Tuesday, August 22, 2017

Halocho #1890 - Why do we blow the Shofar during the month of Elul?


Today - Tuesday - is the first day of Rosh Chodesh Elul. Today's date is 30 Av 5777

Tomorrow - Wednesday - is the second day of Rosh Chodesh Elul, and the first day of the month of Elul.

The next 40 days, starting tomorrow, correspond to the 40 days that Moshe spent on Har Sinai, to receive the 2nd set of לוּחוֹת (Tablets with the 10 commandments written on them).

Moshe came down with these לוּחוֹת on Yom Kippur. Ever since, these 40 days are especially auspicious for Teshuva; repenting.

The custom is to blow the Shofar after שַׁחֲרִית from tomorrow, until Tuesday, 28 Elul (19 September), as a reminder to start improving one's Torah observance and to repent for past misdeeds.

On עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה the Shofar is not blown, in order to create a division between the custom of blowing Shofar in Elul and the Torah-commandment to blow Shofar on Rosh Hashana.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 128:1, 2

Chodesh Tov

- Danny
Tuesday, 1st day Rosh Chodesh Elul 5777


מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, הֵמָּה יְמֵי רָצוֹן. וְאַף כִּי בְּכָל הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מִן הַשָּׁבִים אֵלָיו בְּלֵב שָׁלֵם, מִכָּל מָקוֹם יָמִים אֵלּוּ מֻבְחָרִים יוֹתֵר וּמְזֻמָּנִים לִתְשׁוּבָה, לִהְיֹתָם יְמֵי רַחֲמִים וִימֵי רָצוֹן, כִּי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, עָלָה משֶׁה אֶל הַר סִינַי לְקַבֵּל לוּחוֹת שְׁנִיּיּם, וְנִשְׁתֵּהָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם, וְיָרַד בַּעֲשָֹרָה בְּתִשְׁרִי, שֶׁהָיָה אָז גְּמַר כַּפָּרָה. וּמִן אָז הֻקְדְּשׁוּ יָמִים אֵלּוּ לִימֵי רָצוֹן, וְיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִֹשְרִי לְיוֹם הַכִּפּוּרִים

וֹהֲגִין לִתְקֹעַ שׁוֹפָר בְּחֹדֶשׁ זֶה. וּמַתְחִילִין בְּיוֹם בּ' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְתוֹקְעִין בְּכָל יוֹם לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה תְּקִיעָה, חוּץ מֵעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁמַּפְסִיקִין בּוֹ, כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין תְּקִיעוֹת רְשׁוּת לִתְקִיעוֹת מִצְוָה. וְטַעַם הַתְּקִיעוֹת בְּחֹדֶשׁ זֶה כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הָעָם לִתְשׁוּבָה, כִּי כֵן הוּא הַטֶּבַע שֶׁל הַשּׁוֹפָר לְעוֹרֵר וּלְהַחְרִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ

Monday, August 21, 2017

Halocho #1889 - Erev Rosh Chodesh Elul!



The 2 days of Rosh Chodesh Elul begin tonight - Monday night.

One needs to add יַעֲלֶה וְיָבא -  into the 17th Bracha of the Amida - רְצֵה.

If one forgets to do so during the Amida of מַעֲרִיב - on either day - one does not need to make amends, since the Sanhedrin did not sanctify the month at night.

If one forgets to do so during שַׁחֲרִית or מִנְחָה, then one has to return to the 17th Bracha of the Amida - רְצֵה  - and make amends.

If one already finished the Amida - by saying יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי  - then one needs to restart the Amida.

One also needs to add יַעֲלֶה וְיָבא - into בִּרְכַּת הַמָּזוֹן

Source: Kitzur Shulchan Aruch 19:10

Chodesh Tov!

- Danny
Monday, 29 Menachem Av 5777


שָׁכַח יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשַׁחֲרִית אוֹ בְּמִנְחָה, וּבְחֹל הַמּוֹעֵד, בֵּין בְּשַׁחֲרִית בֵּין בְּמִנְחָה בֵּין בְּמַעֲרִיב, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁאָמַר יִהְיוּ לְרָצוֹן, חוֹזֵר וּמַתְחִיל רְצֵה, וַאֲפִלּוּ אִם נִזְכַּר קוֹדֵם שֶׁהִתְחִיל מוֹדִים, כֵּיוָן שֶׁסִּיֵּם בִּרְכַּת הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, צָרִיךְ לְהַתְחִיל רְצֵה (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמַשִּׁיב הָרוּחַ) אַךְ אִם נִזְכַּר קוֹדֶם בִּרְכַּת הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, אוֹמְרוֹ שָׁם וּמְסַיֵּם וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ וְכוּ', וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ', חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה. וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שָׁכַח יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּמַעֲרִיב, בֵּין שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא בּ' יָמִים, בֵּין שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא יוֹם א', כֵּיוָן שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה' וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר, אֶלָּא מְסַיֵּם הַמַחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן וְגוֹמֵר תְּפִלָּתוֹ. וְהַטַּעַם בָּזֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְקַדְּשִׁין אֵת הַחֹדֶשׁ בַּלַּיְלָה

Sunday, August 20, 2017

Halocho #1888 - Tomorrow - Monday - is Yom Kippur Kattan

The day before Rosh Chodesh is called יוֹם כִּפּוּר קָטָן.

Mincha (the afternoon prayers) on יוֹם כִּפּוּר קָטָן includes prayers asking for repentance, so as to begin the new month with a "clean slate".

Some have the custom to fast on יוֹם כִּפּוּר קָטָן.

In anticipation of the month of Elul and the upcoming High Holidays, most communities say the יוֹם כִּפּוּר קָטָן prayers before Rosh Chodesh Elul, in order to get into the Teshuva (repentance) mood.

Tomorrow - Monday - is Yom Kippur Kattan. Rosh Chodesh Elul will be on Tuesday and Wednesday.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 97:1, 128:1

- Danny
Sunday, 28 Menachem Av 5777



יֵֹש נוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאוֹמְרִים סֵדֶר יוֹם כִּפּוּר קָטָן, לְפִי שֶׁבּוֹ מִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַחֹדֶשׁ, דּוּמְיָּא דִּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמוּסָף, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. וְכָל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ 


מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, הֵמָּה יְמֵי רָצוֹן. וְאַף כִּי בְּכָל הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מִן הַשָּׁבִים אֵלָיו בְּלֵב שָׁלֵם, מִכָּל מָקוֹם יָמִים אֵלּוּ מֻבְחָרִים יוֹתֵר וּמְזֻמָּנִים לִתְשׁוּבָה, לִהְיֹתָם יְמֵי רַחֲמִים וִימֵי רָצוֹן, כִּי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, עָלָה משֶׁה אֶל הַר סִינַי לְקַבֵּל לוּחוֹת שְׁנִיּיּם, וְנִשְׁתֵּהָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם, וְיָרַד בַּעֲשָֹרָה בְּתִשְׁרִי, שֶׁהָיָה אָז גְּמַר כַּפָּרָה. וּמִן אָז הֻקְדְּשׁוּ יָמִים אֵלּוּ לִימֵי רָצוֹן, וְיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִֹשְרִי לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. וּמִנְהָג בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְלַעֲשׂוֹת סֵדֶר יוֹם כִּפּוּר קָטָן, כְּדֵי שֶׁיָּכִינוּ לִבָּם לִתְשׁוּבָה

Thursday, August 17, 2017

Halocho #1887 - Watering meat on Shabbat

Meat has to Kashered (soaked, salted and rinsed to remove the blood) within 3 days of being slaughtered.

