't be lenders

If you borrow, rent or hire something, you are not allowed to let other people use it, without explicit permission from the original owner.

If one knows for a fact that the owner allows this particular person use this item (or similar items) then one can lend or rent the item to that person.

Even though it's a Mitzvah to let other people use your Sefarim (Torah related books), if you borrow a Sefer you may not let others use it.

If one borrows a Sefer and is given permission for others to also use it, only one person at a time may use it.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 185:1

- Danny
Sunday, 16 Marchesvan 5778


הַשׁוֹאֵל אוֹ הַשּׂוֹכֵר בְּהֵמָה אוֹ מִטַּלְטְלִין מֵחֲבֵרוֹ, אֵינוֹ רַשַּׁאי, לֹא לְהַשְׁאִילָם וְלֹא לְהַשְׂכִּירָם לְאַחֵר שֶׁלֹּא מִדַּעַת בְּעָלִים

 אֲפִלּוּ סְפָרִים שֶׁיֵשׁ מִצְוָה בְּהַשְׁאָלָתָן, אֵין אוֹמְרִים, מִן הַסְּתָם נִיחָא לַבְּעָלִים שֶׁתֵּעָשֶׂה מִצְוָה בְּמָמוֹנָם, כִּי שֶׁמָּא אֵין רְצוֹנָם שֶׁיְהֵא דָבָר שֶׁלָּהֶם בְּיַד אַחֵר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן בְּעֵינֵיהֶם

אֲבָל מֻתָּר לַשּׁוֹאֵל סֵפֶר לְהַנִּיחַ לְאַחֵר לִלְמֹד בּוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְמַד, רַק יְחִידִי, וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּיָחַד

וְאִם יָדוּעַ שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל הַבְּעָלִים לְהַאֲמִין לָזֶה הַשֵּׁנִי בִּדְבָרִים כָּאֵלּוּ, מֻתָּר הַשּׁוֹאֵל לְהַשְּׁאִיל לוֹ וְהַשּׂוֹכֵר לְהַשְּׂכִּיר לוֹ

Thursday, November 2, 2017

Halocho #1933 - Breaking things on Shabbat

One should not break or cut items on Shabbat, with the exception of food.

Even items that are only fit for animals to eat may be cut or broken. Thus, one may break a piece of straw to make a toothpick.

One may rub or break spices in order to extract their fragrance, even if they are as hard as wood.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 80:59

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 13 Marchesvan 5778

אָסוּר לִשְׁבּוֹר אוֹ לַחְתֹּךְ כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַאֲכָל

אֲבָל מַה שֶּׁהוּא מַאֲכָל, אֲפִלּוּ רַק לִבְהֵמָה, מֻתָּר

 וְלָכֵן מֻתָּר לַחְתּוֹךְ קַשׁ לַחֲצוֹץ בּוֹ שִׁנָּיו

 וַעֲצֵי בְּשָׂמִים, מֻתָּר לִמְלוֹל וְלִקְטוֹם כְּדֵי לְהָרִיחַ בָּהֶם, וַאֲפִלּוּ הֵם קָשִׁים כָּעֵץ. אֲבָל לִקְטוֹם אוֹתָם כְּדֵי לַחְצוֹץ שִׁנָּיו, אָסוּר

Wednesday, November 1, 2017

Halocho #1932 - Labri'oot! Sneeze the Jewish way!

When a person sneezes, one blesses him with אֲסוּתָא - Be Healthy - Gesundheit - לַבְּרִיאוּת

The sneezer then responds with בָּרוּךְ תִּהְיֶה - Bless you.

After sneezing one should say 'לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה - "for Your salvation do I hope, Hashem", since one who prays for somebody else is answered first.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 61:5

- Danny
Wednesday, 12 Marchesvan 5778

הַמִּתְעַטֵּשׁ אוֹמֵר לוֹ חַבֵרוֹ: אֲסוּתָא

וְהוּא יֹאמַר לוֹ: בָּרוּךְ תִּהְיֶה

וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה', דְּהַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ, הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָה

Tuesday, October 31, 2017

Halocho #1931 - Breaking the glass cup

At an engagement party one breaks a plate, whereas under the Chuppa (wedding canopy) one breaks a glass vessel.

