Halocho #1952 - May one move or use the Menorah while it's lit?

The Chanukah Menorah has to be lit in the correct place. If the need arises, one can then move it.

If the Menorah was lit too high, too low or in a location where the wind will extinguish it, and was subsequently moved, one has not fulfilled one's obligation. One needs to extinguish it and light it again, but without the Brachot.

The lights on the Chanukah Menorah must be at least 3 Tefachim (24 cm. - 10") above the floor.

The Chanukah Menorah must be no higher than 20 Amos (10 m. - 33 ft. ) from the floor.

Each night of Chanukah one adds an extra light, starting at 1 and ending at 8.

Besides for the nightly number, the custom is to add an extra candle each night - known as the Shamash.

This ensures that one doesn't accidentally use the light from the actual Chanukah lights, which is forbidden.

After the Chanukah Menora has been burning for half an hour after nightfall, one may derive benefit from the lights of the Chanukah Menora.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 139:8, 13, 14

- Danny
Wednesday, 11 Kislev 5778

מִצְוָה לְהַנִּיחָם לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים מִן הַקַּרְקַע, וּלְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. וְאִם הִנִּיחָם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, יָצָא. אֲבָל אִם הִנִּיחָם לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, לֹא יָצָא, מִשׁוּם דִּלְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה לָא שָׁלְטָא עֵינָא. וּמִי שֶׁהוּא דָר בַּעֲלִיָה, יָכוֹל לְהַנִּיחָם בַּחַלּוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲבָל אִם הַחַלּוֹן לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה מִקַּרְקַּע רְשׁוּת הָרַבִּים, דְּלָא שָׁלְטָא בְּהוּ עֵינָא מֵהַהוֹלְכִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲזַי טוֹב יוֹתֵר לְהַנִּיחָם אֵצֶל הַפָּתַח

קָיְמָא לָן, הַדְלָקָה עוֹשֶׂה מִצְוָה. פֵּרוּשׁ, הַהַדְלָקָה הִיא הַמִּצְוָה, וּבִשְׁעַת הַהַדְלָקָה, צְרִיכִין לִהְיוֹת הַנֵּרוֹת בִּמְקוֹמָן הָרָאוּי וְכַשִׁעוּר הָרָאוּי, לְאַפּוּקֵי אִם הִדְלִיקָן לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִים הִנִּיחָן בִּמְקוֹמָן, פְּסוּלִים. וְכֵן אִם בִּשְׁעַת הַהַדְלָקָה לֹא הָיָה שֶׁמֶן כַשִּׁעוּר וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף, לָא מַהֲנֵי. וְכֵן אִם הֶעֱמִידָן בְּמָקוֹם שֶׁהָרוּחַ שוֹלֵט וְעוֹמְדִין לִכָבוֹת, לֹא קִיֵם הַמִּצְוָה, וְחַיָב לְהַדְלִיקָן שֵׁנִית, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ. אֲבָל אִם הֶעֱמִידָן כָּרָאוּי וְעַל יְדֵי מִּקְרֶה כָּבוּ, כְבָר קִיֵם הַמִּצְוָה. וּמִכָּל מָקוֹם נוֹהֲגִין שֶׁחוֹזֵר וּמַדְלִיקָן. וְנוֹהֲגִין לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק נֵר מִנֵּר, אֶלָּא מַדְלִיקָן מִן הַשַּׁמָּשׁ אוֹ מִנֵּר אַחֵר

כָּל זְמַן מִצְוָתָן, דְהַיְנוּ חֲצִי שָׁעָה, אָסוּר לֵהָנוֹת מֵאוֹרָן. וְלָכֵן נוֹהֲגִין לְהַנִּיחַ אֶצְלָן אֶת הַשַּמָּשׁ שֶׁהִדְלִיקוּ בוֹ, כְּדֵי שֶׁאִם יִשְׁתַּמֵּשׁ אֶצְלָן, יִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר הַשַּׁמָּשׁ, וּצְרִיכִין לְהַנִּיחוֹ קְצָת לְמַעְלָה מִן הַנֵּרוֹת, שֶׁיְהֵא נִכָּר, שֶׁאֵינוֹ מִמִּנְיָן הַנֵּרוֹת