If this is not possible then the meat has to be hosed down every 3 days.

It is forbidden to hose down meat on Shabbat, however, one may ask a non-Jew to do so, to prevent the meat from becoming forbidden.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 80:57

Shabbat Shalom uMevorach

Rosh Chodesh Elul will be on Tuesday and Wednesday.

- Danny
Thursday, 25 Menachem Av 5777


בָּשָׂר שֶׁלֹּא נִמְלַח וְחָל יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ בַּשַׁבָּת, שֶׁאִם לֹא יְדִיחוּהוּ יְהֵא נֶאֱסָר, יֵשׁ לַהֲדִיחוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אֲבָל עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל, אָסוּר


Wednesday, August 16, 2017

Halocho #1886 - Wash your face daily

Upon awakening one should wash one's hands from a cup, alternating between the right and left hand until each hand is washed 3 times.

Two reasons are given:


  • You are starting a new day of serving Hashem; similar to a כֹּהֵן who had to wash his hands before serving in the בֵּית הַמִּקְדָשׁ.
  • Part of the נְשָׁמָה leaves the body when one sleeps, therefore sleeping is considered a mini-death which generates impurity which needs to be washed away.


One should then wash one's face in honor of one's Maker, since the Pasuk says that man was created in Hashem's image. כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹקים עָשָׂה אֶת הָאָדָם

One should be careful to dry one's hands and face, for health reasons.

One should also rinse one's mouth, in anticipation of saying Hashem's name during prayers.

On fast-days, one may not rinse one's mouth.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 2:1, 3, 121:10

- Danny

Wednesday, 24 Menachem Av 5777

לְפִי שֶׁהָאָדָם כַּאֲשֶׁר קָם מִמִּטָּתוֹ שַׁחֲרִית הוּא כְּמוֹ בְרִיָּה חֲדָשָׁה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לָכֵן צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּשׁ וְלִטֹּל יָדָיו מִן הַכְּלִי, כְּמוֹ כֹּהֵן שֶׁהָיָה מְקַדֵּשׁ יָדָיו בְּכָל יוֹם מִן הַכִּיּוֹר קֹדֶם עֲבוֹדָתוֹ. וְסֶמֶךְ לִנְטִילָה זוֹ מִן הַמִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶרְחַץ בְּנִּקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה' לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וְגוֹ'

 וְעוֹד יֵשׁ טַעַם לִנְטִילָה זֹאת, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּא רוּחַ הַטֻּמְאָה וְשׁוֹרֶה עַל גּוּפוֹ. וּכְשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, מִסְתַּלֵּק רוּחַ הַטֻּמְאָה מִכָּל גּוּפוֹ חוּץ מִן אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר מֵעֲלֵיהֶן עַד שֶׁשּׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מַיִם בְּסֵרוּגִים 

נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית הִיא בְּדֶרֶךְ זֶה: נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בְּיַד יְמִינוֹ וְנוֹתְנוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וְשׁוֹפֵךְ תְּחִלָּה עַל יַד יָמִין, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בִימִינוֹ וְשׁוֹפֵךְ עַל יַד שְׂמֹאל. וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְטוֹב לִטְּלָן עַד פֶּרֶק הַזְּרוֹעַ. אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, דַּי עַד קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו

 וְרוֹחֵץ פָּנָיו לִכְבוֹד יוֹצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹקים עָשָׂה אֶת הָאָדָם

 וְגַם יִרְחַץ פִּיו מִפְּנֵי הָרִירִים שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. וְאַחַר כָּךְ מְנַגֵּב יָדָיו. וְיִזָּהֵר לְנַגֵּב פָּנָיו יָפֶה

לִרְחוֹץ פִּיו בְּמַיִם בְּשַׁחֲרִית, אָסוּר בְּכָל תַּעֲנִית צִבּוּר
רְחִיצַת הַפֶּה, מֻתֶּרֶת בְּתַעֲנִית יָחִיד 

Tuesday, August 15, 2017

Halocho #1885 - May one say Tehillim by heart?

The תּוֹרָה is divided into two parts: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, the written-law (תנ"ך) and  תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, the oral-law (Mishna and Gemara).

Even if one knows parts of תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב by heart, one should be careful not say them without a text.

The exception being those verses that everybody knows by heart like those תְּהִלִּים said often during prayers like אַשְׁרֵי.

If possible, one should pray from a סִדּוּר, since Davening includes many verses that not everybody knows by heart.

Blind people are allowed to say everything by heart.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 1:6

- Danny
Tuesday, 23 Menachem Av 5777


מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים וְכֵן שְׁאָר פָּרָשִׁיּוֹת מִתּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁאֵינָם שְׁגוּרִים בְּפִי הַכֹּל, אָסוּר לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה

 אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה, יֶשׁ לוֹ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה. וְסוּמָא מֻתָּר

Monday, August 14, 2017

Halocho #1885 - Preparing the weekly Parsha

It's a Mitzvah to review the weekly Torah Reading by reading it twice in the original and once with the (Aramaic) Onkelus translation.

One who doesn't understand (or appreciate) Onkelus may read Rashi instead or even an English translation.


One may start on Sunday already and one should finish before the Torah is read on Shabbat morning.


Source: Kitzur Shulchan Aruch 72:11

- Danny
Monday, 22 Menachem Av 5777


חַיָּב כָּל אָדָם לְהַשְׁלִים פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּקְרָא בְּכָל שָׁבוּעַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם. וּמִיּוֹם רִאשׁוֹן וָאֵילַךְ חָשׁוּב עִם הַצִּבּוּר, (שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר פָּרָשָׁה זוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה). אֲבָל הַמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר הִיא לִקְרֹתָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם

וְיֵשׁ לִקְרוֹת כָּל פָּרָשָׁה, דְּהַיְנוּ פְּתוּחָה אוֹ סְתוּמָה, שְׁנֵי פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ הַתַּרְגּוּם עָלֶיהָ, (כֵּן הִסְכִּים הַגָּאוֹן הָרַב רַבִּי אֵלִיָהוּ מִוִילְנָא זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה) וַאֲפִלּוּ הַפָּרָשָׁה מְסַיֶּמֶת בְּאֶמְצַע פָּסוּק, יַפְסִיק שָׁם. וּבַגְּמָר יֵשׁ לוֹמַר אַחַר הַתַּרְגּוּם פָּסוּק אֶחָד בַּתּוֹרָה, כְּדֵי לְסַיֵּם בַּתּוֹרָה. וְטוֹב שֶׁלֹּא יַפְסִיק בְּשִׂיחָה בֵּין הַקְּרִיאָה

 וְנוֹהֲגִין לִקְרוֹת גַּם הַהַפְטָרָה. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין עוֹד לוֹמַר אַחַר כָּךְ שִׁיר הַשִּׁירִים

 וּמִי שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ רַק חֻמָּשׁ בְּלִי תַּרְגּוּם, יִקְרָא שְׁתֵּי פְּעָמִים מִקְרָא. וּכְשֶׁיָּבוֹא לְמָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תַּרְגּוּם, יִקְרָא הַתַּרְגּוּם

 גַּם יֵשׁ לוֹ לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם, לִלְמוֹד פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י עַל הַסִּדְרָה, וְאִם לָאו בַּר הָכִי הוּא יִלְמַד פֵּרוּשׁ אַשְׁכְּנַזִי (לוֹעֲזִי) עַל הַסִּדְרָה, כְּגוֹן סֵפֶר "צְאֶינָה וּרְאֶינָה" וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיָּבִין עִנְיַן הַסִּדְרָה

Sunday, August 13, 2017

Halocho #1884 - Are you bored? Do a Mitzvah!

