Wednesday, August 13, 2008

Halocho #145 - Why is Tu B'Av a joyous day?

A number of joyous events happened over the years on Tu B'Av, which is on this coming Shabbat.

- It was the day the Generation-of-the-Wilderness realized that the sin of the spies had been forgiven, in the year 2488.

- It was the day that the tribes were allowed to intermarry, including orphaned daughters (as per Bemidbar 36:8) once all those who conquered the Land had passed away.

- On the same day the tribe of Binyamin were allowed to intermarry with other tribes, after the scandal of Give'ah (as per Shoftim 19 - 21), around the year 2524.

- It was the day that King Hoshea ben Elah removed the blockades that the wicked King Yerav'am ben Nevat had placed on the roads, preventing the Jews from going up to Jerusalem for the Festivals about 75 years earlier, around the year 3040.

- It was the day the Romans allowed those massacred by the wicked Hadrian in Beitar to be buried, some time after he died in 138 (C.E).

- It was the day they stopped chopping wood for the altar in the Bet Hamikdash every year, as it marks the end of "summer" (as per Rashi on Breishis 8:22) and the start of the 2 months of "heat". The wood had to be worm free to be used on the altar, and had to be fully dried before the rainy season.

This gave everybody more time for learning Torah - and therefore Tu B'Av is the Joyous Day of Increased Torah Learning.

Increase Torah learning on FaceBook; click on and invite your Jewish friends to sign up to this Torah group.

Source: The Book of our Heritage, Vol 3 page 307-313

- Danny Wednesday, 12 Menachem Av 5768

Please daven for ESTHER DEVORA bat MINDEL RUTH - אסתר דבורה בת מינדל רות


  1. can you post the sources for these events? Where does it say that these things happened on 15 Av?

  2. As I wrote, I copied most of this from: The Book of our Heritage, Vol 3 page 307-313

    The "fat" לוח דבר בעתו has the same list - and his preface says:
    אלה הם הדברים שמטעמם הוא יום טוב (כלשון רשב"ג

    Further research from shows that the source is "Mishna Taanit 4:8 and Babylonian Talmud 30b and 31a, Rashi on these:

    א"ר שמעון ב"ג לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ: בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה יום שניתנו בו לוחות האחרונות

    אלא ט"ו באב מאי היא

    אמר רב יהודה אמר שמואל יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה מאי
    דרוש (במדבר לו) זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד וגו' דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה

    אמר רב יוסף אמר רב נחמן יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל שנאמר (שופטים כא) ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה מאי דרוש אמר רב ממנו ולא מבנינו

    אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן יום שכלו בו מתי מדבר דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור עם משה שנאמר (דברים ב) ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות וידבר ה' אלי אלי היה הדבור

    עולא אמר יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל ואמר לאיזה שירצו יעלו

    רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה ואמר רב מתנה אותו יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה

    רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יום שפסקו מלכרות עצים למערכה [תניא][דתניא] רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין אמר רב מנשיא וקרו ליה יום תבר מגל מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף [יאסף] [יסיף]