This is done in order to remember the destruction of Jerusalem and the Bet Hamikdash, even at the height of our joyous celebrations.

The glass cup broken under the Chuppa should be intact, whereas at the engagement one should break a damaged plate.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 126:2

- Danny
Tuesday, 11 Marchesvan 5778

גַּם נוֹהֲגִין שֶׁבִּשְׁעַת כְּתִיבַת הַתְּנָאִין, אַחַר קְרִיאָתָן, שׁוֹבְרִין קְדֵרָה לַעֲשׂוֹת זֵכֶר לַחֻרְבָּן, אֲבָל יֵשׁ לִקַּח קְדֵרָה שְׁבוּרָה

וְתַחַת הַחֻפָּה שׁוֹבֵר הֶחָתָן כְּלִי זְכוּכִית, וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כּוֹס שָׁלֵם

Monday, October 30, 2017

Halocho #1930- The Bracha on medicine

Before taking medicine - or doing any medical procedure -  one should say:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לקֵינוּ וֵאֱ-לקֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁיִּהְיֶה לִי עֵסֶק זֶה לִרְפוּאָה
כִּי רוֹפֵא חִנָּם אַתָּה

"May it be your will, Hashem,
 that this procedure should cure me,
for You are a Doctor who does not charge."

If the medicine tastes good, one should then say the relevant Bracha (usually שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ) before taking the medicine.

After taking medicine - or doing any medical procedure - one says:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹפֵא חוֹלִים

"Blessed ... is the One who heals the ill."

Source: Kitzur Shulchan Aruch 61:4

- Danny
Monday, 10 Marchesvan 5778



הַנִּכְנָס לְהַקִּיז דָּם, וְכֵן קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל אוֹ יִשְׁתֶּה אוֹ יַעֲשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר לִרְפוּאָה, יִתְפַּלֵּל קֹדֶם תְּפִלָּה קְצָרָה, וְיֹאמַר

 יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹקינוּ וֵאֱ-לֹקי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה לִי עֵסֶק זֶה לִרְפוּאָה, כִּי רוֹפֵא חִנָּם אַתָּה

 וְאִם דָּבָר זֶה שֶׁהוּא אוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה לִרְפוּאָה צְרִיכִין לְבָרֵךְ עָלָיו, יֹאמַר תְּחִלָּה תְּפִלָּה זֹאת, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ (כֵּן נִרְאֶה לִי, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין הַבְּרָכָה לַאֲכִילָה). לְאַחַר שֶׁהִקִּיז דָּם, מְבָרֵךְ וְאוֹמֵר

 בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹפֵא חוֹלִים


Sunday, October 29, 2017

Halocho #1929 - BeHaB; another fast?


The custom is to say extra סְלִיחוֹת on the first "Monday, Thursday and Monday" in the month following פֶּסַח and סֻכּוֹת.

Some communities do this on the last "Monday, Thursday and Monday" of the month.

Since Monday is called "Yom Sheni" or "Yom Bet - ב" and Thursday is "Yom Chamishi" or "Yom Heh - ה" these days are referred to as BeHaB - בה"ב

Some people have the custom to fast on BeHaB.

A special מִּי שֶׁבֵּרַךְ was recited on Shabbat before the Torah was returned to the Aron Hakodesh, to bless those who will fast.

Despite being a "private" (not communal) fast day, a person need not "declare his intention to fast" during the Mincha-Amida of the preceding day, if he already answered אָמֵן to the Mi-Sheberach on Shabbat.

Yet, answering אָמֵן to the מִּי שֶׁבֵּרַךְ does not oblige one to fast.

Even if one intended to fast when answering אָמֵן and then on the designated day there was a סְעוּדַת מִצְוָה (e.g. בְּרִית מִילָה or סִיּוּם or פִּדְיוֹן הַבֵּן) one should join the meal and not fast.

However, if one "declared his intention to fast" during the Mincha-Amida of the preceding day, then one needs to fast.