There's a Mitzvah to be aware of Hashem's presence all the time.

Anytime one thinks of Hashem and the fact that He runs the world and that He is aware of our every movement and thought, one fulfills a Mitzvah.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 1:1

- Danny
Sunday, 21 Menachem Av 5777

שִׁוִיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד, הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הוֹלְכִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם תְּנוּעָתוֹ וַעֲסָקָיו וְהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ, כְּמוֹ יְשִׁיבָתוֹ וּתְנוּעָתוֹ וַעֲסָקָיו כַּאֲשֶׁר הוּא לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל. וְכֵן אֵין דִּבּוּרוֹ וְהַרְחָבַת פִּיו בִּהְיוֹתוֹ עִם אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וּקְרוֹבָיו, כְּמוֹ בִהְיוֹתוֹ בְּמוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ, כִּי אָז מַשְׁגִּיחַ בְּוַדַּאי עַל כָּל תְּנוּעוֹתָיו וְדִבּוּרָיו שֶׁיִּהְיוּ מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי. כָּל שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר יָשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ כִּי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה', הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, בְּוַדַּאי מִיָּד תַּגִּיעַ אֵלָיו הַיִּרְאָה וְהַהַכְנָעָה מִפַּחַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיֵבוֹשׁ מִמֶנּוּ 

Thursday, August 10, 2017

Halocho #1883 - How far can I walk on Shabbat?

As long as you're within the city limits, you can walk as far as you like.

However, once you leave the city you cannot go more than 2,000 Amot (slightly less than 1 Km, slightly more than half a mile) away from the city limit.

How to decide on the halachic edge of the city requires experts in Halacha.

If one needs to walk more than 2,00 Amot past the edge of the city limit one needs to do עֵרוּבֵי תְּחוּמִין, which can be found in some Siddurim.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 1:95 - 1,5

- Danny
Thursday, 18 Menachem Av 5777



אָסוּר לָצֵאת בַּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב מִמָּקוֹם שֶׁשַׁבָּת, יוֹתֵר מִתְּחוּם, שֶׁהוּא שְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה. וּמְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם הוּא אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהַיְנוּ אִם הָיָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בַּשָּׂדֶה

אֲבָל אִם שַׁבָּת בְּתוֹךְ הָעִיר, כָּל הָעִיר הִיא מְקוֹמוֹ

וְעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, נֶחְשָׁב גַּם כֵּן לָעִיר. וְאֵיזֶה הוּא עִבּוּרָהּ. שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה, וְשַׁיָּךְ לָעִיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם בִּנְיָן, וְהוּא הַנִּקְרָא קַרְפֵּף הָעִיר. וּמִמָּקוֹם שֶׁיִּכְלֶה, מַתְחִילִין לִמְדֹּד תְּחוּם שַׁבָּת

יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בְּעִנְיַן מְדִידַת תְּחוּם שַׁבָּת לְהָקֵל, וְאֵין לַעֲשׂוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי בָקִי


Wednesday, August 9, 2017

Halocho #1882 - How do I know if fruit is Kosher?

Fresh fruit is always Kosher, however, it may have an עָרְלָה problem, as per yesterday and Sunday's Halocho.

When in doubt if the tree is less than 4 years old:

- In Israel, the fruit of such a tree is forbidden. (This is one of the reasons that fruit needs Rabbinic Supervision in Israel. Other issues include Shmita, נֶטַע רְבָעִי  and the separation of Terumot and Ma'asrot.)

- Outside of Israel, the fruit is allowed, as long as you don’t pick it yourself. This is the way Moshe was given the Halocho at Har Sinai.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 173:2, Mishna Orlo, 3:9

- Danny
Wednesday, 17 Menachem Av 5777


סְפֵק עָרְלָה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר, וּבְסוּרְיָא מֻתָּר, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט

Tuesday, August 8, 2017

Halocho #1881 - What comes after the 3 years of עָרְלָה?

The Torah prohibits of eating fruit from trees less than 3 years old, as per Sunday's Halocho about עָרְלָה.

In the 4th year, the fruit is called נֶטַע רְבָעִי and needs to be "redeemed" by transferring its status onto a coin. The coin needs to be worth at least פְּרוּטָה, which is 0.025 grams of pure silver; less than 2 US pennies at today's rate.

One says "I am redeeming the נֶטַע רְבָעִי into this coin". The coin is then destroyed and disposed of. 

Instead of a coin, one can use fruit worth about 2 pennies, which then needs to be destroyed.

After redeeming them, the נֶטַע רְבָעִי  - fourth-year fruit - can be eaten, anywhere by anybody.

Sources: Kitzur Shulchan Aruch 173:2

- Danny
Tuesday, 16 Menachem Av 5777



שָּׁנָה הָרְבִיעִית, נִקְרְאוּ הַפֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי, וּצְרִיכִין פִּדְיוֹן

 כֵּיצַד פּוֹדֶה אוֹתָן? תּוֹלְשָׁן לְאַחַר שֶׁנִגְמְרוּ כָּל צָרְכָּן, וְנוֹטֵל מַטְבֵּעַ כֶּסֶף אוֹ פֵּרוֹת שֶׁל הֶתֵּר שָׁוִּין פְּרוּטָה, וְאוֹמֵר, בָּזֶה אֲנִי פוֹדֶה פֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי אֵלּוּ

 וְנוֹטֵל הַמַּטְבֵּעַ אוֹ הַפֵּרוֹת וְשּׁוֹחֲקָן וְזוֹרְקָן בַּנָּהָר

 וְאֵין מְבָרְכִין בְּחוּץ לָאָרֶץ עַל הַפִּדְיוֹן


Monday, August 7, 2017

Halocho #1880 - Why is today - Tu B'Av - a joyous day?

A number of joyous events happened over the years on the 15th of the month of Av - Tu B'Av.

- It was the day the Generation-of-the-Wilderness realized that the sin of the spies had been forgiven, in the year 2488.

- It was the day that the tribes were allowed to intermarry, including orphaned daughters (as per בְּמִדְבַּר ל"ו:ח) once all those who conquered the Land had passed away.

- On the same day the tribe of בִּנְיָמִין was allowed to intermarry with other tribes, after the scandal of גִּבְעָה (as per שֹּׁפְטִים Ch. 19 - 21), around the year 2524.

- It was the day that King  הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה  removed the blockades that the wicked King  יָרָבְעָם בֶּן נְבָט  had placed on the roads, preventing the Jews from going to Jerusalem for the שָׁלֹשׁ רְגָלִים about 75 years earlier, around the year 3040.

- It was the day the Romans allowed those massacred by the wicked Hadrian in Beitar to be buried, some time after he died in 138 (C.E).

- It was the day they stopped chopping wood for the altar in the Bet Hamikdash every year, as it marks the end of "summer" (as per Rashi on Bereishis 8:22) and the start of the 2 months of "heat". The wood had to be worm free to be used on the altar and had to be fully dried before the rainy season.

