Halocho #1557 - A day full of Mitzvot

Tomorrow - Friday - is Erev Pessach and Erev Shabbat; a busy day.

One does not say מִזְמוֹר לְתוֹדָה nor לַמְנַצֵּחַ from Erev Pessach until Isru Chag.

One may not eat Chametz after 1/3 of the day, and then - within an hour - one needs to burn one's Chametz and say כָּל חֲמִירָא declaring all Chametz one owns to be ownerless like dust.

Work that may not be done on Chol Hamo'ed may not be done on Erev Pessach after noon.

One may not eat Matza on Erev Pessach.

One needs to prepare the salt water for the Seder before Shabbat begins.

One needs to ensure one has taken Challa from one's Matzot before Shabbat begins. (Matzot one buys in a sealed box usually have Challa separated already; check the box near the Kashrut seal to double check.)

Remember to light a 48-hour candle (or leave on a flame on the stove) so that you can light Shabbat candles on Motzai Shabbat, if you live outside Israel.

For details of the Fast of the Firstborn see Halocho #1550 - http://halocho.blogspot.com/2015/03/halocho-1550-why-do-firstborns-fast.html

Source: Kitzur Shulchan Aruch 113: 1 - 5

Wishing everybody a meaningful and enjoyable Pessach

- Danny
Thursday, 13 Nissan 5775

The next Halocho-a-Day is scheduled for after Pessach, Sunday, 23 Nissan

אֵין אוֹמְרִים מִזְמוֹר לְתוֹדָה וְלֹא לַמְנַצֵּחַ 

מֻתָּר לֶאֱכוֹל חָמֵץ רַק עַד שְׁלִישׁ הַיוֹם, (וְהַיּוֹם נֶחְשָׁב מִן עֲלֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים). וּבַהֲנָאָה מֻתָּר עוֹד שָׁעָה אֶחָת. וּמֻתָּר לְמָכְרוֹ אָז לְאֵינוֹ יְהוּדִי, אֲבָל אַחַר כָּךְ אָסוּר גַּם בַּהֲנָאָה. וְצָרִיךְ לִשְׂרוֹף אֶת הֶחָמֵץ וּלְבַטְּלוֹ כָּל זְמַן שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָאָה

מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וָאֵילַךְ אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. וְאֵינוֹ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת, רַק מַה שֶּׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד. וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי נוֹהֲגִין לְהַתִּיר. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לֶאֱסוֹר כָּל הַיּוֹם בִּמְלָאכָה.

לְהִסְתַּפֵּר וְכֵן לִקְצֹץ הַצִּפָּרְנַיִם, צְרִיכִין קֹדֶם חֲצוֹת. וְאִם שָׁכַח, יָכוֹל לִקְצֹץ צִפָּרְנָיו גַּם לְאַחַר חֲצוֹת. אֲבָל לְהִסְתַּפֵּר אָסוּר, כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי

אָסוּר לֶאֱכוֹל מַצָּה כָּל הַיּוֹם. וַאֲפִלּוּ הַקְּטָנִּים וְהַקְּטַנּוֹת, כָּל שֶׁמְּבִינִים עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם, אָסוּר לָתֵת לָהֶם מַצָּה. אֲבָל תַּבְשִׁילִין שֶׁעוֹשִׂין מִמַּצּוֹת טְחוּנוֹת, מֻתָּר כָּל אָדָם לֶאֱכוֹל עַד תְּחִלַּת שָׁעָה עֲשִׂירִית, דְּהַיְנוּ עַד הָרְבִיעִית הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַיּוֹם. וּמִשָּׁם וָאֵילַךְ אָסוּר לֶאֱכוֹל, כִּי אִם לְעֵת הַצֹּרֶךְ מְעַט פֵּרוֹת אוֹ בָּשָׂר וְדָגִים. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל בַּלַּיְלָה מַצָּה לְתֵאָבוֹן