Tomorrow (Monday), and Thursday and next week Monday are BeHaB in most communities.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 127:3, 14

- Danny
Sunday, 9 Marchesvan 5778


 וְכֵן תַּעֲנִית שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי שֶׁלְּאַחַר פֶּסַח וְסֻכּוֹת, אִם עָנָה אָמֵן אַחַר מִּי שֶׁבֵּרַךְ וְהָיָה דַּעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת, דַּי בְּכָךְ וְאֵינוֹ צָרִיךְ קַבָּלָה אַחֶרֶת. וּמִכָּל מָקוֹם אִם מִתְחָרֵט וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת, רַשַּׁאי, כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו בְּפֵרוּשׁ וְלֹא הוֹצִיא בְּפִיו שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת

תַּעֲנִית שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי שֶׁלְּאַחַר פֶּסַח וְשֶׁלְּאַחַר סֻכּוֹת, וְכֵן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ בִּשְׁעַת מִנְחָה, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְעַנֶּה מִכֹּחַ הַמִּנְהָג, וַאֲפִלּוּ כִּוֵּן בִּשְׁעַת עֲנִיַּת אָמֵן עַל מִי שֶׁבֵּרַךְ, כָּל שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ בִּשְׁעַת מִנְחָה, אִם אֵרְעָה בְּרִית מִילָה אוֹ פִּדְיוֹן הַבֵּן אוֹ שְׁאָר סְעוּדַת מִצְוָה, מִצְוָה לֶאֱכוֹל וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה. כִּי כָל הַמִּתְעַנֶּה בְּיָמִים אֵלּוּ, עַל דַּעַת הַמִּנְהָג הוּא מִתְעַנֶּה, וְהַמִּנְהָג לֹא נִתְיַסֵּד לְהִתְעַנּוֹת בִּמְקוֹם סְעוּדַת מִצְוָה

בְּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לֶאֱכוֹל בִּסְעוּדַת מִצְוָה נִפְסֶקֶת הַתַּעֲנִית לְגַמְרֵי, וּמֻתָּר לֶאֱכֹל אַחַר כָּךְ גַּם בְּבֵיתוֹ. אֲבָל קֹדֶם הַסְּעוּדָה, אָסוּר לֶאֱכֹל

Thursday, October 26, 2017

Halocho #1928 - Ask for rain

In Israel, starting this evening - Thursday evening - (7th Marcheshvan) we start praying for rain in the 9th Bracha of the weekday Amida - Barech-Aleinu - בָּרֵךְ עָלֵינוּ.

In the Diaspora we will start 5 weeks later - on Monday night, 17 Kislev, the eve of Tuesday 5 December.

If you forgot to add "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה" - "and bless us with dew and rain", then:

- If you remember before you finish the 9th Bracha -  מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים -  then you insert it and continue from there.

- If you already said "Baruch Ata HaShem" of the 9th Bracha, then you insert it into שְׁמַע קוֹלֵנוּ - the 16th Bracha - before "כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ ".

- If you forget to say it in שְׁמַע קוֹלֵנוּ then you need to go back to the 9th Bracha - בָּרֵךְ עָלֵינוּ.

- If you didn't remember until you finished the Amida (defined as saying "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי ") then you have to restart the entire Amida.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 19:5-6

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 6 Marchesvan 5778


מַתְחִילִין לוֹמַר טַל וּמָטָר, בִּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁים לְאַחַר תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי וְהוּא בְּיוֹם דּ' אוֹ בְּיוֹם ה' לְחֹדֶשׁ דֶּעצֶעמְבֶּער, וְאוֹמְרִים עַד פֶּסַח. 