This gave everybody more time for learning Torah - and therefore Tu B'Av is the Joyous Day of Increased Torah Learning (and one does not say Tachanun on Tu B'Av.)

Source: The Book of Our Heritage, Vol 3 page 307-313

- Danny
Monday, 15 Menachem Av 5777

Sunday, August 6, 2017

Halocho #1879 - Three years of עָרְלָה for trees

For 3 years after planting a tree, one may not eat its fruit, nor derive any benefit from the fruit, peels or pits. This is a Torah prohibition of עָרְלָה and applies to trees planted anywhere on the planet by anybody.

How to count these 3 years:


  • Trees planted until Tu B'av (tomorrow - 15th of the month of Av; 45 days before רֹאשׁ הַשָּׁנָה) have their first birthday on רֹאשׁ הַשָּׁנָה, and 2 years later they turn "three years old".
  • Trees planted less than 45 days before רֹאשׁ הַשָּׁנָה need to count three years from their first רֹאשׁ הַשָּׁנָה.


These laws of עָרְלָה apply to trees grown from shoots or pits, and sometimes to trees that have been replanted. A tree that was cut and its stump is less than 1 טֶפַח (about 9 cm - 3.5 inches) high becomes עָרְלָה again.

One does not say תַּחֲנוּן on Tu B'Av, nor at מִנְחָה the afternoon before. A bride and groom do not fast on their wedding day if it's on Tu B'Av.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 22:8, 146:2, 173:1,3,4

- Danny
Sunday, 14 Menachem Av 5777

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב...בְּכָל אֵלּוּ אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם

נוֹהֲגִין שֶהֶחָתָן וְהַכַּלָה מִתְעַנִּין בְּיוֹם חֻפָּתָן, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם מוֹחְלִין לָהֶם עֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְאוֹמְרִים בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה עֲנֵנוּ, כְּמוֹ בִּשְׁאָר תַּעֲנִיּוּת. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּבְאִסְרוּ חַג דְּשָׁבוּעוֹת, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָר בְּאָב, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, וְכֵן בַּחֲנֻכָה, וּבְשׁוּשַׁן פּוּרִים, אֵין מִתְעַנִּין

כָּל עֵץ מַאֲכָל, בֵּין שֶׁל יִשְֹרָאֵל בֵּין שֶׁל גּוֹי, וַאֲפִלּוּ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת מִנְּטִעָתוֹ, הַפֵּרוֹת וְהַגַּרְעִינִין וְהַקְּלִפּוֹת, הַכֹּל אָסוּר בַּהֲנָאָה

 וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵלּוּ, אֵין מוֹנִים מִיּוֹם לְיוֹם, אֶלָּא אִם נָטַע קֹדֶם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, כֵּיוָן שֶׁיֵשׁ אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נֶחְשֶׁבֶת לוֹ הַשָּׁנָה, מִשּׁוּם דְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם הֵמָּה יְמֵי קְלִיטָה, וְאַחַר כָּךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָׁנָה נֶחְשָׁבִים שָׁנָה, וְשׁוּב מוֹנֶה שְׁתֵּי שָׁנִים מִתִּשְׁרֵי
 אֲבָל אִם נָטַע מִיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְאֵילַךְ, לֹא נֶחְשֶׁבֶת שָׁנָה זֹאת לִכְלוּם, וּמוֹנֶה מִתִּשְׁרֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים


אֶחָד הַנּוֹטֵעַ גַּרְעִין אוֹ עָנָף אוֹ שֶׁעָקַר אִילָן וּנְטָעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, חַיָבִים בָּעָרְלָה
 אֲבָל הַמַּרְכִּיב עָנָף בְּאִילָן אַחֵר, וְכֵן הַמַּבְרִיךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׁה גּוּמָא בָּאָרֶץ וּמַשְׁפִּיל אֶחָד מֵעַנְפֵי הָאִילָן וּמַטְמִין אֶמְצָעוּתוֹ בָאָרֶץ וְרֹאשׁוֹ יוֹצֵא מִצַּד אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁחֲתָכוֹ מִֵעִקַּר הָאִילָן, בְּחוּץ לַאָרֶץ אֵין בּוֹ מְשׁוּם עָרְלָה




אִילָן שֶׁנִּקְצַץ, אִם נִשְׁאַר גָבוֹהַּ מֵהָאָרֶץ טֶפַח, אֲזַי מַה שֶּׁגָּדַל אַחַר כָּךְ, אֵינוֹ חַיָב בָּעָרְלָה. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁאַר טֶפַח, חַיָב בָּעָרְלָה. וּמוֹנִין הַשָּׁנִים מִשְּׁעַת הַקְּצִיצָה
 וְאִילָן שֶׁנֶּעֶקַר וְנִשְּׁאַר מִשָּׁרָשָיו מְחֻבָר, אֲפִלּוּ רַק כָּעֳבִי הַמַּחַט שֶׁמּוֹתְחִין בָּהּ הַבֶּגֶד, לְאַחַר אֲרִיגָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיָכוֹל לִחְיוֹת בְּלִי תוֹסֶפֶת עָפָר וּפָטוּר, וַאֲפִלּוּ הוֹסִיף עָלָיו עָפָר הַרְבֵּה


Thursday, August 3, 2017

Halocho #1878 - Shabbat Nachamu

Usually, the הַפְטָרָה is connected to the weekly קְרִיאַת הַתּוֹרָה.

During the 7 weeks following the fast of תִּשְׁעָה בְּאָב, we read the שִׁבְעָה דְּנֶחָמָתָא - the Seven Haftarot of Consolation from יְשַׁעְיָהוּ.

This week's Shabbat is named after the opening words of the first of the Seven Haftarot of Consolation: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי  - Hashem instructs the prophet Yeshayahu to "Console, console My people". (Isaiah Ch. 40)

Source: Kitzur Shulchan Aruch 128:4

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 11 Menachem Av 5777

מִשַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב וּלְהַלָּן, מַפְטִירִין בְּשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, שִׁבְעָה דְּנֶחָמָתָא

וְאִם חָל א' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל בַּשַׁבָּת, דּוֹחִין עֲנִיָּה סוֹעֲרָה וּמַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם כֵּן מִנֶּחָמוֹת יְרוּשָׁלָיִם. וּבְשַׁבָּת פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא, שֶׁאָז מַפְטִירִין רָנִי עֲקָרָה, מַשְׁלִימִין עָלֶיהָ גַּם עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, שֶׁהִיא סְמוּכָה לָהּ

אִם טָעָה בְּשַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְאָמַר עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ לְאַחֲרֶיהָ, יֹאמַר גַּם הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וִיבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר הַבְּרָכוֹת, יֹאמַר הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי בְּלֹא בְּרָכוֹת

וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל בְּאֶחָד בַּשַׁבָּת, דּוֹחִין הַפְטָרַת מָחָר חֹדֶשׁ, שֶׁאֵין בָּהּ מִנֶּחָמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וּמַפְטִירִין עֲנִיָּה סוֹעֲרָה


Wednesday, August 2, 2017

Halocho #1877 - Tish'a B'Av isn't over yet

We mourn and fast on תִּשְׁעָה בְּאָב since the בֵּית הַמִּקְדָּשׁ was burned to the ground. The fire was ignited on the 9th of Av in the afternoon and burned throughout the 10th of Av.

Therefore the restrictions of "the 9 days" continue until after midday on the 10th of Av (today - Wednesday).

The custom is to refrain from eating meat and wine, bathing, doing laundry, shaving and haircuts, saying שֶׁהֶחִיָּנוּ and listening to music until Wednesday noon.

One may make a סְעוּדַת מִצְוָה (like a Brit) in the morning, with meat and wine.

(When תִּשְׁעָה בְּאָב is on Thursday - as will happen in 3 years time if the  בֵּית הַמִּקְדָּשׁ is not yet rebuilt - then these Halachot are slightly different.)

Source: Kitzur Shulchan Aruch 124:20-22

- Danny
Wednesday, 10 Menachem Av 5777

תַּנְיָא, בְּז' בְּאָב נִכְנְסוּ הַגּוֹיִם לַהֵיכָל, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְקִלְקְלוּ בוֹ שְׁבִיעִי וּשְׁמִינִי, וּתְשִׁיעִי לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ בוֹ אֶת הָאֵשׁ, וְהָיְתָה דוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת כָּל יוֹם הָעֲשִׂירִי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה

 וְהָא דְּלֹא קָבְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית לְיּוֹם הָעֲשִׂירִי, אַף שֶׁרֻבּוֹ שֶׁל הֵיכָל נִשְׂרַף בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַתְחָלַת הַפֻּרְעָנֻיּוֹת חָמִיר טָפִי. וְאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי, ר' אָבִין הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. ר' לֵוִי הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וְלֵיל עֲשִׂירִי, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהִתְעַנּוֹת כָּל הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי, הִתְעַנָּה רַק הַלַּיְלָה

 וְאָנוּ תָּשׁ כֹּחֵנוּ, וְאֵין מִתְעַנִּין רַק תְּשִׁיעִי לְבַד, אַךְ מַחְמִירִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּלֵיל י' וְלֹא בַּיוֹם י' עַד חֲצוֹת הַיּוֹם, כִּי אִם בִּסְעוּדַת מִצְוָה

 וְכֵן אֵין לְבָרֵךְ שֶׁהֶחִיָּנוּ. גַּם אֵין לִרְחוֹץ וְלֹא לְהִסְתַּפֵּר וּלְכַבֵּס עַד חֲצוֹת יוֹם י

וּמִי שֶׁמַּחְמִיר עַל עַצְמוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים כָּל יוֹם י', הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח

 אִם הַיוֹם הָעֲשִׂירִי חָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לִרְחוֹץ וּלְהִסְתַּפֵּר וּלְכַבֵּס מִיָּד בְּשַׁחֲרִית, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַׁבָּת


Monday, July 31, 2017

Halocho #1876 - Who must fast on Tish'a B'Av?

On תִּשְׁעָה בְּאָב (from sunset today - Monday afternoon - until nightfall on Tuesday evening) almost everybody needs to fast.

Pregnant and nursing mothers need to fast on תִּשְׁעָה בְּאָב even if it causes them discomfort, unless it's dangerous to their health.

When in doubt, consult your LOR (Local Orthodox Rabbi).

During the first 7 days after childbirth, a mother is not allowed to fast.

Anybody who isn't healthy should only fast for a few hours. This includes a mother between 7 and 30 days after childbirth unless she feels up to fasting. When in doubt, consult your LOR.

Children are not allowed to fast.

Those who are not fasting should limit their food intake to the bare minimum; only bread and water if possible.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 124:6

- Danny
Monday, 8 Menachem Av 5777

אֲפִלּוּ עֻבָּרוֹת וּמֵנִיקוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְטַעֲרוֹת הַרְבֵּה, צְרִיכוֹת לְהַשְׁלִים הַתַּעֲנִית, אִם לֹא בִּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ חַס וְשָׁלוֹם לְסַכָּנָה

אֲבָל חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, יֵשׁ לְהָקֵל שֶׁלֹּא יַשְׁלִים הַתַּעֲנִית, רַק יִתְעַנֶּה אֵיזֶה שָׁעוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵן אִם חָלוּשׁ בְּטִבְעוֹ

וְיוֹלֶדֶת לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם נַמִּי דִּינָהּ כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹלָה. אַךְ אִם מַרְגֶּשֶׁת בְּעַצְמָהּ שֶׁהִיא בְּרִיאָה לְגַמְרֵי וְהַתַּעֲנִית לֹא יַזִּיק לָהּ, יֵשׁ לָהּ לְהַשְׁלִים

 וְאֵלּוּ שֶׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל בְּתִשְׁעָה בְּאָב, לֹא יִתְעַנְּגוּ בְּמַאֲכָלִים, אֶלָּא בִּכְדֵי צֹרֶךְ בְּרִיאוּת הַגּוּף

Sunday, July 30, 2017

Halocho #1875 - When can we sit on chairs on Tish'a B'Av?


On the fast of תִּשְׁעָה בְּאָב it is customary not to sit on chairs from the time the fast begins (Monday afternoon before sunset) until noon the following day (Tuesday).

Instead, one sits on the floor. Anything within 3 Tefachim (about 9" - 24 cm) of the floor is considered as being on the floor.

After noon on תִּשְׁעָה בְּאָב (Tuesday) one may sit on regular chairs. However, all other restrictions of the fast apply until the fast is over at nightfall.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 124: 16

- Danny
Sunday, 7 Menachem Av 5777


נוֹהֲגִין שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין עַל סַפְסַל לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם עַד לְאַחַר הַצָהֳרַיִם, כִּי אִם עַל הָאָרֶץ, וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם מֻתָּרִין. אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים הָאֲסוּרִים, אֲסוּרִים עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים

Thursday, July 27, 2017

Halocho #1874 - What about Havdala and Kiddush Levana this week?

One makes הַבְדָּלָה as usual this week using wine (and spices and a candle). 

If there is a small child who can drink most of the cup of wine, then one gives it to them to drink. 

If not, then the person making הַבְדָּלָה drinks the wine. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 122:8

Some people have the custom of using beer for הַבְדָּלָה this week. If one uses beer for הַבְדָּלָה then the opening Bracha of הַבְדָּלָה needs to be "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" instead of "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן". 

Source: Halachos of the 3 weeks by Rav Shimon Eider zt"l page 7

My Rosh Yeshiva - Rav Shlomo Zalman Auerbach זצ"ל - always used wine for הַבְדָּלָה and always drank it himself.

One does not say קִדּוּשׁ לְבָנָה (the monthly blessing over the new moon) until after the fast of תִּשְׁעָה בְּאָב. 

On מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים one can say קִדּוּשׁ לְבָנָה immediately after מַעֲרִיב
On מוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב one may not say קִדּוּשׁ לְבָנָה  until one has broken the fast and put on shoes. 