אִם טָעָה וְלֹא אָמַר טַל וּמָטָר, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁסִּיֵם הַבְּרָכָה מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים, אוֹמֵר שָׁם וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ וְכוּ' וְחוֹתֵם כָּרָאוּי

 וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁחָתַם הַבְּרָכָה מִתְפַּלֵּל לְהַלָּן, וּבְתוֹךְ בִּרְכַּת שְׁמַע קוֹלֵנוּ אַחַר רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, אוֹמֵר וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ' וַאֲפִלּוּ אִם לֹא נִזְכַּר אָז רַק אַחַר שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה, כָּל שֶׁלֹּא אָמַר עֲדַיִן אֶת הַשֵּׁם, יָכוֹל לוֹמַר וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ

 אֲבָל לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַבְּרָכָה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, חוֹזֵר וּמַתְחִיל בָּרֵךְ עָלֵינוּ

 וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֵת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ', חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה

Wednesday, October 25, 2017

Halocho #1927 - 0% interest on loans

The Torah prohibits charging interest and paying interest to fellow Jews. The Torah allows charging interest and paying interest to non-Jews.

A person who lends money to a Jew and charges interest has transgressed six Torah commandments and - if he doesn't repent - will not awaken at Techiyat Hameitim - when the dead will be revived at the End of Days.

The person who borrows the money transgresses three Torah commandments.

The scribe, witnesses, co-signer and middle-man all transgress one Torah commandment.

In most cases, a person who received interest from a loan needs to return it. Even if the borrower - on his own accord - returns more than he borrowed or adds a gift, it is considered interest on the loan and the lender is not allowed to accept it. Even non-monetary gain from a debtor is forbidden. For example:


  • The creditor may not ask the debtor to inform him when somebody has arrived, unless he used to do this before giving him the loan.
  • The debtor may not go out of his way to greet the creditor, unless he always used to do so.
  • The debtor may not patronize the creditor's business, unless he used to do so before getting the loan.


When doing a business deal with a fellow Jew, one needs to use a Heter Iska - the subject of a future posting.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 65:1, 2, 4, 5, 9, 10

- Danny
Wednesday, 5 Marchesvan 5778


לְפִי שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם בְּטִבְעוֹ חוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה אֶל הַמָּמוֹן, וְקָרוֹב יוֹתֵר שֶׁיְהֵא הָאָדָם נִכְשָׁל בְּאִסּוּר רִבִּית מִבִּשְׁאַר אִסּוּרִין שֶׁבְּמָמוֹן, כִּי בְּגֶזֶל וְאוֹנָאָה וְכַדּוֹמֶה, הֲרֵי מַשְׁגִּיחַ עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא נִגְזָל וְשֶׁלֹּא יִתְאַנֶּה, וְגַם זֶה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִגְזוֹל אוֹ לְהוֹנוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, לִפְעָמִים הוּא נִמְנָע מֵחֲמַת בּוּשָׁה אוֹ מֵחֲמַת יִרְאָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּרִבִּית, כִּי הַלֹוֶה נוֹתֵן לוֹ בִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, וְהוּא שָׂמֵחַ, כִּי מָצָא מָקוֹם לִלְווֹת עַל כָּל פָּנִים בְּרִבִּית, וְגַם הַמַּלְוֶה חושֵׁב בְּדַעְתּוֹ, כִּי הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה גְּדוֹלָה עִם הַלֹּוֶה שֶׁיּוּכַל לְהַרְוִיחַ בְּמָמוֹן זֶה כִּפְלֵי כִּפְלַיִם יוֹתֵר מִן הָרִבִּית, וְלָכֵן נָקֵל מְאֹד שֶׁיְהֵא אָדָם נִתְפַּתֶּה חַס וְשָׁלוֹם מִן הַיֵּצֶר הָרַע לִהְיוֹת נִכְשָׁל בְּאִסּוּר זֶה. עַל כֵּן הֶחְמִרָה תוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה מְאֹד בְּאִסּוּר זֶה, וְהַרְבֵּה לָאוִין נֶאֶמְרוּ בּוֹ, הַמַּלְוֵה עוֹבֵר בְּשִׁשָּׁה לָאוִין, וְלֹא יָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר בְּנֶשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי, לֹא יִחְיֶה. הַלֹּוֶה עוֹבֵר בִּשְׁלשָׁה לָאוִין, הַסּוֹפֵר, וְהָעֵדִים וְהֶעָרֵב עוֹבְרִים כָּל אֶחָד בְּלָאו אֶחָד. וְכֵן הַסַּרְסוּר שֶׁהָיָה בִּינֵיהֶם אוֹ שֶׁסִּיַּע לְאֶחָד מֵהֶם, כְּגוֹן שֶׁהוֹרָה מָקוֹם לְהַלֹּוֶה לִלְווֹת אוֹ שֶׁהוֹרָה מָקוֹם לְהַמַּלְוֵה לְהַלְווֹת, גַּם כֵּן עוֹבֵר בְּלָאו אֶחָד