Source: Kitzur Shulchan Aruch 124:19, 130:6

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 4 Menachem Av 5777

וְכוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם יֵשׁ תִּינוֹק שֶׁיִשְׁתֶה רֹב הַכּוֹס, נוֹתְנִין לוֹ. וְאִם לָאו, יָכוֹל הַמַּבְדִּיל בְּעַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת

בְּמוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב מִתְפַּלְּלִין מַעֲרִיב  וְאִם הַלְּבָנָה זוֹרַחַת, מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ"ז סָעִיף י"א, שֶׁצְּרִיכִים לִטְעֹם תְּחִלָּה

אֵין לְקַדְּשָׁהּ קוֹדֶם תִּשְׁעָה בְאָב, וְכֵן כְּשֶׁהוּא אָבֵל אֶלָּא אִם כֵּן לֹא יַשְׁלִים אֲבֵלוּתוֹ עַד שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה מֵעֵת לְעֵת מִן הַמּוֹלָד, אָז יְקַדְּשָׁהּ בִּימֵי אֶבְלוֹ

וְאֵין לְקַדְּשָׁהּ כְּשֶׁהוּא בְּתַעֲנִית עַד שֶׁיִּטְעַם מִקֹּדֶם. וּמִכָּל מָקוֹם בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, כֵּיוָן שֶׁאָז יוֹצְאִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בְּשִׂמְחָה עַל מְחִילַת הָעֲוֹנוֹת מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ מִיָּד





Wednesday, July 26, 2017

Halocho #1873 - May one wear shoes at The Final Meal?

The סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת, i.e. final meal before the fast of תִּשְׁעָה בְּאָב, is eaten while seated on the floor.

The meal typically consists of only a cold hard boiled egg and bread which is dipped into ashes. (One does not have to eat the ashes.)

This meal must end before sunset.

Before this meal one may eat a regular meal.

One may wear one's leather shoes during this meal.

One does not wear leather shoes on תִּשְׁעָה בְּאָב; one must remove them before sunset. (Monday afternoon, next week).

One may wear shoes that have no leather in them; cloth, rubber and wood are OK.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 123:3, 5

- Danny
Wednesday, 3 Menachem Av 5777


בְּעִנְיַן סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת יֵשׁ כַּמָּה דִּינִים, וְהַמִּנְהָג הַיָּשָׁר הוּא לֶאֱכֹל קֹדֶם מִנְחָה סְעוּדַּת קֶבַע, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין מִנְחָה, וְאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, מִשּׁוּם דְּתִשְׁעָה בְּאָב אִקְרֵי מוֹעֵד, דִּכְתִיב, קָרָא עָלַי מוֹעֵד

וְסָמוּךְ לָעֶרֶב, יוֹשְׁבִין עַל הָאָרֶץ וְאֵין צְרִיכִים לַחֲלֹץ הַמִּנְעָלִים

. וְלֹא יֵשְׁבוּ שְׁלשָׁה בְּיַחַד, שֶׁלֹּא יִתְחַיְבוּ בְּזִמּוּן

 וְאוֹכְלִין רַק פַּת עִם בֵּיצָה מְבֻשֶּׁלֶת קָשָׁה וְקָרָה. וְטוֹבְלִין קְצָת פַּת בְּאֵפֶר וְאוֹכְלִין. וְצָרִיךְ לִזָהֵר לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם 



בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אָסוּר בְּכָל מַה שֶּׁאָסוּר בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְלָכֵן צְרִיכִין לַחֲלֹץ אֶת הַמִּנְעָלִים קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת


Tuesday, July 25, 2017

Halocho #1872 - May one do work on Tish'a B'Av?

One may do "minor" work on the fast of תִּשְׁעָה בְּאָב, such as turning on lights and driving.

Any work that takes times, as well as all business dealings, should not be done until noon, so as not to get distracted from mourning the destruction of the בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

While one may go to work and open one's business on תִּשְׁעָה בְּאָב afternoon, it's commendable not to.

One may have a non-Jew do one's work on תִּשְׁעָה בְּאָב, and one may do any work needed to prevent a monetary loss.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 124:15

- Danny
Tuesday, 2 Menachem Av 5777


בְּעִנְיַן מְלָאכָה, אָנוּ נוֹהֲגִים שֶׁכָּל מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁהוּי קְצָת, אֲפִלּוּ אֵינָהּ מַעֲשֵׂה אֻמָּן אֶלָּא מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֲסוּרִין בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם עַד הַצָהֳרָיִם

 אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שִׁהוּי, כְּגוֹן הַדְלָקַת נֵרוֹת וּקְשִׁירָה וְכַיּוֹצֵא בוֹ, מֻתָּר

 וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם עוֹשִׂים כָּל הַמְּלָאכוֹת. וְכֵן מַשָּׂא וּמַתָּן נוֹהֲגִים לֶאֱסוֹר קֹדֶם הַצָהֳרַיִם, וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם מַתִּירִים

 אֲבָל מִי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם, יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר כָּל הַיּוֹם, בֵּין בִּמְלָאכָה, בֵּין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הָאֲבֵלּוּת

 וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה. דָּבָר הָאָבֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת גַּם בְּעַצְמוֹ. לַחֲלֹב הַפָּרוֹת, טוֹב לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם אִי אֶפְשָׁר, מֻתָּר בְּעַצְמוֹ

Monday, July 24, 2017

Halocho #1871 - Why do we fast on Tish'a B'Av?

Unless Moshiach comes first, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, the fast of תִּשְׁעָה בְּאָב will start next week on Monday afternoon and will last for about 25 hours until after nightfall on Tuesday.

The fast of תִּשְׁעָה בְּאָב commemorates 5 tragedies that befell the Jewish people on that date:

  •  It was decreed that the generation which left Egypt would remain in the desert for 40 years and not enter the land of Israel, after believing the inaccurate report of 10 of the 12 spies over 3,000 years ago
  •  The first בֵּית הַמִּקְדָּשׁ was destroyed on תִּשְׁעָה בְּאָב almost 2,500 years ago.
  •  The second בֵּית הַמִּקְדָּשׁ was destroyed on תִּשְׁעָה בְּאָב about 1950 years ago.
  •  The city of Betar was captured and tens of thousands of Jews were killed about 1,800 years ago.
  •  The wicked Turnus Rufus plowed the site of the בֵּית הַמִּקְדָּשׁ and its surroundings and renamed it Aelia Capitolina, about 1,800 years ago.
Since these tragedies occurred on תִּשְׁעָה בְּאָב, it was decreed as a day of fasting and mourning.
Source: Kitzur Shulchan Aruch 121:5

Other tragedies that happened on 9 B'Av:

  •  4,000 Jews were expelled from England by King Edward I in the year 5050 (18 July 1290)
  •  300,000 Jews were expelled from Spain by Isabella of Castile and Ferdinand II of Aragon in the year 5252 (2 August 1492)
  •  World War 1 started in 5674 - 1 August 1914 - with Germany declaring war on Russia
Chodesh Tov

- Danny
Monday, Rosh Chodesh Menachem Av 5777


וְתִשְׁעָה בְּאָב
 בּוֹ בַיּוֹם נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבַּמִּדְבָּר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, כִּי אָז חָזְרוּ הַמְרַגְלִים, וּבָכוּ יִשְֹרָאֵל בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, וְנִקְבַּע לִבְכִיָּה לְדוֹרוֹת
 וּבוֹ בַיּוֹם הָיָה הַחֻרְבָּן הַגָּדוֹל שֶׁנֶּחְרַב בּוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשוֹן
 וְגַם הַשֵּׁנִי
וְנִלְכְּדָה הָעִיר בֵּיתָר, שֶׁהָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה, וְהָיוּ בָּהּ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מִיִשְֹרָאֵל
 וּבוֹ בַיּוֹם חָרַשׁ טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת הַהֵיכָל וְאֶת סְבִיבָיו, וְנִתְקַיֵּם הַפָּסוּק צִיּוֹן שָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ


Sunday, July 23, 2017

Halocho #1870 - No more meat leftovers!

From Rosh Chodesh Av (tonight - Sunday evening) until midday on 10th Av (August 2) is the period known as the "9 days".