מִי שֶׁנִּכְשַׁל וְלָקַח רִבִּית, מְחֻיָּב לְהַחְזִירָהּוֹ מִלְּבַד רִבִּית מֻקְדֶּמֶת וְרִבִּית מְאֻחֶרֶת


אֲפִלּוּ אִם הַלֹּוֶה נוֹתֵן לוֹ יוֹתֵר מִדַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַפֵּרָעוֹן, שֶׁלֹּא הִתְנָה עִמּוֹ, וְאֵינוֹ אוֹמֵר שֶׁנּוֹתְנוֹ לוֹ בִּשְׁבִיל רִבִּית, גַּם כֵּן אָסוּר


אֲפִלּוּ אוֹמֵר לוֹ הַלֹּוֶה בִּשְׁעַת נְתִינַת הָרִבִּית שֶׁהוּא נוֹתְנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה, גַּם כֵּן אָסוּר לְקַבְּלָהּ מִמֶּנּוּ. אֲבָל אִם כְּבָר לָקַח מִמֶּנּוּ רִבִּית, וְהַמַּלְוֵה עוֹשֶׂה תְשׁוּבָה, וְרוֹצֶה לְהַחְזִירָה לְהַלֹּוֶה וְהוּא מוֹחֵל לוֹ, מֻתָּר


אִם לֹא הָיָה הַלֹּוֶה רָגִיל לְהַקְדִּים לְהַמַּלְוֵה שָׁלוֹם בְּפַעַם אַחֶרֶת, אָסוּר לְהַקְדִּים לוֹ, וְאָסוּר לְכַבְּדוֹ בְּאֵיזֶה כִּבּוּד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, אִם לֹא הָיָה רָגִיל כֵּן גַּם בְּפַעַם אַחֶרֶת. וְכֵן שְׁאָר רִבִּית דְּבָרִים בְּעָלְמָא אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָׁךְ, אֲפִלּוּ דִּבּוּר אָסוּר. וְכֵן הַמַּלְוֵה מֻזְהָר עַל רִיבִּית דְּבָרִים, כְּגוֹן אִם אוֹמֵר לְהַלֹּוֶה, הוֹדִיעֵנִי אִם יָבֹא פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַטְרִיחוֹ אֶלָּא בַּאֲמִירָה בְּעָלְמָא, אִם לֹא הָיָה רָגִיל עִמּוֹ בָּזֶה קֹדֶם לָכֵן, וְעַתָּה סוֹמֵךְ עַל הַלְוָאָתוֹ לְצַוּוֹת עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִכְנַע לוֹ, הֲרֵי זֶה רִבִּית. וְאִם תֹּאמַר, וְהָא כְּתִיב, עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֵה, זֶהוּ אֵינוֹ אֶלָּא לְעִנְיָן אִם נָפַל בֵּינֵיהֶם דִּין וּדְבָרִים, וְאוֹמֵר הַמַּלְוֵה, נֵלֵךְ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל לָדוּן שָׁם, וְהַלֹּוֶה אוֹמֵר לָדוּן כָּאן, מְחֻיָּב הַלֹּוֶה לֵילֵךְ כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַמַּלְוֵה, וְהַמַּלְוֵה אֵינוֹ מְחֻיָּב לָלֶכֶת לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּמָקוֹם אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֵה 


אֲפִלּוּ טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁאֵינָהּ מָמוֹן, אָסוּר לְהַמַּלְוֵה לֵהָנוֹת מִן הַלֹּוֶה, כְּגוֹן שֶׁאִם הַמַּלְוֵה הוּא בַּעַל מְלָאכָה, וְהַלֹּוֶה הַזֶּה אֵין דַּרְכּוֹ לִתֵּן לוֹ מְלָאכָה בְּפַעַם אַחֶרֶת, רַק עַתָּה מֵחֲמַת שֶׁהִלְוָהוּ רוֹצֶה לָתֵת לוֹ מְלַאכְתּוֹ, אָסוּר


Tuesday, October 24, 2017

Halocho #1926 - Must medicine be Kosher?

In order to save a life, one must take medicine even if it's not Kosher. One must also transgress any other Mitzvah needed to save one's life, with the exception of murder, adultery and idolatry.

In non-life threatening situations:

- One should not take non-Kosher medicine if there's a Kosher alternative readily available.

- If only non-Kosher medicine is available, it may be used. However, if it has a pleasant taste, then one should spoil its taste, for example by adding something bitter to it or wrapping it in tissue paper.

- If the medicine is a mixture of meat and milk, a Rabbi should be consulted, since normally meat and milk mixtures cannot be used as medicine. The same applies to כִּלְאֵי הַכֶּרֶם; grains and grapes that grew in close proximity.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 192:5, 6, 7

- Danny
Tuesday, 4 Marchesvan 5778


חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אִם יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת בִּדְבַר הֶתֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁהוֹת קְצָת עַד שֶיַשִּׂיגוּהוּ, אֵין מַתִּירִין לוֹ שׁוּם דְּבַר אִסּוּר

 וְאִם צָרִיךְ דַּוְקָא לִדְבַר אִסּוּר, אִם צָרִיךְ לְאָכְלוֹ כְּמוֹ שֶׁהַדֶּרֶךְ הוּא לֶאֱכֹל דָּבָר זֶה, אָסוּר לוֹ לְאָכְלוֹ, אֲפִלּוּ הוּא רַק אִסּוּר דְּרַבָּנָן, כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה. אֲבָל שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ הֲנָאָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁמְּעָרֵב בּוֹ דָבָר מַר, וְכֵן לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ רְטִיָה וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר, אֲפִלּוּ הוּא דָבָר הָאָסוּר בַּהֲנָאָה מִדְּאוֹרָיְתָא, חוּץ מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם וּבָשָׂר בְּחָלָב, שֶׁאֲסוּרִין אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין סַכָּנָה

יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּכָל אִסּוּרֵי הֲנָאָה מִדְּרַבָּנָן מֻתָּר לְהִתְרַפְּאוֹת בָּהֶן, אֲפִלּוּ חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, וַאֲפִלּוּ כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה אֶת הָאִסּוּר


חוֹלֶה שֶׁיֵשׁ בּוֹ סַכָּנָה, מִתְרַפֵּא בְּכָל הָאִסּוּרִין, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי פִקּוּחַ נֶפֶשׁ, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁהֵן בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר, וְאֵין מִתְרַפְּאִין בָּהֶן



Monday, October 23, 2017

Halocho #1925 - May one be a Doctor?

Even though illness is divinely decreed on a person; the Torah commands the Doctors to heal, as it says in Shmot 21:19 - וְרַפּוֹא יְרַפֵּא - and he shall be healed.

It's a Mitzva for experts in the medical field to heal people; there is no greater Mitzva than saving lives.

A Doctor who refuses to heal is considered a murderer - even if there are other doctors around, since some illnesses are decreed to leave only after a certain Doctor treats it.

However, somebody who is not trained to be a medical practitioner, should not try healing people, since mistreating illness is also considered murder.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 192:4

- Danny
Monday, 3 Marchesvan 5778

וּמִצְוָה הוּא עַל הָרוֹפֵא הַבָּקִי לְרַפֵּא, וּבִכְלַל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ הוּא

וְאִם מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לַחוֹלֶה רוֹפֵא אַחֵר, כִּי לֹא מִן כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְרַפֵּא, וְאוּלַי הוּא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיִתְרַפֵּא עַל יָדוֹ

אֲבָל לֹא יִתְעַסֵּק בִּרְפוּאוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בָקִי, וְאֵין שָׁם גָּדוֹל מִמֶּנוּ, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים

Sunday, October 22, 2017

Halocho #1924 - May one go to Doctors?