The custom is to not eat meat and chicken and to not drink wine during the "9 days", except on Shabbat.

Food cooked together with meat should not be eaten - even if one doesn't eat the meat.

Those who need to eat meat (or drink wine) for health reasons, may do so. If possible, even they should refrain (with the Doctor's permission) from the 7th of Av; the day the Romans entered the Bet Hamikdash.

At a Se'udat Mitzva  - a Brit, Pidyon HaBen or Siyum - one may serve meat and wine.

Besides for close family, one may invite up to 10 friends one would normally invite.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 122:8

Chodesh Tov - Tonight and tomorrow is Rosh Chodesh Av

- Danny
Sunday, 29 Tammuz 5777



מִנְהָג בְּכָל יִשְֹרָאֵל שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּתִשְׁעַת יָמִים שֶׁמִן רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַד לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, וְאָסוּר אֲפִלּוּ בְּתַבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בּוֹ בָּשָׂר אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֻׁמָּן. וַאֲפִלּוּ בְּשַׂר עוֹף, אָסוּר

 וְאַךְ מִי שֶׁמַּאַכְלֵי חָלָב מַזִיקִין לוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל בְּשַׂר עוֹף. וּלְצֹרֶךְ חוֹלֶה, הַכֹּל מֻתָּר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵינוֹ קָשֶׁה לוֹ, יֵשׁ לוֹ לְהַפְסִיק, שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן ז' בְּאָב וּלְהַלָּן

 וְכֵן נוֹהֲגוֹת קְצָת יוֹלְדוֹת לְהִמָנַע מִבָּשָׂר וְיַיִן מז' בְּאָב וָאֵילָךְ, כִּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִכְנְסוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַהֵיכָל

וּבִסְעוּדַּת מִצְוָה, כְּגוֹן מִילָה וּפִדְיוֹן הַבֵּן, וְסִיּוּם מַסֶּכְתָּא גַּם כֵּן, מֻתָּרִין בְּבָשָׁר וְיָיִן. וְחוּץ מֵאֲבוֹתָיו וְאֶחָיו וּבָנָיו, וְחוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שַׁיָּכוּת לַמִּצְוָה, יָכוֹל לְהַזְמִין עוֹד עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְרֵעוּת. אֲבָל רַק אוֹתָן שֶׁגַּם בְּפַעַם אַחֶרֶת הָיוּ בָּאִין אֵלָיו אֶל הַמִּשְׁתֶה

וְכָל זֹאת מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב רַק אוֹתָם שֶׁגַּם בְּפַעַם אַחֵר הָיוּ בָּאִין אֵלָיו אֶל הַמִּשְׁתֶּה. וְכָל זֹאת מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם, אֲבָל לֹא אַחַר כָּךְ

 וְהַסְּעֻדָּה שֶׁנּוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי הַמִּילָה, אֵינָהּ סְעֻדַּת מִצְוָה וַאֲסוּרִין בְּבָשָׂר וָיַיִן, אֶלָּא יֵשׁ לַעֲשׂוֹתָהּ בְּמַאַכְלֵי חָלָב


Wednesday, July 19, 2017

Halocho #1869 - Don't interrupt the voyage

This week we read the Parsha of מַּטּוֹת and מַסְעֵי. Parshat מַסְעֵי begins by listing the 42 encampments the wandering Jews had during their 40 years in the desert. 

All 42 encampments should be read together during the same "Aliya".

Source: Kitzur Shulchan Aruch 78:4

After the last Aliya, the congregation says "חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזַּק" in honor of finishing the 4th Chumash - בְּמִדְבַּר.

The Haftarah this week is  שִׁמְעוּ - from the 2nd chapter of  יִרְמְיָהוּ.

This week is Shabbat Mevarchim Chodesh Menachem-Av, with Rosh Chodesh Av being on Monday.

Shabbat Shalom uMevorach

- Danny
Thursday, 26 Tammuz 5777


אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מַסָּעוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת וְאֵלֶּה מַסְעֵי, אֵין לְהַפְסִיק בָּהֶם, שֶׁהֵם נֶגֶד שֵׁם מ"ב

בִֹּשְלֹשֶׁת הַשַׁבָּתוֹת שֶׁבֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב, מַפְטִירִין גּ' דְּפֻרְעָנוּתָא, שֶׁהֵן, דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ, שִׁמְעוּ דְּבַר ה', חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ, וְסִימָנָם דש"ח. וְאִם טָעָה וְקָרָא בַּשַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה דְּיוֹמָא, מַפְטִירִין בַּשַׁבָּת הַבָּאָה, דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ וְגַם, שִׁמְעוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ

Tuesday, July 18, 2017

Halocho #1868 - Last chance for laundry

When the month of Av begins, one diminishes joy. From Rosh Chodesh Av until midday on 10th Av is the period known as The Nine Days.

During the Nine Days, one does not do any laundry even if one only intends wearing the clothes after the Nine Days.

One may not even give laundry to a non-Jew to wash during the Nine Days, but a Jew may do laundry for non-Jews.

One does not wear freshly laundered clothes during the Nine Days except on Shabbat. This does not apply to garments worn directly on the body; undergarments, socks, PJs and the like.
One may not change bed linens, tablecloths and towels during the Nine Days.

The "Nine Days" starts on Sunday evening (23 July / Rosh Chodesh Av) and ends 10 days later on Wednesday after noon (2 August / 10 Av).

==> Therefore it's advisable to prepare a week's supply of shirts, pants, skirts, etc. by wearing them for a short while before Rosh Chodesh. One can also prepare towels by using them once.

Baby clothing that gets dirty all the time and needs to be changed many times a day are exempt from the above and may be laundered and used during the Nine Days.

Anything halachically required for her 7 clean days, a Niddah may launder and wear during the Nine Days.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 122:9

To see a chart (in Hebrew in PDF) with the differences between Ashkenazi and Sefardi customs in the 3 weeks, go to http://tinyurl.com/Halocho9days

- Danny
Wednesday, 25 Tammuz 5777

וְכֵן אֵין מְכַבְּסִין בְּתִשְׁעָה יָמִים אֵלּוּ

וַאֲפִלּוּ חָלוּק אוֹ בֶּגֶד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְלָבְשׁוֹ עַד אַחַר הַתַּעֲנִית. וַאֲפִלּוּ לְתִתָּם לְכוֹבֶסֶת אֵינוֹ יְהוּדִי אָסוּר

וְיִשְֹרָאֵלית, מֻתֶּרֶת לְכַבֵּס בִּגְדֵי אֵינָם יְהוּדִים. וּמִכָּל מָקוֹם בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בָּהּ תִּשְׁעָה בְּאָב יֵשׁ לָהּ לִזָּהֵר

וְכֵן אָסוּר בְּתִשְׁעָה יָמִים אֵלוּ לִלְבּוֹשׁ אוֹ לְהַצִּיעַ אֲפִלּוּ הַמְכֻבָּסִין מִקֹּדֶם. רַק לִכְבוֹד שַׁבָּת, מֻתָּר לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי פִּשְׁתָּן, וּלְהַצִּיעַ עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת לְבָנִים, וּלְהַחֲלִיף מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם וּמַגָּבוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁאָר שַׁבָּתוֹת. אֲבָל סְדִינִים לְבָנִים, אָסוּר לְהַצִּיעַ

וְאִשָּׁה שֶׁצְּרִיכָה לִלְבּוֹשׁ לְבָנִים לִסְפֹּר ז' נְקִיִּים, מֻתֶּרֶת לְכַבֵּס וְלִלְבּוֹשׁ

 וְכֵן הַמִּטְפָּחוֹת שֶׁמְלַפְּפִין בָּהֶן אֶת הַתִּינוֹקוֹת [חִתּוּלִים], שֶׁמְלַכְלְכִין אוֹתָן תָּדִיר, מֻתָּר לְכַבְּסָן


Monday, July 17, 2017

Halocho #1867 - Why be sad when visiting the Kotel?

The Kotel ("Wailing Wall") is the Western retaining wall of the Temple Mount where the בֵּית הַמִּקְדָּשׁ  stood until it was destroyed over 1,900 years ago.

The Kotel "plaza" is outside the Temple Mount. Every prayer of ours - Amida and Birkat Hamazon - includes a supplication to once again be able to serve Hashem on the other side of the Kotel; from inside the rebuilt בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

When seeing the place where the בֵּית הַמִּקְדָּשׁ stood, one needs to do Kri'a; tear one's clothes in the same way that mourners do.

One only needs to tear Kri'a if one hasn't been in ירוּשָׁלַיִם for more than 30 days.

Source Shulchan Aruch, Orach Chaim 561:1-5

The prevalent Yerushalmi custom is to not tear Kri'a on days one doesn't say Tachanun, including Friday afternoons.

- Danny
Monday, 23 Tammuz 5777


א הָרוֹאֶה עָרֵי יְהוּדָה בְּחֻרְבָּנָן אוֹמֵר: "עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר", וְקוֹרֵעַ וְאֵינוֹ חַיָּב לִקְרֹעַ אֶלָּא כְּשֶׁמַּגִּיעַ סָמוּךְ לָהֶם כְּמִן הַצּוֹפִים לִירוּשָׁלַיִם













ד כָּל הַקְּרָעִים הָאֵלּוּ בְּיָדוֹ וּמְעֻמָּד, וְקוֹרֵעַ כָּל כְּסוּתוֹ שֶׁעָלָיו עַד שֶׁיְּגַלֶּה אֶת לִבּוֹ, וְאֵינוֹ מְאַחֶה קְרָעִים אֵלּוּ לְעוֹלָם; אֲבָל רַשַּׁאי לְשָׁלְלָן, לְמָלְלָן, לְלַקְּטָן וּלְתָפְרָן כְּמִין סֻלָּמוֹת







Sunday, July 16, 2017

Halocho #1866 - May one get engaged during the 3 weeks?

We learned that the destruction of the Bet Hamikdash (Temple) started on 17 Tammuz with the breaching of the walls, and ended 3 weeks later when it was set alight.

During this period of mourning, we do not get married.

Getting engaged is permitted during the 3 weeks.

Until Rosh Chodesh Av one may even celebrate with a festive meal, but without music. After Rosh Chodesh Av one may not have a festive meal, but one may serve refreshments.

One may even get engaged on a fast day, but no food may be served.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 122:1

- Danny
Sunday, 22 Tammuz 5777


כֵּיוָן שֶׁבְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הִתְחִילוּ צָרוֹת הַחֻרְבָּן, לָכֵן נוֹהֲגִין קְצָת אֲבֵלוּת מִיּוֹם זֶה עַד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב. וְרָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת בְּכָל יוֹם לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם

אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים, אֲפִלּוּ מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִיֵּם מִצְוַת פְּרוּ וּרְבוּ.

אֲבָל לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִין, אֲפִלּוּ בִּסְּעוּדָּה, מֻתָּר עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב

וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילָךְ, אַף עַל גַּב דְּמֻתָּר גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִין, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לַעֲשׂוֹת סְעוּדָּה, אַךְ יְכוֹלִין לֶאֱכֹל מִינֵי מִרְקַחַת וְכַדּוֹמֶה

Thursday, July 13, 2017

Halocho #1865 - Cutting nails during the 3 weeks?

One may cut one's nails during the 3 weeks, until the week in which תִּשְׁעָה בְּאָב falls.

On each Shabbat of the "3 weeks" we read a הַפְטָרָה in which the prophet warned about the destruction of the Bet Hamikdash.

The first week (this week) we read the first chapter of יִרְמִיָּהוּ, which is the הַפְטָרָה for "מַּטּוֹת" in most Chumashim.

The second week we read most of the second chapter of יִרְמִיָּהוּ.

The third week we read the first chapter of יְשַׁעְיָהוּ - starting with חֲזוֹן; most of it in the sad tune that Megilat Eicha is read.

Source: Kitzur Shulchan Aruch 122:6, 5

Shabbat Shalom

- Danny
Thursday, 19 Tamuz 5777


קְצִיצַת הַצִּפָּרְנַיִם, אֵין לֶאֱסֹר, רַק בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחַל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב. וְאִשָּׁה לְצֹרֶךְ טְבִילָתָהּ מֻתֶּרֶת גַּם אָז. וְכֵן הַמּוֹהֵל יָכוֹל לְתַקֵּן צִפָּרְנָיו לְצֹרֶךְ הַפְּרִיעָה




בִֹּשְלֹשֶׁת הַשַׁבָּתוֹת שֶׁבֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב, מַפְטִירִין גּ' דְּפֻרְעָנוּתָא, שֶׁהֵן, דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ, שִׁמְעוּ דְּבַר ה', חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ, וְסִימָנָם דש"ח

 וְאִם טָעָה וְקָרָא בַּשַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה דְּיוֹמָא, מַפְטִירִין בַּשַׁבָּת הַבָּאָה, דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ וְגַם, שִׁמְעוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ

 חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת, מַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּפְטִירִין שִׁמְעוּ

Wednesday, July 12, 2017

Halocho #1864 - Is all music forbidden in the 3 weeks?

The period between the fast of 17 Tammuz and the fast of 9 B'Av 3 weeks later is known as בֵּין הַמְּצָרִים, or "The 3 Weeks".

Since the destruction of the Bet Hamikdash (Temple) started on 17 Tammuz with the breaching of the walls and ended 3 weeks later when the Bet Hamikdash was set alight, this period of 3 weeks has been designated as a time of mourning.

If one plays a musical instrument for a living, one may continue to do so for non-Jews until Rosh Chodesh Av.

Some have the custom of refraining from meat and wine during the entire 3 weeks, except on Shabbat and Mitzva-meals (like at a Brit Mila).

Source: Kitzur Shulchan Aruch 122:1

- Danny
Wednesday, 18 Tamuz 5777


כֵּיוָן שֶׁבְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הִתְחִילוּ צָרוֹת הַחֻרְבָּן, לָכֵן נוֹהֲגִין קְצָת אֲבֵלוּת מִיּוֹם זֶה עַד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב

 יִשְֹרָאֵל שֶׁפַּרְנָסָה שֶׁלוֹ בִּכְלֵי זֶמֶר, מֻתָּר לְנַגֵּן בְּבֵית אֵינוֹ יְהוּדִי בִּכְדֵי פַּרְנָסָתוֹ עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ. אֲבָל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ עַד אַחַר הַתַּעֲנִית, אָסוּר. וְיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַצְמוֹ גַּם כֵּן אָסוּר, וְכֵן עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת

וְיֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, אִם לֹא בַּשַׁבָּת אוֹ סְעוּדַת מִצְוָה