A person may not rely on miracles when it comes to health issues.

When one is not feeling well, one must consult a qualified medical practitioner.

Refusing to do so is a sign of arrogance, besides for the prohibition of endangering one's life.

One should use the best doctors one can find; yet pray to Hashem that this doctor should be His successful messenger.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 192:3

- Danny
Sunday, 2 Cheshvan 5778


הַתּוֹרָה נָתְנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא שֶׁיְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר, וְרַפֹּא יְרַפֵּא. וְלָכֵן אֵין לוֹ לַחוֹלֶה לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס, אֶלָּא חַיָב לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם לִקְרוֹא לְרוֹפֵא שֶׁיְרַפֵּהוּ. וּכְבָר כַּמָה חֲסִידֵי עוֹלָם נִתְרַפְּאוּ עַל יְדֵי רוֹפְאִים

 וּמִי שֶׁמּוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ מִלִּקְרוֹא לָרוֹפֵא, שְׁתַּיִם רָעוֹת הִנֵּהוּ עוֹשֶׂה, הָאַחַת, דְּאָסוּר לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה, וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם שֶׁיִזָּכְרוּ עֲוֹנוֹתָיו בִּשְׁעַת חָלְיוֹ. וְעוֹד, דַּהֲוֵי יֻהֲרָא וְגֵאוֹת שֶׁסּוֹמֵךְ עַל צִדְקָתוֹ שֶׁיִתְרַפֵּא בְּדֶרֶךְ הַנֵּס

 וְיֶשׁ לוֹ לִקְרוֹא לָרוֹפֵא הַיוֹתֵר מֻמְחֶה, וּבְכָל זֹאת לִבּוֹ יְהֵא לַשָׁמַיִם, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת הָרוֹפֵא הַנֶּאֱמָן יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאַךְ בּוֹ יִבְטַח לִבּוֹ

Thursday, October 19, 2017

Halocho #1923 - Rosh Chodesh and Shabbat Rosh Chodesh


The 2 days of Rosh Chodesh Marcheshvan start this evening - Thursday evening.

On רֹאשׁ חֹדֶשׁ, one adds יַעֲלֶה וְיָבוֹא into בִּרְכַּת הַמָּזוֹן and the עֲמִידָה.

On Friday we will call up 4 people to read from the Torah, between הַלֵּל and מוּסָף.

On שַׁבָּת, we will take out 2 Sifrei Torah after הַלֵּל. In the first one, we will call up at least 7 people to read from Parshat נֹחַ. Then we call up the מַפְטִיר to read from the 2nd Sefer Torah: וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת and וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם from Parshat פִּינְחָס.

The Haftara this week is הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי for Shabbat-Rosh Chodesh, consisting of the last chapter in Sefer יְשַׁעְיָהוּ.

For Mussaf one says the אַתָּה יָצַרְתָּ version (usually found at the bottom half of the Shabbat מוּסָף pages) which includes both שַׁבָּת and רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

Source: Shulchan Aruch, Orach Chaim 425

Chodesh Tov and Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 29 Tishrei, Erev Rosh Chodesh Marcheshvan 5778

 רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע וְאוֹמֵר יַעֲלֶה וְיָבֹא בָּעֲבוֹדָה, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּיַעֲלֶה וְיָבֹא, וּמוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִין בָּרִאשׁוֹן שִׁבְעָה בְּסֵדֶר הַיּוֹם,  וּבַשֵּׁנִי קוֹרֵא מַפְטִיר וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וּמַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי


רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, כּוֹלֵל בְּמוּסָף בִּבְרָכָה רְבִיעִית שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחוֹתֵם מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל  וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים